השחקן והבמאי היהודי-ערבי, ג'וליאנו מר (53), נרצח הערב ביריות בלב מחנה הפליטים בג'נין. על פי דיווחים פלסטינים, חמישה חמושים פתחו בירי לעבר רכבו והוא נהרג במקום.
הבמאי אבי נשר, שביים את מר בסרטו 'זעם ותהילה', מתקשה לעכל: "אני פשוט מזועזע. שמעתי את לפני 20 דקות ועוד לא הצלחתי לקום מהכסא. ג'וליאנו הוא איש שמאוד אהבתי, הוא היה אחד האנשים הכי מוכשרים שעבדתי איתם אי פעם. זה בן אדם שוויתר על קריירה הוליוודית מצליחה בשביל לעשות את מה שהוא מאמין בו. זה נורא טראגי שהוא נרצח בדיוק במקום שבשבילו הוא וויתר על קרירה בינלאומית ועשה הכול בשביל לעזור לו. קשה לי לדמיין מי יכול היה לעשות דבר כזה, ג'וליאנו שילם את המחיר האולטימטיבי עבור מה שהוא האמין בו. זה עצב ושוק מוחלט, אני מרגיש כאילו בן משפחה נפטר".
גילה אלמגור, אשר עבדה עם מר בסרטה 'עץ הדומים תפוס', מסרה בתדהמה: "אין לי מה להגיד, אני נופלת מהרגליים מגודל השוק וההלם. אני לא מבינה את זה, למה זה קרה ומי היה יכול לעשות דבר כזה. אני יודעת שהוא שהה בג'ינין בעקבות אמא שלו, זה פשוט שובר את הלב. הוא היה איש כל כך מיוחד ואני פשוט לא מבינה למה זה קרה. הוא היה גבר היפה שבגברים, עבדתי איתו ב'עץ הדומים תפוס' ויצא לי לגלות איזה אדם מיוחד הוא. עצב גדול והלם מוחלט".
ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית לסין: "אני המומה מהרצח המזעזע. ג'וליאנו היה שחקן מדהים ואדם שנלחם על העקרונות שלו. הוא היה קרוע בין שתי זהויות וביטא את הדילמה של המדינה הזו - ושילם בחייו".
הבמאי עמוס גיתאי, אשר שיתף עם מר פעולה בשלושה סרטים: "אני מזועזע עד עמקי נשמתי, אין לי דרך בכלל לעכל דבר כזה. לי ולג'וליאנו היו יחסים מאוד קרובים ועשינו המון דברים ביחד. הוא היה אדם מיוחד שתמיד ניסה לחצות את כל הגבולות האפשריים, גם האישים וגם היצירתיים. הוא היה אדם מיוחד במינו ואני פשוט לא מצליח לעכל את מה שקרה".
יעל אבוקסיס, שככבה עם מר בסרט 'סיפורי תל אביב': "אני פשוט בהלם מוחלט. עשיתי עם ג'וליאנו את הסרט הראשון שלי ופשוט הערצתי את הבן אדם, את סיפור החיים שלו ואת מי שהוא היה. הוא היה שחקן מדהים, ציפור נדירה ואיש שהוא אייקון בעל אומץ גדול וכריזמה שנצמד לערכים שלו וניסה להיות גשר אמיתי עבור שני הצדדים. תמיד הערכתי אותו ובמותו הטראגי הוא השאיר לנו צוואה אמיצה והרבה עבודה".
מוחמד בכרי בתגובה בניו יורק: "אני פשוט מסרב להאמין שזה קרה. כואב לי מאוד ואני לא מצליח לעכל את זה בכלל. ג'וליאנו היה בן אדם אמיץ, שהלך ופעל בלב שלם על מה שהוא מאמין. אני מזועזע וכואב".
