– שלום, אני מדברת עם עודד כרמלי?
– כן.
– אתה עודד כרמלי מחבר הרומן "כלכלת בית"?
– כן.
– שלום, מדברת שרה מהוצאת קונטנטו. מצאנו את הרומן שלך מתאים להפצה בינלאומית. אני רוצה לתאם לך פגישה עם המנכ"ל שלנו, נתנאל סמריק.
האמת? לא האמנתי למזלי הטוב. "כלכלת בית" ראה אור ב-2009. נצח וחצי במונחים של שוק הספרים המקומי. מי זוכר אותו בכלל? והנה, יום בהיר אחד רוצים להפיץ אותו בחו"ל.
ברור שאבוא לפגישה עם המנכ"ל, אני אומר למזכירה. אמנם מעולם לא שמעתי על הוצאת קונטנטו, ושמעתי על כל ההוצאות בישראל, אבל עובדה: יש להם מזכירה, יש להם אתר יפה, יש להם משרדים ברחוב הברזל בתל אביב. הייתי הולך לפגוש את גרגמל אם הייתה לו מזכירה, אתר ומשרד ברחוב הברזל.
אבל אז אני עושה גוגל על אותו מנכ"ל הוצאת קונטנטו, נתנאל סמריק. התוצאה הראשונה בגוגל: "17 יוצרים נגד נתנאל סמריק: מבטיח הבטחות, לוקח כסף – אך לא מקיים". התוצאה השנייה בגוגל: "תלונות חדשות נגד נתנאל סמריק: 7,000 שקל עבור כמה דקות בטלוויזיה".
חה! הם רצו להוציא ממני כסף! שזה בסדר, כן? כולנו צריכים להתפרנס, אבל בחייאת – תבחרו את הטרף שלכם בחוכמה. אם סמריק היה עושה עלי את הגוגל המינימלי שאני עשיתי עליו, הוא היה רואה שאני עיתונאי. והדבר האחרון שהוא רוצה זה להסתבך עם עיתונאי. בקיצור, אני מחליט ללכת לפגישה במשרדי קונטנטו יחד עם ידידי הקטן והנאמן, מכשיר ההקלטה.
אם זה רב מכר, איפה כל התמלוגים?
אבל לפני שנגיע לפגישה עצמה, כמה מילים על מר נתנאל סמריק, מעשיו ומעלליו. סמריק הוא איש תקשורת, יוצא גל"צ ועורך לשעבר בתכנית "עובדה". אם תראו אותו ברחוב, סיכוי טוב שתזהו אותו מהטלוויזיה. יחד עם אשתו אסנת, סמריק הפיק מספר תכניות טלוויזיה, כמו "שישי בגאון", ואף הנחה שתיים מהן: "היוצאים לאור" בערוץ 10 ו"ישר ללב" בערוץ 2. עוד נחזור לתכניות הטלוויזיה הללו בהמשך (גילוי נאות: אתר מאקו שייך ל"קשת", המתחרה בערוץ 10 וב"רשת").
ב-2008 (או ב-2001, או כבר לפני 25 שנה, שום דבר לא ברור כשמדובר בסמריק) הזוג הקים את הוצאת Contento de Semrik (או Contento Now. באמת שלא הצלחתי להבין). הקטלוג של קונטנטו מונה מאות ספרים, חלקם ספרים מאת מחברים מוכרים כמו יעקב פרי, אושרת קוטלר, ארז ביטון, גילה אלמגור, דורון אלמוג, כרמי גילון, אילן הייטנר, מיכאל הרסגור, יום טוב סמיה ואיתן הבר.
לפי כתב התביעה שהגישו ביולי 17 סופרים נגד הוצאת קונטנטו בעזרת עורכי דין דניאל בוסתנאי ומרינה נוביצ'קוב, ככה עובדת השיטה: קונטנטו מצלצלת לסופרים, אומרת בעברית מאונגלזת שהם "מצאו את" ספרם מתאים להפצה בינלאומית באמזון, לשוק האמריקאי או לשוק הסיני, ומזמנת אותם לפגישה עם סמריק. בפגישה, סמריק חלקלק הלשון מבטיח לסופרים הרים וגבעות. תמורת הררי כסף, כמובן.
בפועל, טוענים התובעים, החברה אינה משווקת את הספרים, אינה חושפת את דו"חות המכירה, אינה משלמת את התמלוגים, ממשיכה להחזיק את הסופרים כבני ערובה גם לאחר תום החוזה ואף רושמת את עצמה כבעלת זכויות היוצרים. לפי גורמים בתעשייה, אותם סופרים שמבקשים לקבל את זכויות היוצרים שלהם, שכאמור מעולם לא ניתנו לקונטנטו, חזרה, מתבקשים להצהיר בכתב כי "אני מוקיר תודה גדולה על תהליך ההפקה וההפצה של הספרים שנעשו לשביעות רצוני המלאה ואני מלא שבחים לצוות של קונטנטו על הליווי והשרות המסור לאורך שנים ארוכות".
