ב-14 ביוני, בדיוק שלושה חודשים לאחר שנסגרו כי אתם יודעים מה, אולמות הקולנוע בישראל ייפתחו מחדש. זה יקרה כאילו בדיוק בזמן כדי להציל את הקיץ הקולנועי, אלא שהדגש כאן הוא על הכאילו, מפני שהדבר האחד שלא נקבל הקיץ בבתי הקולנוע זה סרטי קיץ.
מאז שנת 1975, כשבמחי "מלתעות" של ספילברג התהפך על הראש הלו"ז ההוליוודי והקיץ הפך מהסרח העודף של ענף ההפצה למיין איוונט שלו - וביתר שאת מאז 1977, כש"מלחמת הכוכבים" השלים את המהלך עם סימון של קהל היעד הנחשק החדש, הצעירים - סרטי הקיץ קיבלו אופי מאוד מסוים. לא בהכרח קל להגדרה, אבל קל מאוד לזיהוי. והעניין הוא שלוח ההפצה הבינלאומי של שנת 2020 התרוקן מסרטי קיץ כבר באביב, כשהוליווד החליטה שהיא לא מסכנת את הסרטים הכי רווחיים-בפוטנציה על עונה שבה לך תדע כמה אולמות יפעלו, באיזה מתווה, ומי בכלל ירצה לצאת אליהם.
מ"מהיר ועצבני 9" ועד הג'יימס בונד החדש, מהרימייק בלייב אקשן של "מולאן" ועד "נשמה" של פיקסאר, מ"הבאטמן" ועד "מכסחי השדים: העולם הבא", כל סרטי הקיץ של 2020 קיבלו תאריכי יציאה חדשים שנפרשים מהסתיו הקרוב ועד עמוק לתוך השנה הבאה. יהיה מעניין לעקוב אחרי ההשפעה של זה על ההכנסות ועל הרגלי הצפייה, אבל כרגע יש לנו מצב חמוץ-מתוק שבו גיקים של סרטים כבר רואים מעבר לפינה את בתי הקולנוע, אבל גם מבינים שיצטרכו להסתדר בלי המנה הכי כיפית - ויש שיגידו הכי טיפשית, לא שזה סותר - בתפריט הסינמטי שלהם.
אבל מה זה בעצם סרט קיץ? האם זה לא פשוט כל סרט שיוצא בקיץ, עונה שמסורתית תחומה בין היום שאחרי ממוריאל דיי בתחילת חודש מאי וסוף השבוע של לייבור דיי בתחילת ספטמבר? ואם כבר מתאבלים על האין-קיץ 2020, איזו שנה נתנה לנו את הקיץ הקולנועי הטוב ביותר בכל הזמנים? והאם שני הסרטים שמפיציהם מסרבים לדחות לימים הקרים, "Tenet" של כריסטופר נולאן ו"וונדר וומן 1984" של פטי ג'נקינס יעמדו בציפיות של האולפנים שמאחוריהם ויחזירו את הצופים לאולמות כבר בחודשים החמים?
כל הנושאים האלה מזמינים חתיכת גיקינג-אאוט, אז כעזר כנגדי הזמנתי את אסי גל - קומיקאי ואיש פרסום, מחזיק תיק הגיק במהדורת האונליין של "בלייזר", מבקר קולנוע לשעבר ב"ג'רוזלם פוסט" וחבר שביליתי איתו שעות בדיונים כאלה, עם או בלי עזרה של מרככי תודעה. הנה מה שיצא.
תומר: בוא נתחיל מוויכוח נוקב שכבר שנים מתנהל בגיקוספירה. הקיץ הקולנועי הגדול ביותר בכל הזמנים.
אסי: אני הולך על 2008. "רעם טרופי", "הלבוי 2", "איירון מן", "האביר האפל".
תומר: אבל "האביר האפל", כמה שזה מאסטרפיס, הוא לא סרט קיץ בשום צורה. הוא סרט שיצא בקיץ, אבל זה לא אותו דבר. זה מוטמע בשם, האביר *האפל*. סרטי קיץ לא יכולים להיות אפלים.
אסי: עם זה אני מסכים.
