"לא הלכתי להישרדות כדי לפרוץ. בניתי על זה שדרך הבמה הזו יכירו אותי ואת האישיות שלי, ואז אוכל להישאר בתעשייה. לא חיפשתי עוד פריים בביקיני, כי אוקיי, את זה כבר ראינו", אומרת נטלי דדון, שאחרי שנים של מאמץ, התעקשות, דשדוש - וגם כמה רגעי נחת בתעשיית הבידור הישראלית - קיבלה סוף סוף את ההכרה. מתמודדת בעונת ה-VIP של "הישרדות".
"אני בנאדם מאוד תחרותי ואוהבת לסמן וי על כל דבר שאני מצליחה בו", היא אומרת, "ההצעה גם הגיעה בתקופה מושלמת, רציתי לשנות פאזה בחיים. אבל כמה שהכנתי את עצמי, לא הייתי מוכנה לדבר הזה. המהירות שבה קפצנו מהגלאם של היאכטה להיזרקות לביצה, זה משהו שאי אפשר להתכונן אליו. אבל כשאני חושבת על זה עוד שנייה, זה בדיוק מה שאנחנו חווים ביום-יום, עם ההתבחבשות הזאת בביצה עם כל יתר הסלבס. במשחק על האי חשוב לך שיעריכו אותך כי אז תישאר יותר, ממש כמו בתעשייה. ככה יש לך סיכוי לשרוד".
"נטלי לבושה, זה גימיק!"
דדון, 29, יודעת על מה היא מדברת. היום היא אולי מציפה לכם את המסך עם פרומואים בהם היא מתנגחת בג'מצ'י, אבל שנים ארוכות ומורכבות בתעשיית הכוכבים הבהירו לה ששווה להצטייד באיזו מצ'טה איכותית כדי לשרוד את התלאות. את הגיחה הראשונה שלה לפריים שלכם היא עשתה לפני עשור, כשהתמודדה בתחרות מלכת היופי לשנת 2002 ויצאה בידיים ריקות. את הצעד המשמעותי עשתה רק חמש שנים לאחר מכן, כשהשתתפה בתוכנית הריאליטי של ערוץ 10, "הדוגמניות". מאז ראיתם אותה מסתובבת חצי ערומה ב"בכיפיות" של ערוץ ביפ, מלרלרת במשך שתי עונות בתוכנית הבנות "מה שתגידי", ומנחה את התוכנית "קומדי בר", גם היא באותו ערוץ, שם אירחה קומיקאים מתחילים. המשותף לכל הדרך הזאת, חוץ ממוטיב חוזר של ריקודים מתגרים בבגד ים קטנטן כמובן, הייתה עבודה קשה מאחורי הקלעים, ותחושת חוסר וודאות מקצועית.
"כלום לא בא לי בקלות", משתפת דדון, "קיבלתי אינספור 'לא'. אבל לאורך כל הדרך נלחמתי וחיזקתי את עצמי. עשיתי הרבה העצמה אישית ועבודה על ההערכה העצמית שלי. היום, במבט לאחור, אני יכולה להגיד שלא הייתה לי מודעות אישית מספיק גבוהה ושלא הערכתי את עצמי".
יש דברים שאת מצטערת עליהם ? אולי המיתוג העקשן של כוסית בביקיני?
"האמת שלא. אפילו שהיו כאלו שחשבו שעניין הביקיני לא בדיוק תורם לתדמית שלי, זה תרם. נגיד הבכייפיות, אני יכולה להגיד שזה תרם לי המון לבטחון, בין היתר גם בזכות החיבור לתחום הקומי. גיליתי שאני מסוגלות לצחוק על עצמי. דווקא המקומות האלו הם אלו שהעצימו אותי. יש אינספור בחורות מהממות שיש להן גוף והביקיני יושב עליהן מושלם, אבל הן לא שורדות כי אין להן ערך מוסף. אם לא הייתי מעניינת והייתי עוד 'כוסית', כנראה שלא הייתי נשארת. אף אחד לא היה לוקח אותי ל'הישרדות VIP' לצד שחקנים מוערכים כמו אושרי כהן ואיתי תורג'מן רק בגלל הבגד ים".
ולמרות זאת, אחרי שכל הקריירה שלך נבנתה על הגוף, את מפחדת שלא תצליחי עם בגדים?
"אני חושבת שזה הדבר הבא, לא? את רוצה להגיד לי שיש עכשיו חברה שתיקח אותי לקמפיין של לבוש מלא ואלגנטי ולא תקבל חשיפה מטורפת? נטלי לבושה! זה גימיק! אני באמת נוגעת בהכל. השאיפה שלי היא משחק, אבל אני עושה בינתיים הנחייה ומדגמנת. בתעשייה הזו, אם לא תדע להמציא את עצמך מחדש, לא תתקדם. את רואה הרי מה קורה - כל יום עשר תוכניות עולות, התחלופה מאוד מהירה. אם שרדתי עד עכשיו אז אני פה להישאר".
