כשאהוד פגש את אלוף
אי שם בתקופה הכלקוליתית, כלומר לפני חמישה חודשים תמימים, פצח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסע הופעות אור-קולי מול בכירי מערכות כלי התקשורת בישראל, שהוזמנו לאקווריום. בין השאר נפגש אז נתניהו עם אנשי "הארץ" (ואפילו הצליח, מי היה מאמין, להקסים חלקית את גדעון לוי), "וואלה", חדשות 2, "קשת", "רשת", קול ישראל, ערוץ 1, גל"צ ועוד ועוד. הוא הקפיד להימנע מלפגוש עיתונאים השנואים עליו מקבוצת "ידיעות" ו/או חדשות 10.
האם השבוע קם לנתניהו מתחרה בז'אנר, שגם הוא החליט לצאת למסע בין כלי התקשורת, הפעם נגד ראש הממשלה? לא מן הנמנע שייתכן שאולי. להלן הפרטים:
בראשון האחרון, בשעה 14:30, התייצב אהוד ברק בבניין מערכת "הארץ", שם נפגש עם כעשרים עורכים וכתבים. העיתוי היה לא רע: יומיים קודם לכן פרסם מורן שריר טור מפרגן שבו הסביר איך ברק, באמצעות הטוויטר, מנהל עם אייפון בלבד את מערך האופוזיציה היעיל בישראל. בזמן שהמו"ל עמוס שוקן שהה בחו״ל, נכחו בפגישה, בין השאר: עורך "הארץ", אלוף בן וסגנו, מייקי דגן; עורך החדשות, אורי מרק; עורך עמודי הדעות, אלון עידן; עורך התחקירים, גידי וייץ; עורך מוסף "הארץ", מורן שריר; עורך "דה מרקר", סמי פרץ וסגנו, רותם שטרקמן; עורכת המהדורה האנגלית, נעה לנדאו; עורכת הבלוגים, נועה אפשטיין; והעיתונאים אמיר אורן, גדעון לוי, צבי בראל, נחמיה שטרסלר, אור קשתי, ברק רביד, יהונתן ליס וחיים לוינסון.
בניגוד למפגשים עם נתניהו (מופע ספקטקולרי של ארבע שעות ומעלה, עם זיקוקי די-נור) נמשכה הפגישה עם ברק כשעתיים, והתאפיינה באווירה נינוחה יותר. השעה הראשונה הוקדשה לתיאור גיאו-פוליטי מבית מדרשו של ברק. בשאר הזמן הוא חידד מסרים. המרכזי שבהם, כצפוי, היה שנתניהו מזיק באופן חמור ביותר ומוביל את ישראל למצב של מדינה אחת עם רוב ערבי ו/או למלחמת אזרחים. ברק הדגיש מספר פעמים כי הוא מכיר היטב את נתניהו וכי מדובר אמנם באדם מוכשר, אבל לא קוסם, ולכן ניתן לנצח אותו בבחירות. הוא הכחיש כי בכוונתו לחזור לזירה הפוליטית, אך הדגיש כי בכוונתו לסייע להתארגנויות להחליף את נתניהו. מתי? "יש שני כללים בפוליטיקה הישראלית", השיב ברק. "האחד הוא שאין כללים, והשני הוא שהכול זה טיימינג".
כאשר אורי מרק – מחבר הסיפור הדמיוני על חבירתו של ברק ליריבו גבי אשכנזי כדי לשים קץ לשלטון נתניהו – תהה מהם הסיכויים להגשמתה של הפנטזיה, השיב ברק כי הוא אינו עוסק בעניינים פרסונליים. מאותה סיבה נמנע גם מלדבר על יאיר לפיד ובוז'י הרצוג.
האם ברק מתכוון להיפגש עם בכירים בכלי תקשורת נוספים? נחיה ונראה. לאחרונה התקיימו גישושים ראשוניים לפגישה בינו לבין בכירי "ידיעות".
אהוד ברק, איך הייתה הפגישה ב"הארץ"? אתה מתכוון לצאת למסע פגישות עם כל כלי התקשורת כמו נתניהו?
"אני לא מגיב".
אומר זאת כך, יונית, זה נראה מאוד לא טוב
מיהו עו"ד אסף רוזנברג, הממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה? האם לוחם ללא חת, שניהל מאבק איתנים נגד בכירים בלשכת רה"מ, בהם נתן אשל, עזרא סיידוף, פרח לרנר ורבקה פאלוך, ועל כן חייב להישאר בתפקידו? או שמא פקיד בכיר, שניהל מערכת יחסית קרובה ופסולה עם עובדת הכפופה לו, ועל כן ראוי היה להדיחו בשל קיום יחסי מרות? התשובה היא שתלוי, כמובן, איזה עיתונאי שואלים. אבל נתחיל, כרגיל, מהאמצע:
לפני חמישה חודשים חשפה הדס שטייף ביומן הבוקר של גלי צה"ל כי במשרד ממשלתי, שעוסק בין השאר בטיפול בעבירות במקומות עבודה, מנהלים שני בכירים, הכפופים זו לזה ביחסי מרות, מערכת יחסים אישית. שטייף הוסיפה כי השניים דיווחו על כך לפרקליט המדינה, שי ניצן, לפני זמן רב, אולם בניגוד לנהלים איש מהם עדיין לא הועבר מתפקידו. כעבור חודש, בתחילת ספטמבר, פרסמו איתמר אייכנר וטובה צימוקי ב"ידיעות" את אותו סיפור. "טוב שנזכרו ב'ידיעות למחזר, אבל ההמשך יגיע", צייצה אז שטייף. וההמשך אכן הגיע מהר מאוד: למחרת הפרסום ב"ידיעות" חשף יואב יצחק באתרו news1 כי הבכיר שבו מדובר הוא רוזנברג, הדגיש כי על פי החוק והכללים המחייבים עובדי מדינה נאסר על קיום יחסים במצב של מרות, ויצא נגד רוזנברג ונגד התנהלותה המגומגמת של הפרקליטות בפרשה.
ביום ראשון האחרון חשף הכתב לענייני משפט של חדשות 2, גיא פלג, כי נציב שירות המדינה החליט לפטר את רוזנברג. "זה נראה מאוד לא טוב, זה נראה אפילו מדאיג", דיווח פלג מבלי להסתיר את הסתייגותו מהפיטורים. "רוזנברג קיבל הבוקר מכתב מנציב שירות המדינה, משה דיין. במכתב הזה הוא הודיע לו על החלטה לפטר אותו בכפוף לשימוע. במכתב נטען שהסיבות לפיטורים הם שורה של כשלים מקצועיים, וגם דובר שם על עניין אישי רגיש מאוד של עו"ד רוזנברג. אנחנו רק נזכיר שאסף רוזנברג ניהל שורה של מאבקים כנגד בכירים בלשכת ראש הממשלה. בימים האחרונים הוא ניהל מאבק עיקש גם נגד היועץ המשפטי לממשלה בשל כוונתו של ראש הממשלה להחזיר לתפקיד רגיש את רבקה פאלוך. פרקליטתו של רוזנברג, עו"ד סיגל פעיל, אומרת לנו שמדובר ברדיפה של עובד ציבור אמיץ".
כחצי שעה לאחר דיווחו של פלג, שבו לא פירט מהו אותו "עניין אישי רגיש מאוד" של רוזנברג, עלתה באתר "החדשות 2 Online" כותרת שהעניקה לממונה על המשמעת רוח גבית נוספת. במקביל פרסמו אייכנר וצימוקי ב-ynet אייטם נוסף עם הכותרת "רדיפת עובד אמיץ" (ללא כך קרדיט לפלג), שבו העניין הרגיש כלל לא הוזכר (רק למחרת ציינו השניים ב"ידיעות" כי "העילה העיקרית לפיטורין היא העובדה שרוזנברג ניהל מערכת יחסים קרובה עם עובדת הכפופה לו").