"הספר שלי היה רב-מכר בישראל", מספרת א', אחת מהתובעות, שבחרה להישאר בעילום שם. "הגעתי לסמריק ב-2010 עם ספר מתורגם לאנגלית, וחתמנו על חוזה הפצה באמזון לשנתיים".
לדבריה, החוזה שהיה אמור להסתיים ב-2012 עוד לא הסתיים מבחינתו של סמריק. "הוא עדיין מוכר את הספר שלי. הוא לא מוכן להוריד אותו מאמזון. ובמשך כל הזמן הזה לא קיבלתי את דו"חות המכירה ובקושי קיבלתי תמלוגים. והכי מכעיס: הספר רשום תחת שמו. הוא טוען שמכרתי לו את הזכויות על הספר, שזה כמובן בולשיט. מכרתי לו את זכויות ההפצה בלבד. הספר הזה היה אמור להיות ירושה לנכדים שלי, לא לנכדים שלו".
בנוסף להפרת החוזה, א' מתארת מסכת התעללות נפשית. "כל השנים האלה הכול דחיות, סיפורים ושקרים. סמריק הוא כולו שנטי בנטי. רוחניות, אור ואהבה. אבל מתחת לפני השטח הכול הונאה. פעם אחת הוא שלח לי תעודה, שאפשר למסגר ולתלות על הקיר, שהספר שלי רב-מכר באמזון. 'תעלי את זה לפייסבוק שלך!', הוא הודיע לי בחגיגיות. ובאמת עשיתי את זה. הראיתי לחברים שלי. שמחתי. התגאיתי. ואז עוברים כמה חודשים ואני שואלת אותו: אם זה רב-מכר, בעברית, לפי אבן שושן, ספר שמכר הרבה עותקים, אז איפה כל התמלוגים? והוא אומר: 'לא, אין תמלוגים, זה בקושי נמכר'. בדיעבד אני יודעת שהספר היה 'רב-מכר באמזון' פשוט כי סמריק העלה אותו במבצע להורדה חינם".
"טריק נוסף של סמריק", מספרת א', "הוא לשלוח את אחד העובדים שלו, שמתחלפים שם כל שבועיים, לשקר לסופרים. קצת לפני תום החוזה בינינו, אחד העובדים, 'מנהל יחסי החוץ' בשם ג'ק, קרא לי למשרד עם חדשות טובות. באתי עם בעלי, מזגו לנו יין והודיעו לנו שיש מפיץ מאוד ידוע בקנדה שמעוניין בספר שלי. 'עד כריסמס', הוא אמר לי, 'הספר שלך יהיה על כל המדפים בכל החנויות בקנדה, באנגליה, בארצות הברית'. ראיתי כוכבים בעיניים. יצאתי לחגוג עם בעלי. ואז עובר כריסמס, עובר חנוכה – ושום דבר. אז אני מצלצלת לסמריק והוא אומר: 'ג'ק אמר את זה? לא, בטח לא הבנת נכון". מה לא הבנתי נכון? נולדתי בארץ. אני מדברת עברית על בוריה. זה כל כך אכזרי לשחק ככה עם החלומות של סופרים".
פרשייה נוספת קשורה לפועלו של סמריק כאיש תקשורת. שתי תכניות הטלוויזיה של סמריק, "היוצאים לאור" בערוץ 10 ו"ישר ללב" בערוץ 2, הורדו מהמסך לאחר שהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו גילתה שסמריק מוכר אייטמים בכסף, כחלק מ"חבילת שיווק זהב" לסופרים בהוצאת קונטנטו.
כך, למשל, טל חרותי סובר חשפה ב"דה מרקר" שסמריק מכר לנומורולוג יעקבי נשר ראיונות בתכנית "ישר ללב" בערוץ 10 תמורת 7,000 שקל לכל תכנית. לדברי נשר, ההסכם עמד על 24 פרקים תכניות ב-150 אלף שקל, וגם את ההסכם הזה, שלא היה חוקי מלכתחילה, סמריק הפר כשלא שידר את כל הראיונות. סמריק מסר בתגובה לאותה כתבה כי "חברת קונטנטו דה סמריק פועלת נמרצות, כפי שפעלה מאז ולתמיד, לקידום לקוחותיה באמצעים השונים: בירידי ספרים בינלאומיים, בקמפיינים דיגיטליים בשפות שונות ובאולפני טלוויזיה בדיגיטל, בארץ ובחו"ל ועל כך יכולים להעיד מאות לקוחותיה המרוצים. כאן המקום להבהיר שלידי קונטנטו דה סמריק טרם הגיעה תביעה כלשהי. במידה ותקבל לידיה תביעה, תוכל ללמוד את הטענות ולהתייחס אליהן כדבעי ובהתאם, למול הערכאה השיפוטית הרוולנטית".
