עינב בובליל מפורקת מעייפות. לא ישנה בלילות, לא מפסיקה לפרפר בימים. תהיתם איפה היא? כרגע, שזה אומר בכל רגע נתון בחודשים האחרונים, היא או מנענעת את תמר בת החודשיים או משחקת עם אוריה בת השנה. הבת המפונקת של יוסי בובליל, מלכת הדרמות הצעקנית והקפריזית של בית "האח הגדול", היא היום בלבוסטה לתפארת. אבל זה לרגע לא אומר שהיא פחות מלכה.
היום את עינב אחרת? כבר לא אומרת את המילה האחרונה בבית?
"ברור שהמילה האחרונה בבית היא שלי. כמובן שאני מכבדת את אלי ואנחנו משתדלים לקבל החלטות ביחד, אבל את המילה האחרונה אני אומרת. בכל נושא. אם יש משהו שאני מאוד מאוד רוצה, הוא יקרה בסוף. הוא מתפשר בשבילי, כמו שאני מתפשרת בשבילו על דברים אחרים".
על מה לדוגמה את מתפשרת?
"על כלום. הוא אומר לעצמו עדיף להגיד לה 'כן' מאשר לסבול קדיחות וכאבי ראש. לא תמיד הוא עושה הכל, אבל הוא משתדל".
"הגיע הזמן לפרק ב' בחיים"
"הבובלילית". ככה נהגנו לקרוא לה מהרגע שנכנסה לאח הגדול לפני כשלוש שנים. אלא שעכשיו הכינוי הזה נראה כמעט לא קשור אליה. אפילו קצת לא מכובד. בכל זאת, מדובר באישה בת 26 בחופשת לידה שנייה, שקורעת את עצמה בטיפול בשתי פעוטות, מחזיקה עם בעלה, אלי בניסטי, חנות לבגדי ילדים בקניון באשדוד, ולרגע לא מכחישה שמדובר בעבודת פרך.
"אני כבר מחכה לחזור לעבוד", היא אומרת, "אני אוהבת לקום בבוקר, להתלבש, להתאפר, להיות בחוץ. ביום שיעברו השלושה חודשים של חופשת הלידה, אני חוזרת לחנות. קשה מאוד להיות אמא לשתיים, אוריה בעצמה עוד תינוקת ותמר כל היום בוכה וצורחת. ההורים שלי עוזרים המון, אבל כשאני לבד בבית אין לי עזרה. אלי כל היום עובד ואני עם הבנות, משתגעת. זה מאוד קשה. הלילות הם לא לילות, זה כל היום וכל הלילה ושוב כל היום ושוב כל הלילה. בקיצור, אני חצי בנאדם כבר חודשיים".
אלי לא עוזר כשהוא נמצא בבית?
"הוא עושה הכל. ברגע זה בדיוק הוא מקלח את אוריה. היום הוא עשה מצווה ובא מוקדם מהעבודה כי התקשרתי אליו ואמרתי לו שאני באפיסת כוחות. אבל הוא עובד 12 ביום בחנות, כמה אפשר לדרוש מבנאדם שעובד כל כך קשה. אז אני משתדלת פחות להעמיס עליו".
הילדות מקשות על הזוגיות?
"אולי בהתחלה טיפה. פעם היינו כל היום ביחד, מבלים, יוצאים, אוכלים. היום כבר אי אפשר. אבל פעם בשבוע אני שמה את הבנות לישון אצל אימא שלי ואנחנו יוצאים למסעדה, לאירוע או סתם יושבים ביחד בבית ערב אחד לבד. אני יכולה להגיד שהבנות רק קירבו בינינו, אנחנו רואים איזה חיים יצרנו יחד ורואים את האהבה שאוריה נותנת לנו - אין על זה בעולם. עם כל הקושי, אנחנו קמים בבוקר עם כל האהבה שאוריה נותנת לנו והכל נשכח".
אחרי שאוריה נולדה אמרת שאת לא רוצה למהר לעשות עוד ילד. מה קרה?
