איזה סרט מבאס.
עזבו ציפיות, עזבו השוואות - למקור הספרותי, לגרסה הקולנועית הקודמת, לסרטיו הקודמים של הבמאי דני וילנב. "חולית" הוא פשוט נורא נורא לא כיף. 165 מיליון דולר הושקעו ב-155 דקות מורגשות כל כך שזה כאילו מוטבע שעון על המסך, ובעוד שהשעה הראשונה דווקא מבטיחה (ולפחות ברמת העיצוב האמנותי גם מקיימת), הרי שמנקודת האמצע ואילך הסרט פשוט נתקע בניוטרל. כדי להוסיף חטא על סטגנציה, הוא גם נעשה עכור ויזואלית, אפל ללא צורך וסיבה - מה שמשתלב פשוט בול עם הדיאלוגים הכבדים, המשמימים, המציקים. אז לא, זה לא עניין של ציפיות. זאת כתיבה רעה ולראשונה בקריירה של וילנב זה גם בימוי צולע, מחטיא-את-המטרה, שהופך אפוס מדע בדיוני מרהיב בפוטנציה למשהו שמזכיר סרט מצוי של די.סי קומיקס.
הו כן, הלכתי לשם. זה סרט *עד כדי כך* מבאס.
ראשית, תקציר שאתם לא ממש צריכים, בטח אם צפיתם בגרסה הקולנועית של דיוויד לינץ' מ-1984 או שקראתם את המקור (ליתר דיוק את חציו הראשון; הסרט הוא פרק ראשון מבין שניים). אנחנו בשנת 10,000 וקצת עודף, והקיסר ששולט באימפריה האנושית שהתרחבה זה מכבר אל הכוכבים מחליט לעשות החלפות בשליטה על המקום הכי חשוב בקיסרות: כוכב הלכת אראקיס, המכונה "חולית". מדובר במכרה הבלעדי של "הסם", חומר אקזוטי שמאפשר מסע בין-כוכבי, מאריך חיים ומרחיב את התודעה, וגם המשאב היקר ביותר ביקום. לאחר עשורים בשליטת בית הארקונן, חולית עוברת כעת לידי האויב המושבע, בית אַטרֵיאִידֶס.
בתוך כל הפוליטיקה האינטר-פלנטרית הזאת אנחנו מתמקדים בסיפור של פול אטראידיס (טימותי שאלאמה), בנם של הדוכס לטו (אוסקר אייזק) וליידי ג'סיקה (רבקה פרגוסון), שמשתייכת למסדר המסתורי של "בנות גשרית"; להן ולה יש אג'נדה עצמאית, וגם תוכניות מרחיקות לכת בנוגע לעתידו של היורש. פול עצמו מבין שקורה כאן משהו גדול כשהוא מתחיל לראות בחלומות את הדררים, תושבי חולית, ביניהם צעירה בשם צ'אני (זנדאיה), וגם מקבל מושג ראשון על תולעי הענק ששורצות במעמקי החולות ותוקפות ליטרלי כל דבר שזז. כל הנ"ל מפסיק כמובן להיות תיאורטי כשמשפחת אטראידיס מגיעה לחולית, אבל עד כאן פרטי עלילה.
למען ההגינות והסדר הטוב, זה לא ששום דבר לא עובד. ראשית, העיצוב האמנותי באמת מרשים; קרדיט גדול למעצב ההפקה פטריס ורמט, שעבד עם דני וילנב גם ב"המפגש", "אסירים" ו"סיקאריו", ולארט דיירקטור טום בראון ("להציל את טוראי ראיין"). שנית, סטלאן סקארסגארד - אתם יודעים שתכלס הוגים את זה סקושגורד, כן? - פשוט נהדר בתפקיד הברון ולדימיר הארקונן, כך שאין שום בעיה דווקא בעמדת הנבל התמיד-בעייתית. להפך, רק רציתי לראות יותר מהיצור המקריפ הזה שדרש 80 שעות איפור, שלא נדע. חוץ מזה, בשליש הראשון אכן נעשית עבודה יפה של בניית עולם ומעטפת סיפורית. זה בקלות היה יכול להידרדר לאזורי "מלחמת הכוכבים: אימת הפנטום" עם כל הפוליטיקה המד"בית הזאת, אבל דווקא את הגשר הזה הסרט צולח. באופן כמעט אבסורדי, רק כשהרקע מפנה מקום לעלילה ובעיקר ליחסים בין פול לאמו ולמסדר שלה, הכל פשוט נתקע.
יש ל"חולית" גם בעיות שמלוות אותו מהרגע הראשון, בעיקר היעדר מוחלט של חוש הומור ובחירה מוזרה מאוד להציג את הכוכב כולו כמקום קודר; זה גוזל מהסרט את הלוק הלורנס-איש-ערבי של מדבר שלא נגמר, ולמען האמת נראה כמו גחמה, כאילו וילנב החליט שלא נראה כאן דיונות צהובות אינסופיות רק כי זה מה שאנחנו מצפים לראות. ואם כבר הגענו אליו, אז הח"מ אמנם בחר ב"המפגש" של וילנב כסרט העשור הקודם ואני מעריץ ממש את כל סרטיו - אבל רק עד ובהחלט לא כולל "בלייד ראנר 2049", שהיה בדיוק אותו סוג של מפח נפש ש"חולית" מספק עכשיו.
אם לחזור לעניין הציפיות, תאמינו לי שבאתי בכוננות ספיגה. זאת הטראומה של "2049", זאת המורכבות של "חולית" הנפלא עצמו (לינץ' לא סתם נכשל עם זה, אלחנדרו חודורובסקי לא במקרה התבחבש עם זה שנים לפני שהגרסה שתכנן קרסה, ר' הדוקו המרתק על הסיפור הזה). אה, וכמובן שזה גם הליהוק: טימותי שאלאמה, שחקן מוגבל ממילא, הוא כל כך לא פול אטראידיס שזה לבכות. ושוב, עזבו היכרות עם המקור; מדובר בדמות של פייטר צעיר ומנהיג בהתהוות, בדיוק שתי התכונות האשכרה אחרונות שהייתי מאמין שבאות עם המבט הנוגה של היפסטר הכאפות הזה. סליחה, אבל זה מעצבן אותי.
בהרהור נפרד, ייתכן ש"חולית" פשוט לא נועד מעולם להיות סרט. משהו בסקאלה העצומה שלו היה כנראה מתלבש טוב יותר על סדרת טלוויזיה, עניין שכבר נוסה פעמיים בעבר בהצלחה מאוד מוגבלת, אבל בעידן טלוויזיוני הרבה פחות בשל. וילנב עצמו אמור לנסות גם את זה, אבל לא עם "חולית" או ספרי ההמשך שלו אלא בספין-אוף של HBO שיתמקד בבנות גשרית, ואולי חבל שהוא לא הלך מלכתחילה אל המסך הקטן קומפלט. עם ובלי קשר, הסרט בפירוש נראה ונשמע לפרקים כמו "משחקי הכס". אני אמנם לא מתכוון לזה כמחמאה, אבל עדיין חושב שיש כאן חומר למחשבה.
תראו, "חולית" לא נורא. מין "אפשר לראות" כזה, בעיקר בניכוי השעה האחרונה. אבל איזו החמצה.