לפני שבוע בדיוק עמדה אליענה בקייר (31) מתחת לחופה, לראשונה בחייה. מולה ניצב בן זוגה בשנה וקצת האחרונות – היועץ האסטרטגי ארנון פרלמן, המבוגר ממנה ב-14 שנים. השניים חייכו זה לזה ברכות, היא לבשה שמלה לבנה, השר שי פירון חיתן והאורחים צפו בהם בעיניים נוצצות – אבל קשה להגיד שזה אירוע החתונה שבקייר תמיד חלמה עליו. ככה זה כשיש בטן אחת תופחת של חודש שביעי: את גם נוטשת את הפנטזיות, וגם מתרחקת מהר מהבר האקטיבי.
"תמיד חשבתי שהחתונה שלי תהיה מסיבה מטורפת, שתייה ובלאגן, וההיריון שינה לי את התוכניות", היא אומרת. "ארנון ואני דיברנו על חתונה כמעט מההתחלה והיה לנו ברור שאנחנו בדרך לשם ושנחיה יחד עד הסוף, אבל כשנודע לנו על ההיריון חשבנו לדחות את החתונה לאחרי הלידה, לחכות כמה חודשים. ואז פתאום שינינו את דעתנו והחלטנו לעשות את זה עכשיו. סגרנו הכל באיזה חודש וחצי, ורק יום לפני הטקס נזכרנו שאין לנו בכלל טבעות. הכול היה באיזי ובכיף, כי ההיריון שם דברים בפרופורציה. בסוף זו בהחלט הייתה חתונת חלומות. התחתנו בבית הכנסת שגם האחים שלי התחתנו בו, עם 250 האנשים הכי קרובים לנו, ומסביב היו רק אהבה ופרגון. נורא התרגשתי, כאילו הייתי שם ולא הייתי שם, סוג של חוויה חוץ גופית".
זאת, רבותיי, אליענה בקייר החדשה: מאוהבת, רגועה, מאושרת במיוחד. מי שהתפרסמה כילדה הרעה של פרויקט Y המיתולוגי וכשחקנית פרועה שחיה את עולם הזוהר, היא היום אם לעתיד ונשואה טרייה שמחשבת מסלול מחדש ורוצה להשקיע באמנות שלה ובמשפחה המתרחבת. אל החופה עם פרלמן, גרוש ללא ילדים, היא מגיעה אחרי כמה שנים הרחק מאור הזרקורים, ובתום תקופה לא פשוטה של לבטים מקצועיים וחיפושים עצמיים. אלא שאם תשאלו אותה, הכול היה שווה כדי להתייצב ברגע הזה. להניח יד על הבטן ולחייך אל העתיד.
"אני מודה שבהתחלה היה לי קשה עם זה שאני אהיה כלה בהריון, פשוט כי הבנתי שאני לא אלבש את השמלה הצמודה ואראה הכי טוב שאני יכולה, אבל אז לאט לאט גם זה נכנס לפרופורציה, ובסוף מצאתי שמלה מדהימה וסגרתי עליה תוך חצי שעה. אמרתי לעצמי שהגיע הזמן להתמקד במה שחשוב: את מתחתנת עם אהבת חייך, יש לך ילדה בדרך. הכול טוב, את יכולה לשחרר".
"אם לא הייתי בפרויקט Y הייתי במקום יותר טוב"
את הגיחה הראשונה שלה לחיינו עשתה בקייר, ילדה טובה רעננה והצעירה מבין שלושה אחים, כשהייתה בת 20 בסך הכל בתוכנית הריאליטי הוותיקה "פרויקט Y". מאז הספיקה לככב בסדרות "השיר שלנו" "ילדות רעות" ו"חצויה", להופיע בסרט "רק כלבים רצים חופשי" ולפזז כל הדרך אל הפריים טיים של ערוץ 2 כזוכה בעונה הראשונה של "רוקדים עם כוכבים" ב-2005. אבל נראה שזיכרון הריאליטי ההוא עדיין מלווה אותה, ולא ממש נותן לה מנוחה.
"אני אגיד לך את האמת, כשאני שומעת 'פרויקט Y' זה עושה לי צמרמורת", היא משתפת. "במבט לאחור אני מבינה שלא יצאתי שם כמו שאני באמת – אני כן בן אדם חזק שיודע להתמודד עם דברים, אבל אף פעם לא הייתי הילדה הפראית הזאת כמו שהציגו אותי שם. תמיד הייתי הבחורה הטובה. עד היום אני טוענת שאם לא הייתי עושה את התוכנית הזו כנראה שהייתי היום במקום אחר בקריירה, אולי יותר טוב, ברמת העשייה. נכון, זה נתן לי במה שהרבה רוצים, אבל זה לא המקום שחיפשתי לעצמי. ברמה המקצועית, לא הייתי עושה את זה אם הייתי יודעת למה אני נכנסת. הייתי בוחרת דרך אחרת להתחיל בה".
