הרכישה החדשה של פייסבוק, אותה אישרה הרשת החברתית אמש (ב'), באופן רשמי, מסבה אושר רב לשוק ההייטק הישראלי: face.com, חברת סטארט אפ ישראלית קטנה עם צוות של עשרים איש ומשרדים בת"א ובעמק הסיליקון הפכה החל מאתמול לעוד גאווה ישראלית כשהצטרפה לסנפטו, גם היא ישראלית וגם היא נרכשה על ידי פייסבוק.
פרטי העסקה לא ידועים, אבל ההערכות הן שמדובר בסכום של כמאה מיליון דולר. בתמורה מקבלת פייסבוק לא רק צוות, אלא היא שמה את ידיה על אחת מהטכנולוגיות המובילות והחדשניות ביותר בתחום חם ותחרותי במיוחד - תחום זיהוי הפנים.
שוק לוהט: זיהוי פנים אוטומטי
פייס.קום פיתחה טכנולוגיה לזיהוי פנים ותיוג תמונות לפי התוצאות שהיא מקבלת. החברה השיקה לאחרונה גם אפליקציה לסלולרי בשם klik שמשתמשת בטכנולוגיית זיהוי הפנים על מנת לתייג אנשים בזמן צילום התמונה. מאה אלף משתמשים הורידו את האפליקציה עד כה, וייתכן שפייסבוק מעוניינים לשלב את התכונות שלה בגרסה הבאה שלהם של פייסבוק למובייל.
נציין כי פייסבוק זיהתה את הפוטנציאל של פייס.קום כבר בשנת 2009, אז היא גם רכשה רישיון להשתמש בטכנולוגיה שלה כדי לעזור למשתמשים לתייג בבת אחת סטים של תמונות בהן מופיע אותו בן אדם. הטכנולוגיה של פייס.קום יודעת לזהות את תווי הפנים של אדם בתמונה וככה לזהות את המשתמש בכל התמונות.
מה פייסבוק תעשה עם התמונות שלנו?
אפשר להיכנס להרבה ספקולציות לגבי מה מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג מעוניין להשיג ברכישת פייס.קום, בטח לאור העובדה שרוב הרכישות האחרונות שלו התמקדו בתחום המובייל, מגמה ברורה שמטרתה לשפר משמעותית את תחום הסלולר בו פייסבוק מקרטעת.
עכשיו כשהוא בזבז כמאה מיליון דולר על טכנולוגיה לזיהוי פנים, נותר רק לתהות בחשש מסוים, מה פייסבוק מתכננת לעשות עם התמונות שלנו. בימים שלרובנו יש פרופיל ברשת החברתית וכל התמונות שלנו נמצאות בה, נסו להבין את הכוח שיש לטכנולוגיית זיהוי הפנים על חיינו, ובטח לפייסבוק ששולטת באחת כזאת וגם בכל התמונות שלנו, כולל התמונות באפליקציית אינסטגרם.
כבר היום הטכנולוגיה מזהה אותנו
טכנולוגיות זיהוי עצמים דוממים ובתנועה היא לא דבר חדש. Airtime, המייזם החדש של שון פארקר ושון פאנינג, דוגם צילומים של משתמשים כל הזמן על מנת לזהות עצמים שהמשתמשים לא צריכים להראות (איברי מין, למשל) על מנת לחסום אותם ולנקות בצורה יעילה יותר את הרשת שלהם.
מערכות זיהוי עצמים גם עוזרות למצלמה להמתקם בצורה אוטומטית, או לעקוב אחרי הפנים של בן אדם כשהוא זז מבלי הצורך להזיז גם את המצלמה. המערכת של פייס מתוחכמת הרבה יותר מכל זה, היא לא רק מזהה עצמים, אלא יודעת לקרוא תווי פנים ולשייך אותם, פעם אחר פעם, לאותו אדם. בשיתוף פעולה עם אורנג', למשל, פייס.קום עזרה למשתמשים להפיק קליפים מכל התמונות שבהן הם חייכו באופן אוטומטי. הטכנולוגיה לא רק ידעה לזהות מכל התמונות את אותו הפרצוף, אלא גם מתי הוא מחייך.
נשמע קצת קריפי? עכשיו נסו לחשוב על העתיד. כל מצלמה יודעת לזהות את הפנים שלכם, המידע שנמצא ברשת, ידוע לכל, תווי הפנים שלכם הם נחלת הכלל וכל צילום שלכם יכול לזהות אתכם בשניות. הסרט "דוח מיוחד" מתאר עתיד שכזה. כשהגיבור בגילומו של טום קרוז ניכנס לחנות גאפ ומצלמות החנות יודעות לזהות אותו, פונות אליו בשמו, ולפי הקניות האחרונות שלו מציעות לו אייטמים חדשים לקנייה.
הסרט הזה יצא בשנת 2002 ואז עוד נראה עתידני מתמיד. היום, עשר שנים אחרי, אנחנו כבר לא מתרגשים מפרסום ממוקד משתמש ובעינינו זה ממש לא מדע בדיוני שהמצלמה תדע לזהות את האדם שעומד מולה.
הסוף לפרטיות, הפעם באמת
האם אנחנו עומדים בפני עתיד שבו כולנו יודעים מי אנחנו, בכל מקום ובכל זמן נתון? אם היה לנו שביב של פרטיות, הוא הולך להיעלם. מצד אחד, מצלמות האבטחה ידעו לזהות את הדמויות אותן הן מצלמות ולזהות פושעים בזמן אמת. מצד שני, אותן מצלמות אבטחה יוכלו לזהות אותנו גם כשאנחנו לא שודדים חנות אלא רק עוברים על פני המצלמה.
חשוב שתדעו שאנחנו כלל לא רחוקים מהיום שבו מצלמות האבטחה יוכלו לזהות אותנו. בשנה שעברה, שני חוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון שבפיטסבורג, ארה"ב, גילו עד כמה קל לזהות אדם בעידן הדיגיטלי. הם השתמשו בתמונה ממצלמת רשת זולה והצליחו לבצע התאמה בין המצולם לבין הפייסבוק שלו ב-42 אחוז מהמקרים. אם הם היו מבצעים את המחקר היום, האחוזים היו הרבה יותר גבוהים.
אבל זה לא הדבר היחיד שמטריד בעניין. במחקר הם גילו כי במידה והמשתמש ציין בדף הפייסבוק שלו את עיר הולדתו, הם יכלו למשוך ביתר קלות את ה-Social Security Number, המקבילה האמריקאית למספר תעודת הזהות. לחובבי הקונספרציות, לאנשים פרנואידים וגם לכאלה שמוטרדים בצורה הגיונית ביותר מעניין הפרטיות, הדבר בהחלט עוד ידיר שינה מעיניהם, שכן גניבת זהות מעולם לא היתה נראת קלה כל כך.