מאבק צמוד בצמרת הטבלה

הצעה מגונה (19): מתי זינק איתן כבל ב-70 אחוזים?     

מספרים יבשים יכולים לסייע להבין טוב יותר את מה שלעיתים סמוי מן העין. בכנס התנועה לחופש המידע, שהתקיים ב-19 ביוני 2012, סיפר ח"כ איתן כבל כיצד ב"ידיעות אחרונות" גנזו תחקיר על עופר עיני, יריבו דאז בבחירות על ראשות ההסתדרות. בשלושת החודשים שקדמו לאמירה הזו הוזכר שמו של כבל ב"ידיעות" 15 פעמים. לעומת זאת, בשלושת החודשים לאחר שהעז לתקוף חזיתית את "ידיעות", צנח מספר האזכורים של כבל מעל דפי העיתון ב-73 אחוזים ועמד על ארבעה בלבד.

אבל כל זה שייך להיסטוריה הרחוקה. מאז שכבל תקף את "ידיעות" זרמו לא מעט מים עכורים בירקון והגלגל הסתובב. השבוע חזרה לכותרות הצעת החוק המגונה שלו ושל עוד שישה חברי כנסת שנועדה לפגוע ב"ישראל היום" ולמנוע את חלוקתו בחינם. כבל, על פי דבריו, החל לקדם את הצעת החוק לאחר ששמע כי אביגדור ליברמן כינה את "ישראל היום" בשם "פראבדה". ליברמן, תודה ששאלתם, השתלח בעיתון בראיון לרדיו ירושלים ב-20 באוגוסט 2013.

כמה פעמים הוזכר כבל ב"ידיעות" לפני שהחל לקדם בחשאי את הצעת החוק שעולה בקנה אחד עם האינטרסים של אותו "ידיעות"? ובכן, להלן הממצאים: בחצי השנה שקדמה לראיון של ליברמן הוזכר שמו של כבל ב"ידיעות" 23 פעמים. בהחלט לא רע. אבל בחצי השנה שלאחר מכן זינק מספר האזכורים של הח"כ בלא פחות מ-70 אחוזים, ועמד על 39 פעמים. חכו, חכו, יש גם תמונות. בחצי השנה שקדמה לתחילת העיסוק של כבל בהצעת החוק פרסם "ידיעות" שש תמונות שלו. בחצי השנה שלאחר מכן זינק מספרן ל-11, כמעט פי שתיים (ותודה חמה לרונה תבור התותחית ולשירי קרצו המעולה על הפתרון המסתמן לבעיית הקלסרים. מה הייתי עושה בלעדיכן?).

ב-19 במרץ השנה חשף לראשונה עמית סגל את הצעת החוק נגד "ישראל היום". ניתן להניח כי קדמו לכך לפחות חודשיים של מאמצים חשאיים מצדו של כבל, לגייס מה שיותר ח"כים שיצטרפו למיזם. אפשר לקוות שמאמציו הכנים של הח"כ הפעלתן לא נעלמו מעיניהם החדות של בכירים ב"ידיעות". עם או בלי קשר, בחודשיים אלה, לפני פרסום הצעת החוק, הוזכר שמו של כבל ב"ידיעות" לא פחות מ-24 פעמים. העיתון פרסם אז ארבעה צילומים של כבל, ביניהם גם התמונה הסמי-מיתולוגית עם החתולה דידי.

ביום רביעי האחרון לא הצביעה לבסוף הכנסת על חוק "ישראל היום". ההצבעה נדחתה בשבוע, ליום רביעי הבא, כאשר עוד קודם לכן, ביום ראשון הקרוב, היא עשויה לעלות על סדר יומה של ועדת השרים לענייני חקיקה. אם לתמצת את כל ההתפתחויות האחרונות: לא מן הנמנע שכנראה יהיה אקשן. זה הזמן לטלפן לג'וקר.

שמח לשמוע. תגיד, אני כבר לא עומד במתח. תהיה הצבעה ברביעי הקרוב על החוק, או שברגע האחרון היא שוב תידחה?
"לא, לא. הפעם זה לא יידחה".

התקשרתי לשאול האם אתה יודע להסביר את פשר הקשר בין הצעת החוק שלך נגד "ישראל היום" לבין מספר האזכורים שלך ב"ידיעות"?
"קודם כל, תודה על אספקת הנתונים הזו. לא בדקתי את זה. לא היה לי מושג. לא אז, כשהיו הבחירות להסתדרות, ולא עכשיו, אבל אתה רשאי לכתוב את זה. סבבה. רק תכתוב גם כמה פעמים נתניהו מוזכר בישראל היום".

את הכמות הזו לצערי אי אפשר לספור. בכל מקרה, רציתי לשאול אותך אם הבוס היה מרוצה?
"הבוס של מי? שלך?".

הבוס הגדול ב"ידיעות", כמובן. על זה שהצלחת כנגד כל הסיכויים להחיות את הצעת החוק נגד "ישראל היום".
"אני שאלתי על הבוס שלך, כי גם אתה כותב בטור שלך ש-mako נמצא בתחרות עסקית מול 'ידיעות'".

