אין ספק שמכל בנות "מעושרות" הדמות העליזה והאופטימית ביותר בחבורה היא טלי ריקליס סיני. היא מגדירה את עצמה כ"רקדנית של החיים" והאמת שהכינוי הזה מאוד מתאים לה. משהו בקצב שלה בשילוב עם השפה הייחודית יוצר סוג של הוויה מכודררת ומשעשעת במיוחד. לפני פחות משנתיים נישאה טלי בשנית לאיש העסקים האמריקאי משולם ריקליס, זוס בשבילכם, אשר היה בעבר אחד מהאנשים היותר עשירים בארה"ב. טלי בת ה-53 היא אשתו השלישית של זוס, שיחגוג בסוף השבוע הבא יום הולדת 88.
רוצה פעם אחת ולתמיד לסגור חשבון עם המלעיזים שאומרים שאת עם זוס רק בשביל הכסף?
"יש אישיות מאחורי הממון הגדול עליו כולם מדברים. שיסתכלו על האישיות שעשתה אותו. רוב הכסף הגיע למדינת ישראל אז שיגידו תודה ולא יחטטו בצהבת של הנושא. אני מודה לאלוהים כל שנייה ביום, שקיבלתי איש מדהים כמו משולם. זה איש שאין כמותו. סופסוף מישהו שהוא בגובה העיניים שלי. העושר והממון לא מעניין, בסופו של יום אנחנו אוכלים מאותה כפית. אם יש לך חמישה או עשרה או מאה מיליון זה לא משנה, גם לא צריך את כל הבתים הענקיים של החמש מאות אלף מטר. להיפך, אין אינטימיות".
אבל לכאורה מוקד העניין סביבך בסדרה הוא הכסף?
"אני לא רואה את זה בעין הזאת, אני רואה את זה ממקומות אחרים, אבל אתה יודע, יופי זה בעיני המתבונן, אני חיה עם האמת שלי ועם מה שאני מייצגת. אנוכי עם עצמי כלפי עצמי, בנותיי ומשפחתי, ובזה מסתכם העניין. מה כל אחד רוצה לדעת, לראות, לחשוב – אין לי שליטה על זה".
בכל זאת, לתכנית קוראים "מעושרות".
"אהה אני לא מתייחסת לשם, אני מניחה שאנשים מסתכלים על אותה אישיות של כל אחת ואחת מאיתנו, מה כל אחת משדרת, מה כל אחת רוצה, איך היא נוהגת ואיך היא מתנהלת".
לא ידעת מראש שהתכנית סובבת סביב העושר שלכן?
"לא הבינותי שעל זה התכנית. הסיפור מבחינתי הוא על נשים חזקות שממנפות מצבים. אין לי בעיה שזה היום נעשה בצורה כזאת. אני שלמה עם כל מה שקורה".
טלי, שהייתה נשואה 15 שנים לאריק סיני, לא נולדה עם כפית של זהב בפה ואפילו נלחמה שנים בבעיות כלכליות קשות. למעשה, זה מה שבסופו של דבר הפריד בינה ובין סיני. "אני אותה טלי", היא מצהירה. "הכסף לא סובב לי את הראש. השינוי ניכר בללכת לישון נינוחה ולא להיות מוטרדת ממצב החשבון. ציפיתי שזה יגיע יום אחד, זה לא שזאת הייתה הפתעה נורא גדולה. תמיד כיוונתי במחשבותיי שיום אחד הבעיות האלה תעלמנה. זה אמיתי לגמרי. כולם קוראים לי האופטימית הקוסמית, אני באמת מאמינה שמחשבה מייצרת מציאות".
זה נראה שבינך ובין אריק עדיין יש אהבה עצומה.
"זה נכון. היינו נשואים 15 שנים, זה לא שנלחמנו שנה או שנתיים. התמודדתי לפחות 10 שנים, אך הבעיות העיבו על נשמותיהן של בנותיי לכן בחרתי לוותר באיזשהו שלב. נעשתה הפרדה טראנס-אטלנטית, הוא נשאר בלוס אנג'לס ולי היה קשה וחזרתי ארצה. פתאום שערים נפתחו, פתאום התחילו ראיונות והגיע צבע אחר של השמש. אהבה לאריק עד היום קיימת, הוא אבא של בנותיי. לכל הקנאים והמלעיזים, שכבר שמעתי את כל השמועות בעולם, אני מאחלת שיהיה להם קשר כזה עם אקס".
ומה זוס חושב על האהבה הזאת?
"גם זוס מאוד אוהב את אריק. איך הוא אומר? “My husband in law”. אנחנו צוות".
הוא לא מקנא קצת?
"זוס הוא בן אדם גדול, שמכיל דברים מעל כל בן אדם נורמטיבי שמסתכל דרך עיניים צרות. הכול אצלו מאוד גדול, מאוד ברור. הוא מעניק חופש לזולת. כשהוא רואה שהדברים הם מאוד נכונים והם נטולי כל סממני רומנטיקה, אז הוא לגמרי נותן יד".
זה בגלל הגיל את חושבת?
"גם הגיל וגם האיש עצמו והמבנה המולקולארי שלו. מבנה אישיות שהוביל אותו לאותם מקומות. בחור שהגיע לארצות הברית בגיל 21 בלי כלום ותוך חמש שנים הוא היה בין השועלים המובילים. יש פה איזו ראיה והתנהלות שבאמת לא דומה לשום דבר. אני נורא שמחה שהוא איתי ושהוא באמת יכול להושיט יד ולסייע לאריק".
קראתי בראיון שאריק יצא נגד הערכים של התכנית.
"אריק הגיב בהתחלה בצורה שהגיב בגלל שמהמקום האישי שלו זה היה לו קשה. החשיפה מחדש לסיפור המשפחתי שלנו ולבעיות הכלכליות שלנו הייתה לו מאד לא קלה. כל הדיבור על עושר וממון עשה את שלו כי עובדה שזה הקפיץ את הרייטינג, ושוב, זוס היה הגדול מכולם ואמר לי 'תני לכולם לבלבל את המוח ולקשקש בביצים מטוגנות, הדברים לאט לאט יתבהרו'. לכן גם אורנה בן דור וכל שאר הבנות אמרו חכו ותראו איך כל אחת מראה את האישיות שלה ואת סיפור החיים שלה. והנה עכשיו אתה רואה את זה, מדובר רק במעושרות?"
לא, ועדיין היה פולמוס נרחב על איך שנשים מיוצגות בתכנית.
"אבל הנה, עובדה שכולם עסקו בזה. אז אריק לא אהב את זה כי הוא אמר 'זה לא את. טלי רצה עם בגדי ספורט מהבוקר עד הלילה ופתאום מתארים אותך כדמות אחרת שמתעסקת בכסף וממון', והוא לא סבל את זה. היום הוא בעניין לגמרי".
בתוך עידן המשבר הכלכלי וחוסר הצדק החברתי, איזה מקום את חושבת יש לתכנית שלכן?
"אני חושבת שכל קשר מקרי בהחלט. מה בין שנת שמיטה ותשמישי מיטה? הצילומים נעשו לפני ובמקרה קרה מה שקרה, וזה בכלל לא קשור למצב. סדרה היא סדרה וזה סוג של אסקפיזם. נהפוך הוא, לכל אלו שהם נטולי עבודה וחרדתיים ופתאום רואים כזה דבר הם יוכלו להשתעשע מהבנות ומהמצבים שיש שם. גם אני בעצמי לא נולדתי עם כפית של זהב, אבל גם בתקופות הכי רעות של חיי הלכתי לסרטים כי לשם ברחתי. אז להיפך, כולם צריכים לברך על הסדרה הזאת, כי אם רע להם אז יש להם איזה שעה של אושר".
הנמסיס של טלי לאורך התכנית היא לאה שנירר. השתיים מתעלמות אחת מהשנייה באלגנטיות כבר מהפרק הראשון. טלי הגדירה את המצב המעורער ביניהן באחד הפרקים "אין בינינו יחסי הווי ובידור".
אז מה באמת קרה בינך ובין לאה?
"לאה הפיקה סרט משל עצמה. סרט מחשבתי, כמו שנאמר. זה משהו שקרה לפני שלושים שנה".
והיום את בקשרים טובים איתה?
"מה? כן, מדי פרק אני מגלה הרבה מאוד דברים משותפים".
די נו.
"כן, זה קשור לכל מיני. למראה, לטיפוח ולכושר. היא בענייני כושר וים וזה בדיוק מה שאני עושה. אז אני מגדירה את זה כרקדנית ואני רוקדת, אבל יש לנו הרבה דברים די דומים. אולי גם שקשורים באותה תקופה, אנחנו גם בנות אותו גיל".
את אומרת כל הזמן שאת רוקדת. איפה זה קורה בדיוק?
"בחודשים האחרונים אני לא כל כך מספיקה משום שאני עוסקת בכל כך הרבה עניינים, אבל בעיקרון אני בסטודיו B, שזה מקום של רקדנים. אני פותחת את היום בים ומשם אני מגיעה לסטודיו בתשע וחצי בערך. בחודשים האחרונים אני לא מספיקה בגלל שצף קצף והעומס. אני מאוד מקווה לחזור לזה בחודש הבא".
בימים אלו טלי מקימה קרן אמנות בשם 'דיגנטי' שתחבר בין עולם העסקים ובין עולם האומנות בישראל ובעולם. "הקרן שאני מקימה היא קרן מינוף, סיוע, חיזוק, יזמות", היא מספרת. "זה מתייחס לזמרים, רקדנים, שחקנים, ציירים, משוררים. דיגנטי זה הוד וזה הדר וזה כבוד וזה 'תזכרו'. אני רוצה לשאת על כפיים ולמחוא כפיים לאמני עבר שנשכחו. שכבו האורות, הקהל נעלם והם נשארו עם החובות".
יש אמן מסוים שאת נרתמת לעזרתו?
"יו ניים איט, זה לא מישהו אחד, יש 25 אלף. אני לא רק באה ומעניקה 500 או אלף שקל. אתה נותן אלף שקל, מה עשית בזה? זה מחזיק להם לעוד שבועיים ושוב הם עייפים וכואבים ודועכים, ומה ההמשך? כאן אני מעלה אותם שוב על הבמה והזדמנות מביאה הזדמנות. כמו שאני אומרת, הזדמנויות נמצאות עם מי שנמצא על רחבת הריקודים".
אז מה את עושה בעצם?
"אני מעניקה חכה שידוגו את הדג. הם צריכים ליצור ולעבוד, אני מחברת אותם עם ארגונים שעובדים עם נוער חסר אמצעים".
יש כבר משהו מתוכנן?
"עד שתגיע ההשקה הגדולה, אני עושה כל מיני אירועים ביניהם תערוכה, שמציגה אמנים שמציירים את כפר נהר הירדן, הכפר שחיים טופול הוא היו"ר שלו. יקחו בו חלק מהאומנים הגדולים ביותר שלנו – תומרקין, ליפשיץ, קדישמן, עופר ללוש ועוד המון אמנים".
מביך אותך לראות את עצמך בטלוויזיה?
"בטח, איזו שאלה. ישנם מומנטים שהם לגמרי מביכים. אני גם לא תמיד אוהבת את איך שאני נראית".
אפרופו, דיברת על הקטנת חזה, או כפי שכינית אותם 'צמד העופרים'.
"בוא נקרא לזה להקת השירה ושחקני הליווי"
אז נפטרת ממה שרצית להיפטר?
"בטח, איזו שאלה. שומו שמיים. עכשיו קל לי ונעים לי ואני אצה רצה עם שני עופרים כמו איילה".
מה את רואה כשאת מביטה בדמותך על המסך?
"אני רואה בחורה שמשדרת שמחה ואופטימיות ואהבה וכאילו יאללה, לא להסתכל דרך החור הצר של המנעול".
מה זאת אומרת?
"לפתוח את הראש ואת הקופסא ולהתרחב ואז הכול מוגדל ומועצם. אני מרגישה את זה בתדרים אמיתיים של היקום. אני יכולה לראות שערים נפתחים. אני לא מתעסקת בכל מיני קשקשת ופטפטת ו'למה' ו'ככה' ו'למה ההיא אמרה' ו'מה ההיא עשתה'. אני לא נותנת לאף אחד – וזאת עבודה של שנים – להפריע לי על הכביש המהיר שלי. עבדתי המון שנים עם ניצולי שואה ולפני זה עם עמותת 'פתחון לב' ו'עזר מציון'. עשר שנים שאני מתנדבת כל יום מהבוקר עד הלילה".
בשנות השמונים הפגינה טלי את כישורי הריקוד שלה בפני כל אירופה, כשפיזזה לצד יזהר כהן באירוויזיון עם השיר "עולה עולה". גם הזמר אדם היה בין רקדני הליוי באותו מופע. באחד הפרקים של הסדרה טלי אף מתאחדת עם יזהר כהן ומשחזרת יחד איתו את צעדי הריקוד ההם. מה שנקרא, קאמפ במיטבו.
אז איך נראה סדר יום של "רקדנית של החיים"?
"וואו, שום דבר לא קבוע. כל מי שמכיר אותי אומר 'מתחילים איתך את הבוקר לא יודעים איך יסתיים הלילה'. כרגע זה ביג בלבלה. אני מגיעה ל-17 פגישות ביום. אין לי דקה לעצמי. האמת שבנותיי ובעלי היקר לקחו אותי לשיחה משפחתית, ואמרו שעם כל הסבלנות ישנם עוד חיים חוץ מעשייה התנדבותית. אני פשוט לא יכולה לסרב וכל הזמן מגיעות עוד הצעות ופתאום יש לי איזה אוונגליסטים בהוואי ואז פתאום יש איזה משהו באירופה. לכן גם שכרתי לי עוזר אישי לפני שלושה שבועות. לצערי, אני לא יכולה לפתוח את היום בשקט שלי. אני יוצאת לג'ונגל כל יום בשבע וחצי בבוקר. זוס אומר 'את כל הזמן מנסה להתחרות עם המכונית של עצמך'. כל הזמן מגיע עוד דבר ועוד דבר ואני אומרת אני לא אפספס כי זה למען משהו וזה למען מישהו".
