נתוני המחקר הראו כי 12% מהנשאלים, אלו עם מעל ל-117 חברים, אמרו שפייסבוק גורם להם חרדה. כל השאר שענו כי אינם מרגישים חרדה היו עם 75 חברים בממוצע. בבדיקה שנערכה לגבי תגובות הנשאלים לבקשות חברות עלו הנתונים הבאים: 63% מהנשאלים אמרו שהם מעכבים בקשות לחברות. 32% אמרו שסירוב לבקשת חברות גרם להם לנקיפות מצפון וחוסר נוחות, ו-10% אמרו שהם לא אוהבים בכלל בקשות חברות.
"הרבה מהנחקרים דיווחו כי הדבר הכי טוב בפייסבוק זה 'להישאר בקשר', לפעמים בלי הסבר נוסף. אבל הרבה גם דיווחו כי הם במתח מההחלטה לפרוש מהאתר מתוך פחד שהם יפסידו מידע חברתי או יפגעו בחלק מהחברים שלהם. כמו בהימורים, פייסבוק משאיר את המשתמש במצב ניירוטי, בלי לדעת אם הוא יכול להתנתק מבלי לפספס משהו טוב", ממשיכה צ'רלס. סיבות נוספות להיווצרות המתח הן מחיקה של משתמשים לא רצויים, הלחץ להיות משעשע והצורך לשמור על כללי אתיקה שונים עבור סוגים שונים של חברים.
"תגובות אחרות שעלו, כאשר עשינו קבוצות מיקוד וראיונות אישיים, הראו כי המספרים של המחקר לא תמיד שיקפו בצורה נכונה את העוצמה של המתח והחרדה שחווים חלק מהמשתמשים בפייסבוק. בין שאלו רגשות של הרחקה, לחץ להיות משעשע, פרנויה או קנאה באורח חיים של אחרים", מסכמת צ'רלס את מסקנות המחקר.
ניתן לומר כי תוצאות המחקר חושפות עד כמה הצליחה פייסבוק לייצר מערכת וירטואלית של קשרים חבריים המקבילה לחיים האמיתיים. בסופו של דבר התופעות הרגשיות שעלו במחקר קיימות גם במציאות עם חברים אמיתיים. אנחנו בכל מקרה חושבים שמי שהגיע למצב בו פייסבוק גורמת לו חרדה ומתחים, כדאי שיעשה הפסקה ובמקום לדבר עם חברים באמצעות צ'אט או הודעות בקיר – שיקפוץ לבקר רק את אלו שהוא רוצה באמת לשמור איתם על קשר.