"לא הייתי רוצה לגמור כמו ג'מצ'י"
בינתיים, עד שתממש שאיפות שייקספיריות, מתאמנת דדון בעיקר על טקסטים למועצת השבט. ההצעה להשתתף בעונת הסלבס של תוכנית הריאליטי מיקמה אותה במקום רלבנטי בתעשייה וסיפקה לה את הבמה להוכיח שהיא לא רק "כוסית". ובאמת, כבר עם תחילת העונה נחשפה דדון כבחורה אינטילגנטית וחריפה שלא פוחדת להביע את דעתה. אחת שיודעת לדבר, וגם לפתוח את הפה כשצריך. אלא שאז הגיע דורון ג'מצ'י, ובמחי "הדדון הזאת עם שני הטוסיקים שלה" הזכיר לכולם על תקן מה היא הגיעה לכאן בכלל.
"האמת שזה ממש לא מפריע לי", אומרת דדון. "בכלל לא אכפת לי להשתמש בזה, כי בסופו של דבר זה מה שאנשים מכירים בסך הכל, הכוסית. אני לא יכולה להאשים אותם. במקומות האלו אני לא נפגעת, כי אני יודעת שיש לי הרבה יותר מזה, ולא רק את זה".
"אני מרגישה שהאישיות שלי עברה די יפה עד עכשיו. מבחינתי, שני הפרקים הראשונים של התוכנית אמרו הכל. הנה אני, בלי כלום, ערומה נפשית בתוכנית שמעבירה את האנשים כמו שהם - ותודו שזה לא מה שחשבתם. בהמשך זה ייראה קצת אחרת כי אני זוכרת שהיו לנו שם הרבה רגעים קשים ויצאו לי תכונות שלא הייתי מבטאת אותן ביומיום. בהישרדות הכל פשוט אינסטנקטיבי, לא חושבים על שום דבר, ובגלל שאני לא מושלמת לא יצא ממני רק טוב לאורך התקופה. אבל זאת אני. נכון שיש עריכות אבל סך הכל, בגדול, זה נטו אנחנו. הקהל מספיק אינטילגנט כדי לזהות מי עומד מולו".
אפשר להגיד שעם ג'מצ'י היה לך הכי קשה על האי?
"האמת שזה קרה לי כל פעם עם מישהו אחר, אבל למדתי שאת יכולה להסתדר גם עם מי שלא חשבת שתסתדרי איתו. לי הייתה דמות אחרת של ג'מצ'י בראש, אהבתי כדורסל ופתאום בא מולי בנאדם אחר לגמרי. באמת שניסיתי להסתדר איתו, גם אם זה היה נראה שאני תוקפת מדי פעם. ממש ניסיתי כי אני מאוד מכבדת אנשים, במיוחד אם הם גדולים ממני. לא רציתי רוע ואינטריגות, אבל זה קרה לי איתו. אני לא חושבת שעם הרזומה שהוא יצר לעצמו זה היה המקום להתנהג ככה, להתפרץ על דור צעיר, יש לך גם ילדים בבית. בעיקר שאני יודעת שהוא עדיין לא הצטער על זה, הוא מאוד דבק בגרסה שלו. לא הייתי רוצה לגמור כמוהו".
איך מתמודדים עם כל כך הרבה אגו על אי אחד?
"זה מצחיק, כי באחת הפגישות לקראת התוכנית אמרו שהחשש העיקרי הוא מהעובדה שכולנו מודעים למצלמות וחיים את זה, אז בטח כל אחד יבוא עם דמות ופאסון וזה קצת יהרוס את המשחק. בפועל, למרות שבאנו לשם עם הרבה 'אני ואני ואני', לא עניין אותנו כלום חוץ מהתחרותיות - וכל אחד רצה להוכיח את עצמו במשחק ולשרוד. אני חושבת שבהפקה היו מאוד מופתעים מהמהירות שבה שכחנו שאנחנו מצולמים. לא רק שזה היה מהיר, זה היה יותר מהיר מכל עונה אחרת. תוך שניה כבר לא זכרנו שהמצלמות שם. למדתי שזה נכון שאנחנו הופכים לחיות מהר מאוד. הקשיים הפיזיים פשוט משכיחים ממך הכל. אתה הופך לשורד ולא חשוב לך כבר איך רואים אותך בבית. אני לא חושבת שעברתי חוויה יותר קשה מזו בחיים".
היא כנראה הייתה גם ממש משמעותית, אם החלטת רגע אחרי שחזרת ממנה להוריד את הסיליקון בשדיים.
"זה חלק מהמגמה שלי לחזור לטבעיות, מגמה להשלמה עצמית. עכשיו אני אוהבת את עצמי. נקודה".
"העבר הרומנטי של חמי ממש לא מלחיץ אותי"
עוד מישהו שאוהב את דדון הוא איש העסקים חמי בראל, 38, גרוש ואב לטאו בת ה-7, שהיה בן זוגה של הדוגמנית שירלי בוגנים במשך שלוש שנים. כבר חצי שנה שהשניים ביחד, כולל פרידה קצרה אחת וקאמבק מתוקשר. לפניו היא טיפחה שני קשרים רציניים - אחד של שמונה שנים ואחד של ארבע - ובכלליות, תחזקה חיים פרטיים מפתיעים ביציבותם. "אני בחורה של מערכות יחסים", מספרת דדון, "אני לא זוכרת את עצמי בלי מערכת יחסים. הכי טוב לי שם".
מה קורה לך כשאת בלי בן זוג?
"הכל פחות טוב. אני אמנם לא נכנסת למקום של לחץ והרגשה של בדידות - בעיקר כי יש לי את אחותי הקטנה שתמיד נמצאת איתי (השתיים שוכרות בימים אלו יחד דירה בתל אביב- י.ה) - אבל אני כן יכולה להעיד על עצמי שפעם היה לי צורך במישהו שיהיה שם כשאגיע הביתה, יפרגן ויתן לי להרגיש נאהבת".
פעם?
"עם הזמן את עוברת תהליך ומבינה שבן זוג הוא בסך הכל בן זוג ולא מישהו שאת תלויה בו. לכל אחד יש את העולם והחיים שלו והביחד זה המקום המשלים והטוב בסוף היום. הוא לא כל מי שאת. התהליך הזה קרה לי לא כזה מזמן, ממש בשנה האחרונה. הבנתי שכל עוד החיים שלי מלאים, אני מסופקת וטוב לי, אני יכולה להביא הרבה יותר למערכת היחסים שלי. אם את מגיעה בלי כלום, את יכולה רק לקחת ולא להעניק".
מה את מחפשת בגבר?
"קיבלתי את מה שאני מחפשת".
חמי?
"כן. אין ספק שמערכת היחסים איתו היא מעכשיו ולעולם. אני די נאיבית במקום הזה, רציתי את הנסיך על הסוס הלבן ועם הזמן הפסקתי להאמין. דווקא מהמקום של להפסיק להאמין שזה קיים, מצאתי".
אלא שהנשמות הטובות מתקשות לפרגן לזוגיות של השניים. הן מזכירות שלבראל הייתה בזמנו מערכת יחסים סבוכה במיוחד עם בוגנים, שכללה שני ביטולי חתונה והרבה שמועות, לצד פרסום לא מחמיא בכלבוטק לפני מספר חודשים על בראל ועסקיו. "זה כל כך לא רלבנטי לראיון", קופצת דדון. "זה ממש לא השפיע עליי, זה עניין שלו בלבד. חמי לא בריאליטי ולא בפרונט, אז אני משתדלת לשמור על הפרטיות הזוגית שלנו עד כמה שאפשר".
העבר הרומנטי שלו לא מלחיץ אותך?
"ממש לא. שנינו במקום אחר לגמרי, בוגר ובשל יותר. אי אפשר לערוך השוואות לשום דבר אחר, מצאנו את ההתאמה שלנו אחד לשני וטוב לנו. בסופו של דבר, חשוב לי שהגבר שלי יקום בבוקר, יסתכל לכיוון שלי ויהיה לו חיוך על הפנים. חשוב לי שכשהוא קם, הוא יחשוב מה יעשה לי טוב, ולהפך. כל עוד זה קיים, כל השאר הופך להיות טוב".
את רואה אותו כאבא לילדים שלך?
"אני בגיל כזה שבו אם הוא לא היה נראה לי כמו אבא אופציונלי, אז לא הייתי שם".
ביטחון כלכלי זה שיקול?
"כסף חשוב, כי אם לבן אדם יש כסף אז כנראה שיש לו תכונות ויכולות להגיע למשהו בחיים. אבל כסף לא יגרום לי להישאר בשום מקום, זה לא משהו שיכול להחזיק מים. זה בהחלט פלוס, אבל רק פלוס".