"זה לא היה מתוכנן. לא שמרנו וזה פשוט קרה. רציתי לחכות שנתיים, שלוש, ארבע שנים, אבל רצה הבורא והיא הגיעה ברוך השם. בהתחלה קיבלתי את זה מאוד קשה, חשבתי על הקושי, על תקופת ההיריון והלידה, הכל היה מאוד טרי, אבל אחר כך התרגלתי ולקחתי את זה באהבה כי אין לי ברירה אחרת".
זה לא פשוט. בכל זאת, את נורא צעירה.
"הספקתי המון יחסית לגילי הצעיר. בילויים, חברים, חברות, יציאות, נסעתי, טיילתי, הייתי בתוכנית טלוויזיה, בשיא הפרסום והתהילה. לכן כשזה הגיע הרגשתי שהגעתי לנחלה שלי ושהגיע הזמן לפרק ב' בחיים".
כמה ילדים אתם רוצים?
"כרגע יש על זה דום שתיקה. אני לא מתכוונת שהנושא יעלה בשלוש-ארבע שנים הקרובות. מה שבטוח, אנחנו לא מתכוונים להמשיך להיכנס להיריון עד שיצא בן. 3-4 ילדים וסוגרים את הבאסטה. אם אלי ירצה להמשיך לנסות עד שייצא בן, שילך לאם פונדקאית שתביא לו ילד".
להיות ליהיא גרינר? לא תודה
בובליל היא מקרה חריג בנוף פליטי הריאליטי. במקום שהיא תתייצב באירועים והשקות ותארוב לצלמי פפראצי, אנחנו כבר שלוש שנים ממשיכים לרדוף אחריה, מנצלים כל אירוע משפחתי כדי לקבל זווית מעודכנת; במקום שהיא תעמוד בתור כדי להתארח בפינות בוקר נידחות, היא מנתקת ליחצנים את הטלפון עוד לפני שהם מספיקים להגיד לה מה הפרס.
בהתחלה היא כן נתנה עבודה. מיד אחרי שיצאה מבית האח הצטלמה ל"בובלילים", כיכבה במדורי הרכילות באופן כמעט יומי, התארחה פה, השיקה שם. אבל אז היא התחתנה עם אלי בניסטי, עברה לאשקלון, פתחה חנות בגדים, ילדה שתי בנות ובאופן כללי עשתה הכל כדי שנמחק אותה מרשימות הסלבס.
"אנשים כבר מתבאסים להתקשר אליי ולשמוע 'לא'", היא מודה, "אבל למה לי? לעזוב את הבית, את הילדות, את בעלי, לנסוע כל השעות האלו, להעביר יום שלם בהתארגנות - והכל בשביל שיראו אותי דקה וחצי בטלוויזיה? להיות ליהיא גרינר? לא תודה. מיציתי את זה מכל הכיוונים. עשו עלי סדרה, השתתפתי בפאנלים, פרסומות, נהנינו, הרווחנו, היה כיף - זהו. גם ליהיא תתחתן ותביא ילד ותראי שזה ירד בשמונים אחוז. אסור לשכוח שאנחנו בסך הכל כוכבי ריאליטי, לא שחקנים או זמרים. לא השתתפנו ב'כוכב נולד' ועכשיו נוציא אלבום ונצא לסיבובי הופעות. מבחינתי זה משהו שהיה ונגמר וביי. אני אפילו לא זוכרת את זה. החיים שלי כל כך מלאים שאין לי זמן להתגעגע. אין לי גם למה. יכול להיות שאם לא הייתי מתחתנת, הייתי ממשיכה עם זה, כי מה יש לי להפסיד? הייתי עושה כסף. אבל אני במקום אחר. אני שמחה בחלקי, ברוך השם. לא חסר לי כלום".
עם יד על הלב, לא חסרה לך קצת תהילה, קצת תשומת לב?
"ממש לא, זה לא שכל החיים הייתי כוכבת ופתאום זה הפסיק. הייתי במקום הזה שנתיים וחצי וזה נגמר. גם כשזה היה, לקחתי את זה בפרופורציה, למרות שהיו לי כל יום עשרים טלפונים שהזמינו אותי לאירועים ולהשקות ולקבל מתנות בחינם. מה לא הציעו לי, להטיס אותי לאירועים מאילת, סופי שבוע, מתנות. אבל זה לא עשה לי את זה, זה נראה לי דבילי. לא הייתי צריכה לנסוע לתל אביב כדי לקבל משהו".
