לאב איז אין דה אייר? לא ממש, צילומי הקליפ הותירו את דיירי הבית עגמומיים ככושים העבריים עם היוודע דבר מותה של וויטני. או שאולי זאת הייתה אחת מ-192 הגרסאות לקליפ שהעכירה את האווירה? אי אפשר לדעת כי אתמול ראינו רק 148 מהן. אמנם הלוק הסיקסטיזי החמיא לבנות (לבנים קצת פחות. שם קוד – שפם), אבל הצבעוניות המוגזמת והנפיצות הכללית גרמה לכולם להיראות כמו קאפקייקס רגיזים במיוחד.
כמובן שבניגוד לקליפ האינטראקטיבי, בעונה הזאת קצת יותר קשה לשלוט. כרגע כל העסק מרגיש קצת כמו גנון - אביבית מסרבת לחבק את קותי כי הוא צעק עליה כשהיא ביקשה פטל, קותי מסרב לחבק את ערן כי הוא קרא לו קוף ועוד מעט כולם יתיישבו במעגל ויקריאו מבחר אגדות. חוץ מערן, הוא כבר בשעת יצירה תופר כרית לב.
לפחות אביבית ורגב מתקרבים שוב, יש בזה משהו טבעי ונכון. היא אפילו מספרת לו בהתלהבות את "עוץ לי גוץ לי", או כפי שמכונה במחוזותינו, "בת הטוחן" (ובבית שמש – "בת הטווה"). הולם, אחרי הכל היא מחפשת כל חייה אחר בן הטחון, שזה בעצם רגב ששוטף פנים עם גרייגוס ויש לו נעליים גדולות ורגליים קטנות. רגב לומד מהסיפור הזה שהבטחות לא חייבים לקיים, מה שאומר שהיא יכולה לשכוח מהיהלום הוורוד, וקותי חושב ששניהם מפגרים כי אין מוסר השכל באגדות האחים גרים. ולחשוב שבתחילת העונה הבחור הזה ידע מה זה מטאפורה. הכל זלג לשכשוכית.
ובינתיים בנסט: ערן שוב בוכה. לא שזאת חוכמה, כשהוא לא מכין חביתה כפרית, רוקח מים בטעם תפוז או רוקם כרית לתמיר, ערן עסוק בלייבב. זה בסדר, כולנו ככה לפני מחזור. בשבוע שעבר זה היה על הדגל, הפעם זה על קשיו, שייזהרו לא להכניס לבית שטוחים שומשום, זה מזכיר לו את החמוס הפצוע שהוא אימץ פעם. העיקר שהמודל לחיקוי שלו זה תמיר. מה הוא רוצה לקחת ממנו, את שלוות הזן? הרוגע הפנימי? ברצינות, לא שחסרים גושי נוירוזה בבית, אבל להפוך את תמיר למודל לחיקוי זה כמו להפוך את איתם למורה דרך. כאילו, בהצלחה עם זה.
ולחדשות המרעישות של הפרק: סופי זגזגה למחנה יאנה. מה קרה, נמאס לה להיות טבע דומם? ומילא לזגזג, אבל לשבת עם יאנה ופנונה ולספר שאביבית שטחית? אפשר לחשוב שהן יושבות כל היום והוגות במשנתו של שפינוזה בארמית. היא בסך הכל עברה מטינופים על יאנה וקותי לטינופים על אביבית ורגב. רק על זה היא תעוף השבוע. סתם, אם היה לי שקל על כל פעם שחזיתי שסופי תעוף, היו לי איזה שישה שקלים.
בניגוד לחוסר היציבות של סופי, קותי עקבי כתמיד. הוא מקופח. יאנה כל הזמן צועקת עליו, וישונסקי גונב לו את הקידוש ואביבית לא מזגה לו אוכל בכוונה. תמיד דופקים את השחורים. חכו שהוא יגלה שהוא גם נדלק על ערבייה.
זהו, זה יצא. "יאנה מוסלמית!", נשמעה זעקה מעבר לחומות. אולי תייסיר יזרוק לה פנימה אבן עם מכתב? או שההפקה תספק לה קוראן? המסר היה מיועד לקותי, כמובן, זה לא שהצועקים ביקשו להזכיר ליאנה שהרמדאן עומד להתחיל, רק לעשות קצת בלאגן בבית לפני שנכנסים המתמודדים החדשים. לא ברור אם שאר דיירי הבית יודעים או לא ואם אביבית כבר הלשינה (כמה זמן היא תצום אחרי זה?), אבל יאנה עלולה לאבד גם את קותי וגם את ערן. בכל זאת, ערבייה. מצד שני – סער יתחיל לגלות בה עניין, גם משהו.
הציטוטים הגדולים:
"אתה המודל לחיקוי שלי" (ערן לתמיר. כן, לתמיר)
"הוא פשוט ילד כאפות" (ערן על קותי. כן, על קותי)
"צריך לדבר איתה על גחלים" (קותי על אביבית. טוב שלא ללכת על אוגרים)
"הוא שוטף את הפנים שלו עם גרייגוס" (קותי, שבניגוד לרגב, מצחצח שיניים עם וודקה רדבול)
"הוא יושב יותר מדי זמן בשירותים" (קותי על ערן. סוף סוף סיבה הגיונית להדחה)
תמונת השבוע:
