מהרגע שיצאה מבית "האח הגדול" ב-2008 עינב בובליל כיכבה כמעט בכל כלי תקשורת אפשרי על בסיס יומי, באינספור פורמטים, כשבאמתחתה תמיד ניתוחים מקוריים ופה מפיק מרגליות. מה הפלא, אם כן, שהתגעגענו ואף הואלנו בטובנו לתהות לאן נעלמה חביבת הזרקורים בשנה האחרונה.
לשינוי הגדול קוראים אוריה, בתה הבכורה של הבובלילית (26) ושל בעלה אלי בניסטי, שהגיחה לעולם לפני ארבעה חודשים. "אני מגדירה את החיים שלי לפני הילדה ואחרי הילדה", היא מסבירה. "אני חושבת שכל הבנות המהוללות שאומרות שהן לא מוכנות לילדים או שהן לא רוצות ילדים, פשוט לא יודעות מה זה. כל דבר בחיים הופך להיות שולי וחסר ערך מרגע שיש ילדים".
החודשים הראשונים זאת התקופה הכי קשה, לא?
"הכל קשה בחיים אבל זה קושי שמגיע עם המון אהבה. כשאת סחוטה באמצע הלילה והיא דופקת לך חיוך, כל הקושי נעלם. זה נתן לי לראות את החיים בפרופורציות. קודם הייתי מקטרת על כל מיני דברים קטנים, עכשיו פתאום הכל מתגמד. כל יום היא עושה דבר חדש וכל דבר מרגש. זה לא דומה לשום דבר שחוויתי בחיים".
גם לא לגמר "האח הגדול"?
"איפה זה ואיפה זה?! נראה לך שגמר 'האח הגדול' מגיע לרבע מזה? קצת פרופורציה!".
בקריזות שלך אני מבינה שאין שינוי.
"קריזות עדיין יש לי. לפעמים באמצע הלילה אני אומרת לעצמי בשקט, בלב, 'אוריה, לישון לפני שאימא מתעצבנת'. אבל אליה אני מחייכת. אני עדיין עצבנית וקצרת רוח, אבל היום אני הרבה יותר רגועה ונינוחה. זה בעיקר כי כשאני לידה אני לא יכולה לצעוק ולהתעצבן, אז גם כשמעצבנים אותי אני יותר רגועה, לא יכולה פשוט לצרוח כמו פעם".
איך אבא שלך קיבל את הנכדה החדשה?
"הוא מטורף עליה ברמות שלא ניתן לתאר. הוא לא קורא לה אוריה כי השם קשה ולא נקלט לו. אז הוא קורא לה וונדי".
וונדי?!
"כן, ככה הוא החליט ורק הוא קורא לה ככה. אם מישהו אחר קורא לה וונדי היא לא מסתובבת. רק כשאבא שלי קורא לה עם הקול שלו, היא עונה. היא חולה עליו. הוא שומר עליה, מטייל איתה בעגלה, מרדים אותה, שר לה שירים בטריפוליטאית, חבל על הזמן".
ציפית שהוא יהיה כזה סבא מסור?
"לא, כי אף פעם לא ראיתי אותו עם ילדים קטנים. פתאום עכשיו הוא מוציא את כל האבהות שבו. אם אני לא מביאה את אוריה הוא בא אלינו ודופק בדלת, 'שלום, באתי לוונדי'. הם עוזרים לי מאוד, בלעדיהם לא הייתי יכולה לעשות כלום".
"לנופר הגיע לזכות"
את האמת, את לא מתגעגעת קצת לאור הזרקורים? לאירועים?
"אם הייתי מתגעגעת הייתי שם. אני מקבלת המון הצעות כל הזמן ומסננת הכל, למי יש כוח לזה? יש לי דברים יותר טובים לעשות כמו כסף, לדאוג לילדים שלי, לבעל שלי, לבית שלי. ראיונות בערוץ זה ובערוץ זה, השתתפות בזה, צילומים לזה, הכל שטויות. אני חושבת שזה עולם השקר".
עולם השקר? אני מבינה שאת עדיין מתחזקת.
"בוודאי, תמיד. כרגע אני שמה כיסוי ראש בשבת אבל אני לא פוסלת שיגיע היום ואשים כיסוי ראש כל הזמן. הילדים שלי יגדלו בחינוך דתי, בעזרת השם. בכלל, אלי רוצה שהילדה תלך למדרשה, אבל אמרתי לו לא להגזים. חינוך מסורתי-דתי כן, אבל לא מעבר. יש גבול לכל תעלול".
את העונה האחרונה של "האח הגדול" ראית?
