בשבוע האחרון שיננו כל ילדי ישראל את המונח "ביכורים" למרות שאיננו רלוונטי בשום צורה לעולמם, ואף הרכיבו סלים כדי לשאת את אותם ביכורים – הראשונים שנשלפו מהשקית של הסופר – בטקס רב פאר בגן. רובנו לא ראינו טנא מאז כיתה א', אז קבלו פיצוי בדמות סל הביכורים התרבותיים שנשארו בגדר ביכורים: הזמרים, השחקנים והבמאים שפירותיהם הראשונים סחררו את העולם אבל מאז מביאים לנו סלים מלאים בפדיחות.
מירה סורבינו
המקרה של סורבינו עצוב משהו, כי לא ברור איזו פניה לא נכונה הבחורה לקחה בדרך, אבל ברור שהיא ממש לא רצתה להגיע לכאן. מצד שני, כשאחד התפקידים הראשונים שלך הוא בלהיט של וודי אלן, ואת זוכה באוסקר ובאמי בבת אחת בגיל 27, יש יותר מקום לרדת מאשר לעלות. כשסורבינו שיחקה זונה טובת לב ב"אפרודיטה הגדולה", זאת הייתה אחת מעבודות המשחק הראשונות שלה. משם, הבחירות שלה היו כל כך מבאסות שלא בטוח אם יש לה את מי להאשים אלא את עצמה – "רומי ומישל: פגישת מחזור" עם ליסה קודרו היה קומדיית ניינטיז ביזארית והמדרגה הבאה הייתה גילומה של מרילין מונרו בסרט טלוויזיה של HBO. מפה לשם, מדובר היה בשחקנית אורחת של ארבע דקות בהאוס. איזו באסה.
חבר לעת צרה: ברור שליסה קודרו. אבל היא יכולה להניח את הראש על המיליונים של 'חברים' בלילה, וסורבינו יכולה רק לתהות – ובצדק – מה יש לג'ניפר אניסטון שאין לה?!
איפה היא היום: בקאר-פול. הבחורה עשתה בינתיים ארבעה ילדים ומישהו צריך להסיע אותם לחוג פוטבול.
ג'ון סטיימוס
לפעמים אלוהים נותן לך פה מלא שיניים ואגוז אחד שישבור את כולן. זה המקרה של ג'ון סטיימוס, בחור מוכשר וחתיך שמגיל 25 כולם כבר קוראים לו "דוד". סטיימוס התחיל את הקריירה בעבודה במסעדה היוונית המשפחתית, ובתחילת שנות העשרים קיבל תפקיד נחשק בחצי-טלנובולה האמריקאית "בית חולים כללי". אחרי הבלחה קטנה בסיטקום נשכח, זכה סטיימוס לגלם את דוד ג'סי בקומדיה האהובה והכל-אמריקאית "צער גידול בנות": גיסו של האלמן דני שמגיע, יחד עם החבר הדביל ג'ואי, לסייע בגידול שלוש בנות צעירות (כן, זה גבר בוגר על כל ילדה, והקטנה שבהן הייתה בת קצת יותר משנה).
בהמשך דוד ג'סי משתכן בעליית הגג, ואז גם מקים שם משפחה. הסדרה נמשכה כשש שנים וירדה כבר לפני שני עשורים. בינתיים סטיימוס נכנס לקאסט של אי.אר, שיחק בחוק וסדר ועשה כל מיני פרויקטים, אבל כולם עדיין קוראים לו דוד. אגב, לפני שבוע פורסם כי סטיימוס יככב בסדרת רשת שבה אנשים יספרו לו על הפעם הראשונה שלהם. אנחנו מהמרות על "לאבד את הבתולים עם דוד ג'סי".
חבר לעת צרה: זה יכול היה להיות הרבה יותר גרוע אם לא היית חתיך. תראה מה קרה לדוד פיל מ"הנסיך המדליק".
איפה הוא היום: נקווה שלא בעליית הגג של אף אחד.
"איים בלו"
מכירים את אייפל 65? רכשתם את כל אלבומיהם? מתכננים לצעוד איתם לחופה? או שאתם שואלים את עצמכם אם זה לא בעצם מותג קונדמים צרפתי? אם אתם בני אדם במאה העשרים ואחת, כנראה שרק תשובה ד' תקפה לגביכם, וזאת למרות שמי מכם שהיה בסביבה ועם מינימום תודעה בשנת 1999 נענע לבטח את ישבנו לשמע הלהיט הטורדני 'בלו ,(דה-בה-די)'. זה היה שירם הראשון של הלהקה האיטלקית: בלי מילים קוהרנטיות, עם כפל המשמעות המיותר בהיסטוריה (הוא כחול? הוא עצוב?) ורמיקס מביך למדי, שכיבושו העולמי בישר את האדם החדש של המאה ה-21. זה שנקרע מצחוק מעיזים צורחות, אבל במשך ממש הרבה זמן.
חבר לעת צרה: לוס דל ריו. נו, האלה שעשו את המקרנה. תמיד תוכלו לחבור למסיבת יורודאנס מטורפת בלטביה. השמועה אומרת שעדיין חובשים שם בנדנות.
איפה הם היום: בועדה המארגנת של האירוויזיון.
