בעלי מלאכה
במאי ותסריטאי- אשגאר פרח'אדי (“About Elly”).
שחקנים- ליילה חת'אמי, פיימאן מועאדי.
על מה הסרט?
אישה עוזבת את בעלה כי אינו מוכן לעזוב עמה את אירן, ועובדת חדשה שמגיעה לביתם תגרום לטרגדיה משפחתית-משפטית נוספת.
על מה באמת הסרט?
על אמת, שקר ומה שביניהם.
הדבר הכי טוב בסרט
התסריט. מורכב, עמום, מפתיע ומעלה יותר סימני שאלה מתשובה.
הדבר הכי גרוע בסרט
יש בעמימות שלו גם משהו מאוד מתסכל.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
מבלי לספיילר- כנראה הסצנה המרכזית בביתם של העוזרת ובעלה.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
סצנת הסיום הפתוחה. למה שאנחנו נחליט איך הסרט מסתיים?
הזווית הישראלית
הסרט, שמגיע כבר עם ערמת פרסים לא קטנה בידיים, מאיים על "הערת שולים" הישראלי בקטגוריית הסרט הזר באוסקר, אבל אולי זה רק קרב מדומיין, ומי שייקח בסוף יהיה בכלל הסרט הפולני על השואה.
סקס
השתגעתם? בסרט איראני? העמידו שם לדין פעם שחקנית שהופיעה בסרט גלוית ראש. הקיצוניים שם זה לא צחוק. עוד מעט גם יבקשו שם לחתום על הצהרת נאמנות למדינה לפני שהם מקבלים תקציב לסרט.
אלימות
המנוע העלילתי של הסרט, ומטופל בצורה כזו שלא ממש ברור כיצד התבצע ומה ההשלכות שלו.
סטיילינג
הסרט מתאר את המתיחות בין המעמדות באיראן ומבליט זאת גם על ידי הפער בין הבחירות האופנתיות של שתי הנשים- האחת דתייה והשנייה משוחררת יותר, ובין עיצוב הבית הבורגני לזה של המעמד הנמוך יותר.
מה למדנו מהסרט?
שמערכת המשפט האיראנית, מוזרה היא.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
הערת שוליים הרבה יותר טוב, זה לא תחרות בכלל. אבל מה זה משנה, גם ככה יש את העניין הזה עם איראן בקיץ.
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
הסרט האיראני הראשון שזכה אי פעם בפרס הסרט הזר ב"גלובוס הזהב", והשני המועמד לאוסקר, הוא כלי משחק פוליטי בידי האמריקאים שביד אחד נוקטים עיצומים וביד השנייה מעניקים פרסים, הוא בסופו של דבר מעשייה שוביניסטית בעלת חורי עלילה ואילוצים תסריטיים גדולים מדי.
המשפט הראשון שאימא שלי תגיד
הלוואי שמי שמחליט כאן החלטות יזכור את דברי הבמאי כשזכה ב"גלובוס" ואמר כי עמו הוא עם שוחר שלום, בדיוק כפי שהוא מראה בסרט.
מה ראה הבימאי לפני הצילומים?
"קרמר נגד קרמר”- כי גירושים זה דבר לא קל בכל העולם.
"ראשומון”- כי לכל סיפור יש תמיד כמה צדדים.
שורה תחתונה
דרמה ריאליסטית מרתקת וחכמה המעניקה הצצה מבורכת לחיים המודרניים בטהרן של היום, הנהנית מקאסט משובח של שחקנים נפלאים ומסיפור מורכב וחד-פעמי, המכיל שילוב מוצלח בין דרמה פסיכולוגית-משפחתית, ובין דרמת בית משפט לא קונבנציונלית. הצופה אהוד ברק מתבקש לסור לבית הקולנוע הקרוב למגדל מגוריו.
זמן מסך
123 דקות.