"יש לי אבות מדהימים"
היא נולדה וגדלה בקריית ביאליק. קצת אחרי בת המצווה שלה הוריה התגרשו - אביה שמעון עזב את הבית, ובינו לבין בתו נוצר נתק של כמה שנים. אמה נישאה בשנית לסמי, ששימש כאב חורג לדדון, אך גם ממנו התגרשה בהמשך. הסיטואציה המשפחתית, היא מודה, הייתה ונותרה מורכבת - אבל דדון מבקשת שלא תשליכו על מערכות היחסים הנוכחיות שלה עם גברים תיאוריות שלמדתם בתיכון.
"לא נוח לי לגעת בזה, אבל אני יכולה להגיד שברמה האישית מה שעברתי ביגר אותי", היא קובעת. "אני מסתכלת רק על הפלוסים ואני בטוחה ששום דבר מזה זה לא יעיק על מערכות היחסים שלי. להיפך, זה נתן לי נקודת מבט יותר ריאלית בחיים. תכלס, אני לא מיוחדת כי ההורים שלי התגרשו. הכל בסדר, זה קורה להרבה, צריך להתעצם משם".
היום את נמצאת בקשר עם כולם?
"כן. יש לי אבות מדהימים ולא חשוב בכלל למי מהם נולדתי. אני אמנם לא בקשר יומיומי עם האבא הביולוגי שלי כי אנחנו בתל אביב ולו יש משפחה חדשה, אבל אני מתקבלת אצלו ברמת הבת הבכורה וזה מה שחשוב לי. האבא השני זה סמי, שהוא עדיין אבא של אח שלי והוא מדהים בעיניי. גם איתו הקשר הוא לא יומיומי, אבל אני חייבת להעריך בנאדם שלא מוכרח להיות אבא שלי וממשיך לעשות את זה. זה קצת הזוי העניין הזה, בעצם נוצרה לי משפחה שיש בה 11 אחים. קשה לשמור על קשר כשכל אחד עסוק בחיים שלו, אבל כולנו בקשר דרך לייקים באינסטגרם ואני יודעת שהם שם אם וכאשר אצטרך אותם. זה מספיק טוב לי".
11 אחים? זה הרבה דעות. מה הם אומרים על הישרדות?
"יש הרבה פרגון, אבל זה לא חכמה. הם לא אובייקטיביים".
דדון יודעת שההייפ הנוכחי סביב הישרדות לא יימשך לנצח, ודואגת כבר עכשיו לחשוב על הצעד הבא בקריירה. כיום היא לוקחת קורס שבועי של קוסמטיקה רפואית - ובקרוב, היא מבטיחה, תחזור לספסל הלימודים במכללת אורנים כדי לסיים את לימודי התואר שלה ולהפוך - תחזיקו חזק - למורה למתמטיקה.
"אפשר לקרוא לי חננה במלוא מובן המילה", היא מודה. "מתמטיקה באה לי מאוד בקלות מאז שאני זוכרת את עצמי. לא למדתי וקיבלתי מאיות. התעצבנו עליי בכיתה. בפעמים הראשונות שזה קרה והצלחתי במבחנים אמא שלי עוד הייתה מתרגשת, אבל בשלב מסוים היא כבר הפסיקה לשאול כי היא ידעה מה יהיה הציון. בחרתי ללמוד את זה כי הנושא קל לי וכי היה חשוב לי לעבוד עם ילדים. במסגרת הלימודים גם עשיתי סטאז' והחלפתי מורה למתמטיקה בכיתה אמיתית. חוץ מזה, אני שומרת על רשת ביטחון. חשוב שיהיה תואר".
"בואי נדבר כשההצעה תגיע", היא צוחקת. "בינתיים, בכל מקרה, אני רוצה להילחם על המקום שלי בתעשייה וללמוד משחק. ההצלחה הכי גדולה מבחינתי תהיה שבמאים יעמדו בתור וישלחו תסריטים, ואני אחזיר הודעות במייל שאני לא יכולה מפאת קוצר הזמן. אחרי הריאליטי ומה שעברנו שם, די מתאים לי לעשות דרמות בתנאים טובים עם מזגן, כסא עם השם שלי ונערת מים שתדאג לי כל הזמן. חשוב לי גם לבוא עם חומרים משלי, להראות שאני מסוגלת ליצור. במהלך הזמן למדתי לכתוב, ליצור פאנצ'ים בעצמי, להביא רעיונות".
היום, במבט לאחור, איזה עצה היית נותנת לנערה מהקריות שחולמת להפוך לוי.איי.פי?
"לכי אחרי הלב ותבררי כל הזמן אם את עושה משהו שטוב לך איתו או שאת מנסה לרצות מישהו. חשוב להאמין, אבל במקביל להיות ריאלית. לדעת לשים מראה מול הפנים ולראות אם באמת יש לך את זה".
לך יש את זה?
"כן. היום כן".