פרשת ההטרדות (1): טומי לפיד? נפרסם בהבלטה. אלכס גלעדי? נשאיר בעלטה
מה נאמר ומה נגיד? למרות הניצחונות ברייטינג, זה לא בדיוק היה השבוע שמישהו בשידורי "קשת" (גילוי נאות בתחתית הטור) ירצה לזכור. מה שהתחיל כגל הפך לשיטפון.
הפצצה שהטילה אושרת קוטלר תפסה את אלכס גלעדי בסין. בהתחלה עוד קיווה שיצליח לחזור הביתה בשלום, והחליט שלא להגיב לקוטלר. מהטקסט העוצמתי של נרי ליבנה כבר אי אפשר היה להתעלם. שלושה ימים ושעתיים אחרי השידור הראשון בערוץ עשר פורסמה תגובתו הראשונה. גלעדי הכחיש את העדות של קוטלר, ואישר ברובה את גרסת ליבנה. "מה שאנשים מבוגרים עושים בחייהם, בבתיהם הפרטיים במסגרת מערכת יחסים אישית, זה עניינם הפרטי", אמר. ליבנה מיהרה להגיב בדף הפייסבוק שלה ולתהות: "מערכת יחסים זה כשבן אדם שלא פגשת מעולם גורר אותך בתואנות שווא לביתו ומתערטל?".
בעקבות הפרסומים, נאלץ נשיא "קשת" להשעות את עצמו. דה פקטו, הוא סיים את תפקידו ההיסטורי בתקשורת הישראלית. בדרך, נאלץ לקרוא פעמיים ב"הארץ" ציטוטים אנונימיים מפיו של מי שהוגדר "בכיר ב'קשת'", למרות שהמקור הוא לא ממש בכיר ולא ממש בהנהלת "קשת", אלא מקורב לגורם בדירקטוריון.
אבל גלעדי לא היה היחיד שהוקע השבוע בצדק על מעשיו. בחמישי האחרון, כשעה וחצי אחרי שקוטלר חשפה את סיפורה בערוץ עשר, העלתה העיתונאית סילבי קשת פוסט שבו תיארה כיצד בשנת 1963, כאשר שהתה באנגליה, טומי לפיד, אז שליח "מעריב" בלונדון, ניסה לאנוס אותה. בהמשך אותו ערב פירסם mako את הכותרת הבאה:
באתר mako – הפתעה הפתעה – הבליטו מאוד את הפוסט של קשת נגד לפיד, אך הצניעו בכישרון את עדותה של קוטלר נגד גלעדי. המשפט האחרון בכותרת המשנה ("מוקדם יותר טענה אושרת קוטלר כי אלכס גלעדי הזמין אותה לארוחת ערב, כשהייתה מועמדת להגיש את תכנית הבוקר") נוסח באופן סתום לחלוטין, כזה שגרם לקוראים לתהות מה בעצם קוטלר רוצה מגלעדי. צמד המילים המתבקשות "הצעה מגונה" לא הוזכרו בכותרת המשנה וגם לא בטקסט. אורך האייטם היה 331 מילים, רק כעשירית מתוכן (37 מילים בפיסקה האחרונה) עסקו בסיפורה של קוטלר, וגם הן נוסחו בעמימות.
אורי רוזן, העורך הראשי של mako, למה אני לא מופתע?
"הפעם ברשותך אגיב ברצינות. האייטם ב-mako עלה זמן קצר אחרי הפרסום הראשוני בחדשות 10, לפני הפרסומים ברבים מכלי התקשורת האחרים ולפני הפרסומים של נרי ליבנה והנשים הנוספות, ולכן לא הוגן לשפוט אותו בחוכמה שבדיעבד. בזמן אמת הסיפור על לפיד, שפורסם גם הוא באותו ערב, נראה חמור בהרבה, מקרה של תקיפה מינית לכאורה. כן ציטטנו את המשפט של אושרת לפיו אלכס אמר לה ש'ככה מתקבלים לעבודה בטלוויזיה בהוליווד', שהוא לב העניין. לא הגדרנו את האירוע כ'הצעה מגונה' כי זה לא תפקידנו. בחרנו להתייחס לעובדות ולטענות באופן הענייני וההוגן ביותר, ואני חושב שעשינו זאת גם בסיקור הראשוני וגם בכל האייטמים על הנושא שבאו הימים שלאחר מכן".
