במאי ותסריטאי- ג'ף ניקולס (“shotgun stories").
שחקנים- מייקל שאנון (“אימפריית הפשע", “חלון אחורי”), ג'סיקה צ'סטיין (“עץ החיים").
על מה הסרט?
גבר אמריקאי מתחיל לחלום סיוטים על סופה מתקרבת ובאה. האם הוא נביא זעם או סכיזופרן-פרנואיד כמו אמו?
על מה באמת הסרט?
על החרדה, הפרנואידיות והפאניקה בה נמצאת ארצות הברית מאז אסון התאומים.
הדבר הכי טוב בסרט
ג'סיקה צ'סטיין. בפעם הרביעית השנה- אחרי "עץ החיים", "החוב" ו"העזרה"- מוכיחה שהיא פשוט שחקנית מדהימה שיודעת לאכול מסך בשקט ובאלגנטיות.
הדבר הכי גרוע בסרט
הקצב שלו. הסרט איטי מדי, מעט חוזר על עצמו ולעיתים אפילו נדמה שהוא פשוט עומד במקום ולא זז.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
חצי השעה האחרונה של הסרט, מהרגע בו ציפורים מתחילות ליפול מהשמיים (ואי אפשר שלא להיזכר בגשם הצפרדעים מ"מגנוליה") ועד לשוט הסיום היפהפה והשנוי במחלוקת, שווים את ההמתנה הארוכה והלפעמים מייגעת.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
אחד החלומות הראשונים של הגיבור, עוד לפני שמבינים לגמרי שמדובר בהזיה, מתרכז בכלבו הנושך אותו ומסרב לעזוב. מלחיץ.
סקס
למרות שמרכז הסרט הוא מערכת היחסים בין בני הזוג וחוזקו של מוסד הנישואין, אין בין השניים אנרגיה מינית. כנראה כשאתה חושב שאתה משתגע הליבידו שלך קצת עסוק בדברים אחרים.
אלימות
כאשר דמויות מהמציאות נכנסות לסיוטיו של הגיבור, הוא מתקשה להשאיר אותם בחייו, מה שמוביל לסצנת מכות חזקה במיוחד עם חברו לעבודה, בגילומו של שיאה וייגמן, חברו לסדרה של שאנון, "אימפריית הפשע". חוץ מזה, סופג שאנון גם סטירה מוצדקת במיוחד מצ'סטיין, אותה היא ביקשה להתנות בכך שהיא תצולם בשלושה טייקים בלבד, כי היא ממש לא רצתה להכות אותו.
סטיילינג
אמריקנה. הסרט מתרחש בעיירה פסטורלית אמריקאית קטנה שכל קשר לסטייל הוא ממנה והלאה.
מה למדנו מהסרט?
זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
הייתי מקצר חצי שעה בכיף.
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
דרמה פסיכולוגית משובחת שמצליחה להתעלות מעל הז'אנר בו היא שוחה, ומערבבת בין סרטי אסונות, אימה ומדע בדיוני, כדי להגיד משהו עכשווי מאוד על החרדה האקולוגית-קיומית בואכה קץ העולם ב-2012.
המשפט הראשון שאימא שלי תגיד
מה אני אגיד לך, אין נביא בעירו.
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"מלנכוליה"- בגלל תחושת האפוקליפסה, מינוס האסתטיקה המדהימה.
"עמוק באדמה"- כאשר החבר של רות' התחיל להשתגע על המקלט האטומי שלו.
יותר מדי מהדורות חדשות על אסונות טבע.
שורה תחתונה
דרמת סאנדנס מלחיצה לפרקים וחיוורת לפרקים, המגיעה לשיאה בעיקר בסוף הסרט. מייקל שאנון ממשיך להיות אחד השחקנים האלטרנטיביים המקוריים בעיר, ומצליח ליצור בחוכמה דיוקן של דמות מיואשת ורדופה, לצד צ'סטיין הנהדרת, מספר רגעים ויזואליים חזקים, ובעזרת סצנות חלום מאיימות ומלחיצות במיוחד. חבל שעל הסרט כולו שורה רוח רצינית מדי.
זמן מסך
120 דקות.