אייפון או אנדרואיד? זו כנראה אחת מהשאלות הנפוצות כיום, שאין עליהם תשובה, וגם לעול לא תהיה. אנשים בוחרים את הסמארטפונים שלהם לפי שלל סיבות, עיצוב, מראה, שיווק וגם הרגל. אבל מה גורם לבן אדם שבמשך שנים העריץ את אפל ורכש מכשירי אייפון בלבד לעזוב הכל ולהפוך למעריץ אנדרואיד? אסף מורז הוא אחד כזה. זהו סיפורו.
שני מכשירי האייפון שהיו ברשותי במשך תקופה של כשנתיים וחצי ושימשו אותי נאמנה (האייפון 3GS והאייפון 4) היו מבחינתי בגדר חלום רטוב בלבד לפחות בהתחלה, ואת מכשיר האייפון הראשון (האייפון 2G) זכיתי להכיר מרחוק באמצעות צפייה בסרטונים ותמונות שצצו ברשת, אך עקב מחירו הגבוה וחוסר ההצדקה (לפחות מבחינתי) לשלם עליו את המחיר הנדרש שהיה די גבוה ביחס לשאר המכשירים שהיו בשוק באותה התקופה, נמנעתי במשך זמן רב מלרכוש לעצמי אחד שכזה. למעשה, כחצי שנה בלבד לאחר שהושק האייפון 3GS בעולם (אי שם בשנת 2009) החלטתי סוף כל סוף לשפוך את כספי על המכשיר הנחשק ולטעום לראשונה את הטעם היוקרתי.
ובכן, בתור חובב טכנולוגיה מושבע, לא יכולתי להפסיק להתפעל ממכשיר המגע המשובח הזה. הממשק החלק, המשחקים המגניבים, האפליקציות שגרמו לי להתפעל כל פעם מחדש וכל שאר האלמנטים שגרמו לאייפון לנחול הצלחה ענקית בקרב משתמשים רבים ברחבי העולם כולו, פשוט עשו לי את זה והמכשיר היוקרתי שינה את חיי מקצה לקצה. אך לאחר תקופה קצרה לפחות באופן יחסי, כבר הרגשתי שחסר לי משהו במכשיר ולכן חיפשתי דרך אחרת למלא את הדחף הבלתי נשלט לאפשרויות נוספות במכשיר מצוין שכזה, שלפתע נראה לי "נכה" במובנים רבים.
באותה תקופה גיליתי את אפשרות הפריצה והחלטתי שאני פשוט חייב לבצע אותה אמנם עם חשש קטן בלב, אך מסתבר שהעניין השתלם לי מאוד בהמשך הדרך. כאמור, בדקתי היטב לאיזו גרסה קיימת פריצה ואיך בדיוק אמורים לבצע את התהליך, ומצאתי את עצמי מהר מאוד עם מכשיר פרוץ בפריצה קשורה (פריצת ה- Blackra1n בזמנו) כשלמעשה, זה היה הרגע המדויק בו נבלעתי בעולם הפורומים, המדריכים והכתבות, כי לפני זה באמת שלא היה לי שמץ של מושג עד כמה אפשר להתחבר למשהו כזה ממכר.
הדשא של השכן ירוק יותר?
מערכת ההפעלה הניידת של גוגל – האנדרואיד, הייתה בעבר מערכת הפעלה כזו שיכולתי להביט בה רק מהצד. למה הכוונה? ובכן, מעולם לא חשבתי שאעזוב את מערכת ההפעלה של אפל (iOS) לטובת האנדרואיד. הרי המוצרים של אפל הכי איכותיים והכי טובים בשוק, לאפל יש את היצע האפליקציות המרשים, הגדול והאיכותי ביותר בשוק, ואם זה לא מספיק אז ניתן לפרוץ את המכשיר ולהעלות בו את כמות התכונות, האפליקציות והתוספים שאנו זקוקים להם, ובצורה אירונית למדי, ניתן אפילו להתקין את מערכת ההפעלה אנדרואיד על-גבי מכשיר האייפון עצמו. נו טוב, לא ממש כי זה יזוז ממש לאט, והדבר אפשרי רק באייפון 2G/3G ובכל זאת, לא חסר כמעט כלום בסידיה. האמנם? לפחות כך חשבתי.
