כמה מיליונים יקבלו מייסדי פייס.קום שנמכרה לפייסבוק?
המייסדים של פייס.קום יקבלו 5-7 מיליון דולר כל אחד; מרבית עובדי החברה יעברו למטה של פייסבוק בפאלו אלטו שבקליפורניה; מי שקידמה את עסקת מכירת החברה לפייסבוק הייתה חברת יאנדקס הרוסית שהייתה המשקיעה הכי גדולה של פייס.קום
מי שלחץ לקדם את מכירתה של face.com הישראלית לפייסבוק הייתה המשקיעה הגדולה בסטארט אפ הישראלי המפתח טכנולוגיית לזיהוי פנים - חברת Yandex הרוסית. יאנדקס, המחזיקה כ-18% מהחברה הישראלית, קידמה את העסקה מתוך כוונה אסטרטגית להתחבר אל פייסבוק. יאנדקס מפעילה את מנוע החיפוש הגדול ביותר ברוסיה והיא חולקת עם פייסבוק יריב משותף - חברת גוגל.
מסודר 1. גיל הירש, ממייסדי פייס.קום | צילום:
Photo by Flash90
עוד נודע כי בניגוד ליאנדקס, המשקיעים הישראלים בחברה - ובראשם קרן רודיום - העדיפו לקבל מזומן על מניות, אולי מתוך הבנה כי מניות פייסבוק לא נחשבות לסחורה חמה ויציבה במיוחד. בסופו של דבר, עסקת הרכישה נחתמה בשילוב של מזומן עם מניות.
היקף העסקה מוערך בכ-60 מיליון דולר, כששתי המשקיעות העיקרית - יאנדקס וקרן רודיום של דניאל רקאנטי - מחזיקות כ-35% מהחברה. מייסדי החברה - גיל הירש (מנכ"ל), יניב טייגמן (סמנכ"ל טכנולוגיות), מוטי שניברג (יו"ר) ואדן שוחט (חבר דירקטוריון) מחזיקים כ-8%-10% כל אחד וצפויים לקבל כל אחד 5-7 מיליון דולר. המשקיעים האחרים בחברה, בהם יניב גולן ויריב גילת, מחזיקים כ-15%-20% מהחברה, כשיתרת האחזקות מתחלקת בין עובדים בכירים נוספים בחברה, בהם סמנכ"ל הפיתוח העסקי דן ברק, שמחזיקים כ-5%-10%.
היקף העסקה משקף זינוק של כ-150% בשווי החברה לאחר שבסבב הגיוס האחרון, בספטמבר 2010, פייס.קום גייסה 4.3 מיליון דולר לפי שווי של כ-23 מיליון דולר.
ככל הנראה מרבית עובדי החברה יצטרפו למטה פייסבוק בפאלו אלטו. אם להסתמך על היסטוריית הרכישות של פייסבוק, סביר להניח שהעובדים הבכירים יעברו לפייסבוק וכי החברה תפסיק לפעול באופן עצמאי ותחת מותג נפרד. למעשה, מלבד עסקת הענק שבמסגרתה רכשה פייסבוק את אינסטגרם במיליארד דולר, כל שאר הרכישות שעשתה פייסבוק הובילו לסגירת החברות הנרכשות. אם להסתמך על רכישת Snaptu הישראלית על-ידי פייסבוק לפני כשנה, חלק מהעובדים יפוטרו ורק הבכירים שבהם יעברו למטה פייסבוק.
פייס.קום הוקמה ב-2007 ואת שנותיה הראשונות הקדישה החברה לפיתוח ושדרוג טכנולוגיית זיהוי פנים שפיתחה, כשהמודל שלה התבסס על API שאפשר למפתחים חיצוניים להשתמש בטכנולוגיה לשימושים שונים כמו אפליקציות או שירותים. שימושים מסחריים שנעשו בטכנולוגיה אפשרו לחברה לגבות דמי רישיון תמורת השימוש בטכנולוגיה.