ובכל זאת, רק כמה שנים אחרי זה בחרת ללכת ל"רוקדים עם כוכבים".
"נכון. מאוד פחדתי מזה, אבל זה היה ריאליטי מאוד לייט. צילמו אותנו רק בחזרות ושם את עובדת ורוקדת. זו הייתה אחת החוויות המדהימות שעברתי בחיים, אני שמחה שעשיתי את זה".
את רואה היום תוכניות ריאליטי?
"ברור. אני רואה 'האח הגדול', 'מעושרות', תוכניות שעשויות טוב ואני יכולה להעריך את היוצרים שלהן. ההבדל הוא שאני רואה את זה שונה מצופים אחרים, יותר מבינה את המתמודדים ופחות ביקורתית. אנשים בארץ אוהבים לשפוט מאוד מהר, ואת זה אני לא אוהבת".
לפני כארבע שנים היא שיחקה בסדרת הילדים המצליחה "פיג׳מות" וגם כיכבה בסדרה העוד יותר מצליחה ״חצויה״ ובסדרת הדרמה ״15 דקות". זה היה נראה שהעתיד המקצועי שלה נמצא בדרך הנכונה, אבל אז החליטה בקייר לעשות קאט לריצה המטורפת ולקחת פסק זמן מעולם הבידור. היום היא מסבירה שהרבה שנים היא חיפשה מפלט מעולם השואוביז הלא יציב – ואז, לראשונה, מצאה את האומץ לעשות את השינוי ולפנות לדרך חדשה.
"אני זוכרת שהייתה לי תקופה של עבודה מטורפת, אבל שבמשך הרבה זמן ניקר לי כל הזמן משהו בפנים", היא אומרת. "רציתי ללכת ללמוד, לראות משהו אחר, אבל לא ידעתי בדיוק מה. בעיקר הרגשתי שאני צריכה לקחת צעד אחורה, לבחון דברים. הבנתי שאני בנאדם שאוהב חיים יציבים, בטוחים, ושאת זה אין לשחקן פה בארץ. זה מקצוע מאוד קשה, אתה כל הזמן עומד במבחן. גם כשאתה עושה משהו, גם כשנגמר, כל הזמן. לא רציתי להיות יותר בחרדה הזאת של מה יהיה איתי".
לא פחדת, לאבד מומנטום בשיא ההצלחה? לפספס את ההזדמנות שלך?
"בכלל לא חשבתי על זה. הרגשתי שזה מה שאני צריכה לעשות והלכתי על זה. היום אני חושבת שיכול להיות שעשיתי טעות, אולי אם הייתי קצת חושבת עוד הייתי ממשיכה בסופו של דבר לעבוד בטירוף. בכל מקרה, זה היסטוריה. זו הייתה ההחלטה שלי בזמנו ואני מתמודדת איתה עכשיו".
בקייר בחרה לעבור לאחורי הקלעים, והיום היא מסיימת את השנה הרביעית והאחרונה בתואר בקולנוע ותקשורת בסמינר הקיבוצים – עובדת על סרט גמר וחולמת לעבוד כבמאית. "בלימודים גיליתי את עצמי, מצאתי בתוכי מקומות אחרים והרבה יותר גדולים ממה שהכרתי, פרחתי", היא אומרת. "אני עדיין מאוד אוהבת לשחק, וגם אשמח לשחק בעתיד, אבל בבימוי אני הרבה יותר מוצאת את עצמי. בסרט הגמר שלי 'שריטות' ירון ברובינסקי משחק, ויש עוד קאסט מצוין חוץ ממנו שכולל גם תפקיד אורח של אורי גוטליב. גם אני הולכת לשחק בסרט בחצי סצנה בתפקיד ממש קטן של אישה בהריון. זה היה מבחינתי קל יותר מלהביא שחקנית ולהשכיר לה בטן הריון. יש לי יתרון עם עבודה עם שחקנים, כי אני יודעת מה מדליק אותם ואיך להוציא מהם את המיטב".
ובכל זאת, להארה העצמית של בקייר יש גם מחיר. ההתרחקות מעולם הזוהר וחיי הסטודנטית שגזרה על עצמה אילצו אותה לחפש מקורות פרנסה אחרים – ובשנים האחרונות היא עובדת כברמנית באחד הפאבים התל אביביים – וגם כסייעת בגן ילדים. כן, זה כולל החלפת חיתולים.