פרשת ההטרדות (2): אלכס גלעדי? נדגיש בכותרת. טומי לפיד? נוריד למחתרת
בשישי, יום אחרי שאושרת קוטלר וסילבי קשת פרסמו את סיפוריהן, הציג "ידיעות אחרונות" סוג של תמונת ראי ל-mako: עדותה של קוטלר על ההצעה המגונה של גלעדי הובלטה בעמוד הראשון. לעומת זאת, הפוסט של סילבי קשת על ניסיון האונס של לפיד זכה להתעלמות מוחלטת:
באותו סופ"ש העלה אמנון לוי את ציוץ התהייה המתבקש הבא:
כעבור מספר שעות קיבל לוי מענה מפורט מישות הטוויטר העצבנית-משהו, "ידיעות אחרונות":
אבל ביום ראשון, למרות סדרת הציוצים הזו, פתר "ידיעות" את הדילמה פחות או יותר באותו אופן: בעמוד הראשון של מוסף "24 שעות" הובלטו תמונותיהם של גלעדי ושל קוטלר. מה באשר לתמונות של טומי לפיד ושל סילבי קשת? אולי בפעם אחרת:
בעמודים הפנימיים תמונתו של לפיד אמנם הופיעה, וגם הפוסט של סילבי קשת צוטט, אבל בהקשר לשאלה האם הוגן להאשים מישהו שכבר אינו בין החיים ואינו יכול להגן על עצמו. שאלה טובה, שזכתה השבוע להתייחסות שנונה של העיתונאי אריה ארליך, סגן עורך השבועון החרדי "משפחה":
עד פרישתה בשנת 2005, עבדה סילבי קשת ב"ידיעות" 44 שנים במצטבר. האם החליטו בעיתון להצניע את עדותה על טומי לפיד כדי להקל במעט על הבן יקיר לי, יאיר לפיד, חבר ותיק ברשימת המיוחסים? זו אפשרות מסקרנת, אבל היו מי שהציעו השבוע פרשנות שונה. לפי אותה פרשנות, אם ב"ידיעות" היו מייחסים אמינות מוחלטת לעדותה הקשה על לפיד האב, ייתכן שהיו נאלצים כי צדקה גם בפוסטים אחרים שלה, שאותם העלתה במשך השנים. הנה ארבע דוגמאות:
מ"ידיעות אחרונות" נמסר בתגובה: "הייתה אצלנו אכן התלבטות עניינית בנושא. ההאשמות כנגד אנשים שאינם בין החיים הן דבר מורכב וכל החלטה היא נכונה או לא נכונה באותה מידה. ובכל זאת, בניגוד לדבריך, ביום ראשון החלטנו כן לפרסם בהבלטה יחסית את הסיפור על טומי לפיד. ההשוואה לפרשת אלכס גלעדי אינה במקומה, וזה לא מקרי שהסיפור של גלעדי הלך והתעצם במשך השבוע בעוד שפרשת טומי לפיד הלכה וגוועה. בכל מקרה, להחלטות שקיבלנו אין כל קשר לסילבי קשת, שאותה אנחנו מוקירים ומאוד מעריכים כאחת העיתונאיות החשובות שכתבו ב'ידיעות אחרונות'".
פרשת ההטרדות (3): עירית לינור VS אושרת קוטלר
אושרת קוטלר סיפרה אתמול את מעשה ME TOO שלה, הצעה שקיבלה לכאורה מאלכס גלעדי בשנת 94', שייתכן שהיה בה סוג של גוון מיני וייתכן שלא, כי כל זה קרה לפני למעלה מעשרים שנה ולכי תדעי. אנחנו לא נהיות צעירות יותר.
כמקובל בימים אלה, הופיע סיפור שיחת הטלפון הזאת על שער "ידיעות אחרונות", כהוכחה נוספת לכך שכל הנשים הן קורבנות וכל הגברים איומים ותבדקו את עצמכם!
הנה קטע מתוך דברים שאמרה קוטלר לפני שנה וחצי, בכנס של דה-מרקר (מתוך כתבה של ליאת נטוביץ'-קושיצקי): "במהלך השיחה הקריא נתי טוקר ציטוט של קוטלר מאחד מספריה המוקדמים: 'פילסתי את דרכי בזכות זוג רגליים חטובות, כישרון ריקוד מסוים ושכל'. 'מה את חושבת על המשפט הזה היום?', הוא שאל. 'אילו שטויות כתבתי בתור צעירה', קוטלר צחקה, ומיד חזרה בה. 'האמת היא שזה בכלל לא שטויות. נשים הן יצורים יפים. למה להסתתר? תשתמשו בכך!'".