יום אחרי פלג הביא הפרשן לענייני משפט של חדשות 10, ברוך קרא, את נוסח מכתב השימוע לפני פיטורים שקיבל רוזנברג. כמו הקולגה שלו, גם במקרה של קרא היה די ברור לטובת מי הוא נוטה בפרשה. "עברו שנתיים מאז. למה עכשיו מכתב הפיטורים?", תהה קרא, ולאחר שהקריא את המכתב הוסיף כי "זה מעלה תהיות לגבי המניע מאחורי פיטוריו, שנתיים אחרי שהצהיר על אותו קשר עם אותה אישה".
יואב יצחק, מנגד, מיהר כבר לאחר הפרסום של פלג להעלות אייטם שבו הצדיק את פיטוריו של רוזנברג ותקף את התנהלות הפרקליטות בנושא עד כה. "התגובה שנמסרה על ידי הפרקליטות, שלפיה השניים הודיעו מיוזמתם על היחסים ביניהם וכי הם כבר אינם עובדים יחד, חשפה כי נעשה ניסיון לטייח את העבירה שנעשתה על-ידי השניים", כתב. "אין מדובר בטהרנות, שכן רוזנברג עצמו נדרש לא פעם ולא פעמיים לפסוק את גורלם של עובדי מדינה ולקבוע מי מהם יעמוד לדין משמעתי, אלו הסדרים ייערכו עם נאשמים ומי יסולק מן השירות הציבורי".
המחלוקת בשאלה מיהו רוזנברג – לוחם אמיץ או אדם שעבר לכאורה על התקנות והחוק – נמשכה באותו יום גם בטוויטר:
ולרגל חנוכה, נסיים בארבע קושיות:
מדוע זכה רוזנברג לדיווח סלחני יחסית מכיוונם של כלי התקשורת המרכזיים, למרות פרשת יחסי המרות?
לא קשה לנחש.
האם הקלה דומה הייתה ניתנת גם לנתן אשל ו/או לעזרא סיידוף, אילו סיפור דומה היה מתגלה גם אצלם?
קל לנחש שלא.
האם עשוי להיות קשר בין תקרית רבקה פאלוך לניסיון הנוכחי לפגוע ברוזנברג?
כן (למרות שייתכן ומדובר בצירוף מקרים).
האם ראוי שעיתונאים יעניקו הנחת סוף עונה מפליגה לגורם שלטוני שהסתבך, שאיתו הם מנהלים קשרי עבודה ממושכים ופוריים?
לא (למרות שייתכן ומדובר בצירוף מקרים).
גיא פלג, תרצה להגיב?
"לא עשינו לאיש הנחות. פעלנו ללא דופי".
ברוך קרא, מה תגובתך?
"שום הנחות ושום נעליים. כדאי לפעמים להכיר קצת את העובדות במקום להשתעשע בספקולציות מופרכות והעלאת תזות מגוחכות. אם העניין הוא נטו הקשר האישי בין אסף לעובדת, מדוע המערכת לא שמה לזה קץ לפני שנתיים? הכי פשוט בעולם נכון? תעוף מהתפקיד, או שאת תעופי. הם הרי שכירים של המדינה נכון? זה לא עסק שלהם. כנראה שזה לא היה קליר קייס כמו שאתה מנסה להציג או לפחות במערכת חשבו שזה לא קליר קייס; אבל הנציב לא רצה את רוזנברג באגף; אז מה עושים? בונים מכתב שימוע לפני פיטורים שמורכב ממקרים רבים שבהם רוזנברג, שוד ושבר, חולק על דעתו המקצועית של נציב שירות המדינה ואף מעז לשלוח מכתבים למשרד המשפטים על מינויים לא ראויים בעיניו של בכירים בשירות המדינה, כמו למשל של עדת השקר רבקה פאלוך. אז אביב, עזוב אותי משטויות של 'מי זוכה להגנה'. מותר ואפילו כדאי לעיתונאי להפעיל שיקול דעת ולפקוח את עיניו כדי להבחין באמת בין עיקר לטפל".
דן מרגלית מ"ישראל היום" VS השופר של ביבי
ניצני המרד של בכירים ב"ישראל היום" ממשיכים לפרוח. והשבוע: ירי דו"צ בנגמ"ש של עמוס רגב. מצד אחד: דן מרגלית, מראשי המחנה שאינו סוגד אוטומטית לנתניהו. מצד שני: חיים שיין, מראשי מועדון המעריצים של ראש הממשלה. הנושא: החלטת מועצת הביטחון של האו"ם נגד ההתנחלויות.
בחמישי האחרון, לאחר שנשיא מצרים משך חזרה את ההצעה הקוראת לישראל להפסיק את פעילות ההתנחלויות, החל "ישראל היום" לחגוג את ההישג. למחרת, יום שישי, תיאר הכתב הפוליטי, מתי טוכפלד, אילו פעולות הרואיות נקט נתניהו על מנת להסיר את ההצעה מהפרק. חיים שיין החרה החזיק אחריו ופרסם מאמר שבו האשים את ברק אובמה, את ג'ון קרי, את הפלסטינים וכמובן את השמאל הישראלי בהתנכלות למדינת ישראל. "מחר, בהדלקת נר ראשון של חנוכה, מהראוי לשמוח ולהודות על המהלך הדיפלומטי החשוב, שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו והמסייעים בידו הצליחו לשכנע את נשיא מצרים שלא להעלות להצבעה, בשלב זה, את ההצעה במועצת הביטחון", התפייט שיין. בפוסט שהעלה לדף הפייסבוק שלו הוסיף כי "מה שקרה אתמול בעניין ההצבעה באו"ם הוא גם מהנסים של חודש כסלו". לא פחות.
איך זה נגמר בסוף – כולם יודעים. באותו ערב הועלתה ההצעה במועצת הביטחון, ועברה ברוב מוחלט, מבלי שארה"ב הטילה וטו. כמה שעות לאחר מכן החל דן מרגלית (שקולו בנוגע להחלטת המועצה נעדר עד כה מ"ישראל היום") לטווח את טוכפלד ושיין מדף הפייסבוק שלו, שכמו חשבון הטוויטר שלו הולך וצובר תאוצה. "בבוקר עסקו עדיין פרשני החצר של ביבי בפולחן האישיות שלו וסגדו לאיגוף שביצע ושכנע את מצרים להימנע מהגשת הצעת ההחלטה להצבעה", כתב מרגלית. "אחד תקע בשופר בעזות מצח שה'השמאל הישראלי' היה שותף למהלך הפלסטיני. אבל ביבי כחשמונאי מודרני סיכל זאת. הכול מפני ש'השמאל' לא הבין שהעולם השתנה לבלי הכר. אעיד עליי: בתכנית הבוקר של הילה קורח ואברי גלעד בערוץ 2 ביום שישי הגבתי כי הסיפור לא תם וביבי צובר דיבידנד מוקדם מדי. תוך שעות התהפך הגלגל. סקרן לקרוא את פירושו של שופר-ביבי ביום ראשון, מן הסתם יישמע קולו כ'שברים, שברים, שברים'. אז מה יכתוב? לא שביבי פספס בענק, אלא ש'השמאל' שוב אשם".
כעבור יומיים, בראשון, קלע שיין לנבואתו המתבקשת של מרגלית, כאשר תקף את השמאל, ולא ויתר גם על מה שיכול להיראות כמו עקיצה לקולגה מעיתונו שלו. "ראשי ה-BDS, מובילי החרם נגד מדינת ישראל לצד גורמים מוכרים בשמאל הישראלי, מצטרפים גם הם לחגיגת השנאה", כתב. "גם חלק מהיושבים באולפני הטלוויזיה לא הסתירו בסוף השבוע את שמחתם על ההחלטה האנטי-ישראלית. יש רגעים שגם מהם אפשר לצפות למידה מועטה של פטריוטיות".
חיים שיין, התכוונת לדן מרגלית?
"לא יודע".
מה זאת אומרת "לא יודע"? אתה כתבת את המאמר.
"לא התכוונתי לדן מרגלית".
אז למי התכוונת?
"מה זה משנה למי התכוונתי? מי שצריך לדעת יודע. לא מעוניין להגיב על הדברים האלה".
