במאים- פיל לורד וכריס מילר (“גשם של פלאפל").
תסריטאי- מייקל ביקול (“פרוייקט X”) מבוסס בקושי על סדרת הטלוויזיה משנת 1987-1991.
שחקנים- ג'ונה היל ("מאניבול"), צ'נינג טאטום (“לא תשכח").
כוכבי אורח- ג'וני דפ ורוב כוכבי סדרת הטלוויזיה הנושנה.
על מה הסרט?
שני שוטרים גרועים חוזרים לתיכון כדי לתפוס דילרים של סם חדש.
על מה באמת הסרט?
על ההבדל בין תחילת העשור להווה. אם פעם שינויים היו מתרחשים בין עשורים, היום העולם משתנה ללא היכר בחמש שנים בלבד.
הדבר הכי טוב בסרט
הוא ממש מפתיע לטובה. מנקודת פתיחה די נמוכה וציפיות ברצפה, מהר מאוד מתגלה שמדובר בסרט ממש מצחיק, מוגזם, לא צפוי לפרקים ועם קורטוב אנרכיזם הכרחי.
הדבר הכי גרוע בסרט
שיר הנושא האהוב והזכור מהסדרה המקורית מגיע רק בסוף, ובעיבוד ממש גרוע. חבל שלא יודעים לתת כאן כבוד לדבר הכי טוב בסדרה.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
זו שבה הגיבורים מתנסים בסם המדובר לראשונה ועוברים את חמשת השלבים שהוא מציע, בתוספת אנימציית אולד-סקול משעשעת.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
בלי יותר מדי פרטים- כנראה זו שבה מנסה אחת הדמויות לתפוס בפיה את איבר מינה שנתלש ממנה. חייבים לראות כדי להבין.
הזווית היהודית/ ישראלית
ג'ונה היל מגלם את השוטר שמידט היהודי, וכחלק מהמודעות לסטריאוטיפים שמרעיף עליו המפקד השחור (אייס קיוב), קלישאה מהלכת בעצמו של תפקיד השוטר השחור המשוגע, מוזכר כי הוא בטח בתול, מכוער, טוב בכספים, שלעולם לא יצליח להשיג את הנערה.
סקס
כמו כל ברומאנס שמכבד את עצמו, ובמסורת סרטי ג'אד אפטאו, גם כאן מתגלה אובססיה מילולית מבורכת לאיברי מין גבריים ונשיים.
אלימות
עם על האהבה והכבוד שהסרט רוחש לסרטי אקשן ילדותיים, כל האלימות בו מתגמדת מול סצינת הסיום בבית המלון, שהזכירה יותר מכל את סצינת השיא ב"רומן על אמת".
סטיילינג
מי שלא ראה את ג'ונה היל וצ'אנינג טאטום רוכבים על אופניים לבושים במדי שוטרים קצרים וצמודים, לא ראה שמחה מימיו.
מה למדנו מהסרט?
את מה שמלמד אותנו המפקד- היום אף אחד כבר לא יוצר משהו חדש, רק ממחזרים שיט מהאייטיז.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
היינו צריכים להגיע לסרט במצב צבירה אחר.
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
הסרט הזה הוא חלק מגל שמראה שבשנים האחרונות הוליווד בפרט, והתרבות הנוכחית בכלל, רק מחפשת איך לפנות לרגש הנוסטלגיה של אלה שגדלו באייטיז. האם מדובר רק במהלך ציני שפונה לכוח הקנייה החזק ביותר כרגע, או שזה פשוט סירוב של הדור הזה להתבגר?
המשפט הראשון שאימא שלי תגיד
לא הבנתי כלום. כמה קללות, גסויות וסמים. פיכסה.
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"אף פעם לא התנשקה”- כי גם דרו ברימור חזרה לתיכון לחוויה מתקנת.
סרטי נעורים מהאייטיז והניינטיז- עם חיבה ברורה לסרטי ג'ון יוז ול"קלולס”.
"אחי, איפה האוטו שלי”, "פיינאפל אקספרס”, "הרולד וקומר”- ושאר יצירות מופת סטלניות.
שורה תחתונה
סרט הסטלנים המושלם של השנה. הקומדיה הכי דבילית, במובן הכי חיובי שיש למילה, של התקופה האחרונה, המתהדרת בתסריט שלא מפסיק להצחיק, דמויות כפיות ותפקידי אורח משובחים (שימו לב בעיקר לדייב פרנקו ההורס, האח הלא פחות מוצלח של ג'יימס). יתרונו המובהק של הסרט הוא שכל המודעות העצמית, השימוש המושלם בקלישאות נעורים והרפלקסיביות שלו לא מונעים ממנו להתעלות צעד אחד מעבר לפרודיה שבבסיסו, ולהגיש מוצר מבדר שגם מצליח להגיד משהו על גיל ההתבגרות בואכה 2012.
זמן מסך
109 דקות.