תומר: בשבילי, במונחי מסה קריטית של סרטי קיץ כיפיים כהלכתם, אין וספק אם יהיה כמו 1984. "מכסחי השדים", "גרמלינס", "קראטה קיד", "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור", "הסיפור שאינו נגמר". אבל בשם הפלורליזם אני מוכן להזכיר את קיץ 1982, הבחירה של אתר Rotten Tomatoes שנדרשו לזה בקיץ שעבר. אני מבין אותם, בכל זאת, "אי.טי", "פולטרגייסט", "טרון", מקס הזועם 2", "היצור", "מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן".
אסי: "זעמו של חאן"? מה כיף בסרט הזה?
תומר: טוב, יש בזה משהו. אבל היום התספורות ממש כיפיות, כולם נראים כמו להקת "אירופה". גם האפקטים מצחיקים. אה, והמשחק של וויליאם שאטנר. לזה ממש יש ערך קומי.
אסי: מעניין שאתה הולך ישר לשנים שהיית ממש ילד. אצלי החיבה לקיץ ולסרטים שהוא מביא התחילה מאוחר יותר. למשל, אני זוכר ממש בפרטים את קיץ 1999 שלא מועמד באף רשימה מהסוג שעשו ב-Rotten Tomatoes. אני הייתי בטיול באוסטרליה, היה שם חורף - זאת העונה שאני ממילא יותר אוהב - וראיתי המון סרטי קיץ כשבחוץ גשם. אתה יודע מה, אני רוצה להילחם על קיץ 1999. "המומיה", "אוסטין פאוורס 2", "אמריקן פאי", "ענק הברזל" שאני יודע שגם אתה אוהב, "אנשי המסתורין".
תומר: יו! סרט ענק.
אסי: ו"החוש השישי", סרט קיץ לכל דבר.
תומר: לא מסכים שזה סרט קיץ, לפחות לא מובהק, אבל אני מבין מה אתה אומר. זה חתיכת סטייטמנט, כי 1999 הייתה כידוע לכל בר דעת השנה הכי גדולה של הקולנוע אבסולוטית, ועכשיו אתה טוען שגם הקיץ שלה היה הכי טוב בכל הזמנים.
אסי: כן, בהנחה שאנחנו מסכימים על ההגדרה של סרט קיץ. יש לי רעיון, בוא נסכים על הגדרה של סרט קיץ.
תומר: תתחיל, אתה האורח. ככה אני אקבל את המילה האחרונה.
אסי: אני אוהב את ההגדרה "לכבות את המוח". אני סאקר של סרטים כאלה, מעדיף וין דיזל נגד בניין על כמעט כל דבר אחר. זה דברים שאמא שלי הייתה מחפשת בסרטים. טרזן נגד מצ'יסטה, כמה אנשים הרגו בשביל הלירה ששילמנו. זה תענוג, וזה מחזק את הקולנוע כמקום מפלט. אקשן, קומדיות, קומדיות אקשן. מצד שני, סרטי הקיץ הכי אהובים עליי הם כן כאלה שמעוררים קצת מחשבה או נחקקים בראש.
תומר: אני נזכר עכשיו שבאמת כתבת פעם על הרומן הממושך של אמא שלך עם סרטי מכות.
אסי: כן, היא הדליקה אותי על הז'אנר. היינו מהראשונים בשכונה שלנו בכפר סבא שהיה להם וידאו, וכל הסרטים שהיא הייתה מביאה היו "מחץ הדלתא".
תומר: אז אני מסכם אותך - סרט קיץ זה בידור טוב, ניקוי ראש, דגש על אקשן וקומדיה, בוודאות מנה של אסקפיזם, לגיטימי אבל לא חובה שיהיה משהו לחשוב עליו בדרך הביתה. זה קטע, כי אצלי זה יותר עניין של תחושה כללית. אני חושב שההגדרה הכי קולעת היא "חופש גדול".
אסי: אתה אומר שסרטי קיץ זה סרטי ילדים?
תומר: לא בהכרח, זה באמת יותר תחושה - אני כאילו רוצה להיכנס לסרט קל כמו ילד בחופש הגדול, ואז לצאת אפילו עוד יותר קל, גם כי הרגע ראיתי משהו Uplifting וגם כי בחוץ עדיין חופש גדול. לכן אני לא יכול לקרוא ל"האביר האפל" סרט קיץ. גם לא ל"אי.טי", אגב סרטי ילדים. זה הסרט שאני הכי אוהב בעולם, אבל הוא עצוב מדי. סרט קיץ זה משהו שאתה יוצא ממנו בעננים.