זה דווקא כסף קל, לא?
"אף פעם לא עשיתי כסף קל. את עובדת בשביל זה. גם בטלוויזיה, זה שעות של עבודה. את יודעת איזה קשה היה לצלם את 'הבובלילים'? יותר קשה מהעבודה שלי היום. כל היום צלמים על הזנב שלך ו'בואי נדבר, נצלם את זה שוב, תקראי לזה, תעשי את זה'. זה קשה מאוד".
ומה עם האהבה ברחוב, לא חסר לך?
"אהבה אני עדיין מקבלת. הייתי היום בקניות במגה וכל שניה, 'עינב, עינב, עינב'. זה אמנם לא מה שהיה פעם אבל עדיין מתלחששים כשרואים אותי בבנק, בביטוח לאומי. עדיין מבקשים חתימות ולהצטלם. אבל די, אני לא אוהבת את זה. פשוט לא אוהבת".
איך את מסבירה את זה שעדיין זוכרים אותך?
"אולי כי אי אפשר לשכוח אותי. אולי כי זאת הייתה עונה ראשונה והייתי מאוד דומיננטית. גם זוכרים שיש לי פה גדול ושאני לא מפחדת מכלום".
בעזרת השם, גם החילונים יגלו את האמת
בין הדברים שבובליל לא מפחדת מהם: להסתבך עם חילונים. וגם עם דתיים. לפני כעשר שנים החלה לשמור שבת ומאז היא במגמת התחזקות. אלי, שמגיע ממשפחה דתית, חיזק אותה עוד יותר. את תמונת הרב בגודל קיר שתלויה אצלם בסלון גם עיוור לא יפספס.
"שמירת השבת התחילה אצלי בפתאומיות", היא מספרת, "אני זוכרת שהדלקתי נרות שבת עם אימא שלי ואז נכנסתי להתקלח ופתאום במקלחת חשבתי על זה שאני מבקשת דברים מבורא עולם ואז מדליקה סיגריה ונוסעת. מאותו היום התחלתי לשמור שבת. מאז כולם הצטרפו אליי, חוץ מאבא שלי. בעזרת השם אנחנו מתפללים עליו שגם הוא יתחיל, אבל הוא מכבד אותנו".
איך את מגדירה את עצמך היום?
"בחורה מסורתית".
לוחצת יד לגבר?
"מה אני, דוסית? אל תגזימי. אני שומרת שבת, שומרת מצוות, שומרת כשרות, הולכת על פי הלכות התורה, שומרת חגים וחלב בשר. בעלי לומד תורה, הולך להילולות של צדיקים ומחנך את הבנות על פי זה. אנחנו לא חרדים".
יכול להיות שזה יקרה?
"טוב לי עם המצב כמו שהוא כרגע אבל אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד. יכול להיות שאתחזק ואהפוך לדתייה-דתייה".
מה את חושבת על הדרת הנשים?
"מה אני אגיד לך, אני לא הייתי עושה בכוונה כמו שהחיילת הזו עשתה, לעלות לאוטובוס ובכוונה לשבת מקדימה. אם זה מפריע ופוגע כל כך ברגשות של אחרים, אני אעלה ואשב מאחורה. למה לעשות בכוונה? יש אנשים שהם אתאיסטים, אז החרדים הולכים לשבת בתוך הבר שלהם ואומרים להם לשמור שבת וכשרות. איש איש באמונתו יחיה. החילונים עושים לחרדים דווקא והתקשורת מלבה את כל העניין. כשאני נכנסת עם דתי למעלית ואני עם גופייה, אני מרגישה לא בנוח ומסובבת את הגב כדי לא להפריע לו. למה הוא צריך להוריד ראש למטה בגללי? אני מכבדת. כל מה שאני אומרת זה לא לעשות דווקא".
ומה היית עושה אם מישהו היה יורק על אוריה כי היא לא לבושה מספיק צנוע?