אני כותב את זה בסוף כל טור, אבל מעטים שורדים עד לשם.
"תראה, כיוון שאני לא מזלזל בך במובן הזה שאני בטוח שכל מה שאתה כותב אתה עושה זאת בידיים נקיות, אין לך שום סיבה בעולם לחשוב שאני פועל אחרת ושאני מקבל הוראות. זה מעליב אפילו, במידה מסוימת. אפשר להגיד על כל אחד מאיתנו שכל עיסוקו זה שהוא שליח של מישהו. אני לא מכיר הרבה שיצאו חזיתית נגד 'ידיעות' כפי שאני יצאתי. יתרה מזאת, לפחות ב'ידיעות' מאז שהצעת החוק הונחה, אני כמעט ולא קיים בעיתון".

אבל בחודשיים לפני שהנחת את הצעת החוק, בזמן שההצעה נרקמה, הוזכרת המון.
"אבל מה לעשות, אביב, שאני חבר כנסת טוב. אני לא אמור להתנצל על זה. אי אפשר להתעלם ממני לגמרי. אם תיקח את כל האזכורים שלי בכל העיתונים האחרים אל מול 'ידיעות אחרונות', אני לא בטוח ש'ידיעות' כתב עליי הכי הרבה, אם בכלל. אפשר לקחת כל דבר ולבדוק אותו כסוג של קונספירציה. כל אשר אני מבקש הוא שתתייחס אליי גם כאל אדם בוגר, רציני, שעושה את העבודה שלו כמו שצריך". 

זה נכון מה שגונן גינת כתב עליך השבוע ב"ישראל היום"? שבתקופת הבחירות להסתדרות ביקשת מ"ישראל היום" עזרה בחשיפת התנהלותו של עופר עיני, אבל בסוף לא חזרת אליהם ולא נתת להם שום חומר?
"אתה יודע מה? אני מאחל לעצמי שכל חיי יכתבו עליי קונספירציות כמו זו שהחתול שלי צולם בתמונה יותר גדולה, אבל לעצם העניין: זה נכון. אני לא מכחיש. הגעתי ל'ישראל היום', ביקשתי את עזרתם. הם קיבלו אותי מאוד מאוד יפה, אבל התוספת שלא חזרתי אליהם עם חומר על עיני היא שקר וכזב. התחננתי לפניהם. שיגעתי אותם בטלפונים. הבאתי להם את כל החומר. אתה ראית אצלם כתבה על עיני? לא. גם אני לא. זאת אומרת, אין צדיקים בסדום. ואני אומר לך: אני בא לעניין הזה בידיים נקיות. הגיע הזמן להסתכל על הדברים בצורה פשוטה". 

גינת גם כתב שבפגישה שלך ב"ישראל היום" שיבחת את העיתון והבעת התפעלות מהישגיו.
"אוי נו, באמת. אני שואל אותך שאלה. למה מה שהוא אומר יותר נכון ממה שאני אומר לך? לא שיבחתי אותם ולא כלום. באתי לבקש מהם כתבה, שלא קיבלתי דרך אגב. הסתבר שגם הם לא רצו לפעול מול עופר עיני. עובדה".

ב"ידיעות אחרונות" וב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.

הטבלה לא משקרת. לפעמים

מהו סקופ? על פי ההגדרה המילונית: ידיעה עיתונאית מיוחדת, המתפרסמת לראשונה, שיש לה פוטנציאל לעורר תהודה, ושכלי תקשורת אחרים טרם גילו אותה. מהמינוח הסובייקטיבי הזה כבר ברור שלצד סקופים מובהקים מרגע לידתם, יש גם רבים אחרים שהגדרתם כסקופ היא במידה רבה בעיני המתבונן. דבר אחד בטוח: לא כל ידיעה המתפרסמת לראשונה היא סקופ.

שלוש הטבלאות שלפניכם ינסו למפות מדי שבוע את הסקופים המשמעותיים ואת הראיונות הבלעדיים הבולטים בכלי התקשורת המרכזיים מאז תחילת שנת תשע"ה. מי היו העיתונאים המצטיינים של השבוע? מי מהם צברו הכי הרבה סקופים מאז תחילת השנה? איזה כלי תקשורת פרסמו הכי הרבה חשיפות ו/או ראיונות בלעדיים? התשובה מיד.

ועדה מוסמכת למחצה של איש אחד, עם מגוון של דעה, גיבשה עד כה רשימה של 51 סקופים וראיונות בלעדיים החל מ-28.9.2014 (יום ראשון, ד' בתשרי, מיד לאחר ראש השנה). בשבועות הקרובים בכוונת הוועדה להגביה את הרף כדי שיהיה קשה יותר להשתחל לטבלה.

ודבר אחרון: לעיתים מתפרסם אייטם, ורק בדיעבד הוא מתגלה כסקופ. במקרה כזה הוא כמובן יתווסף לרשימות רטרואקטיבית. כמובן שעלול לקרות גם מקרה  הפוך, כלומר שידיעה תיחשב לסקופ, אך בדיעבד יתברר כי היא כבר פורסמה קודם לכן, או שחלילה הייתה מופרכת, או שהייתה "אמת לשעתה" (תשאלו את הקונספירטור). במקרה כזה, ועדת הורביץ תיבחן בכובד ראש את האפשרות להסיר אותה רטרואקטיבית. השגות, ערעורים והצעות לסקופים שנשמטו בשוגג ניתן יהיה להגיש לאחד מחברי הוועדה, באימייל avivhur@gmail.com. שנתחיל? יאללה.