מירה עוואד שיתפה עם דמעות בעיניה: "אני כל כך מזועזעת ופשוט מתקשה להאמין שזה קרה. אין לי מילים מלבד הלם מוחלט. אני לא מבינה מי עשה את זה ולמה זה קרה, פשוט שוק ועצב ענקי. ג'וליאנו היה איש נורא מיוחד, אמן גדול שעשה עבודת קודש. היו לנו המון חילוקי דעות לאורך השנים, והתווכחנו המון לגבי תפיסת העולם השונה שלנו, אבל הוא היה איש כל כך מיוחד ותמיד הערכתי אותו. אין לי מושג למה זה קרה, אני בהלם מוחלט".
גם משפחת בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" מרכינה את ראשה עם מותו של מר, לשעבר תלמיד בבית הספר. מיכה לבינסון, מנכ"ל בית צבי מסר: "ג'וליאנו היה שחקן ענק עם כריזמה יוצאת דופן וסמל לדו קיום ולחיינו המשותפים על אותה אדמה. את חייו העביר בין העולם היהודי לבין העולם הערבי ולאורך כל הדרך היה רודף שלום ולוחם שלום, שנפל קורבן בידי קיצוניים המתנגדים לשלום. בפעם הראשונה בה ראיתי אותו הוא גילם את סטנלי קוואלסקי מ"חשמלית ושמה תשוקה" בתרגיל שנה ב' בבית צבי וכבר אז הוא היה ענק. לימים, כשביימתי אותו ב"מראה מעל הגשר" ב"הבימה", הוא היה דוגמה ומופת לשחקנים, שידע יותר מכל אחד איך להיכנס לתפקיד. שחקן מצוין על הבמה עם משמעת ברזל. אנחנו נסערים, גם בהיבט האישי, כיוון שאהבתי אותו מאוד והוא עצמו היה אוהב אדם, גם בהיבט המקצועי כי אבד לנו שחקן מצוין בקולנוע ובתיאטרון וגם בהיבט הפוליטי כי זו עדות מדאיגה להתחזקות הקיצוניים שמחזקים איש את רעהו ואיש את אויבו במלחמתם נגד השלום".
אימו של מר היא יהודיה, פעילת זכויות אדם שעסקה רבות בזכויות אדם בחברה הפלסטינית, ואביו הוא ערבי, פעיל במפלגה הקומוניסטית הישראלית. את שרותו בצה"ל מר עשה כלוחם בחטיבת הצנחנים. הוא הותיר אחריו בת.
תפקידו הראשון של מר בקולנוע היה ב-1984, בסרט המתח האמריקאי בבימויו של ג'ורג' רוי היל העוסק בסכסוך הישראלי-ערבי, "המתופפת הקטנה", בכיכובה של השחקנית ההוליוודית, דיאן קיטון. בהמשך כיכב מר בסרטו של אבי נשר, "זעם ותהילה", ב-1985. עוד מתפקידיו הקולנועיים: "בר 51", "חתונה בגליל", "סיפורי תל אביב", "עץ הדומים תפוס", "זהר", "כיפור", "יום יום", "בחודש התשיעי", "קדמה", ו"טאהרה", עליו היה מועמד לפרס אופיר בקטגוריית השחקן הטוב ביותר ב-2002. בנוסף, שיחק מר במספר סרטים אמריקנים, קנדים וצרפתים.
על הבמה כיכב מר בהצגות: "הילדה של כולם" בתיאטרון בית ליסין, "בני ערובה", "מדליין" ו"אותלו" בתיאטרון חיפה, "מראה מעל הגשר" ו"נשיקת אשת העכביש" בתיאטרון הבימה. בנוסף העלה ב-1990 הצגת יחיד בפסטיבל עכו, "המורד העירום". לאורך השנים האחרונות הפעיל מר את "תיאטרון החופש" במחנה הפליטים בג'נין, לשם נהג לקחת צעירים בניהם גם פעילי גדודי אל-אקצה, ולשקם אותם. בתקופה האחרונה קיבל השחקן איומים ממספר גורמים איסלאמיים שהתנגדו לפעילותו הפוליטית.