ענת הלכה. מזל, עוד פרק אחד עם המרמרת הצדקנית שלה ושל אנה, ורשת הייתה מוכרת את הפורמט בחזרה. ענת אמנם שיחקה נהדר ואם היא הייתה מגיעה לגמר היא הייתה יכולה לנצח (ולכו תדעו, אם מישהו ינצח את תורג'י על אי התקווה זאת תהיה היא), אבל היא הייתה מגיעה על תקן ה"ראויה", ולמי יש כח לעוד מושיק ליפץ. חוסר הספורטיביות שלה ושל אנה והיחס הדוחה לשגב ובוקי הפכו את ההדחה שלה למצערת כרעידת אדמה איראנית.
וכן, תורג'י הדיח את פרסטר מאי התקווה. אחרי שמשה פיתח קשר סודי עם האי, תכנן להקים שם את המאחז הלא חוקי "מעלה צלופחים", להשתקע בתאילנד לנצח נצחים ולחיות על יוגה ומופעי אימפרו, הרצף הפרסטרי המדהים נעצר אל מול התורג'יות הנחושה. ואז מה אם הם קיבלו משימת פאזלים שמתאימה לפרסטר כמו חישוק לנטע ריבקין, ואז מה אם הוא מחובר לטבע כמו גרושה מנווה אביבים ל"פיפטי שיידז או גריי", ואז מה אם בדיוק יש לו יומולדת. אביב הגיע, תורג'י בא.
בסאנאי, שגב נרגש יותר מאמין אסלנוב בפינת ליטוף. הוא עזב את לוזרוויל וזכה בשרשרת חסינות, סוף סוף. אז רגע, אם מותר לגנוב פסלון חסינות, מותר לגנוב גם שרשרת חסינות? כי בינינו, אנה וענת לוקחות את שגב ובוקי מכות. אבל במקום לקחת יוזמה ולבחון גבולות, הן מעדיפות לנבוח על הבנים, כולל ההיי-לייטס "הם אחרי זה צריכים להמשיך לחיות עם עצמם", "אל תרדי לרמה שלהם" ושאר פתגמים שכמו לקוחים מברושור התסמונת הקדם ווסתית לרעיה הפאסיב אגרסיב. שגב ובוקי, בינתיים, בסרט אחר לגמרי. "הגיע הזמן שהאנדרדוג ינצח פעם!" זועק שגב, כאילו, בניגוד לכל יתר תכניות הריאליטי אי פעם?
חברים, וטו על הפרק, וגם הפעם המשימה מגיעה עם תו נכה. בכל זאת, יש לנו את אנה, ענת ושתי זקנות במסדרון. שגב לוקח גם את הווטו, ובוקי - למרות שהצליח להגיע אחרון אפילו במשימת מבוך שהגיעה היישר מפנימית ג' - הופך את הניצחון של שגב ל"שלנו". על האי שגב ובוקי סוגרים על הדחה של ענת, כי אנה מכינה אורז יותר טוב. אנה וענת מקבלות את גורלן בהכנעה, לא לכבודן ללכת להתחנף לבוקי. הן מעדיפות להמשיך ולחשוב על עצמן כקורבנות הטראגיים של שרשרת אירועים מצערת, ועל הדרך לקחת מדליה אולימפית ראשונה על מאתיים מטר יללות מתחסדות (מעורב נשים).
במועצת השבט נחשף בפנינו מידע חדש שללא ספק משנה את כל התמונה: איתי שגב לא פותח קוקוסים על דעת עצמו, אלא מחכה עד שענת תחתוך אותם כדי להציע עזרה! איזו נבזות. שגב נותן נאום יפה על ההפרדה בין אדם לשחקן שהיה אפשר לתמצת ב"תפסיקו להיות כאלה כלבות, אנחנו בהישרדות, זה הכי לואו", אבל אז נטלי לא הייתה מוחה דמעה ומתחילה למחוא כפיים באיטיות.
וזהו, ענת הודחה. בהנחה ששגב לא עף בשבוע הבא (כי לא משנה מה יקרה, עדיין יש את בוקי שיעוף לפניו), הוא בגמר. התחשב בכך שהמושבעים אוהבים אותו, הוא גם לוקח את המיליון בהליכה עם בוקי על הגב פלוס חוזה טאלנט ברשת. כמו תורג'י באודישן לתפקיד משנה של ערס, אושרי באודישן לתפקיד ראשי של חייל מיוסר ונטלי דדון לאודישן בביקיני, גם זה נראה די סגור.
הציטוטים:
"קיבלתי מתנה נהדרת ליום ההולדת היום" (פרסטר על ההפסד. חכה חכה מה תקבל ליום נישואין)
"מה אנחנו, בניסן נתיב?" (אנה ארונוב. ובכן, רוב הסיכויים שלא התקבלתם)
"איזה מזל שלפחות אנחנו פה אחת עם השנייה" (ענת, מנחסת)
"כמו בחיים גם במשחק, פעם אתה למטה ופעם אתה למעלה" (גיא זו ארץ. מי על התסריט, ארון סורקין?)
"גבירותיי ורבותיי, מהפך!" (בוקי. אם חיים יבין היה מת הוא היה מתהפך בקברו)