במאי תסריטאי מפיק ושחקן- ג'ורג' קלוני.
תסריטאי-גרנט הסלוב (“לילה טוב ובהצלחה”) מבוסס על מחזהו של בו וילימון (המבוסס על קמפיין הבחירות של המועמד הדמוקרטי הווארד דין מ-2004).
שחקנים- ריאן גוסלינג (“בלו וולנטיין") אוון רייצ'ל ווד (“דם אמיתי”), פיליפ סימור הופמן (“סינקדוכה ניו-יורק”), פול ג'יאמטי (“דרכים צדדיות”).
על מה הסרט?
מאחורי הקלעים של מסע הפריימריז מלא הפיתולים של מועמד לנשיאות בארה"ב.
על מה באמת הסרט?
פוליטיקה היא עסק ממש מלוכלך. מלכלכת גם את הנקיים ביותר ודורשת מהם פשרות מוסריות מכאיבות. לא משהו שלא ידענו קודם.
הדבר הכי טוב בסרט
ריאן גוסלינג. הבחור הכי נכון לרגע זה, שעובד בלי הפסקה בתקופה האחרונה, מצליח שוב לשלהב ולהבריק עם דמות מורכבת, לא קלה לחיבוב אבל עם כריזמה מטורפת וקלוזאפים שמקשים להתרכז.
הדבר הכי גרוע בסרט
תרגום השם שלו. נכון, השם המקורי די קשה לתרגום ("The Ides Of March"- קשור ליום בו נרצח יוליוס קיסר של שייקספיר, ומעניק לסרט נופך טרגי משהו), אבל הבחירה שנעשתה היא מעין שעטנז של כותרת ג'נרית לסרטים מהסוג הזה.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
זו שבה מטלפן הסלולרי של המועמד לנשיאות ומרוב התדהמה (בלי ספוילרים!) כל מה שנשאר בתודעה הוא רק צליל הרטט. מרטיט.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
הסצנות עם מריסה טומיי המתוקה, לא ניצלו כראוי את יכולותיה, וחבל.
הזווית היהודית
לא הצלחנו שלא לשים לב ששם משפחתה של העיתונאית הבוחשת והנמרצת (טומיי) הוא הורוביץ. ידענו שהלובי היהודי הוא חזק.
סקס
למרות ששערוריית סקס היא חלק בלתי נפרד מהעלילה בסרט, קלוני לא ניצל כראוי את שני השחקנים הסקסיים שבידיו ובסצנת הסקס המשותפת בין רייצ'ל-ווד לגוסלינג הוא העדיף, כמו בשאר הסרט, להתמקד רק בפניהם, כשברקע דיון טלוויזיוני על נישואי גיייז. נסתפק בגוסלינג, המשפריץ סקס אפיל בכל חיוך ומבט, בגופיה בלבד.
אלימות
עמוק עמוק מתחת לפני השטח. בכל זאת, מדובר פה בוושינגטון, עניינים שבכל סרט אחר היו נגמרים באגרוף לפנים, נפתרים כאן בסכינים מטפוריות חדות מאוד בגב.
סטיילינג
מעולם לא נראה מישהו טוב כל כך בחליפות ובגדים מחויטים כמו ריאן גוסלינג בסרט. לא אתפלא אם רוב התקציב הלך להתאמה אישית של חליפות מעצבים לגופו.
פסקול
מינימליסטי. מלחיץ ודרמתי במקומות הנכונים.
מה למדנו מהסרט?
את מה שמלמד גוסלינג את המועמד- לנשיא מותר לעשות הכול- לפתוח מלחמה, לנהל כלכלה גרועה, לשקר- רק על דבר אחד לא יסלחו לו בארצות הברית הקתולית והפוריטנית- אסור לו לשכב עם המתמחות. מוניקה לוינסקי מישהו?
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
למה ג'ורג' קלוני לא יכול באמת להיות נשיא ארצות הברית? זה יהיה מושלם.
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
ג'ורג' קלוני מתגלה בסרטו הרביעי כבמאי מיומן, רק חבל שהסרט הוא יותר מלודרמה מדרמה אמיתית. האמירות שלו נדושות ולא חדשניות, ואין כאן מעוף בימויי בולט במיוחד, ויעידו על כך הבחירות הקולנועיות הלא ממש מעודנות והבוטות מידי לפרקים.
המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
אתה רואה לאן מגיעים עם כוח רצון, חלום ואמביציה?
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
הרבה מהדורות חדשות.
“המועמד”, "לכשכש בכלב"- ושאר סרטי מאחורי הקלעים של הפוליטיקה.
שורה תחתונה
דרמה פוליטית משובחת, מלוטשת ועשויה היטב, המהווה יריית פתיחה מוצלחת לעונת סרטי האוסקר. בסרט, המבוסס על מחזה ונשען ברובו על דיאלוגים מושחזים, תסריט ביקורתי מעורר מחשבה, וטוויסטים מפתיעים, השקיע קלוני את רוב התקציב על קאסט שחקנים מרשים ומגוון בראשם גוסלינג בהופעה מנצחת- תפקיד שטום קרוז היה עף עליו לפני עשרים שנה.
זמן מסך
101 דקות.