הפזילה אל עבר הרובוט הירוק החלה אצלי בצורה חזקה במיוחד ביחד עם שחרורה של אנדרואיד 4 (ICS) לאנדרואיד. ברגע שראיתי שמדובר בגרסה הרבה יותר מרשימה ומשוכללת, הממשק הנקי של גוגל נראה ומרגיש מצוין, הפיצ'רים שמגיעים ביחד עם הגרסה נראים טוב (לפחות על הנייר) ודבר אחד לא פחות חשוב הוא שסוף כל סוף המכשיר תומך בשפה העברית באופן מובנה עם יישור לימין – אלמנט חשוב והכרחי לפחות לנו הישראלים. אמנם אני דובר את השפה האנגלית בצורה טובה, אך מטבע הדברים אני גר בישראל, ומן הסתם אני גם מעדיף להשתמש בשפת האם שלי במידה והדבר אפשרי.
בנוסף, מכשיר הגלקסי נקסוס (מכשיר הדגל הנוכחי של גוגל מבית סמסונג) קסם לי מאוד, והייתי בוחן סרטונים ברשת ללא סוף בניסיון להבין איך המכשיר מתפקד, מהן תכונותיו המשמעותיות ואולי הכי חשוב: האם מפלצת ענקית שכזו באופן יחסי אכן מתאימה לצרכיי.
ואכן, לפני כמה חודשים החלטתי לבצע את המעבר באופן סופי. את הגלקסי נקסוס בחרתי כמכשיר האנדרואיד הראשון שלי דווקא בגלל שהוא מגיע עם הממשק הנקי של גוגל, ממשק שאמור לפעול בצורה הרבה יותר חלקה מאשר כל ממשק אחר ש"הולבש" על המכשיר דרך אחת מהיצרניות או החברות הסלולריות, בגלל שהוא היה המכשיר היחיד באותה העת שהריץ את מערכת ההפעלה החדשה (ICS) וגם כי הוא המכשיר היחיד שיזכה לקבל עדכונים ישירות מגוגל עוד לפני כל שאר המכשירים הקיימים בשוק, כי הוא מעוצב לטעמי וכי יש לו נתונים טובים ביחס למכשירים אחרים. למעשה, היה נראה לי שמדובר במכשיר פתיחה מצוין עבורי ועם הזמן גם הסתבר לי שלא טעיתי.
מבלבל בהתחלה
אני מודה, בהתחלה הייתי די מבולבל (הלם תרבות כמו שאחד ממכרי מכנה זאת) ולא הייתי בטוח שאכן ביצעתי את הצעד הנכון. למען האמת, זה בהחלט קצת קשה לתפוס את הקונספט הכולל בעיקר אחרי שרגילים לממשק פשוט ונוח כמו הממשק של האייפון (iOS) ובטח ובטח כשהכול כל כך שונה מאיך שזה מתפקד ופועל באייפון (גוגל מעתיקה מ- iOS? איפה בדיוק?!) אך לאחר מספר שעות בהן התעסקתי עם המערכת לאורכה ולרוחבה, התחלתי כבר לתפוס את הקונספט שנראה פתאום מאוד הגיוני, ופשוט המשכתי לחקור ותאמינו לי כשאני אומר זאת, פשוט אין גבול למה שאפשר לגלות במכשיר כזה.
תוך שבוע בלבד הבנתי שאם אני רוצה "להוציא את המיץ" מהמערכת הזו, כדאי ואף מומלץ שאבצע פריצת רוט (Root) למכשיר, שלמעשה אחראית על מתן הרשאות מנהל או בשפה פשוטה יותר: מתן גישה ישירה לכל קובץ הקיים במערכת ההפעלה, בדומה ובמקביל לפריצת מכשירי ה- iDevice במערכת ההפעלה iOS. בהמשך הדרך הבנתי שאולי כבר הגיע הזמן לעבור ולהשתמש ברומים מקוסטמים, כאלו שמאפשרים עוד המון אופציות שכלל לא קיימות במכשיר עם גרסת הסטוק (הגרסה הרשמית) בין אם הוא פרוץ או לא. ובכן, מסתבר שגם הפעם לא טעיתי, זאת מפני שלאחר חודש בלבד מהיום שבו התחלתי להשתמש בנקסוס, כבר למדתי איך לבצע גיבויי מערכת ידניים ומתוזמנים, איך להתקין רומים כאלו ואחרים ואף להתקין כל מיני מודים למערכת ההפעלה שדורשים התקנה במצב מיוחד שנקרא ריקוברי (Recovery) כזה "המקביל" בערך למצב DFU במערכת ההפעלה iOS. אני חייב לציין שיכולות המערכת באנדרואיד היו ידועות לי עוד לפני שרכשתי את המכשיר, אך על קצה המזלג בלבד.