דן מרגלית, תרצה להגיב?
"איני מתווכח בפומבי עם עמיתים מהעיתון".
קנאת סופרים תרבה קנאה
מה שלום מאזן האימה בין ynet ל"וואלה!"? בינתיים נשמר, תודה ששאלתם. בחמישי שעבר פרסם "וואלה!" אייטם שבו דורגו עשר האפליקציות הבזבזניות ביותר, הפוגעות הכי הרבה בחיי הסוללה של הסמארטפון. במקום השביעי בדירוג הופיעה אפליקציית ynet, המתחרה השנואה. בשעה 12:45 העלה "וואלה!" בדף הפייסבוק שלו לינק לכתבה, ולא התאפק מלהוסיף את ההערה העוקצנית "שימו לב איזו אפליקציה נמצאת במקום השביעי – רק אומרים".
כעבור יותר משלוש שעות וחצי, בשעה 16:24, הוסר המשפט מהפוסט.
בחלוף חמישה ימים, בשלישי האחרון, נסגר החשבון. זה קרה כאשר ynet פרסם כותרת ראשית על ח"כ באסל גטאס, שנשלח למעצר בית, מבלי לשים לב שבתמונה – רחמנא ליצלן – מופיע בגדול מיקרופון עם הלוגו של "וואלה!", המתחרה השנואה. עד מהרה תוקנה התקלה החמורה, והצילום הסורר הוחלף בתמונה אחרת:
ב"וואלה!" וב-ynet נמנעו מלהגיב.
כך פירסם אמנון אברמוביץ', אבל עזבו אתכם. מי זוכר?
איך הישג של כלי תקשורת אחד הולך ומיטשטש לו בכלי תקשורת אחר? לאט לאט, ובהדרגה. תשמעו סיפורונצ'יק:
לפני שבעה חודשים, ב-10 ביוני, פרסם לראשונה אמנון אברמוביץ' ב"אולפן שישי" (דקה 33:18) כי מלבד עניין מעונות ראש הממשלה, ארנו מימרן ו"ביבי טורס" מתקיימת בדיקה נוספת בעניין נתניהו שתוכנה אינו ידוע. "אני לא העיתונאי היחיד שלא הצליח לפענח את תוכנה", ציין אברמוביץ'. "זה נעשה בחשאיות מוחלטת, לכן אני לא יודע לומר מה זה ולאן זה מוביל".
יום לפני הידיעה ב"אולפן שישי" העלה גידי וייץ ב"הארץ", במרומז, את האפשרות כי פרשות נתניהו הידועות אינן היחידות שנחקרות. גם בן כספית רמז על כך בתכנית "שישי" בחדשות 10, אבל אברמוביץ' היה הראשון שדיווח במפורש כי קיימת פרשה נוספת. ואכן, עוד באותו ערב זכו בחדשות 2 לקרדיט בולט באתר "הארץ". כעבור שלושה ימים, ב-13 ביוני, קיבל גם אברמוביץ' עצמו קרדיט מכובד באייטם של דב אלפון ויניב קובוביץ', שפורסם בעמוד הראשון של "הארץ":
כעבור עוד שלושה חודשים, ב-8 בספטמבר, הזכיר גידי וייץ ב"הארץ" שוב את אותה בדיקה עלומה, אך הפעם הקרדיט ל"אולפן שישי" ו/או לאברמוביץ' לא ניתן:
עד כאן הכול בסדר. אלא שחלפו עוד ארבעה חודשים וביום שלישי האחרון, 27 בדצמבר, התפנה "הארץ" לטפוח לעצמו קלות על השכם, בגלל הפרשה ההיא. ומה עם אברמוביץ'? אולי בפעם הבאה:
ב"הארץ" נמנעו מלהגיב.
הגיע הזמן לחשוף, ארבעה חודשים ויום אחרי "פרוגי"
וכעת – איך אפשר בלי – קצת סוגה עילית:
הפרסום: "הגיע הזמן לחשוף את הפרטים על בר המזל שהצליח לתפוס את ליבה של כוכבת הילדים והשחקנית האהובה, עמית פרקש. מדובר ביאיר יונס בן ה-31, איש חיי לילה והבעלים של מספר פאבים מוכרים במרכז הארץ" (גיל משעלי, כתב הרכילות של "רשת", 26.12.2016).