"כמובן שזאת כבר חציית גבולות, לירוק ולהרביץ. זאת שאלה קשה כי זו הבת שלי ואני בחורה עצבנית. הייתי מקללת אותו, גומרת עליו. הייתי הורגת אותו. אבל חשוב להגיד שלא כל הדתיים כאלה, כמו שלא כל החילוניים עושים דווקא. לדוגמה, אצל הרב שלנו, יאשיהו פינטו, כולם יהודים, כולם בסדר גמור, כולם טובים, את כולם השם אוהב. הרב מקבל כל אחד, הוא לא שואל אם הוא דתי, ובעזרת השם גם החילונים יגלו את האמת ויתחילו להאמין".
"אביבית אומרת בקול את מה שכולנו חושבות בלב"
דתייה, אמא, רעייה, אשקלונית, עצמאית – כמו הרב פינטו, אנחנו אוהבים אותה בכל המצבים. ואולי דווקא בגלל שהפסיקה לעבוד בעסקי הכוכבות, דווקא בגלל שהיא יודעת לשתול את האישיות הצבעונית שלה כל כך טוב באדמה – אולי דווקא בגלל זה אנחנו כל הזמן חוזרים לשמוע מה יש לה להגיד.
את רואה "האח הגדול"?
"לפעמים. בעיקר לא הבנתי למה לא הדיחו את סופי, היא משעממת רצח".
"נשמה טובה. עזבי את המראה החיצוני שלה ואת זה שהיא שרוטה קלות עם כל הצחוק המפגר והלבוש והריסים. יש לה לב טוב. אני הייתי יכולה להיות חברה שלה בבית. היא בסך הכל אומרת בקול את מה שכולנו חושבת בלב: כל אחת רוצה גבר עשיר, שיקנה לה, שיפנק אותה, שלא יצטרך לחסוך. זה לא שהיא הולכת עם גבר רק בגלל הכסף, היא הרי ידעה שרגב עשיר כקורח ולמרות זאת לא הלכה איתו. היא רוצה גם כסף וגם אהבה, מה רע בזה? בצעירותי, גם אני אהבתי גברים עם כסף".
ככה אלי כבש אותך?
"ממש לא. הוא לא היה עשיר, אבל הוא היה לארג' וזה הספיק לי. בנינו את עצמנו ביחד, הוא עובד רגיל והוא אהבת חיי, כפרה עליו".
נשמע שמצאת אחלה גבר
"אלי הוא גבר חלומותיה של כל אישה. הוא טוב לב ברמות שלא ניתן לתאר, הוא מכבד אותי ואת המשפחה שלי, הוא אבא נהדר לבנות. הוא יהפוך עולמות בשבילי. אני כל הזמן אומרת לו שהוא פשוט בנאדם טוב לבריות. פעם הלקוחות היו באות לחנות בגללי, היום הן אומרות בפירוש שהן מגיעות רק בשבילו".
היית נכנסת עכשיו לבית האח הגדול?
"אם היו מציעים לי סכום כסף יפה מאוד מאוד מאוד, אז ברור. גם עכשיו, מחר בבוקר, אם זה בשביל הרבה כסף. ועכשיו בטח הטוקבקיסטים יכתבו שהנה, אני אומרת שאני לא רוצה טלוויזיה ותהילה ופתאום עכשיו הייתי מוכנה לחזור לשם? אז כן, זה לא סותר. הייתי עושה את זה תמורת הרבה כסף, חוסכת בשביל הבנות שלי, שיהיה להן הכל. מבחינתי, זאת עבודה לכל דבר. אור הזרקורים לא מעניין אותי, כסף מעניין אותי".
רק כסף?
"כן. חוץ מזה אין בי טיפת חרטה וטיפת געגוע לתקופה ההיא. אם הייתי רוצה יכולתי לחזור לזה גם היום. אבל אני בטוחה במיליון אחוז שזה לא היה מתקרב לסיפוק ולאושר שיש לי מהבנות שלי, מהעסק שלי, מהעצמאות שלי. יש לי פרנסה קבועה וטובה, יש לי את הבעל שלי שאני אוהבת - הגעתי לנחלה. כל הרווקות, גם אם הן כוכבות גדולות, מה הן רוצות בסופו של דבר? להתחתן ולהביא ילדים. כי הכל משחק שם, הכל סתם. זה חיים שקריים. אז הן חיות ככה וכשמגיע הרגע - הן קופצות על המציאה".