אינטגרציה עמוקה במערכת ההפעלה
אחד הדברים המעניינים והשימושיים ביותר במערכת ההפעלה אנדרואיד, זו האינטגרציה העמוקה שיש לה עם אפליקציות צד ג' עקב פתיחותה של מערכת ההפעלה, כך שאם למעשה תבחרו להתקין את אפליקציית דרופבוקס (Dropbox) הרשמית למשל, זו תגבה לכם את התמונות ואת סרטוני הוידאו בצורה אוטומטית ממש כמו שירות ה- iCloud במערכת ה- iOS, היות והיא רצה כשירות (Service) פעיל ברקע במערכת ההפעלה. בנוסף, כמעט כל אלמנט שפועל במערכת יודע להתממשק עם אפליקציות צד ג' מותקנות, כך שאם למשל תיכנסו לגלריית התמונות ותבחרו לשתף תמונה או סרטון, מיד יפתח עבורכם חלון שיתוף גדול הכולל את כל האפליקציות הרלוונטיות כגון: WhatsApp, פייסבוק, אינסטגרם והרשימה עוד ארוכה.
ברגע שתיכנסו לאפליקציית היוטיוב למשל ותצפו בסרטון, תוכלו לשתף את הקישור ישירות לאפליקציות צד ג' נתמכות כגון: WhatsApp, ליין, וויבר ועוד, כשלקישור תתווסף כותרת בסגנון הבא: "צפה בסרטון: Android VS iOS" או למשל: "צפה בסרטון: iPhone 5".
מה שאני מתאר לכם כרגע הוא ממש על קצה המזלג, זאת מאחר והאינטגרציה הקיימת באנדרואיד הרבה יותר עמוקה מאשר אוכל לתאר כאן במילים. לצורך העניין, תנסו לדמיין לעצמכם את שיטת העבודה עם המחשב האישי (PC) כשכל אפליקציה יודעת לפתוח את הקבצים המתאימים לה (וידאו, שירים ועוד) ולעבוד בצורה אוטומטית, כך שגיבויים למשל יבוצעו בשעה מתוזמנת וללא מגע יד אדם, אנטי וירוס יתעדכן בעצמו ויסרוק את המערכת בשעות קבועות, תמונות יעלו לשרת מרוחק, אנשי קשר יסונכרנו עם אנשי הקשר בפייסבוק ובאנדרואיד כאמור, השמיים הם הגבול.
מרכז ההתראות (Notification Center)
ליין מכשירי הנקסוס (בדיוק כמו הגלקסי S3 החדש) כולל נורת לד מחליפת צבעים לצורך חיווי על התראות, סוללה חלשה ושאר ירקות. מה שזה אומר למעשה הוא שאם אני מקבל התראה בפייסבוק, נורת הלד תהבהב בצבע כחול, אם אני מקבל התראה באפליקציה WhatsApp, נורת הלד תהבהב בצבע ירוק, וכן הלאה. יתרה מכך, ניתן להגדיר את נורת הלד בכל צבע שרק ארצה, כמו גם לאפשר לה באמצעות אפליקציות להתריע (להבהב) בעת שיחה שלא נענתה, בזמן שהסוללה חלשה ועוד.