השבוע האחרון, בין 23 באוקטובר ועד עיתוני הבוקר של 30 באוקטובר, היה עתיר חשיפות וגילויים חדשים: גיא פלג, הכתב לענייני משפט של חדשות ערוץ 2, פרסם שלושה סקופים בתוך חמישה ימים. הראשון: נמצאו הקלטות משיחות בלשכת ברק (פרטים והסתייגויות אצל הקונספירטור). השני: מעצרו בחשד לסחר בסמים של מחמוד מנסור, בחיר ליבה של מורל בחתונה המעורבת. השלישי: העבריין מוטי חסין נמלט מהארץ (עוד הסתייגות אצל הקונספירטור).

מגישת "יומן", איילה חסון, קיימה ראיון בלעדי ומהדהד עם אהוד ברק, הראשון מאז פרישתו. הפרשן הפוליטי של חדשות 10, רביב דרוקר, חשף כי עופר עיני דורש מההסתדרות תנאי פרישה בסך 3.5 מיליוני שקלים. הכתב הפוליטי של חדשות 2, עמית סגל, חשף את הדיל של נתניהו עם המתנחלים, חשיפה שגרמה לעוד משברונצ'יק בין נתניהו לשר האוצר לפיד. כתבת המשטרה של גלי צה"ל, הדס שטייף, חשפה כי עוזרת הבית של ניצב יוסי פריינטי הודתה כי בדתה את סיפור ההטרדה המינית. כתב חדשות 10, עמרי מניב, גילה כי בעקבות המתיחות הבטחונית הורתה עיריית תל אביב לבטל טיולי תלמידים לירושלים. כתב חדשות 2, מתן חצרוני, חשף כי גננת בגן ילדים העסיקה גנן למרות שידעה כי הפנה הצעות מיניות ללוכד הפדופילים אבי דוביצקי שהתחזה לילד בן 14.

הפרשן הצבאי של "ישראל היום", יואב לימור, חשף כי שר הביטחון הודיע לארה"ב על ביטול רכש המטוס 22-V. לעומתו, הכתב הצבאי של "וואלה!", אמיר בוחבוט, פרסם כי ישראל תרכוש מארה"ב עוד טייסת 35-F. עמליה דואק מחדשות 2 גילתה כי מאות עובדי שופרסל יפוטרו. אביעד גליקמן מחדשות 10 חשף כי הפרקליטות ממליצה להעמיד לדין את חנין זועבי. הכתב המדיני של "ידיעות אחרונות", איתמר אייכנר, גילה כי אף שר לא הסכים להשתתף בלוויית הרוגת פיגוע הדריסה בירושלים. כתבת הבריאות של ערוץ 1, קטי דור, ציטטה גורמים רפואיים שהודיעו כי אין בישראל היערכות מתאימה לחולי אבולה. חמי אוזן, עורך "וואלה! ספורט", היה הראשון שפרסם את ההקלטה שבה נשמע מאמן בית"ר ירושלים, מנחם קורצקי, מקלל בבוטות ומאיים על אוהד.

סקופ השבוע: שר הביטחון הורה למנוע מפועלים פלסטינים לנסוע עם מתנחלים באוטובוסים, מאת כתב השטחים של "הארץ", חיים לוינסון.

אל טבלת מלכי השערים ייכנסו החל מהשבוע הבא רק מי שברשותם שני סקופים ו/או ראיונות בלעדיים ומעלה מתחילת העונה. ככל שתחלוף השנה, תנאי הסף לכניסה לטבלה יהיה כמובן גבוה יותר. מלבד שלושת הסקופים שלו, שפורטו בטבלה הקודמת, גיא פלג חשף מאז תחילת השנה גם את העובדה כי חומרים רגישים על שולה זקן הועברו בטעות לפרקליטיו של אולמרט, וגם את תוכנו של אימייל ששלח משה לדור ליהודה ויינשטיין ובו כינה את הרב פינטו "שקרן" ו"מניפולטיבי". לכן הוא כובש את ראשות הטבלה.

במקום השני המכובד שוררת צפיפות רבה, כאשר לא פחות משבעה עיתונאים חתומים על שני סקופים כל אחד. נחום ברנע דיווח ראשון (יחד עם טובה צימוקי ויובל קרני) על הברית החדשה הנרקמת בין ציפי לבין יאיר לפיד. בנוסף ערך ברנע ראיון בלעדי עם רב ניצב יוחנן דנינו, שגרם לאחר מכן לקרב מתוקשר בין המפכ"ל לבין השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ'. יובל קרני, בנוסף לסקופ שעליו הוא חתום עם ברנע, חשף גם את הדיל בין בנימין נתניהו וישראל כץ להשתלטות על הליכוד; עמית סגל, בנוסף לסקופ שלו השבוע, חשף לפני כן כי ראש הממשלה החליט שלא לתמוך בחוק הגיור; איתמר אייכנר פרסם החודש בנוסף את עדותה של שני, גיבורת הסופה בנפאל שניסתה להציל את תמר אריאל ואת נדב שוהם; אביעד גליקמן פרסם החודש בנוסף כי המשטרה תמליץ להעמיד לדין את השופט יצחק כהן; הדס שטייף חשפה החודש בנוסף כי יוחנן דנינו הורה על בדיקות פוליגרף לאלפי קצינים במשטרה; מתן חצרוני פרסם החודש בנוסף כי לאחר מבצע "צוק איתן" עשרות לוחמים נזקקו לטיפול נפשי.