ממש לא הזדעזעתי. כל אחד משתמש בכל מה שיש לו כדי להצליח: כישרון, חריצות, קסם אישי, יופי, מסירות, חנופה – הכול הולך ואין לי שום בעיה עם זה. רק שיש לי כמה הערות:
קוטלר בחרה שלא להשתמש בנכסים הפיזיים שלה במקרה של גלעדי. זכותה. ברוך השם היא הצליחה גם בלעדיו. חוץ מאי נעימות טלפונית קלה – איזה נזק נגרם לה?
הייתי שמחה לדעת באילו מקרים היא כן השתמשה ברגליים היפות שלה ואלו עבודות היא כן קיבלה בזכותן – ואני מדגישה: לגיטימי לגמרי בעיני. גברים אוהבים בחורות יפות בסביבה, ולו מטעמים אסתטיים. גם אני אוהבת להסתכל על אנשים יפים. אבל כשקוטלר ממליצה "תשתמשו בכך!" למה היא מתכוונת? מה זה שימוש מבחינתה? כי יכולה להיות אי בהירות בעניין הזה, נגיד גברים יכולים לחשוב שהבחורה היפה מעוניינת בהם, ולהציע לה הצעה כלשהי. וכל עוד היא יכולה לדחות אותה – נו, מה קרה?
ההערה האחרונה היא בסגנון הקשיבו בנות לדודה עירית: אם את משתמשת ברגליים שלך כמדיניות מקצועית, תוכלי לצפות שמישהו יקלוט את המסר שמלכתחילה התכוונת להעביר. קיבלת הצעה שלא אהבת? תבדקי אם יש מצב שאת הצעת קודם.
(עירית לינור בדף הפייסבוק שלה, 3.11.2017)
אושרת קוטלר, תרצי להגיב?
"הפוסט הנבזי, השקרי והמרושע הזה לא ראוי לתגובה".
הערב אנחנו מספרים לכם לראשונה את מה שכבר פורסם לפני יותר מחודשיים
גם ב-2017, מתברר, עדיין לא כולם הפנימו שמומלץ לעשות גוגל כדי למנוע מבוכה. הנה הפרטים:
ברביעי שעבר עסקה המהדורה המרכזית של "החדשות" במתיחות המתמשכת מול ירדן, בעקבות תקרית הירי של המאבטח בשגרירות לפני כשלושה חודשים וחצי. "את מספרת לנו לראשונה על התפתחות חדשה במשבר הזה", פנתה יונית לוי לפרשנית המדינית, דנה ויס, שתחת הכותרת "פרסום ראשון" דיווחה על "אולטימטום חדש שמציבים הירדנים: לא רק שהם מתעקשים על הליך משפטי למאבטח, ומסרבים לאפשר לחוקרים הישראלים לתשאל עדי ראייה בעמאן, הערב אנחנו מספרים שהם מתנים את סיום המשבר בכך שהשגרירה הישראלית בירדן, עינת שלאין, לא תחזור לשם. לא נסכים, הם אומרים, שאותה אישה שצולמה ביחד עם המאבטח בקבלת הפנים המתוקשרת אצל בנימין נתניהו, תחזור לירדן".
אלא שאיתמר אייכנר, הכתב המדיני של "ידיעות אחרונות", היה הראשון לזהות את האולטימטום הזה. כבר ב-30 באוגוסט דיווח אייכנר כי "במגעים בין הצדדים דורשים הירדנים את ראשה של השגרירה הישראלית שלאין ולא מוכנים לחזרתה למדינה לאחר שהיא והמאבטח זיו מויאל הצטלמו יחד בקבלת הפנים אצל ראש הממשלה נתניהו".
דנה ויס נמנעה מלהגיב.
