1. סרט אימה כושל אבל תרגיל קולנועי מצוין
שתי סטודנטיות יהודיות-אמריקאיות, מלוות באנתרופולוג חתיך שהכירו במטוס לישראל, יוצאות לטיול בעיר העתיקה בערב יום הכיפורים. אנחנו למדים מבעוד מעוד שהמומנטום הזה מועד לפורענות: הסרט נפתח בליל כיפורים משנות ה-70 שבו משתלט שד כלשהו על גופתה של אישה ומחזיר אותה מן המתים, ועכשיו נראה שזה היה רק הקדימון ליום דין של ממש. האם אפשר לשרוד לילה בירושלים לאחר שנפתח בה שער אל הגיהינום?
"ג'רוזלם" של האחים יואב ודורון פז הוא סרט אימה מתת-הסוגה המכונה "פאונד פוטג'", שזה בתרגום מילולי "חומר גלם שנמצא" ובתכלס השטיק של "במקרה צילמנו דבר נורא". זה עבד נהדר בשביל "פרויקט המכשפה מבלייר", "קלוברפילד" ו"פעילות על-טבעית" האמריקאיים ו-"Rec" הספרדי, אבל גם נעשה עם השנים והסרטים מאוס ולעוס – מכאן השימוש המושכל שלי במילה "שטיק". בהתאמה, "ג'רוזלם" לא מצליח להפחיד לרגע.
לזכותם של האחים פז ("פובידיליה") ייאמר שהם התחילו לחפש מימון לסרטם עוד לפני שתת-הז'אנר שלהם יצא מכל החורים, ובעיקר ייאמר לזכותם ש"ג'רוזלם" דווקא כן מצליח להיות תרגיל קולנועי מרתק. אנחנו צופים בסרט דרך המשקפיים החכמים של שרה (דניאל ג'יידלין), בעצם "גוגל גלאס" ללא השם המפורש. זה לבדו מצדיק את הצפייה, מפני שכבר לא מדובר רק בסרט פאונד פוטג' אלא בסרט של מציאות רבודה. של קטעי טקסט, וידאו ואודיו שיוצרים אפקט של סקנד-סקרין לקהל שמלכתחילה רגיל להיות מפוצל לשני מסכים. וכשאביה של שרה מסמס דברי חיבה לבתו הקטנה בעוד בתו הכבר לא כל כך קטנה מביעה חיבה פיזית לאנתרופולוג החתיך שלה, הקונספט מצדיק את עצמו בכל מובן אפשרי.
2. עמוס קלישאות אבל מלא הברקות
סרטי פאונד פוטג' נוטים לספק תשובות מאוד לא מספקות לשאלה "רגע, אז למה הם ממשיכים לצלם?". הפזים פותרים את זה בנונשלאנטיות נהדרת: לא רק שמדובר במשקפיים, בניגוד למצלמה שדורשת הפעלה אקטיבית, אלא שבשלב מסוים מאבדת שרה את הזוג האנלוגי שלה ונתקעת עם הסמארט גלאס. כמה פשוט ככה יעיל.
הברקה שנייה של האחים, משהו שבדיעבד העלה חיוך גדול על פניי, היא ש"ג'רוזלם" מפריד בין הפוטג' והפאונד: בלי להיכנס לספוילרים, הסיום של הסרט הזה מייתר לחלוטין את השאלה "מי ואיך מצא את חומר הגלם". זאת השאלה השנייה שסרטי מהתת-ז'אנר נוטים להסתבך איתה, ו"ג'רוזלם" מהבחינה הזאת ממציא תת-תת-ז'אנר: פוטג'. זה צולם וזהו, יש לכם בעיה עם זה? לי לפחות לא הייתה.
מצד שני, לכו תבינו - הפזים נופלים לכל הקלישאות של הפאונד פוטג', מסצנת ה"משהו נורא יקרה כשהבחורה הזאת תסובב את הראש למצלמה" ועד "עכשיו הכל יחשיך ודבר מחריד יפרוץ מתוך האפלה". זה די מבאס וכמעט מתקזז עם החידושים שיש להם להציע.