הרבה עיתונאים השיגו סקופ אחד במהלך החודש, אולם מקומות 9 ו-10 שמורים השבוע לשניים מהמהדהדים שבהם, ואלו הם: הריאיון הבלעדי של מתן חודורוב עם נאור נרקיס, יוזם מחאת המילקי בברלין (שבו הוא גם נחשף לראשונה בפניו ובשמו המלא); והסקופ של תומר ורון מ"כלכליסט" על עופר עיני שישמש יועץ להנהלת בנק דיסקונט במגעיה מול העובדים.

וזו טבלת ההישגים של כלי התקשורת מאז תחילת תשע"ה: חדשות ערוץ 2 השיגו 12 סקופים וכובשים את הפסגה. בין ההישגים שלא הוזכרו עד כה: ראיון בלעדי עם יצחק אהרונוביץ' שבו הכריז כי המפכ"ל הבא יבוא משורות המשטרה (אמנון אברמוביץ') והשתלת כבד בהדסה שבוטלה בגלל סכסוך בין רופאים (יואב אבן).

במקום השני: "ידיעות אחרונות" עם שמונה הישגים, ביניהם: ידיעה על כך שריצ'ארד גיר יככב בסרט של יוסף סידר (עדי גולד ורז שכניק); ראיון מקיף עם ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים, אלי זעירא (אבירם ברקאי); וראיון בלעדי עם אשת הנשיא, נחמה ריבלין (איתי סגל).

במקום השלישי: חדשות 10 עם שבעה הישגים, ביניהם: ידיעה על כך שנוחי דנקנר מייעץ להתאגדות בעלי המכולות (ינון מילס); ותיעוד מיוחד למחווה הסמלית של מפקד חטיבת הצנחנים, שמינה למפקד סיירת הצנחנים את רס"ן חגי בן-ארי שנפצע באורח אנוש במבצע "צוק איתן" (דורון הרמן).

במקום הרביעי: "הארץ - דה מרקר", עם ארבעה הישגים, ביניהם: הדיונים החשאיים והמשונים במטה לביטחון לאומי על העסקת הנהג של שרה נתניהו (אמיר אורן), הידיעה על כך שנוחי דנקנר טס לניו יורק בביזנס למורת רוחם של הבנקים (סיון איזסקו, ותודה לאורן פרנק), והנתון לפיו 5,400 ישראלים מחזיקים חמש דירות או יותר (שרון שפורר ואריק מירובסקי).

את מקומות 5 עד 8, עם שלושה סקופים לכל אחד, חולקים ערוץ 1, גלי צה"ל, "גלובס" ו"כלכליסט". הסקופים שלא הוזכרו עד כה: ראיון ראשון מאז פרישתה עם שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל (תמר אלמוג, ערוץ 1); הוראתו של ראש הממשלה לגבש חוק חדש שיאפשר מאסר של מבקשי מקלט (תמר ירושלמי, גל"צ); קק"ל תעביר מיליארד שקל למדינה ותשמור על עצמאותה (עמירם ברקת, "גלובס"); דו"ח לפיו רפורמה במקורות תוזיל את תעריפי המים בשמונה אחוזים (סטלה קורין-ליבר, "גלובס"); תכנית סודית של יצרני המזון נגד מחאה חברתית (נורית קדוש, "כלכליסט"); והידיעה לפיה אהרון פוגל דורש שכר של 700 אלף שקל על כהונה של ארבעה חודשים בלבד כיו"ר אי.די.בי (גולן חזני, "כלכליסט").

במקום התשיעי ממוקם אתר "וואלה!" עם שני סקופים שהביא השבוע (ר' בטבלה הראשונה), ובמקומות 10 עד 13 נמצאים "ישראל היום" (ר' בטבלה הראשונה), ynet, שחשף כי לגידי גוב יש חברה חדשה (קרן יעקובי); "מעריב השבוע", שפרסם כי מ-2015 לא ניתן יהיה לייצא לאירופה מוצרי חלב שיוצרו מעבר לקו הירוק (בן כספית); וקול ישראל, ששידר ראיון ראשון עם ניצב בדימוס יוסי פריינטי, לשעבר מפקד מחוז ירושלים (עדי מאירי). 

בנצי, קבל דורון

הציטוט: "הערב אנחנו מפרסמים לראשונה, תמר, שהמשטרה עצרה – כבר למעלה מ-25 ימים הוא עצור למעשה – מורה ליהדות בשנות השלושים לחייו שעל פי החשד אנס, תמר, שבעה ילדים לפחות, בגילאי 7 עד 10, בצורה מאוד, הייתי אומר, מגעילה, אם אפשר לקרוא לזה כך... החקירה הרגישה הזאת נוהלה על ידי מפקד המחוז בעצמו, בנצי סאו, וברגע שהילדים הגיעו לחקירה וזיהו אותו וסיפרו ותיארו בפני הילדים את המעשים שהוא עשה, האיש הזה נעצר. כאמור, 25 יום הוא עצור בלי שאנחנו העיתונאים בכלל ידענו על כך" (כתב הפלילים דורון הרמן, מדווח מחוץ למשטרת מחוז תל אביב, חדשות 10, המהדורה המרכזית, 20.10.2014).