למי אכפת מהאלמנה השחורה
תומר: בוא נדבר רגע על מה שקורה עכשיו. מה אתה אומר על ההתעקשות של נולאן להוציא את "Tenet" באמצע יולי בכל מחיר, על הטענה של וורנר ש"וונדר וומן 1984" יחזיר בכוחות עצמו צופים לאולמות?
אסי: אני לא הייתי הולך עכשיו לקולנוע, ממש לא. צפוף מדי, אני לא חושב שהכל עבר, ולא בא לי. בטח לא בשביל הסרטים האלה. נולאן תמיד מעניין, אבל הוא עבר מזמן את שלב ה"כל סרט פצצה".
תומר: כן טוב, אתה מכיר את עמדתי בנושא, לא ממש אהבתי שום דבר שלו מאז "האביר האפל".
אסי: "וונדר וומן" היה אחלה והשני נראה אחלה, לא יותר. הוא יעשה כסף, אבל אין אנשים שרק מתים לראות אותו. קריסטן וויג מעניינת, וזהו.
תומר: בעולם מושלם, קח כל סרט שאתה יודע שאמור לצאת אי פעם - בשביל מה כן היית נכנס לאולם קולנוע ב-14.6.2020?
אסי: את "הפלאש" אני מאוד רוצה לראות.
ezra miller is trending at number 8 worldwide so while you’re all here, watch the flash solo movie in theatres july 1st, 2022! pic.twitter.com/k6jAVzimbN
תומר: זה אחד הסרטים היחידים שהיציאה שלהם דווקא הוקדמה. אבל מה, זה מיולי 2022 ליוני 2022.
אסי: לזה אני מחכה. אני ילד של די.סי לנצח, כמו שאני אוהד של הפועל כפר סבא. אגב, בקומיקס הם מנצחים חופשי את מארוול. זה רק בסרטים שלא כל כך. אה כן, "שאנג צ'י" של מארוול. זה יכול להביא אותי מחר לקולנוע. אבל זה יוצא במאי 2021. גם והסרט הבא של "ת'ור" נשמע יציאה.
תומר: טאיקה ואיטיטי לנצח! אגב, בדיוק התפננתי על הסדרה שעשו לפי "החיים בצללים" שלו ושל ג'מיין קלמנט, אבל העונה השנייה חרא. אל תטרח.
אסי: לך יש סרט-בעולם-מושלם כזה שהיית חוטף בשבילו קורונה?
תומר: אני בשביל "חולית" של דני וילנב הייתי מפר סגר. הייתי יושב ליד ליצמן. זה בטח לא יהיה בכלל באווירת סרט קיץ והוא ממילא יוצא בדצמבר, אבל זאת התשובה שלי ואני דבק בה. תגיד, מכל הסרטים שכבר ידוע שנדחו, מה הכי מבאס לך את הקיץ בהיעדרו?
אסי: קודם כל "Free Guy" עם ראיין ריינולדס, שאגב טאיקה ואיטיטי משחק בו, וגם העיבוד הקולנועי של "Uncharted". זה אחד המשחקים האהובים עליי בפלייסטיישן וזה עם טום הולנד, שהוא מתוקי תוקי.
תומר: אני כמובן ממאן להתנחם על דחייתו של "מולאן", כי מה שחסר לי כל הקורונה זה סרט של דיסני שכבר ראיתי. אבל ברצינות, ולפני שנה לא הייתי מאמין שאני אגיד את זה, מבאס אותי נורא שדחו את "מכסחי השדים: העולם הבא". הטריילר פשוט העיף לי את המוח.
אסי: לא מאמין לך. יום אחד נסתכל אחורה וניזכר איך הילד הזה מ"דברים מוזרים" היה בכל דבר שהיו צריכים בו ילד. מצד שני, דיוויד הארבור נראה מגניב בטריילר של "האלמנה השחורה", עוד סרט שמבאס אותי שנדחה.
תומר: די נו, אפילו הבת שלי בקטע של "לאף אחד לא אכפת מהאלמנה השחורה".
אסי: מה שהיא אמרה?
תומר: נו?
אסי: אז כזה, רק עם "מכסחי השדים".