מתי נשאר זמן לשופינג?
"אוי נו, מי מתעסק בזה? לא בשופינג ולא בקפה ומאפה".
גם לפני שהגיעה התכנית וההכרה?
"לא, אבל לפני לקחתי לעצמי יותר פסקי זמן. אז יכולתי להסתובב ולקחת נשימות על שפת הים. אבל מעולם לא הייתי בקבוצות הבנות המתגודדות ומדברות על הלק הכסוף או על השפתיים הנפוחות".
אבל בכל זאת, שופינג? לא יכול להיות שאת לא אוהבת שופינג.
"אני הולכת עם זוס עכשיו ומדי פעם עם הבנות שלי. אני לא יוצאת עם חבילות. אני לא קונה בשביל שנה, לפעמים זה כמה דברים ולפעמים זה רק פריט אחד".
בחנות של ניקול ביקרת?
"לחנות של ניקול נכנסתי וקניתי כמה דברים. יש לה דברים ממש מהממים. כל חצי סנטימטר בחנות מעוצב בסופר דופר".
מה קנית?
"אני לא יודעת, היא וזוס ישבו והלבישו איתו ואמרו 'את זה את חייבת לקחת' ואני סרבתי. ראיתי את שיתוף הפעולה בין השניים וניקול אמרה 'רק ורק ורק' וזוס אמר 'פשוט תכניסי את זה לשקית' וזהו. ככה זה הגיע הביתה".
מאיפה מגיעה כל הרוחניות הזו?
"אני סוג של לב שמח. גם כשרע לי, שמח היה לי. איך אומרים, אהבה שתלויה בדבר, בטל דבר בטלה האהבה. גם כשהייתי במצבים איומים, אני לא אחת שנכנסת לדיכאונות ונכנסת למיטה ושוחה בים של רחמים עצמיים. תמיד המשכתי הלאה. זה לא יום ולא יומיים, אני בת 53 וכבר מכירים אותי כולם. אי אפשר לעשות הצגה בזה. הצגה אתה יכול לעשות חודש-חודשיים אבל באיזשהו שלב המסכה נשברת".
תגידי, זה חטטני לשאול מה זוס קנה לך ליום הולדת האחרון?
"אני לא יכולה לענות על זה, לא משום שהוא לא קנה לי אלא משום שהוא קונה לי כל הזמן. אנחנו כל הזמן יוצאים – אם זה אופרה, אם זה הצגה, אם זה מסעדה. אני לא צריכה יותר ממה שיש לי, ביום הולדת אנחנו חוגגים אחד את השני".
בפנטזיה שלי על חיי עושר, ביום הולדת קונים לי יאכטה.
"אוי נו באמת. פעם היה לי חבר ששנה לפני מותו קנה לי רכב, והחלום שלי היה שיעטפו לי אותו כמו בונבוניירה. אז ירדתי למטה וברכב היו שלושה רקדנים, חברים שלי, שהיו עטופים והכול שם היה עטוף בבונבוניירה, והוא זרק לי את המפתחות והמשיך הלאה. היום זה לא מעניין אותי, אני נוסעת על ניסאן. 'למה את לא נוסעת על מרצדס?' כולם שואלים. לא מעניין אותי, מעניין אותי רק להגיע לאן שאני צריכה להגיע. מצידי שיהיה על קורקינט".
קשה לי לדמיין אותך נוסעת על אוטובוס.
"איזו שאלה. מה, אתה באמת חושב שאני לא נוסעת על אוטובוס?"
באמת?
"בטח, לפני שנתיים נסעתי על אוטובוס כל בוקר בשבע וחצי לתל השומר במשך שנה. הייתי מגייסת התרומות שלהם בפנמה ובמקסיקו".
מאיפה השפה המיוחדת? הפריע לך שדפנה קצת נכנסה בך על זה?
"היום המעטתי דווקא בכל מיני 'הגיעותי' ו'הספיקותי'. זאת לא הייתה כניסה חודרנית, אני צוחקת. זאת הייתה כניסה עם הרבה חוש הומור".
אבל אל תפסיקי, זה נורא פאן.
"אתה יודע, היום אני מגיעה למקום ו'הגיעותי אך ברם אולם הספיקותי' ואנשים שואלים 'הכצעקתה?'. זאת השפה שלי, אני לא יודעת אם אני ממעיטה, אולי עכשיו בראיון איתך".
את כזו חיובית כל הזמן. יש בכלל משהו שאת לא אוהבת בעצמך?
"לא חשבתי על זה. אין ממש משהו כזה. אתמול מישהי אמרה לי 'כיף לך שיש לך אותך'. באמת כיף לי שיש לי אותי".