המקור: "לאחר הפרידה מגפן ברקאי, וחמישה חודשים של רווקות, עמית פרקש מציגה את החבר החדש: אז תכירו – מדובר ביאיר יונס" (דינה גלוכמן, כתבת אתר הנוער "פרוגי" מבית ynet, 25.8.2016).
גיל משעלי, באמת הגיע הזמן.
"נראה לי שחוץ ממך ומעורכת פרוגי החמודה אורטל כהן, אף אחד לא שם לב לזה. זה נבלע איכשהו בין חשיפת הסיפור על הזוגיות החדשה של כוכבי תאג"ד אינה בקלמן ואור אדרי, המעבר של כוכבת הפורנו לשעבר ג'נה ג'יימסון לישראל, הזוגיות החדשה של רועי ניק ושירה נאור, ביטול החתונה של נתן גושן, הזוגיות החדשה של כדורגלן הפועל תל אביב ארון שוינפלד, פרטי החתונה של שוער הפועל תל אביב אריאל הרוש, המחזמר החדש המבוסס על סיפור חייו של אריק אינשטיין, איפה ומתי יתחתנו יהודה לוי ושלומית מלכה, איפה תיערך החתונה של מאיה ורטהיימר ואסף זמיר, בן הזוג החדש של קרן מיכאלי, איפה ומתי יתחתנו אדוה דדון וגלעד שלמור, פרטי החתונה של מרב פלדמן ואסף לייבוביץ', פרטים על בן הזוג החדש של ח"כ סתיו שפיר, שיר מורנו בהיריון ראשון, אליקו כהן בהיריון ראשון, תאונת הדרכים הסודית של עומר אדם ועוד כמה סיפורים שלא בטוח שיתנו לך להכניס. וחוץ מזה, כולנו בני אדם וכולנו טועים ככה שבטוח שתסלח לי, כמו שאני סלחתי לך כשטעית עם בר רפאלי והחתונה המדוברת כאשר התגוררנו באותו בית".
מניין הימים (2): לאן נעלמה שרה נתניהו?
בשבוע שעבר תוארה הצניחה החופשית בכמות הצילומים של שרה נתניהו ב"ישראל היום": מ-18 תמונות שפורסמו בעיתון במשך שישה שבועות, ל-6 תמונות בלבד שהופיעו בעיתון בששת השבועות שלאחר מכן. ובכן, לעת עתה נמשכת המגמה של "ישראל היום" לצמצם את מספר הצילומים של אשת ראש הממשלה.
מאז 5 בדצמבר ועד אתמול (רביעי), במשך 24 ימים תמימים (שיא של כל הזמנים), לא פורסמה בעיתון ולו תמונה אחת של שרה נתניהו. ולא שלא היו הזדמנויות: רק ביום שני האחרון השתתפו בנימין ושרה נתניהו בערב הוקרה לכוחות הכיבוי בחיפה, שלאחריו העלו אנשי הבוס לדף הפייסבוק ארבע תמונות שונות מהאירוע שבהן נראתה הגברת. חמישה ימים קודם, ברביעי שעבר, העניקו הנתניהוז' תעודות הוקרה לחברי הנבחרת הפראלימפית. גם כאן הועלו לפייסבוק ארבע תמונות שבהן נראתה אשת ראש הממשלה, גם הפעם העדיפו ב"ישראל היום" להתעלם מהאירוע המכובד ומהמצולמת הנוצצת.
רק היום (חמישי), יממה לאחר שפניתי לעיתון לבקש תגובה בנושא, הוכנסה תמונה קטנה של שרה נתניהו לתחתית עמוד 21:
האם ומתי תחזור שרה נתניהו בפעם הבאה אל דפי "ישראל היום"? ימים יגידו שבקרוב.
ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.