מרכז ההתראות באנדרואיד פשוט, נוח והרבה יותר קל לתפעול מאשר זה הקיים ב- iOS, כשלמעשה הוא גם היה שם עוד הרבה לפניו. בתור התחלה, ניתן לומר שיתרון אחד של מרכז ההתראות באנדרואיד הוא אפשרות השימוש בו גם במסך הנעילה וללא הצורך בפריצה כמובן. אך דבר נוסף ולא פחות חשוב ממנו הוא נוחות השימוש, ונראה כי גוגל בהחלט עשתה עבודה טובה מאוד בנושא, כך שכאשר אנו מעוניינים למחוק התראה כלשהי, כל שעלינו לעשות הוא פשוט לסלק אותה כלפי צד ימין תוך כדי שימוש במחווה. לעומת זאת, שירותים (Services) כגון: Waze, סקייפ, וכו', לא יסגרו, אלא רק יזוזו בעת שימוש במחוות האצבעות כלפי צד ימין או שמאל (Bounce) ויחזרו בסופו של דבר למקומם הטבעי. אם נרצה לסגור את אחד מהשירותים שהוזכרו או כל שירות אחר שפועל במערכת, כל שעלינו יהיה לעשות הוא פשוט ללחוץ עליהם, דבר שיגרום לאפליקציה להיפתח, ואז נוכל לצאת ממנה בדיוק כמו שאנו יוצאים מאפליקציית הניווט Waze ב- iOS.
בגרסה האחרונה של אנדרואיד – (ג'לי בין) הממוספרת כגרסה 4.1, גוגל עשתה עבודה טובה יותר בנושא של מכרז ההתראות כך שכעת נוכל לעשות שימוש רב יותר בחלק מההתראות על ידי שימוש במחוות בשתי אצבעות, כך שמשיכת התראה כלפי מטה תרחיב אותה ותציג לנו אפשרויות נוספות. לדוגמה: היה ומישהו מתקשר אלינו ולא הספקנו לענות לשיחה, מיד אחריה בעת משיכת ההתראה כלפי מטה בשתי אצבעות, יצוצו לנו כפתורים נוספים לשליחת הודעה או התקשרות בחזרה אל הנמען. בעת צילום מסך נקבל תמונת הצצה (Preview) של צילום המסך, ביחד עם אפשרות לשימוש בשתי אצבעות לצורך משיכה כלפי מטה והרחבת האפשרויות לצורך שיתוף התמונה. אותו הדבר גם לגבי התראות מהיומן, שעון מעורר ועוד.
>> גוגל החלה לשחרר את הג'לי בין לגלקסי S3
באופן כללי, מרכז ההתראות מציג לנו מידע מפורט ביותר על כל התראה שאנו מקבלים במערכת ההפעלה, מידע הכולל בין היתר גם תמונות של אנשי הקשר במידה ומדובר למשל בהודעת SMS, שיחות טלפון שלא נענו ועוד. אך זה לא הכל, במערכת ההתראות יתקבל חיווי על הורדות, התקנת אפליקציות ועל מגוון רחב של פעולות שונות המתבצעות במערכת, כשכל העסק מלווה באנימציות ובצבעים כדי לנסות לעזור לנו המשתמשים לזהות כל אלמנט שרץ במקום אחד שימושי כמו מרכז ההתראות.
מחוץ למרכז ההתראות קיים מקום נוסף במכשיר בו מוצגות לנו חלק מההתראות (לפחות בחלק מהמקרים) כך שנוכל לקבל עדכונים גם בעת עבודה שוטפת עם המכשיר לא משנה היכן נהיה ומה נעשה בו, כל זאת ללא הצורך כלל להוריד את מסך ההתראות כלפי מטה.
שורת הסטטוס בר
שורת הסטטוס בר באנדרואיד עשירה מאוד, כאשר תפקידה המרכזי הוא לספק לנו חיווי על כל דבר שקורה במערכת ההפעלה כמו למשל: שירותים שרצים ברקע, הורדות שמתבצעות, הודעות SMS הממתינות לנו כמו גם הודעות במייל, חיווי על צילום מסך שבוצע, שיחות שלא נענו ועוד אינספור אפשרויות שונות ומגוונות. ברגע שמתקבלת הודעה כלשהי (SMS, התראה מפייסבוק וכו') הסטטוס בר מתקפל כלפי מטה ומציג לנו שורת מידע מתחלפת, המציגה את כל המידע הרלוונטי לגבי אותה הודעה או פעולה שמתבצעת ברקע באותו זמן נתון.