היה תחקיר, וראו: איננו עוד

האם ראוי שמשרדו של פרקליט ותיק ומוערך, שיש לו יד ורגל בלשכת עורכי הדין בישראל, יעניק לעיתון ייעוץ משפטי בנוגע לתחקיר העוסק בראש לשכת עורכי הדין בתל אביב? נשאיר את השאלה הזו פתוחה, ונתחיל, כהרגלנו, מהאמצע:

לפני חודשים אחדים החל תחקירן "ידיעות אחרונות", אמיר שואן, לעבוד על תחקיר שבמרכזו ראש לשכת עורכי הדין בתל אביב, עו"ד אפי נוה. במהלך העבודה על התחקיר נאספו (ויש שיגידו: התקבלו) הקלטות ומסמכים שהעלו תמיהות כאלה ואחרות בנוגע להתנהלותו של נוה. בשלב מתקדם של התחקיר, שיועד לפרסום במוסף "7 ימים", נשלחה מ"ידיעות אחרונות" לעו"ד נוה רשימה לא קצרה של שאלות הקשורות לסוגיות בהן עסקה הכתבה של שואן.

חלק מהשאלות שנשלחו לעו"ד נוה היו רגישות ונפיצות. יועץ התקשורת שהתנהל תחילה מול "ידיעות אחרונות" מטעמו של עו"ד נוה היה מאיר סויסה. אלא שבשלב מאוחר יותר החליט נוה שלא די בכך. תמורת סכום של כמה עשרות אלפי שקלים שכר, בנוסף, את שירותיו של היועץ האסטרטגי ניר חפץ, לשעבר עורך "7 ימים" ומבכירי "ידיעות".

את הייעוץ המשפטי ל"ידיעות אחרונות" מעניק כבר יותר מ-40 שנה משרד עורכי הדין רב המוניטין ליבליך-מוזר, בראשותו של עו"ד מיבי מוזר. פרקליטי המשרד עוברים מבעוד מועד על כתבות רגישות, שקיים בהן חשש פוטנציאלי לתביעת לשון הרע. המטרה: הקפדה על דיוק וייעוץ מונע שתכליתו להקטין את הסיכון שיוגשו נגד העיתון תביעות דיבה. עו"ד טל ליבליך ממשרד ליבליך-מוזר טיפלה בכתבה של שואן על אפי נוה, והצביעה על קשיים שונים בחלק מהפרטים וחלק מהניסוחים. לאחר הגשת חוות הדעת המשפטית החליטו ראשי "ידיעות" לגנוז את הכתבה.

עו"ד מוזר, העומד בראש משרד ליבליך-מוזר מזה 13 שנים, מכיר היטב את עו"ד אפי נוה. מלבד היותו של נוה ראש לשכת עורכי הדין בתל אביב, הוא גם מכהן כחבר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין. מוזר מילא שתי תקופות כהונה כיו"ר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. מתוקף כהונתו זו, מונה בשנים 2007 ו-2011 לתפקיד יו"ר ועדת הבחירות של הלשכה. בפברואר האחרון פרש מהתפקיד.

שוחחתי טלפונית פעמיים עם עו"ד אפי נוה, וביקשתי את תגובתו. בשלב מאוחר יותר אף שלחתי אליו את האייטם בתקווה לקבל תגובה. למרות זאת, עו"ד נוה בחר שלא להגיב. גם ניר חפץ נמנע מלהגיב.

מ"ידיעות אחרונות" נמסר בתגובה: "מדובר באייטם שגוי לחלוטין. חבל שגררת את העיתון ואת משרד עורכי הדין המקצועי, האמין וההגון ליבליך-מוזר למלחמה לא לו". 

דברים בשם אומרם (1): ביזיון

הכתבה של גדעון אוקו ב"אולפן שישי", שהוסוותה ככתבה על בני פרץ שעובד עם אייל גולן, הייתה ניסיון שקוף, ולצערי מוצלח, להמשיך בתהליך הטיהור של אייל גולן (גם בפרשת האבא והקטינות וגם בפרשת המיסים, שבה הוא הורשע). קשה להאמין שמערכת עיתונאית כל כך משופשפת ומנוסה כמו מערכת "אולפן שישי" נפלה בפח הזה, ובענק. ביזיון עיתונאי. אין לי מילה אחרת.

(ד"ר הלל סומר בדף הפייסבוק שלו, 24.10.2014)

גדעון אוקו, תרצה להגיב?
"אוותר הפעם. תודה". 

דברים בשם אומרם (2): שום איסור על שטיפת ידיים

אין גבול.

גונן גינת כותב ב"ישראל היום":

"השבוע פורסם בבריטניה כי אחיות בתי חולים ממוצא מוסלמי שוחררו מהחובה לשטוף ידיים לפני ניתוח. המוסלמים טענו כי חיובן של אחיות חדרי ניתוח לשטוף את ידיהן, פוגע בכבודם כמוסלמים".