"הייתי חייבת לעבוד, אחרת איך אני אפרנס את עצמי?", היא אומרת. "מהרגע שהתחלתי ללמוד חזרתי לברמן, ולעבודה בגן הגעתי לגמרי בפוקס דרך חברה. זה היה נוח לי עם הלימודים, ואני גם ממש נהנית שם. בדיעבד הכול כנראה קרה כדי להכין אותי לאמהות. יש רגעים שאתה נחשף לילדים בגן ורואה שהם באמת מקסימים, וזה מלמד אותי המון".
ובכל זאת, את לא מתגעגעת לכוכבות? לחתימות, לחיבוקים ברחוב.
"לא, זה תמיד הביך אותי. אם אנשים מבקשים אני בשמחה חותמת, גם היום, אבל זה לא ממש נוח לי. זה חלק ממי שהייתי פעם".
ואיך את מרגישה כשאת רואה את כל אלו שהיו איתך בפרונט בעוד סדרה ובעוד סרט? אין הרהורי חרטה?
"אני לא חושבת. אני הכי מפרגנת בעולם למי שמצליח. נגיד, עמוס תמם, שהוא חבר מאוד טוב – אין ראוי ממנו. הוא עבד מאוד קשה בשביל זה והנה הוא קוצר פירות ואין דבר יותר מדהים מזה. כל אחד פשוט בוחר את המסלול שלו, ואני באיזשהו שלב הבנתי שיש דברים יותר חשובים בחיים. זוגיות ויציבות ומשפחה. שלא תביני לא נכון, אני רוצה קריירה ורוצה לעבוד, זה חלק מהמימוש העצמי שלי, אבל זה כבר במקום אחר היום. הבנתי שאי אפשר שהכל יהיה מאה אחוז".
יש תפקיד שיכול לגרום לך לחזור לפרונט?
"אין משהו ספציפי כזה, אני כרגע מתרכזת בעיקר בבימוי כי זה הכי מעניין אותי. אם אקבל איזו הצעה מעניינת אשקול, אבל כרגע זה ממש לא הכיוון".
"בהתחלה פחדתי ממנו קצת"
בחתונה האינטימית של הצמד בקייר את פרלמן, שנערכה ביום חמישי שעבר לקול תשואות הפפראצי, יכולתם למצוא מגוון מעניין של אורחים. מפיקים ובמאים מתעשיית הבידור איתם שמרה הכלה על קשר עד היום, כמו גם החברים שמלווים אותה עוד מלפני הימים בהם התפרסמה, ולצידם לא מעט פוליטיקאים ומכובדים, ביניהם אהוד אולמרט, אביגדור ליברמן וסילבן שלום, אשר הגיעו מהצד של החתן – בעברו יועץ תקשורת בכיר, בין היתר גם של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ¬¬– וכיום בעל משרד שמספק ייעוץ אסטרטגי בתחום העסקי- ציבורי. בחוץ אולי היו כאלה שקבעו שבקייר נפלה בקסמם של המעמד והקשרים שהביא איתו פרלמן לזוגיות – אבל היא נשבעת שאת דירתם המשותפת ביפו ממלאים קודם כל אור ואהבה, ולא משנה מה אחרים אומרים.
"הכסף והסטטוס שלו הם ממש לא הדברים שתפסו אותי עליו, זה פשוט החיבור החזק בינינו", היא אומרת. "כל השאר שם, זה נכון, אבל זה לא מה שמחזיק את מערכת היחסים שלנו. תאמיני לי שתמיד ייחלתי לאהבה כזו ולתן וקח כזה עם מישהו, ואפילו בחלומות הכי ורודים שלי לא האמנתי שאקבל את הדברים האלה עד כדי כך".
הם הכירו לפני כשנה וחצי, באירוע של חברים משותפים. בקייר, שניהלה קודם לכן מערכות יחסים ארוכות ורציניות של שלוש וארבע שנים, מספרת שזו הייתה אהבה ממבט ראשון. "מאותו ערב ארנון פשוט התחיל לחזר אחריי, די בעקביות", היא אומרת. "כבר מהדייט הראשון שלנו, שקרה בערך שבועיים אחרי, אנחנו ביחד. בהתחלה פחדתי ממנו קצת כי הוא היה נראה לי אחד כזה שאין לו בעיה להשיג את מי שהוא רוצה, ואני מגברים כאלה בהתחלה נזהרת, אבל מהר מאוד גיליתי שהוא פשוט מדהים".
פער הגילים ביניכם לא הפריע לך?