ישראל כץ? עדיין מומלץ
יון פדר חזר השבוע לתפקידו החדש-ישן כעורך הראשי של ynet. סיבה מצוינת לקבלת פנים נוצצת? לא נכחיש זאת. ביום שלישי פורסמה באתר הכותרת הראשית הבאה (שימו לב לתמונה):
אלא שכעבור דקות ספורות התפוגג לפתע שר התחבורה והבטיחות בדרכים מהתמונה, ונותר רק הצילום של הפקק, ללא כל זכר לישראל כץ, שיש הסבורים שעשויה להיות לו אחריות מיניסטריאלית עקיפה כלשהי למצב:
חבר המערכת כץ ממשיך לתחזק את מעמדו בצמרת רשימת המיוחסים ברחוב מוזס 1 ונחשב כעת לאחד הפוליטיקאים השמורים ביותר (אם לא ה-) ב"ידיעות" וב-ynet.
ב-ynet נמנעו מלהגיב.
הסבר פניך לתיירת ה-3 מיליון (אלא אם העיתון המתחרה כבר סיקר את זה)
מי היה מאמין שזירת הקרבות בין "ידיעות אחרונות" ל"ישראל היום" תתמקד סביב צעירה אלמונית מרומניה בשם יואנה איזק, שנחתה בארץ בשלישי האחרון וכלל לא מודעת למהומה סביבה? תשמעו סיפורונצ'יק:
ביום שישי האחרון, בצמוד ללוגו האהוב "פרסום ראשון", הציג "ישראל היום" בעמוד השער שלו את ההפניה הבאה:
האם ברחוב השלושה הצליחו לגנוב ל"ידיעות" מתחת לאף אייטם מהסוג שברחוב מוזס כל כך אוהבים? עוד באותו יום העלה "ידיעות" ציוץ סרקסטי שבו גימד את האייטם של המתחרים והציג אייטם דומה שפורסם ב"ממון" בנובמבר 2010:
אלא שהציוץ היה נמהר ומיותר. אין שום סתירה בין האייטמים: "ידיעות" התייחס בזמנו לתייר ה-3 מיליון לשנת 2010, בעוד ש"ישראל היום" התייחס השבוע לתייר ה-3 מיליון לשנה הנוכחית, 2017. וכך המשיך "ישראל היום" לפמפם את האייטם גם בימים שני ושלישי, לקראת נחיתתו הממשמשת של התייר/ת המאושר/ת.
ביום שלישי נחתה סוף סוף בארץ הזוכה המאושרת, הלוא היא יואנה איזק מרומניה. בצירוף מקרים יחצ"ני שכזה, יצא שמי שהוכתרה כתיירת ה-3 מיליון בישראל, וזכתה לסיור מודרך עם ראש הממשלה נתניהו בירושלים העתיקה, היא גם צעירה נאה וגם דוברת אנגלית שוטפת, ולא חלילה קשיש רומני הדובר רק את שפת אמו. למחרת חגג "ישראל היום" את הנחיתה בעמוד שלם, כולל מאמר חגיגי של אילן גטניו תחת הכותרת "ישראל כבר לא יעד רק לצליינים":
בקבוצת "ידיעות", לעומת זאת, המשיכו עם הקו החמצמץ. "ידיעות אחרונות" פירסם אייטם מוצנע ב"ממון", ואילו ynet פירסם בהומפייג' הפניה ממורמרת, שהובילה לכתבה ארוכה התוהה האם בסך הכול מדובר כאן בתרגיל שיווקי של משרד התיירות:
מ"ידיעות נמסר בתגובה: "האייטם הוצע בלעדית ל'ידיעות אחרונות' ונדחה לאחר בדיקה, שכן התייר ה-3 מיליון נחת בישראל גם ב-2010. אנו שמחים שאייטם מ'פח השאריות' של 'ידיעות' הופך ל'סיפור בלעדי' במקום אחר".
האם שרדו השניים את הנישואים? ב"מעריב" שמחים לדווח שכן, וגם מצטערים לספר שלא
הציטוט (1): "השבוע הושק לראשונה פרק הבכורה של 'חתונה ממבט ראשון' בזכיינית קשת. בפרק, שצולם לפני חודשים אחדים, התוודענו לטל כוכבא, עורך דין מחיפה, ולאחווה סיטבון, רואת חשבון מתל אביב. השניים הכירו לראשונה מתחת לחופה מול מצלמות הריאליטי, אהבו את מה שראו במבט ראשון ונישאו. אך האם שרדו השניים את הנישואים מחוץ למצלמות? המדור שמח לדווח: כן, ובגדול" (מיקי לוין מעדכנת, "מעריב", 2.11.2017).