הבן אדם קורא את זה, ואומר לעצמו, המוסלמים המלוכלכים האלה, עכשיו גם ידביקו את המערב במחלות שלהם. הבריטים האלה לא שמים לב שהאסלאם משתלט עליהם? הם לא ראו את הסדרה של יחזקאלי?

אבל, נשמע לי מוזר שדת תאסור על שטיפת ידיים, ולכן יצאתי לתחקיר.

להלן הממצאים:

הטענה ממוחזרת. היא הועלתה כבר לפני מספר שנים. אין שום איסור על שטיפת ידיים. בסך הכול ביקשו, מטעמי צניעות, לא לעבוד עם ידיים חשופות מתחת למרפק, אלא עם כפפות חד פעמיות, וגם זה לא כאשר מטפלים ישירות בחולים. ההוראה קובעת במפורש שההרשאה לעבוד עם כפפות אינה גורעת מן החובה לשטוף ידיים. הנה הקישור.

אני מקווה שהטענה בדבר זכותנו על הר הבית נבדקה יותר טוב.

(עו"ד ארז טיקולסקר בדף הפייסבוק שלו, 25.10.2014)

גונן גינת נמנע מלהגיב. 

דברים בשם אומרם (3): תעביר לי את הקטשופ

רעייתו של קרי מממנת תעמולה אנטי-ישראלית", זעקה כותרת "ישראל היום".

בכתבה עצמה מדובר על מסרים אנטי-ישראלים המודפסים על עטיפות האוכל שמגישה מסעדה בשם Conflict Kitchen, אשר קיבלה מענק של 50,000 דולר מעמותת "היינץ", בה פועלת הגב' קרי.

לא יפה, אתה אומר לעצמך, באמת לא יפה, ואולי בוגי וביבי צודקים.

יצאנו לבדוק, אני, התחקירן שלי וצלם, אשר מפאת מגבלות תקציב נדחסים לאותו בן אדם (ל"ישראל היום" אין מגבלות תקציב כאלה, והוא יכול היה, לו רצה, לבצע את אותה בדיקה).

המסעדה, העוסקת במקומות שאיתם יש לארצות הברית קונפליקט, הגישה לאחרונה גם מאכלים מאיראן, אפגניסטן, ונצואלה, קובה וצפון קוריאה.

המענק של הקרן בה יושבת הגב' קרי ניתן בשנת 2013.

המאכלים הפלסטינים והאירועים הקשורים בכך מתקיימים בסוף שנת 2014. כלומר, כאשר הקרן נתנה את המענק, הם עדיין לא התקיימו.

וגולת הכותרת: בעוד שלאותה מסעדה העניקה הקרן 50,000 דולר, הרי של- Jewish Federation of Greater Pitsburgh, היא העניקה 75,000 דולר.

המסקנה: שוב ניצחנו, וחבל ש"ישראל היום" לא היה פטריוטי מספיק כדי לציין זאת.

(עו"ד ארז טיקולסקר בדף הפייסבוק שלו, 27.10.2014)

ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.

תופעה הזויה, חלם במשטרה, ואפילו בפעם השלישית אלי סניור התקשה להחליט אם לצחוק או לבכות

מי שקרא ביום שלישי, בשער האחורי של "ידיעות אחרונות", את האייטם של הכתב לענייני פלילים, אלי סניור, שתיאר איך שוטרים שקלו סמים בסופרמרקט, משום שאין להם משקל בתחנה, התקשה להחליט אם לצחוק או לבכות. תוך כדי עיון בטקסט נתקף הקורא תחושת דז'ה-וו קלה, ונדמה היה לו כי מדובר באייטם מהסוג שכבר נתקל בו בעבר.

שוטט לו הקורא המשועמם במרחב האינטרנטי, אסף ממצאים במשקל נוצה, חיבר פיסקה פותחת דלוחה למחצה, בהשראת פתיח טיפוסי של "ידיעות אחרונות", ומיהר לפרט:

הציטוט (1): "מי שנכח אתמול במשפט של נאשם בהפעלת מעבדת סמים בבית משפט השלום בתל אביב, התקשה להחליט האם לצחוק או לבכות: במהלך הדיון עלה מעדות בלשי משטרת תל אביב לב תל אביב כי לאחר שנמצאה המעבדה – למשטרה לא היה משקל למדוד בו את כמות המריחואנה הגדולה שנתפסה בה. אז מה עושים השוטרים במצב שכזה? הם נכנסים לסניף am:pm הקרוב ומשתמשים במשקל של הקופה כדי למדוד את כמות הסמים" (אלי סניור ביצירה "סמים על המשקל", "ידיעות אחרונות", 28.10.2014)

הציטוט (2): "נראה שלא מדובר במקרה בודד, אלא בתופעה הזויה... במקום לאטום את הסמים ולקחת אותם לשקילה בתחנה לפי הנוהל 'שרשרת סם', נסעו השוטרים למאפייה ביבנה, השייכת לאחותו של אחד השוטרים ושם שקלו את הסמים" (אלי סניור ביצירה "בין הפיתה לרוגעלך: שוטרים שקלו סמים במאפייה", ynet, 10.2.2011).