"ממש לא, אפילו לא הרגשתי את זה. כל מערכות היחסים שלי עד היום היו עם גברים יותר מבוגרים ממני. זה לא קרה בכוונה, אבל כנראה שתמיד חיפשתי גבר שסגור על עצמו ויודע מה הוא רוצה. ארנון הוא פשוט הגבר הכי מדהים שהכרתי בחיים שלי וזה כל כך עובד ואנחנו כל כך מתאימים, שהשנים בכלל לא רלבנטיות במקרה הזה. הוא הרבה יותר צעיר בנפשו מהרבה בני 35 שיצאתי איתם".
איך המשפחה שלך מקבלת אותו?
"הם מאוהבים בו. המשפחה שלי תמיד אמרה שכל עוד אני מאושרת, הם מאושרים, וכשהם ראו איך אנחנו מסתכלים אחד על השנייה כבר מהרגע הראשון שהם הכירו אותו, זה אמר להם הכל".
היה לך חשוב להתחתן לפני שהילדה מגיעה לעולם?
"היה לי חשוב להתחתן, אבל לא היה חשוב לי אם זה יקרה לפני או אחרי".
ואתם כבר חושבת על ילדים נוספים?
"תראי, אני רוצה שלושה ילדים, זה מהמם בעייני. אני באה מבית שיש לי אחות ואח גדולים, בעייני שלושה זה קבוצה, זה כוח".
אחרי 16 שנה, חשק לבשר
הלידה שלה צפויה עוד חודשיים בסך הכל, אבל בניגוד להריוניות אחרות – לא נראה שבקייר סופרת את הימים עד שיסתיים. היא עלתה בסך הכל 4.5 ק"ג במהלך ההיריון ("זה גנטי, ואני גם לא אוכלת בשביל שניים"), ומספרת שהחודשים האחרונים עברו עליה דווקא בנוחות יחסית.
"טפו טפו טפו, הכול עובר ממש קל. למזלי קיבלתי את הגנים של אימא שלי, שגם לה ההריונות היו כאלה ומהשליש השני אני כבר ממש נהנית – עושה הרבה מאוד ספורט, חמש פעמים בשבוע, אוכלת בריא. עברתי את זה בלי בחילות, וגם מצבי רוח היו לי יחסית מעט. זה נורא משעשע כשזה קורה כי זה לא רק שיש לך פתאום רגשות קיצוניים, אלא שאת ממש לא מבינה מאיפה הם באים. פתאום את מאוד עצבנית או מאוד עצובה ואין שום סיבה. ארנון נקרע עליי מצחוק, כי הוא יודע שזה הכי לא אני".
שולחת אותו לקנות לך חמוצים באמצע הלילה?
"האמת שלא היה לי חשק מיוחד לשום דבר, חוץ משבוע אחד שכל מה שרציתי זה בשר. זה מצחיק, כי לא אכלתי בשר במשך 16 שנה לפני ההיריון כי זה הגעיל אותי".
היא לא מאלו שתמיד חלמו להיות אמהות, ואת החשק קיבלה רק עם הולדת האחיין הבכור שלה, אילם. "אחותי נתנה לי חופש מאוד גדול להיות איתו ולשמור עליו, ואז פתאום נפתח אצלי משהו שלא ידעתי שקיים בכלל", היא אומרת. "אני לא חושבת שאפשר באמת להיות מוכן לאמהות, ואני יודעת שאני אחטוף את הכאפה שלי לא משנה כמה אתכונן, אבל היום אני כן ערוכה לזה מבחינת הבשלות הנפשית, ואני מחכה בהתרגשות רבה. ברור שיש חרדות, אבל זה נראה לי טבעי".
איזה אמא נראה לך שתהיי?
"אני מקווה שאימא מהממת, אחת שנותנת הכל. מה שבטוח זה שאני ממש לא אהיה חרדתית. זה משהו שלמדתי מאחותי, שהיא האימא הכי מדהימה בעולם והכי משחררת. יש משהו כל כך נכון בגישה הזאת – לא קרה כלום, הכול בסדר".
רווח אחד כבר יש לך מההיריון הזה: חזרת לכותרות.
"נכון. זה לא היה מתוכנן, פשוט הלכתי לאיזה אירוע מתוקשר וכבר ראו עליי את ההריון, זה יצא החוצה ואז התחיל כל העניין. זה כיף שמדברים עליי שוב, אבל כרגע הכי חשוב לי שהסרט שלי יקבל את תשומת הלב הזאת כשהוא יהיה מוכן. הפפראצי כבר לא חשוב לי, אני במקום אחר היום".
צילום: איתן טל; איפור/שיער: עידן גיטקר ל"ירין שחף"; בגדים: StyleRiver, רמי לי.