הציטוט (2): "ליאורה תמיד האמינה באהבה ממבט שני, לכן היא לא נפלה מרגליה החטובות כשצפתה השבוע ב'חתונה ממבט ראשון'. התכנית הציגה את סיפור פגישתם המרגשת של טל כוכבא ואחווה סיטבון. כנראה שבמבט שני ושלישי הכול נראה אחרת, כי מקורות יודעי דבר מתעקשים כי השניים כבר הספיקו להיפרד כידידים" (ליאורה גולדנברג-שטרן מדווחת יום למחרת האייטם של לוין, "מעריב", 3.11.2017).
רועי ברגר, מנהל היח"צ של "קשת", לאור העובדה ש"חתונה ממבט ראשון" היא כבר לא תכנית בפיתוח – אפשר לדעת האם הזוג שרד או לא?
"התשובה לשאלה תשודר בפרק סיום העונה הראשונה של התכנית".
ב"מעריב" נמנעו מלהגיב.
הציטוט מול המציאות: האח הקטן
הציטוט: "מה ערכם של דברי התוכחה שנשא הבכור לבית רבין מול קברו, על כך ש'מנגנון ההסתה ממשיך להכות בנו', ש'כל מי שחושב אחרת מתויג כבוגד' ו'שאין מי שיגיד 'עד כאן, עצרו את הטירוף'', אם בסופו של דבר כתובת הנמען שלו היא רחוב בלפור. בן כמה אתה יובל?" (קרולינה לנדסמן על יובל רבין, "הארץ", 3.11.2017).
המציאות: יובל אינו "הבכור לבית רבין". הוא נולד בשנת 1955, חמש שנים לאחר אחותו הבכורה דליה.
קרולינה לנדסמן, תרצי להגיב?
"זה התגלגל בתהליך עריכה/תרגום מנטאלי. היה לי כתוב: 'הבן הזכר הראשון', ואז הראשון התחלף בראש בבכור, ואז הזכר הושמט וזה הזמין לי לראש את הביטוי 'הבכור לבית...' וכך בעצם התקבלה טעות עובדתית. ראיתי את זה בבירור בבוקר כשקראתי את המאמר בתור קוראת (ולא ככותבת), וגם היו טוקבקים שתיקנו אותי. אבל החלטתי לא לתקן אפילו במהדורת האינטרנט, מכיוון שאני שייכת למסורת שבה לידתו של זכר בכור נושאת זכויות ומחויבויות רחבות ומשמעותיות יותר מאשר לידת בנות. בעיניי, על יובל, כבן הזכר (הראשון) שנולד לרבין – מוטלת האחריות לסחוב את משקל אישיותו של אביו והמחויבות לשאת את שמו בגאווה, עם כל הכבוד לזכויות הבכורה של דליה שאין בטעותי כל רצון, ולו הקל ביותר, לפקפק בהן. לסיכום: טעות פרוידיאנית שלי".
מקור לא בלעדי מסר
כמו בהזדמנויות קודמות אחרות, גם בשבוע החולף זכו בן כספית ("מעריב") ויוסי ורטר ("הארץ") לתדרוך מקביל מאותו גורם אנונימי, ששמו שמור במערכת. הוכחה? יאללה:
בן כספית: "אבי גבאי עושה משהו נכון. הוא כבר ראש בראש עם לפיד, גוש המרכז-שמאל קפץ מאז נבחר לראשות העבודה עד כדי גוש חוסם, ונתניהו מזיע. גבאי מגלה סימנים של דיקטטור, אבל מבחינת מפלגת העבודה אלה סימני חיים. כדי להשיב אותה לחיים נדרשת דיקטטורה ונס רפואי. גבאי מבהיר שלא ייתן לאף אחד להפריע לו בתכנית העסקית שבנה ובינתיים מקדימה את לוח הזמנים של עצמה. לא לזוהיר בהלול, אפילו לא למרב מיכאלי. מי שישחרר טקסטים קיצוניים שעלולים להבריח מצביעים, יקבל בראש" ("מעריב", 3.11.2017).
יוסי ורטר: "אבי גבאי כנראה עושה משהו נכון, לקול צקצוקי השמאלנים. הוא מוכן להקריב מספר מסוים של מצביעי שמאל קשה לטובת מרצ ולגייס מצביעים מהימין הרך... כשגבאי מסלק מהמפלגה מילולית ובברוטליות את זוהיר בהלול, בגין אמירה לא מי יודע מה שערורייתית, הוא לא רק מאותת למצביעי הימין שאיתו אפשר ורצוי לעשות עסקים, הוא גם משדר למוקשים הרדומים במפלגתו – מרב מיכאלי, יוסי יונה, סתיו שפיר ודומיהם – שיסכרו את פיהם" ("הארץ", 3.11.2017).
