כחובב גדול של טכנולוגיית הספרים הדיגיטליים, שמחתי מאוד על היציאה של “evrit”, הקורא הדיגיטלי הישראלי הראשון. במשך השבועיים האחרונים בחנתי את המכשיר לעומק במטרה אחת: לברר האם ישראל נכנסה בכבוד לשוק התחרותי המתפתח של קוראי הספרים הדיגיטליים.

כמה מילים על קוראים דיגיטליים

עברית
רחוק מלהיות מושלם, אבל עושה את העבודה. ה-evrit | יח``צ:

העברית מצטרף למשפחה הולכת וגדלה של מכשירים דיגיטלים המאפשרים קריאה של ספרים בפורמט המכונה ePub, המאפשר הצגה של ספרים ותמונות מעל גבי מסכים שונים. רוב הקוראים הדיגיטלים היום עושים שימוש ב-eInk, טכנולוגיה שמציגה טקסט שחור לבן על גבי מסך באיכות הקרובה מאוד לנייר מודפס. השימוש בטכנולוגיה הזו מאפשר לקורא ליהנות מחיי סוללה ארוכים ומקריאה נוחה מעל גבי המכשיר גם בתנאי תאורה חזקים - דבר שאינו אפשרי מעל מסכי זכוכית אשר מציגים השתקפויות ומסנוורים באופן כללי.

ברגע שהורדתם ספר דיגיטלי והטענתם אותו אל המכשיר אתם יכולים לקרוא אותו באופן מיידי. “הדפדוף” מתבצע בלחיצה על כפתורים או בהחלקת האצבע על גבי המסך. הקלות של המכשירים והיכולת שלהם לאחסן אלפי ספרים הופכים את הקורא הדיגיטלי לכלי נוח מאוד לחובבי הקריאה.

הע-ברית בקצרה: קטן, נוח וסטנדרטי

ההצלחה המסחררת של ה-Kindle, הקורא הדיגיטלי של אמזון, הביא לעניין גובר בפורמט הזה ובארץ מיהרו חלק מהחברות להתחיל ולחשוב בכיוון הזה. לא ברור מדוע לא נעשה ייבוא של מכשיר קיים ובמקום הלכו על ייצור של מכשיר ייעודי, אבל נתעלם מהעניין הזה.

ה-evrit הוא מכשיר קטן ונוח לסחיבה. גודל המסך שלו 6 אינץ’ והמשקל שלו 200 גרם. אתם לא תרגישו אותו בתיק ואפשר להחזיק אותו ביד במשך זמן רב מבלי שהוא יכביד ויקשה עליכם. המסך עצמו עובד כפי שניתן לצפות ממסך eInk והטקסט קריא מאוד, לפחות רוב הזמן.

לע-ברית יש חנות ייעודית שכוללת בתוכה כ-500 ספרים, חלק רבי מכר, חלק ספרים באנגלית המופצים חינם דרך פרוייקט גוטנברג. הכניסה לחנות נעשית דרך המחשב דרכו ניתן לקנות ספרים ולטעון אותם למכשיר. לחילופין ניתן להכנס לחנות דרך המכשיר עצמו שמתחבר לאינטרנט בגלישה אל חוטית (במקומות בהם יש אינטרנט אלחוטי). רכשתם ספר ישירות מהמכשיר? הוא יתחיל לרדת ויופיע בספרייה הדיגיטלית שלכם.

המכשיר מאוד סטנדרטי. כמו מכשירים אחרים גם בע-ברית תוכלו לטעון PDF ולא רק בספרי ePub (אם כי חשוב לציין שקבצי PDF מורכבים וכבדים לא עובדים כמו שצריך על המכשיר). תוכלו לטעון לתוכו שירים ולנגן אותם, כך שאם אין לכם נגן mp3 ייעודי תוכלו ליהנות מהפונקציה הזו במכשיר אחר שעלותו 1399 שקל.