פולו-אפ? לא אצלנו
ריח ים ורוח סתיו ומיץ של תפוחי זהב ומין סגריר מתוק חמוץ קידם את פניי כשלפתע הטלפון צלצל. על הקו היה הקונספירטור.
"כהרגלך, הורביץ, שוב פספסת סיפור חם", הוא גיחך ביותר משמץ של שמחה לאיד.
"איזה סיפור?", נדרכתי.
"על 'ידיעות' שיצא מגדרו כדי לתת בכפולת האמצע שלו אייטם ענק ומפרגן לתכנית 'הצינור' של גיא לרר", הטעים הקונספירטור. "הנה, תסתכל:".
"נו, אז מה הבעיה?", התפלאתי. "למה לא לפרגן כשצריך?".
"אין סיבה שלא", הסכים הקונספירטור, "למעט העובדה שרק לפני שלושה חודשים אותה תכנית בדיוק פרגנה בטירוף לחשיפה של תומר אביטל ושל אתר 'העין השביעית' על כך שלב לבייב רכש את הווילה של נוני מוזס בסביון. מה דעתך, הורביץ? מה היה לביג-בוס של 'ידיעות' להגיד כשהוא ראה את האייטם המפנק לגיא לרר? אני מהמר שהיה אקשן".
"ואני משוכנע שזה בסך הכול צירוף מקרים", מיהרתי לומר.
"בחייך, הורביץ, כמה צירופי מקרים יכולים לקרות בגלגול חיים אחד?", התעצבן הקונספירטור. "תראה את באנר הפרסומת של מגדלי TLV שקפץ ביום שישי האחרון בטור של אלון עידן ב'הארץ', שבו הוא תיאר את הבחילה שיש לו בעקבות השלט הכי מכוער שנתלה אי פעם בנתיבי איילון, שהוא לגמרי במקרה של מגדלי TLV. גם זה צירוף מקרים בעיניך?".
"בוודאי, איזו שאלה", התפלאתי. "מה זה עוד יכול להיות?".
"זה יכול להיות הרבה דברים, שכדאי שתתחיל לחקור", התפרץ הקונספירטור. "הנה, איך אתה מסביר את העובדה שבתחילת השנה, בינואר 2016, רביב דרוקר הופיע על גבי השער של 'ליברל', ובסוף השנה, בדצמבר 2016, אותו דרוקר הופיע על גבי השער של מוסף 'הארץ', ובשניהם הוא קיבל כמעט בדיוק את אותה הכותרת?".
"לא יודע", מלמלתי. "אם כי יש לי בדל של רעיון איך העניין נגרם".
"אתה מעייף אותי, הורביץ", נאנח הקונספירטור. "אני כבר חושש לשתף אותך בחשדות שלי, כי תמיד אני מקבל ממך את אותה תשובה".
"לא נורא, תשתף בכל זאת", ביקשתי.
"אם אתה כל כך מתעקש, לוחץ עליי בלי הפסקה ועושה לי כזו אישית לוחצת אז בסדר", נעתר הקונספירטור. "ביום חמישי בבוקר, 12 שעות אחרי שברוך קרא חשף בערוץ 10 שהיועץ המשפטי אישר לזמן את נתניהו לחקירה פלילית במשטרה, עדיין לא הופיע על זה שום אייטם פולו-אפ בדף הבית של אתריmako ו'רשת' שבהם עולים האייטמים של המתחרים בחדשות 2. איך זה יכול להיות, הורביץ? אפילו ב'וואלה!', אתר שלא חשוד באיבה גלויה כלפי ביבי, פורסמה די מהר ידיעת פולו-אפ, ורק בשני האתרים האלה לא".
"מה אתה סח", התפלאתי.
"מה שאתה שומע", נהם הקונספירטור. "נו, מה תגיד עכשיו? גם זה צירוף מקרים?".
"לא בהכרח", הפתעתי. "במקרה הספציפי הזה ייתכן שמדובר בסתם קנאת סופרים".
ואם כבר קנאת סופרים, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 10 וש-mako מתחרה באתר "וואלה".
לטור של השבוע שעבר: איפה ביצעה שרה נתניהו צניחה חופשית?
כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il