ונילה אייס
רוברט מת'יו ואן וינקל נולד עם שם שמתחנן לקריירה בגנגסטר ראפ, אז הוא לקח את כל הצ'כונתיות הקשוחה של בחור מדרום דאלאס והתחיל לעשות ברייקדאנס. הכינוי שהוצמד לו היה ונילה, כי הוא היה הבחור היחיד שלא היה שחור בקבוצה, וכנראה גם הכינוי היחיד לראפר שמעפן יותר מהשם המולד שלו. הלהיט "אייס אייס בייבי" שכתב בגיל 16 מתאר לילה בו הוא וחברו הקול די-שיי (ככל הנראה, קיצור של דושבאג) משתתפים במרדף משוגע של סמים ונשק שנגמר בדרייב-ביי אימתני.
למרות הספקולציות האישיות שלי שכל זה נכתב מהמרתף של סבתא שלו, אייס הוציא בתחילת הניינטיז את אלבום ההיפ-הופ שמכר במהירות הגדולה ביותר אי פעם ובכמות של 11 מיליון עותקים, והוא מיד יצא לדרכים לחמם את אם-סי-האמר. כאן אפשר כבר לסמן את תחילתה של הידרדרות. השלב הבא היה מערכת יחסים מתוקשרת עם מדונה, ושיווק בובה בדמותו. עד אמצע הניינטיז אייס כבר היה האז-בין גמור, שניסה את כוחו בקאמבק לקראת מפנה המאה. זה יכול היה להיגמר אחרת אם רק קים קרדישאן הייתה אז בסביבה.
חבר לעת צרה: ניק קאנון בתקופת הוואנבי-ראפר. גם הוא חשב שהוא יותר מדליק מהנסיך המדליק ועכשיו הוא מנקה אחרי מריה קארי.
איפה הוא היום: במקפיא.
קארי פישר
בתור אחת שנולדה בברלי ההילס, אפשר היה לצפות שפישר לפחות תפזול קצת לכיוון הוליווד. בתור אחת שאבא שלה עזב את אמא שלה בשביל אלמנת חברו הטוב, שהיא במקרה גם אליזבת' טיילור, אפשר גם היה לצפות שהיא תעזוב את השואו ביזנס לטובת פסיכואנליזה – אבל זה לא קרה. פישר נשארה לחיות עם אמה ומתוך נאמנות משונה גם התחילה להופיע איתה בלאס ווגאס בגיל 12. הורים, רישמו לפניכם: כך מתחילות בעיות שתייה.
פישר אמנם הופיעה בסרט בקאלט "האחים בלוז" וקצרה גם הופעות אצל וודי אלן ב"חנה ואחיותיה" ובקומדיה הרומנטית "כשהארי פגש את סאלי", אבל כולנו מכירים אותה אך ורק בתור פרינסס ליאה בטרילוגיית סטאר וורז, אליה התקבלה בגיל 21 בלבד, ועד היום – 44 שנה אחרי – לא מצליחה להשתחרר ממנה. לזכותה של פישר ייאמר שהאל חנן אותה בחוש הומור מחודד ומודעות עצמית מפתיעה ביחס לקולגות בכתבה, הבאים לידי ביטוי בין השאר במופעה האישי wishful drinking ובהופעות שלה בסדרות שונות, האחרונה שבהן "30 רוק" של טינה פיי.
חבר לעת צרה: אחד שנפל בצורה קצת פחות חיננית הוא מארק האמיל, או לוק סקייווקר בשבילכם. פישר, לא יכולת לפרגן לו קצת חכמת חיים לפני שהתחיל לככב בסרטי אקשן שוודיים?
איפה היא היום: פודה את הכסף מקמפיין של מותג הדיאטות ג'ני קרייג ולא מהססת להשמיע בדיחות על ג'אבה דה הט בביקיני.
טוני קיין
הבמאי הלונדוני יכול היה בקלות להעיף לכם את טים ברטון מהתודעה, אבל אחרי שביים את הפיצ'ר הראשון ועטור השבחים שלו הוא פחות או יותר נעלם לכמעט עשור. הסרט המדובר הוא "אמריקן היסטורי אקס" המצוין, שגרף מעל 20 מיליון דולר בקופות וזיכה את השחקן הראשי, אדוארד נורטון, במועמדות לאוסקר. הסרט הקשה מספר את סיפורם של שני אחים ניאו נאצים בארה"ב.
שמונה שנים לאחר מכן הוציא קיין את הדוקומנטרי הראשון והמשובח שלו – lake of fire, שהיה מועמד לקשת רחבה של פרסים, ושקיין חשף שעבד עליו 18 (!) שנה. זה היה הדוקומנטרי הראשון והיחיד שלו. קיין הוא באופן כללי טיפוס חדשני: בשנות השמונים עבד גם כצייר, וכך הכיר את דמיאן הירסט (האמן המרוויח ביותר בעולם כיום, וככל הנראה גם הבלתי נסבל ביותר) וצילם אותו בעבודתו: לשם כך הוא המציא את מצלמת הפאנטום פוטוסוניק. אה, והוא גם מוזיקאי שעובד על אלבום עם מפיק לשעבר של הביטלס. ההימור שלנו – אלבום אחד ויחיד.
חבר לעת צרה: משהו אומר לנו שהוא לא צריך חברים.
איפה הוא היום: איפה שבא לו. ככל הנראה האדם היחיד ברשימה שלא סובל מרגשי נחיתות וסתם משתעמם מהר במיוחד.