"לא עקבתי במאה אחוז אבל ראיתי. אני חושבת שלנופר הגיע לזכות. אהבתי אותה מאוד ואפילו סימסתי לה. לדעתי היא לא עשתה מג'קי סמרטוט, זה הוא בחר להיות סמרטוט כי ככה הוא רצה. היא הייתה מי שהיא, אותנטית. היא פשוט שיחקה את המשחק כמו שצריך, אמרה מה שצריך, לא פחדה מאף אחד, גם כשהייתה מועמדת להדחה שבוע אחר שבוע, היא לא חסכה מאחרים את מה שהיא חושבת. ג'קי היה כמו אלירז כזה. מאמי לאומי, כזה מסכן, אז נתנו לו לנצח. אבל לנופר הגיע".
האמת שבעניין העצבים יש לכן הרבה במשותף.
"בעצבים, בהתפרצויות, באותנטיות, בעממיות. לפעמים כשהיא הייתה מתפרצת יכולתי לראות את הדמיון בינינו. אבל יש הרבה בחורות בסגנון שלי ושלה, זה לא משהו ייחודי. כמו שאני רואה היא מאוד אהובה ואהודה, וגם אני עד היום, ואפשר להבין את זה".
דיברתן מאז שהיא יצאה מהבית?
"נראה לך שאני מאלה שמתקשרות ואומרות 'ראיתי אותך בטלוויזיה ואהבתי אותך'? יש לי סיוט מהמשפט הזה, עד היום לא מפסיקים להגיד לי כל הזמן 'וואו עינב, את מספר אחת. מה זה אהבנו אותך'. איך שאומרים לי את זה אני עושה פרצוף כדי שיבינו ויפסיקו עם זה. אנשים לא משתחררים. חשבתי שיעבור, אבל כלום, ואני מה זה לא שם כבר. זה נראה לי כאילו עברו מאז אלף שנות אור. במקום ללכת בערב להשקה, לעשות פוזות ולהיות בכל העיתונים, אני מעדיפה להיות עם בעלי והילדה שלי".
אבל בשורה התחתונה, לאח הגדול VIP היית נכנסת?
"כן, תמורת מיליון דולר".
"הייתי מתוסכלת, עייפה ושמנה"
היא הייתה רק בת 24 כששיגעה את המדינה עם ה"פרידמנים המתים" והעימותים עם שפרה קורנפלד. אבל זמן קצר אחרי שיצאה מבית "האח הגדול, וראתה את יריבתה הגדולה זוכה במיליון שקלים, ירדה לאילת והכירה את אלי בניסטי (29). השניים נישאו בקול תרועה רמה ועברו להתגורר באשדוד, שם פתחו חנות לבגדי ילדים. לאחרונה, בעקבות קשיי הסתגלות, חזרו השניים לאשקלון, קרוב להוריה, כשבובליל עושה מדי יום את הדרך לחנות בקניון.
"בדרך כלל אני עובדת חצי יום אבל עכשיו, בגלל החגים, אני עובדת ממש מהבוקר עד הלילה", היא משתפת, "לקחתי שלושה חודשים חופשת לידה וכשחזרתי לחנות זה היה קשה לא להיות ליד אוריה כל היום, אבל אין ברירה. אימא שלי, שתחיה, עוזרת לי".
וגם אלי עוזר?
"בלילה הוא לא קם כי עשינו הסכם. אני קמה בלילה והוא קם בבוקר, מוציא אותה מהחדר כדי שאוכל לישון, מאכיל אותה, משחק איתה, מעסיק אותה עד שאני קמה. ויש משהו מצחיק, אני כל הזמן אומרת לה 'חיים של אימא, אימא אוהבת', אז כשהוא איתה הוא גם כל הזמן אומר לה 'חיים של אימא, אימא אוהבת'. אני תמיד אומרת לו 'תגיד על עצמך, לא עליי'".
איך אוריה השפיעה על הזוגיות שלכם?
"בהתחלה זה לא היה פשוט. בחודש הראשון הלידה הרחיקה בינינו. אני הייתי מתוסכלת, עייפה ושמנה והוא לא הבין את זה. לוקח זמן עד שמעכלים לאן נכנסנו ולעובדה שהחיים משתנים. אבל אחרי שמבינים ומעכלים זה הופך למשהו שמאוד מקרב בין בני הזוג".
מוכנים כבר לילד נוסף?
"לא, לא עכשיו. אל תגזימי. בעזרת השם, כל דבר בעתו ובזמנו. אבל אני רוצה ארבעה-חמישה ילדים, משפחה גדולה, שכשאהיה מבוגרת שהבית יהיה מלא באהבה ושמחה ומלא ילדים. אני אהיה סבתא זקנה וכולם ידאגו לי ויטפלו בי ואני אהיה מלכה".