אז עם מי אתם, בית סטארק או בית לאניסטר? וכבר יצא לכם לחוות את השמש הקופחת של יוני ולמלמל באירוניה מיוזעת את המוטו המדכדך "winter is coming"? אם כן, אתם ממש לא לבד.
כבר חודשיים שהעולם כולו נמצא בטרפת של נסיכים, מזימות וממלכות דמיוניות שמלווה את הסדרה המדוברת "משחקי הכס", ואחד הדברים המיוחדים בכל ההיסטריה הזאת, הוא שאנחנו בישראל חווים אותה סימולטנית עם שאר העולם. כחלק מתהליך הדבקת הפערים של הכבלים והלוויין, הבינו החברות שבכל הנוגע לרכש אף אחד כבר לא מחכה להן, ולכן אפשר לצפות בסדרה (בלוויין) שלושה ימים לאחר שידורה בארה"ב. כבר לא מדובר בכמה מאות יודעי דבר ורחבי פס שמתלהבים מהסדרה המוזרה שהורידו במחשב ושרק בעוד חצי שנה תשודר בטלוויזיה, אלא בהזדמנות אמיתית לקחת חלק בתופעה עולמית שמתרחשת ממש עכשיו.
וכן, מדובר בתופעה. הפיילוט של משחקי הכס שודר לפני חודשיים ברשת HBO האמריקאית ויומיים לאחר הפרק הראשון כבר חודשה הסדרה לעונה נוספת. פחות בגלל הרייטינג, יותר בגלל הביקורות המשתפכות והדיבור ההיסטרי ברשת, שכלל בעיקר דיוני טוויטר ופייסבוק נרחבים שניתחו כל פרק לפרטי פרטים. הרייטינג הגיע רק אחרי, עם עלייה קבועה מפרק לפרק ( ועם 3.6 מליון צופים לפרק האחרון ששודר).
העונה הראשונה כבר תיכף מסתיימת - זמן מצוין לראות את כולה ברצף - והיא כוללת עשרה פרקים שעלו 60 מליון דולר. מה לעשות, ביצי דרקון עולות לא מעט בימינו. "משחקי הכס" מבוססת על סדרת ספרי הפנטזיה המעולה "שיר של אש וקרח" מאת ג'ורג' ר.ר. מרטין, ואם ההצלחה תמשיך צפויות לנו 10(!) עונות שלמות שלה, ככה שעדיף לכם להיכנע מראש ולהצטרף עכשיו.
אז מה זה בכלל? "משחקי הכס" מתרחשת במעין יקום ימי בינימי מקביל המחולק לשבע ממלכות, שנאבקות ביניהן על השליטה בכסא המלכות ועל הדרך לא חוסכות בתככים, מזימות, מלחמות ויצרים. המאבק העיקרי כרגע הוא בין בית סטארק חובב הזאבים ובין בית לאניסטר החתיכי וחובב גילויי העריות, אבל בכל רגע נתון יש בערך ארבע עלילות משנה ברקע, סוחפות לא פחות.
בטח שמתם לב שבשנים האחרונות זוכות סדרות בסגנון "רומא", "ספרטקוס" או "שושלת טיודור" לפריחה מחודשת, אז "משחקי הכס" נעה על אותה סקאלה, אבל עם נדידה קלה אל המחוזות הדמיוניים של "שר הטבעות". מעין פנטזיה מורכבת למבוגרים. פנטזיה כי מדובר בממלכה דמיונית שפעם היו בה דרקונים, ולמבוגרים - כי יש בה יותר סצנות סקס מסרט הפורנו של הילי עמנואל (מ"מחוברות"), כולל גילוי עריות בין אח ואחות, ולא תמצאו פרק בלי שלל איברים כרותים שמתעופפים באוויר. כיף גדול. אה, וכמו בכל טלוויזיה מעולה, גם בה יש גמד. ברור.
אחד החששות לפני עלייתה של "משחק הכס" לאוויר נגע למורכבותם של ספרי הסדרה, שכוללים מעל אלף (!) דמויות. אבל העושר והמורכבות של הסדרה עברו בשלמותם לטלוויזיה, בין היתר בזכות שחקנים מעולים וסמי מוכרים כמו שון בין (נד סטארק), אמיליה קלארק (דניאריז) ופיטר דנקלאג' (טיריון הגמד), וצילום מושקע (ברובו באירלנד) שיצר עולם שלם, קר ואפלולי, שכל חורף בו אורך חיים שלמים, וקיץ, קצת כמו אצלנו, יכול להמשך עשור.
התוצאה היא סדרה סוחפת, אינטליגנטית וסקסית שמשחקי השלטון והכוח הפוליטיים שמוצגים בה מזכירים לא מעט את אלו שלנו - קטנוניים ואכזריים. זו הסיבה העיקרית שהיא הצליחה לפרוץ את מעגל הצופים הנישתי של הגיקים חובבי הפנטזיה, לדבר לכולם ולהפוך לתופעה שמתכתבת עם יצירות כמו "שר הטבעות", אבל גם עם "הסופרנוס". סדרה שלא חשוב כמה אלמנטים פנטסטיים יש בה, הם לא מצליחים להסוות את העובדה שהיא היצירה הכי ריאליסטית, אבל מעל הכל הכי אנושית, שמשודרת כרגע.