הנוקמים או בחזרה לעתיד או מה
תומר: טוב, אי אפשר לחמוק מזה. סרט הקיץ המושלם של כל הזמנים. לחימום אני רוצה להזכיר שלפני כמה שנים ב"סקרין ג'אנקיז" עשו בעניין הזה פאנל של כאלה גיקים שהם גורמים לי ולך לראות כמו פונזי וג'ון טרבולטה, ולפיינל פור שלהם הגיעו "בחזרה לעתיד", "מלחמת הכוכבים", "פארק היורה" ו"מכסחי השדים".
אסי: לא חושב שיש לי התלבטות בכלל. "הנוקמים" הראשון, מ-2012. שנים לא הרגשתי צמרמורת כמו הסצנה שהם במעגל בניו יורק. אבל אתה יודע מה, זה בתחרות קשה עם עוד מארוול, "איירון מן" הראשון. עד היום אני מתרגש בסוף שלו.
תומר: זה כנראה הסרט האחד שנמצא אצל שנינו בטופ-5.
אסי: אה, עושים טופ-5? אז אני מוסיף את "והרי החדשות". ואת "מת לחיות", אולי סרט האקשן הכי טוב אי פעם, בטח אחד מסרטי הקיץ, לא מעניין אותי אם הוא יצא בנובמבר.
תומר: גוגל אומר 20.7.1988, וזה כבר שני סרטים שאנחנו מסכימים עליהם. אני מוסיף בדיוק כמו סקרין ג'אנקיז את "בחזרה לעתיד", התסריט הכי טוב בעולם, ו"מכסחי השדים", עדיין קומדיית האימה הכי טובה אי פעם. החמישי אני חושב שיהיה "אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון". ותראה מה זה, כמה אייטיז. הילדות שלי. כנראה שהחיבור הזה להרגשה של החופש הגדול הוא אפילו יותר חזק משחשבתי.
אסי: עכשיו כשאנחנו מדברים, אני חושב שוב על 1988. "מת לחיות", "ביג", "מי הפליל את רוג'ר ראביט", שעכשיו החלטתי שהוא החמישי שלי בסרטי הקיץ של כל הזמנים. את כולם ראיתי בקולנוע, הייתי בן 11 והיה לי חבר שזו בערך השנה הכי טובה שהייתה לנו. גם זה וגם הזיכרונות שלי מ-1999 מובילים אותי למסקנה שאנחנו הכי מתחברים לסרטים שראינו בקיץ שבפני עצמו היה חשוב לנו, שזה קשור למה שהקיץ הזה גרם לנו להרגיש.
תומר: זה לגמרי נכון במקרה שלי ושל 1984. הייתי בן עשר. אני זוכר את זה בתור גיל מושלם, עם או בלי המזל לגדול על הקולנוע של ספילברג ולוקאס.
אסי: ההבדל בינינו הוא שאני ראיתי סרטים בקולנוע היחיד בכפר סבא, ואתה היית רואה אותם בתל אביב.
תומר: ובאמת זיכרון הילדות הכי מזוקק שלי מתחושת החופש הגדול הזאת של סרט קיץ מושלם מחובר לפעם הראשונה שראיתי את "שובו של הג'די". זה היה ב-8.7.1983, יום ההולדת של אמא שלי, והיא החליטה לעשות ערב בנות. כדי לגרש אותנו מהבית, אבא שלי הפתיע אותי עם זוג כרטיסים לערב הבכורה. הייתי בן תשע, לא ידעתי מה זה סטאר וורז. אני זוכר את עצמי נכנס איתו לקולנוע שחף, שזה מושלם כי זה ממש בחוף של תל אביב, ואז יוצא ולא מפסיק לדבר על זה שבועיים רצוף. בעצם מה שבועיים, כל החיים.
אסי: טוב, אצלי חוויית סרט הקיץ המושלמת הייתה כצפוי הרבה יותר מאוחר, עם "האביר האפל" שברשותך לא ניכנס שוב לשאלה אם הוא קיצי מספיק. יצאתי עם מישהי, התלהבנו יחד מהסרט, הלכנו לראות אותו שלוש פעמים. אני עדיין זוכר איך חיכיתי שבאטמן יגיד "So you're gonna love me" כשהוא דופק מכות לג'וקר. הייתי כבר בן 30, בדיוק התחלתי לעשות קומדיה וכל זה, וכנראה קצת הרגשתי שאני באטמן. אולי זה היה החופש הגדול הראשון שלי.