3. אינדיאנה ג'ונס רע אבל ערבי טוב
כמו כל דבר אחר בסרט הזה, גם המשחק ב"ג'רוזלם" לא אחיד ברמתו. ג'יידלין, שקיימת יותר בקול מאשר בתמונה, לא משאירה רושם מיוחד; לעומתה, יעל גרובגלס ("ג'יין הבתולה") מראה המון נוכחות בתפקיד החברה הטובה-אך-קלת-הדעת רייצ'ל. יון תומרקין חלש מאוד בתפקיד האנתרופולוג קווין, הן במובן של כשל לייצר מבטא אמריקאי אמין והן בחוסר כריזמה כמעט נפשע לדמות שזוכה לכינוי "אינדיאנה ג'ונס"; לעומתו, תום גרציאני לגמרי גונב את הסרט בתפקיד עומאר, עובד בהוסטל שהחבורה האמריקאית מתאכסנת בו.
(אני מתקשה להחליט מה דעתי על כך ששחקן ישראלי מגלם את הדמות הערבית המשמעותית ביותר ב"ג'רוזלם". יש בזה משהו מטריד לפחות מבחינת התקינות הפוליטית, ומאידך, כבר אמרתי – גרציאני עושה את זה כמו גדול. אולי זאת פשוט עוד אחד מהסתירות של "ג'רוזלם")
4. אפקטים מבאסים אבל סצנת סיום מרהיבה
פאונד פוטג' הוא שיטה נהדרת להחביא כשלים בעבודת האפקטים המיוחדים, מפני שתמיד אפשר לטלטל כהוגן את העדשה או לייצר אלף ואחד תירוצים לכך שלא באמת ניתן לראות את המפלצת/ פיצוץ/ חללית. הפזים יודעים את זה, אבל הם לגמרי מגזימים עם זה. הפיצוצים, המפלצות וגם מטוסי הקרב שמופיעים במערכה האחרונה צועקים "אנימציית מחשב זולה" דרך כל ניסיונות ההסוואה. מוסר השכל: כשאין תקציב לאפקטים סבירים, מוטב למצוא איך לחמוק מהצורך בהם. לא להמציא דרכים להסתיר אותם.
מהכי צד שני שאפשר, סצנת הסיום של "ג'רוזלם" נשענת באופן מובהק אל אפקטים מיוחדים – והיא פשוט מצוינת. מוסר השכל: בשורה הבאה.
5. לא מספיק טוב אבל משאיר טעם של עוד
רגע לפני ההפצה הישראלית של "ג'רוזלם" נודע שהוא עומד לזכות לסרט המשך, ולא סתם: צפויה לו גרסה שתעשה שימוש בטכנולוגיה של מציאות מדומה.
סרטם של האחים פז זכה להצלחה בינלאומית מרשימה לפני שהגיע לבתי הקולנוע בארץ. מפיציו טוענים שהוא הסרט הישראלי הנצפה ביותר בכל הזמנים. קשה לאמת את ההכרזה הזאת, אבל היא בהחלט לא מופרכת אם מביאים בחשבון את מכירת הסרט להפצה בכ-30 מדינות, לרבות באמצעי צפייה דיגיטליים.
"ג'רוזלם" הוא יצירה ז'אנרית מובהקת שפונה לקהל רחב, וככזאת אני בעדה בכל מובן אפשרי. הוא גם סרט בוסרי ורצוף מגרעות, וככזה אני מאמין שסרט ההמשך שלו עשוי להיות מקצה שיפורים. סם ריימי עשה בזמנו את "מוות אכזרי" פעמיים לפני שבאמת התלבש לו הקטע של "משהו מוזר קורה ביער"; אולי הפזים מכינים לנו משהו דומה.
בראיון ל"הארץ" התבטאו השבוע האחים פז נגד השמרנות של קרנות הקולנוע הישראליות ובעד קולנוע שמחפש קהל ולאו דווקא כיבודים בפסטיבלים נחשבים. האג'נדה הזאת קרובה ללבי, ולמרות שקשה לי להמליץ בפה מלא על "ג'רוזלם", אני ממליץ בכל פה על הגישה של יוצריו.