הפוך שלדי, הפוך: רבין – OUT. נתניהו – IN
במהלך טקס הזיכרון הממלכתי לזכר יצחק רבין תקף יובל רבין באופן מרומז את ראש הממשלה. למחרת, יום חמישי שעבר, זו הייתה הכותרת של "ידיעות אחרונות", שציטטה את דבריו:
הכותרת של "מעריב" ציטטה משפט אחר מתוך הביקורת החריפה שרבין הבן מתח על נתניהו, מבלי לנקוב בשמו:
גם הכותרת של "הארץ" ציטטה את יובל רבין:
ורק הכותרת "ישראל היום" ציטטה את הדברים שאמר בתגובה נתניהו במליאת הכנסת:
ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.
המלצה חמה לקונספירטור
ואני ראיתי ברוש, שניצב בתוך שדה מול פני השמש, אבל אז הטלפון צלצל. על הקו היה הקונספירטור.
"אתם צריכים לדבר עם בועז, הורביץ", הוא ירה מיד.
"מי זה אתם? איזה בועז?", התבלבלתי.
"אתם זה 'קשת' ובועז הוא ביסמוט", הרחיב הקונספירטור. "לא ייתכן הבלגן שקורה שם, ב'ישראל היום'. זה מבלבל את הצופים שלכם".
"לא הבנתי", גירדתי בראשי. "איך בלגן ב'ישראל היום' קשור בכלל לצופים של ערוץ 12?".
"תתפלא, הורביץ", נבח הקונספירטור. "אני שולח לך שלוש הוכחות חותכות:".
"טעויות יכולות לקרות", אמרתי.
"לא נורא", השיב הקונספירטור. "מזלכם שיש טאלנט אחד שבתקופה האחרונה קידם את 'קשת' במסירות מדי יום, ולא נרתע מלעשות את זה בכישרון ובהתמדה למרות שהוא מופיע מדי ערב בערוץ 10".
"אין דבר כזה", פסקתי בנחרצות.
"יש דבר כזה", התעקש הקונספירטור.
"אין דבר כזה", קטעתי אותו. "מה שאתה אומר לא הגיוני".
"למה לא?", התפלא הקונספירטור.
"נראה לך שבשעה קשה זו טאלנט של ערוץ 10 יקדם באופן יומיומי דווקא את 'קשת'?", השתוממתי.
"בהחלט", הסביר הקונספירטור. "הנה, תקשיב לשלוש הקלטות קצרות שהכנתי במיוחד עבורך, שבהן טל ברמן, מגיש 'הצינור' בערוץ 10, מעודד את מאזיניו ברדיו eco99fm לצפות ב'קשת' ואפילו מבטיח להם פרסים:".
טל ברמן מקדם את "ארץ נהדרת"
טל ברמן מקדם את "סברי מרנן"
טל ברמן מקדם את "הכוכב הבא"
"נו, האזנת להקלטות", בירר הקונספירטור. "מה תגיד?".
"אני בשוק, אני בהלם, אני המום", סיכמתי.
"אז צא מההלם ובקש את תגובתו של טל ברמן", המליץ הקונספירטור. "קדימה, הורביץ, אין לי את כל היום".
טל ברמן, תרצה להגיב?
"אלה שלושה קטעים מתוך פעילות שיווקית גלויה למאזינים, שבוצעה לפני שבועיים לפי כל התקנות וחוקי הרשות השנייה. ערוץ 10 ו-eco99fm הם כזכור שני גופים נפרדים, ואני שמח ש'קשת' בחכמתה בחרה לפרסם בתכנית הרדיו של אביעד ושלי שהיא המואזנת ביותר. ממליץ לקונספירטור לחקור את שולפי הבולבולים בבניין שלכם, ולהפסיק לייצר נון-אייטמים, שמרגישים מעט כמו נקמה על הביקורת הקשה שהועברה עליכם השבוע בתכנית".
ואם כבר נון-אייטמים, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת", בערוץ 10 ובערוץ 20 וש-mako מתחרה באתר "וואלה".
לטור הקודם: איך חשף דוד ביטן מקור עיתונאי עלום?
mako תרבות בפייסבוק