שלוש בעיות מרכזיות: סוללה, מסך וממשק

כל מי שדיברתי איתו על המכשיר ונתתי לו לקרוא ממנו אמר שזה תענוג אמיתי, ואני מסכים, אבל זו לא מפתיע. מסכי eInk עושים עבודה טובה בהצגת טקסט. גם תמונות נראות טוב מאוד (אם כי שחור לבן כאמור). נוח לקחת את המכשיר אתכם החוצה, נוח לקרוא איתו בסלון, נוח לקרוא בו במיטה. באמת שנוח. אבל כל זה אני יכול לקבל גם במכשירים אחרים.

נתחיל מהדבר המרגיז ביותר. באתר המכשיר תוכלו לקרוא שהסוללה של הע-ברית מחזיקה 10 שעות. לרוב כאשר קוראים פרטים טכניים על מכשיר צריך לקחת בחשבון שזה נתון “מעבדה” הוא לא עובד אף פעם בעולם האמיתי. לאורך השבועיים האלו טענתי את המכשיר כמעט כל יום. הוא לא מחזיק יותר מ-6 שעות קריאה ואולי 10 שעות מנוחה. זה מרגיז במיוחד כשחושבים על הנתון הבא: מכשיר ה-Kindle של אמאזון מחזיק שבוע שלם. שבוע, למי שרוצה לדעת, מתרגם ל-168 שעות. אם האנטנה האלחוטית כבויה ה-Kindle מחזיק שבועיים. אם זה לא מספיק, ה-iPad מחזיק מעמד 10 שעות של הקרנת וידיאו. אז מה בדיוק עושה הע-ברית שדורש ממנו כל כך הרבה סוללה?

הבעיות לא נגמרות בסוללה, הן ממשיכות במסך. אם אתם יושבים בבית וקוראים, המסך עובד מעולה - כל עוד לא נכנסים לאתר. מסיבות לא ברורות כאשר גולשים לאתר המסך לא מצליח להראות את כל החלקים שלו. לחצנים נעלמים, טקסט הופך להיות דהוי מאוד. היה רגע שבו לא יכולתי להשלים קניית ספר כי לחצן הרכישה הפך להיות בלתי נראה. גם אם נסלח לעניין הזה ישנה בעיה חמורה יותר - אור שמש.

על פניו, מכשירי eInk מתפארים ביכולת לאפשר לקורא לשבת על ספספל בחוץ ולקרוא בנוחות באור השמש. ובכן, הדבר נכון כל עוד אור השמש לא נמצא מעליכם. במספר נסיונות בהם יצאתי עם המכשיר מהבית וישבתי בחוץ גיליתי שנקודות בהן השמש פוגעת באופן ישיר פשוט דוהות. כאשר מעבירים עמוד אותה נקודה שהתחממה ממשיכה להציג טקסט דהוי. אם יושבים בצל אין בעיה. מצד שני בצל גם על ה-iPad אני יכול לקרוא.

עברית
לתשומת לב הוצאות הספרים: 30 ספרים בחודש זה ממש, אבל ממש, מעט. לטיפולכם | צילום:

הדבר השלישי והבעייתי הוא הממשק. אין לי תלונה אישית על הע-ברית בנושא הזה. ממשק הוא נושא בעייתי בהרבה מוצרים, אבל הייתי מצפה שמכשיר לקריאה יציג ממשק פשוט. מאוד לא נוח לנווט בין המסכים השונים. לא ברור מדוע הכיווניות אינה קלה יותר להגדרה. המכשיר מציג גם אנגלית וגם עברית אבל כדי לדפדף בכיוון הנכון צריך לבצע מספר לחיצות מיותרות כדי להכנס להגדרות ולשנות את הכיוון. גם אז יש עדיין בעיות. החיצים בעזרתם ניתן לדפדף מגיבים בצורה הפוכה לדפדוף בעזרת נגיעה במסך. גם מהירות התגובה של המכשיר נמוכה מאוד ולפעמים לא ברור אם לחצנו על אפשרות מסוימת ופשוט לוקח לו זמן או שהוא נתקע, והוא נתקע לא מעט.