ווידג'טים
למעשה מדובר כאן בפיצ'ר שמייחד את מערכת ההפעלה אנדרואיד כבר מימיה הראשונים. אם כך, מה הם בדיוק ווידג'טים ומהו תפקידם בכוח? ובכן, ווידג'טים הם למעשה חלק פעיל מהאפליקציה המוצג על גבי מסך הבית ותפקידם הוא לספק לנו מידע כמו גם פעולות שונות, כך שלא נצטרך לפתוח את האפליקציה כלל על מנת לצפות/להיות פעילים במידע החשוב לנו. אם אגע בנושא ממש על קצה המזלג, נסו לצורך העניין לדמיין לעצמכם ווידג'ט של טוויטר או של פייסבוק למשל, כמה נוח וקל לצפות במידע כשהוא מוצג לנו על-גבי מסך הבית מבלי הצורך להיכנס לאפליקציה כלל, כמה נוח לצייץ או להשיב למישהו ישירות מהווידג'ט עצמו או אפילו לשלוט על מוזיקה (עצירה/הרצה קדימה/אחורה וכו') לקרוא חדשות או לחזות במזג האוויר העדכני המקשט לנו את דף הבית במלוא הדרו.
סוללה
דבר אחד שהצליח להוציא אותי מדעתי במכשיר האייפון, הוא הצורך להמתין מספר דקות בעת פריקה מלאה של המכשיר עד להדלקתו מרגע חיבורו אל המטען. נוסיף על כך את העובדה שהטענה של המכשיר דרך המחשב או ברכב (למי שאין מטען מהיר) לוקחת זמן רב יותר, שלעיתים נחוץ במיוחד כדי לבצע שיחה חשובה.
תארו לעצמכם מצב בו הנכם נכנסים לרכב וזקוקים לבצע שיחה דחופה, אך לאחר שהייתם כל היום בסידורים והמכשיר שלכם כבר הספיק לפרוק את עצמו עד שכבה, אתם נאלצים להמתין מספר דקות ארוכות עד להדלקתו מחדש. ובכן, באנדרואיד זה לא פועל כך, כי החל מרגע שחיברתם את המכשיר למטען, תוך דקה אתם כבר יכולים להמשיך ולהשתמש בו גם אם הוא מציג לכם עדיין 0 אחוזי סוללה אך מחובר למטען, מצב שיאפשר לכם להמשיך להשתמש במכשיר בזמן הטעינה למרות שהמכשיר כמעט ריק לגמרי. מצד אחד אני בהחלט יכול להבין את התכנון של אפל לפחות בנושא הזה היות והיא דואגת שברגע שננתק את המכשיר מהמטען לאחר שעבר הטענה קצרה ונדלק בחזרה, הוא יוכל לשמש אותנו עוד מספר דקות, אך לעיתים זה מתסכל. לכן אני באופן אישי דווקא מעדיף את האופציה הקיימת במכשירי האנדרואיד שחסכה לי זמן יקר כבר מספר פעמים.
דבר נוסף: אם בטעינה עסקינן, אז את מכשירי האייפון בלתי אפשרי להטעין באמצעות המחשב ללא התקנת תוכנת האייטונס (iTunes) או במילים פשוטות יותר: ללא מנהל התקן (Driver) המותקן על המחשב, ואילו את מכשירי האנדרואיד ניתן להטעין מיד עם החיבור אל שקע ה-USB.
אופציה נוספת הקיימת ברומים מקוסטמים בלבד היא אופציה שנקראת Fast Charge (טעינה מהירה). ברגע שמפעילים אותה ניתן להטעין את המכשיר הרבה יותר מהר באופן יחסי, אך הדבר בא על חשבון חוסר היכולת להטעין את המכשיר ובו זמנית להעביר אליו נתונים מהמחשב.
יכולות הבלוטוס (Bluetooth)
כאן ארצה לגעת בנושא שאולי הכי כואב למשתמשי האייפון, בעיקר לבעלי המכשירים "הטהורים". משום מה אפל החליטה פשוט לנעול את אפשרות שליחת הקבצים בבלוטוס, והסברה הרווחת היא שאפל עשתה זאת דווקא כדי למנוע, או לפחות לנסות למגר, את תופעת הפיראטיות הקיימת ברשת.
