המחקר, שנערך בקרב 5000 איש בין הגילאים 18 עד 70 וכלל שמונה מדינות נותן תמונה ברורה של מעבר האנושות לתקשורת מקוונת. העונים בטווח הגילאים של 18-29 מקבלים כ-88 הודעות ביום לעומת 17 שיחות טלפון. גם נשאלים מעל גיל 65 ציינו כי הם מקבלים 5 הודעות ביום לעומת 4 שיחות טלפון בלבד. 32 אחוז מכלל הנשאלים ציינו כי הם מעדיפים לתקשר דרך הודעות, אפילו עם אנשים קרובים ומוכרים.
בארץ, מסתבר, המגמה של החודשים האחרונים היא הפוכה. החבילות הבלתי מוגבלות של החברות השונות שצצו בשנה האחרונה הביאו לעליה בדקות השיחה הסלולרית. מצד שני, חבילות הגלישה המוגדלות, בשילוב עם הסמארטפונים מאפשרות שיחות וואטסאפ ממושכות וצ'אטים בפייסבוק מהאוטובוס והרכבת. השורה התחתונה ככל הנראה זהה. אם אפשר להגיד את זה בשורה אחת, עדיף לחסוך את הטירחה שבשיחה.
חיים ישראל, אנליסט מ"מריל לינץ' ישראל" מסביר גם הוא, "זה נכון לגבי כל העולם, השימוש בשיחות טלפון הולך ויורד. אומנם ניתן לראות כי מבחינת דקות שיחה ממוצעות לאדם המספר נשאר, אך בגלל ירידת המחירים וכניסת חבילות האנלימיטד נראה גידול גדול בתחום ההודעות, בעיקר בגלל הודעות טקסט מבוססות רשת כגון ווטסאפ"
מה צפוי לנו בעתיד?
"העולם הולך לשינוי שהוא אחר, תמיד יהיו שיחות טלפון רגילות, המחירים עליהן יהיו ברצפה. העולם הולך לכיוון של מידע ואינטרנט גם היום שיחות הטלפון הולכות לכיוון ביסוס על רשת וכשאנשים צריכים לנהל שיחה קולית הם יעדיפו לעשות זאת בסקייפ"
"ילדים מאבדים את היכולת להבין סימנים לא מילוליים"
היא מביאה כדוגמא את ההעדפה שלנו לסמס התנצלויות במקום לומר אותם בקול רם. "התנצלות אמיתית מעידה על כך שהאדם מבין כי הוא פגע באדם אחר וזה גורם לו לאי נוחות", היא אומרת, "כשבוחרים לסמס, בוחרים לקצר את התהליך ולדלג על כל הלכלוך והקושי שמתלווה לקיום מערכות יחסים אנושיות. דווקא הלכלוך והקושי עוזרים לנו לשפר את עצמנו". היבט נוסף שנעלם עם כניסת ההודעות לחיי ילדינו הוא חוסר היכולת היחסי שלהם להבין סימנים לא מילוליים. "מאוד מפחיד לצאת לעולם בלי היכולת הזו" אומרת טורקל.
"אנשים מעדיפים לסמס התנצלות מלומר אותה בקול רם"
"גם היחסים בתוך המשפחה עלולים להיות לא מובנים אם התקשורת מתנהלת רק דרך הודעות", אומרת לנו ד"ר אווה עינת, פסיכולוגית קלינית, "יש שלב בו הילד מבין כי התגובה לסמס אינה מיידית ולכן זה משאיר לו מרחב תמרון גדול מול ההורים. ניקח לדוגמא ילד שמעוניין לצאת בשעות הערב בניגוד לרצון הוריו. במידה והיה מתקשר היה נאלץ להתמודד עם תשובה לא נעימה על המקום והשלכותיה. הבחירה בהודעה מלמדת אותו שניתן לעקוף את דמויות הסמכות מאחורי הגב".
אצל המבוגרים ניתן לראות שתי מגמות שונות, כפי שמסבירה עינת. "רוב האנשים הבוגרים מצליחים לשמר את האותנטיות שלהם בצורה כזו אחרת גם בהודעות. אין להתווכח על כך שזה מוריד את איכות התקשורת עצמה אך ההודעות בדרך כלל לא מחליפות לחלוטין את התקשורת הפרונטאלית והמודעות לניהול הגיוני של קשרים חברתיים נשמרת. רוב המבוגרים אינם מוותרים על פגישות עם חבריהם ורובם עדיין משתמשים בטלפון גם לשיחות ארוכות יותר".
"אצל מבוגרים אשר מלכתחילה מציגים יכולות תקשורת נמוכות ורצון להמנע מכל מגע שלילי ההודעות הפכו למין 'גלגל הצלה'. הן מאפשרות להם לשמור את יכולות התקשורת המינימליות שלהם ולהמנע מהכאב הרגשי והקושי שיש בשיחה "אמיתית". ניתן לומר ששימוש בהודעות, כאשר מדובר באנשים מהסוג השני, לא רק שלא מקדם אותם אלא אפילו מחזיר אותם אחורה בכל הנוגע לטיפול בבעיות תקשורת".