בשלב מסוים העליתי 150 ספרים אל המכשיר. הוא נחנק וקפא. המתנתי כחצי שעה לפני שהלכתי לחפש סיכה בבית בעזרתה אוכל לבצע אתחול למכשיר. הוא נתקע שוב כשניסיתי לקרוא PDF בן 400 עמודים עם תמונות. אגב את הספרים לא הורדתי מהחנות, אלו היו ספרים שרכשתי לאורך השנים. הייתי רוצה לקנות ספרים בחנות, אבל אבוי, ראו במה נתקלתי.

חנות הספרים: לא בדיוק גאווה ישראלית

כמות הספרים בחנות של הע-ברית מביישת משהו. מדוע 500 ספרים? אם כבר לקחו ספרים מפרויקט גונטברג, שכל ספריו מופצים חינם, מדוע לא להוסיף 1,000? 10,000? מדוע לשים רק רבי מכר בחנות? הרי באינטרנט אין מגבלת מקום, אין “מקום” מוגבל במדף. אפשר לשים מאות ספרים. להפך - זה המקום והזמן להוציא את כל אותם ספרים שלא נמצאים בדפוס כי אין הצדקה להדפיס אותם שוב. יצירת ePub היא לא דבר שכל אחד יכול לעשות, אבל ברגע שיש את הקובץ הדיגיטלי ואת הכלי שיהפוך אותו ל-ePub התהליך לוקח שניות. בחנתי את העניין עם מספר כלים וספרים שבדפוס כוללים 300 עמודים בערך, והם עוברים המרה מקובץ דיגיטלי רגיל ל-ePub בתוך פחות מארבע שניות (זה זמן מדוד).

מדוע הוצאות הספרים המעורבות בפרויקט לא מכניסות יותר ספרים? יחסי הציבור של המוצר מתפארים בכך שכל חודש עולים 30 ספרים. 30 ספרים? זה הכל? אנחנו מדברים על כך שתוך שנה נראה עוד 360 ספרים בסך הכול. ההוצאות מוציאות יותר ספרים בשנה אחת, מתי אנחנו נראה את הקטלוג המלא עולה בעוד עשור? כדי שהמכשיר יצליח הקונים צריכים לראות מבחר. חנויות בחו”ל מציעות מינימום של חצי מיליון כותרים ויש חנויות המציעות שני מיליון כותרים. לההשוויץ במאות בודדות של ספרים זה עצוב.

אבל לא הכול רע

הע-ברית הוא סנונית ראשונה בארץ וטוב שהוא יצא. אני שמח על הקיום שלו ואני שמח שאנשים קונים אותו. ספרים דיגיטלים הם העתיד של המילה הכתובה וחשוב שישראל לא תישאר מאחור. אני רוצה להאמין שהגרסאות הבאות של המכשיר הזה ומכשירים מתחרים יציגו יכולות טובות יותר. הדברים החשובים ביותר שיש לשים לב אליהם במכשיר הם ממשק וחיי סוללה, כל שאר הבעיות הן שוליות.

כמובן שכל זה לא משנה אם לא תהייה חנות טובה לרכוש ממנה ספרים ולא רק את רבי המכר. אני רוצה ספרים ישנים שאין יותר על המדף. אני רוצה לראות ספרים שיש על המדף אבל זה האחורי. אני רוצה לראות ספרי עיון וספרי פנטזיה וספרי אימה ומתח שלא מככבים במבצעים בלבד. הייתי גם רוצה לראות אפשרות של קניית ספרים מהחנות עבור קוראים דיגיטלים אחרים כמו ה-Nook או ה-Kindle או ה-iPad.

הפוטנציאל של הספר הדיגיטלי הוא עצום וע-ברית הוא צעד נכון וחשוב אל המטרה, אבל אסור לעצור עכשיו. יש תחרות גדולה בחוץ ולע-ברית יש ייתרון שהחברות בארץ צריכות לנצל. אני מקווה מאוד שהן יעשו זאת.

>> זהירות, הרובוטים משתלטים על העולם