הציטוט (3): "במהלך הדיונים שהתקיימו בבית המשפט, התבררה העובדה המדהימה: במשטרת רחובות לא היה משקל אלקטרוני לשקילת יותר מ-100 גרם סמים. במקום זאת הם נאלצו לשקול את הסמים על המשקל האלקטרוני של חנות הבורקסים הסמוכה לתחנה" (אלי סניור ביצירה "חלם במשטרה: הסמים נשקלו ב'סמי בורקס'", ynet, 7.11.2010).

ויצא לך פה ושם לפרסם אייטמים על שוטרים ששקלו סמים מחוץ לתחנה?
"כן. בכל השנים שבהן הייתי כתב לענייני פלילים אף פעם לא היה למשטרה משקל שהוא יותר ממשקל מיקרוסקופי. בעבר, כדי לשקול שקים של סמים, המשטרה הייתה הולכת לשירות הווטרינרי, כי יש שם משקל של בהמות".

אלי סניור, אחרי שלוש פעמים שבהן דיווחת על אותו סיפור, פחות או יותר, ואחרי שגם בוקי נאה עסק בנושא, לא הגיע הזמן להתרגש קצת פחות משוטרים ששוקלים סמים מחוץ לתחנה?
"אני מקווה שאהיה עיתונאי עוד הרבה שנים, ואם בשנת 2020, למרות התקציבים הגדולים שיש לה, עדיין לא יהיה משקל למשטרה, אפרסם זאת שוב". 

מי מפעיל אותך?

הנה פתחתי חלון אל העולם המואר, אבל צלצול טלפון חד קטע את הפסטורליה הדרום חולונית המתעתעת. על הקו היה הקונספירטור.

"אחת ולתמיד, הורביץ, מי מפעיל אותך?", הוא נהם בקול קודר.

"על מה אתה מדבר?", נבהלתי.

"גיא מפעיל אותך?", חקר הקונספירטור.

"גיא פינס?", שאלתי בעיניים נוצצות.

"גיא פלג", העיר הקונספירטור ביבושת. "הגיע הזמן להודות: הוא זה שמפעיל אותך?".

"איש אינו מפעיל אותי", הצהרתי בגאווה. "אני צוק איתן של עצמאות, כמעט כמו איתן כבל. מה לעזאזל גורם לך לחשוב שגיא מפעיל אותי?".

"כי אין הסבר סביר אחר לעובדה המשונה שהוא שוב התמקם בצמרת רשימת הסקופים שלך", התעצבן הקונספירטור. "מה פתאום אתה סופר לו את סיפור ההקלטות מהלשכה של אהוד שנמצאו פתאום בכספת? הרי מסתמן עכשיו שהתקליטורים שנמצאו בכלל לא קשורים לשנים שרלוונטיות לפרשת הרפז. זה סקופ, זה? זה פיאסקו. אין לך בושה?".

"ראשית, ההודעה המוסמכת של דובר משרד הביטחון שעל התקליטורים יש תוויות שעליהן כתובות השנים 2006 ו-2012 יצאה חצי שעה אחרי תום המהדורה", אמרתי במתינות. "כך שאפשר לומר שהייתה כאן אמת לשעתה. שנית, אולי מדובר בצירוף מקרים. וחוץ מזה, גיא לגמרי לא מפעיל אותי. עובדה שרק בשבוע שעבר די קטלתי כתבה שלו".

"נו באמת, הורביץ", התקומם הקונספירטור. "לזה אתה קורא קטילה? זו הייתה בסך הכול הערה מנומסת. ולמה אתה לא כותב על זה שיום אחרי שגיא חשף שהעבריין מוטי חסין נמלט מהארץ, מתחת לאפה של המשטרה, מר חסין הנכבד נחת חזרה בישראל?".

"כי גם זו הייתה אמת לשעתה", השבתי במבוכה.

"עכשיו אני מבין הכול, הורביץ", התרגז הקונספירטור. "אז בטח אבי הוא זה שמפעיל אותך, נכון?".

"אבי ניר?", לחשתי ביראה את השם המפורש. "נכון שהוא פעל השבוע ללא לאות מאחורי הקלעים כדי לפתור סוף סוף את אחת הבעיות הבוערות ביותר בשוק התקשורת הישראלי, ואני מתכוון, כמובן, לבעיית הקלסרים במשרדי המט לנפול, אבל מכאן ועד לתואר 'מפעיל' עוד ארוכה הדרך".

 "אני דווקא התכוונתי לאבי וייס", התעצבן הקונספירטור. "וייסי מפעיל אותך,  הורביץ? תגיד את האמת. בגלל זה התעלמת מהסקופ המהדהד של דוד אברהם מוואלה! ברנז'ה על אדווה התחקירנית שהתחפשה לקראת ההאלווין לשליחה של 'זר פור יו', ושיתכן שממש אחרי ליל כל הקדושים היא באמת תצטרך לחפש עבודה כשליחה ב'זר פור יו'? למה אתה שותק פתאום, הורביץ? כי חשפתי את סודך וגיליתי שזה וייסי? אחרת איך ייתכן שבניגוד לסיפורים של גיא, שכן נכנסו לטבלה, הסקופ הגדול של ברוכי ואביעד מהערוץ המתחרה על חקירותיה של שולה במשטרה והלכלוכים על אהוד לא מצא את מקומו בטבלה המצ'וקמקת והשנויה במחלוקת שלך?".

