מדינה שלמה התקשתה לשמוע על בשורת מותו של אמיר פרישר גוטמן בגיל 41. גוטמן, שטבע בחוף נווה ים הסמוך לעתלית ונאבק על חייו במשך יממה, לא הצליח לשרוד את האסון והותיר מאחוריו בן זוג וילד בן 4.
שעות ספורות לאחר שנודע על מותו המצער של אחד מהזמרים ואנשי התקשורת היותר חשובים בישראל, אנשים רבים, ביניהם מכרים ומקורבים, פרסמו ברשתות החברתיות סיפורים מרגשים ונוגעים על מעשיו הטובים של גוטמן.
"הוא היה אדם מופלא", כתבה הגולשת לאה זוהר וסיפרה: "כשחיתן את ביתי וכלתי במקום שכר הוא ביקש לתרום למחלקה לילדים חולי סרטן את התשלום שהצענו. יהי זכרך ברוך איש יקר ואהוב".
גם אירית שגב כתבה פוסט שקשה להישאר אליו אדישים: "קשה להסביר את כוחו של חיידק ההערצה. על ילדה טיפוסית הוא משפיע בחלומות, שירים, קניית אלבומים (בכל זאת, שנות התשעים) ואולי גורם לה קצת לצרוח בהופעות. על מעריצה חולת סרטן הוא משפיע קצת אחרת. הוא יוצר אסקפיזם מרפא, מצליח להעלות חיוך כשקשה, כשאין כוח לעבור עוד טיפול, ועוד אחד, הוא מצליח לשכנע ש'קטן עלייך'", סיפרה.
"את אורלי סדן ז"ל הכרתי כשהייתי בערך בת 12. כשהייתי בת 14 והתחלתי להתנדב המחלקה האונקולוגית לילדים בבית החולים רמב"ם, הקשר שלנו התהדק. עם הילדים הקטנים במחלקה שיחקתי בקלפים או במונופול. עם אורלי העברתי שעות ברכילויות על להקת הבנים האהובה עלינו. מידי פעם, הייתה מספרת לי איך לילה קודם, כשנאנקה מכאבים, אמיר התקשר ועודד אותה. כשהגעתי למחרת היא הייתה כמו חדשה, עם אנרגיות ומצב רוח של לוחמת, לא של ילדה שנאבקת בגופה הקורס", הרחיבה.
"אורלי נפטרה כשהיינו בנות 16. הפעם היחידה בחיי בה האמנתי ב"קארמה" הייתה כשנודע שנאבק בסרטן שכלל שלא היה. 'סוף שכזה מהאגדות מגיע רק למי שעשה טוב בחייו׳, חשבתי. איזה טוויסט מחורבן בעלילה. ד"ש לאורלי", סיכמה בעצב.