סביר להניח שאפל החליטה למנוע מאיתנו את האפשרות להעביר מוזיקה, סרטים וקבצים אחרים, כדי שלא נוכל חלילה להעביר בינינו שירים או תכנים אחרים, שהענקית מקופרטינו מוכרת בחנות האייטונסטור שלה. עם זאת, אפל אינה מגבילה את המשתמש מלהטמיע שירים, סרטים וקבצים אחרים במכשירי ה- iDevice השונים באמצעות תוכנת האייטונס (iTunes) ולמעשה, קיימות אפליקציות חוקיות באפסטור שמאפשרות לשלוח את השירים הנמצאים בנגן האייפוד ישירות במייל לכל דורש כקובץ MP3, כך שקשה לי עדיין להבין מדוע זו ממשיכה להקשות על המשתמשים. למעשה, אלו הם רק חלק מהדברים שבגללם החלטתי שפשוט הגיעו מים עד נפש, ואולי כבר הגיע הזמן שלי לעזוב את מערכת הגן הסגור לטובת הרובוט הירוק, בו אין כמעט גבול לאפשרויות.
אני לא יודע מה אתכם, אך שליחת תמונות ב- WhatsApp או בכל אפליקציה אחרת, לרוב מקטינה את איכותן, ולשלוח כ- 50 תמונות ומעלה במייל זה פשוט לא הדבר הכי פרקטי שיש, בעיקר כשמבצעים את הפעולה הזו מהסמארטפון. אם נוסיף למשוואה הזו גם את שאר הקבצים שאפשר לשלוח באמצעות התקן הבלוטוס, נראה לי שהטכנולוגיה הזו לא תמות כל כך מהר כפי שרבים מכם סבורים.
עניין נוסף הקשור להתקן הבלוטוס במכשירים של אפל ולכל בעלי הדיבוריות או אזניות הבלוטוס למיניהן, אתם לבטח כבר מכירים. בגדול מדובר על כך שלעיתים אין אנו מסוגלים לשמוע את צלילי ההתראות בדיבורית, או לסירוגין אנו שומעים צלילים קטועים או את חלקי הצלילים בלבד, זאת במקום לשמוע את הצליל המלא. ובכן, באנדרואיד לקחו את העניין המתסכל הזה צעד אחד קדימה ועל-מנת לפתור את הבעיה, ברגע שהמכשיר שלנו מחובר להתקן הבלוטוס (דיבורית אישית/רמקול חיצוני/אוזניית בלוטוס וכו') ומתקבל ממנו צליל כלשהו, הצליל מושמע קודם כל במכשיר עצמו, ורק לאחר מכן עובר אל הדיבורית, כך שהצלילים מגיעים למעשה כצליל כפול, ועל ידי כך בצורה שלמה ולא קטועה גם לאביזר הבלוטוס המוצמד באותו הרגע אל המכשיר.
טוויקים ותוספים ישירות מהחנות הרשמית של גוגל
אחד הדברים שהדהימו אותי לגמרי במערכת ההפעלה אנדרואיד, היא העובדה שטוויקים הקיימים להורדה במכשירי ה- iDevice (הפרוצים בלבד) מהסידיה (Cydia), זמינים להורדה עבור כל דורש ישירות מהחנות הרשמית. קחו לדוגמה את BiteSMS אשר זמינה להורדה באנדרואיד תחת השם ChompSMS מאותם המפתחים, ומבצעת את אותה הפעולה כמו באייפון אחד לאחד. קחו לדוגמה את Bluetooth Mono (יש כמה סוגים) או את התוסף הנהדר (שלצערי המפתח שלו הרג את הפרויקט בטרם עת) MeZeZe, של המפתח הישראלי המוכשר, עידן בכר.
מה שהפתיע אותי כאן עוד יותר זו העובדה שגוגל אינה מונעת מאפליקציות אשר דורשות גישה עמוקה יותר (פריצת רוט) לככב בחנות שלה במלוא הדרן, ולעיתים נדמה שאין גבול למה שניתן למצוא במרכולתה הרשמית של גוגל באנדרואיד וטוב שכך.