"התשובה די פשוטה", אמרתי בנחת. "הסקופ של ברוכי ואביעד דומה דמיון מסוים לכתבה בלעדית שגידי פרסם ב'הארץ' לפני ארבעה חודשים, ואולי ניתן היה למנוע את התקלה אילו מישהו בחדשות 10 היה עושה גוגל".

"אז למה אתה לא מקדיש לדמיון המסוים הזה אייטם נפרד?" התעניין הקונספירטור, "רק כי גולן מפעיל אותך?".

"אייל גולן?", השתוממתי. "מה לי ולו?".

"מי דיבר על אייל גולן?", התרתח הקונספירטור. "אייל גולן מפעיל בעיקר את חגי אוזן. התכוונתי לגולן יוכפז".

"איך הגעת לגולן יוכפז?", שאלתי בתימהון.

"אולי הוא רוצה להעניש דרכך את ברוכי ואביעד?", תהה הקונספירטור.

"תגיד לי, אתה נורמלי?", התעצבנתי. "זה נשמע מופרך אפילו בשביל קונספירטור". 

"אז מי מפעיל אותך, הורביץ?", חשב הקונספירטור בקול רם. "רגע, יכול להיות שזה הגדול מכולם? איך לא חשבתי על זה קודם. את האמת עכשיו ומיד: זה שלדון שמפעיל אותך? בגלל זה אתה מתנכל על בסיס קבוע לאיתן כבל החרוץ וליוזמות החקיקה שלו? תגיד, משלמים לך בשקלים או בדולרים?".

"אין לי שום קשר לשלדון, לצערי", אמרתי בעצב. "אל תהיה מגוחך. אם שלדון היה מפעיל אותי, נראה לך ש'ישראל היום' היה משתרך בתחתית טבלת הסקופים החדשה?".

"זה דווקא יכול לחזק את החשד ששלדון מפעיל אותך ישירות", אמר הקונספירטור בטון מסתורי.

"איך בדיוק?", הרמתי גבה.

"אולי שלדון רוצה לגרום לעמוס ולחבר'ה ברחוב השלושה להתאמץ עוד כדי להשיג יותר סקופים, ולכן הוא החליט להשתמש בך?", שאל הקונספירטור.

"אתה מתחיל להגזים עם התאוריות ההזויות שלך", אמרתי בתקיפות. "אמרו לך פעם שאתה קונספירטור?".

"בחיים לא", השיב הקונספירטור, "אבל אל תעביר נושא. הפעם לא תצליח לחמוק ממני בקלות. אולי ינון מפעיל אותך?".

"השתגעת?", שאלתי. "הרי יש לו את כל 'וואלה!' על הראש. ינון הוא עורך ראשי מאוד מאוד עסוק".

"טוב, אולי מתישהו בעתיד הקרוב הוא יתפנה אליך", נעתר הקונספירטור. "אז יכול להיות שארז מפעיל אותך?".

"ארז טל?", הסמקתי. "נכון שארז חבר שלי, בפייסבוק הכוונה, אבל הוא עדיין לא הפעיל אותי, לרוע המזל".

"מה יש לך מסלבס היום, הורביץ?", תמה הקונספירטור. "מי דיבר על ארז טל? אני חושד שהמפעיל שלך הוא ארז טיקולסקר. הרי לא יתכן שזה צירוף מקרים תמים שבטור אחד פרסמת שני פוסטים שלו, ושניהם עוד נגד 'ישראל היום'. לא קצת מוגזם? אולי בכלל רון מפעיל אותך?".

"רון כחלילי?", תמהתי. "הוא יותר בקטע של ערסים ופרחות, לא? אני, מה לעשות, אשכנזי חיוור. רון מעלה על נס את זעקת המקופחים מדרום תל אביב הרותחת, בעוד אני אזרח גאה ואסיר תודה של דרום חולון הפורחת".

"מי דיבר על רון כחלילי?", כעס הקונספירטר. "התכוונתי לרון ירון".

"רון ירון?", התקוממתי. "מדובר במידע שגוי לחלוטין. חבל שאתה מנסה לגרור בעל טור מקצועי, אמין והגון למלחמה לא לו. חבל".

"באמת חבל", אמר הקונספירטור. "חבל שאתה מטיף לכולם על שקיפות אבל מסרב לחשוף מי מפעיל אותך. לא נורא. יום יבוא ואצליח לקרוע את המסכה מול פרצופך החמקמק, הורביץ, והיום הזה מתקרב. עד אז, קבל טיפ. אמנם גם אני לא ממש צמחוני בדברים הללו, אבל די התביישתי כשבשבוע שעבר בחרו לקדם את הטור שלך עם תמונה של טהוניה בבגד ים. זו ממש התחתית של התחתית. אולי זה מוסיף לך כניסות, אבל זה מוריד הרבה מהכבוד האבוד שלך".

ואם כבר כבוד אבוד, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 10, וש-mako מתחרה באתר "וואלה".    

מי פספס בגדול את טהוניה?

כתבו לאביב הורביץ

לכל כתבות המגזין

רוצים לקבל את "מי נגד מי" ישירות למייל? הירשמו לניוזלטר  

• אביב הורביץ
• מי נגד מי