כמו לדבר עם ספר של רובין שארמה
נו, אחרי כזה בילד אפ הייתי חייב לראות את האיש בפעולה. רציתי לראות מה מיוחד כל כך באותו נתנאל סמריק, שאפשר לו להחתים כרישים שמנים כמו אלופים, פוליטיקאים, פרופסורים וחתני פרס ישראל.
וסמריק לא מאכזב. כשאני מתיישב במשרדו המפואר, הוא לא מתיישב מאחורי השולחן, אלא גורר כורסא ומתיישב מולי. "שלום", הוא אומר לי ומחייך ברוך, כאילו אנחנו חולקים איזה סוד אינטימי. זאת לא פגישת עסקים בין סופר למפיץ. זה טיפול פסיכולוגי או סשן קאוצ'ינג.
בכלל, לדבר עם נתנאל סמריק זה כמו לקרוא ספר של רובין שארמה: הכול אופטימי ומחזק, אבל חצי מהזמן אין לך מושג על מה הוא מדבר. "אם יש בתוכך אולי מחשבה שהספר לא מיצה את מלוא הדרך", הוא אומר לי, "אפשר לתת לו חיים חדשים. בוא ננסה לבנות את זה ביחד. אנחנו בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. מה אתה רוצה שתהיה התוצאה, בין אם מחולל התוצאה הוא הספר, הטיזר שבזכותו קראנו לך לפה, או שמחולל התוצאה הוא אתה, זאת תהיה התוצאה. מה אתה חושב בלב שלך?". בלב שלי אני חושב: וואו, איזה קשקשן.
אני מנסה לנווט את השיחה חזרה למכירות. "בראייתי", מסביר סמריק, "הפרספקטיבה שדרכה אני תופס את הספרים היא לא מכירות. שיווק הוא כלי שעוזר לפתוח את התודעה. ואם לך יש גולדן סטאר במצח, שכתוב עליו שנועדת עכשיו למכור עשרת אלפים או מאה אלף ספרים בעולם, אז הלוואי. מבחינת הקארמה, אם אתה עושה משהו עבור מטרה טובה, העולם ישלח לך בדיוק את מה שאתה צריך. זה הסוד".
בשלב הזה סמריק יוצא מהחדר לדבר עם אחת העובדות שלו, ואומר בקול רם: "איזה יופי, נהדר, נהדר". הוא חוזר וקורא לי לבוא. "בוא לראות את המטבח. הסירים פה שקופים". בחדר השני סמריק והעובדת מראים לי סרטון שהעלו לעמוד הפייסבוק של קונטנטו, המציג ראיון שערך סמריק עם אחד מסופרי ההוצאה ב"אולפן הטלוויזיה" שלו, למרות שהתכנית "ישר ללב" לא משודרת כבר למעלה משנה.
"תראה", הוא מתגאה, "זה תופס, יש תגובות, הסופר שם את כל האנרגיה שלו, אז כל מה שצריך להיפתח לו יפתח". אני מתאפק שלא לצחוק. לסרטון יש 47 לייקים, וזה אחרי שהוא קודם בתשלום בפייסבוק. אני שואל את סמריק מתי הקמפיין עלה. "זה עלה עכשיו", אומר סמריק, למרות שאני רואה על המסך מולי שהפוסט הממומן בעל 47 הלייקים עלה ב-23 באוגוסט.
כשאנחנו חוזרים למשרד, אני אומר לסמריק שעשיתי גוגל עליו לפני שהגעתי לפגישה, וקראתי על התביעה.
"לקוחה אחת שהייתה פה לא הייתה מרוצה מכמות המכירות", הוא מסביר. "אבל אנחנו אומרים כל הזמן: איטס נוט אבאוט סיילס. היא הצליחה לאסוף קבוצה של אנשים שרוצים לסחוט מאתנו כסף. להגיד לך שזה נעים? ממש לא. התופעה הזאת של שיימינג... ועוד בחסות בית משפט... פנימית אני בשקט מוחלט, אבל אני מודה לך על השאלה. אם יש סיכוי שהתהליך בינינו יצליח, חשוב שיהיה ערוץ שדרכו יהיה אפשר לאוורר כל תחושה. אם התקשורת בינינו תזרום, אז התקשורת תזרום בינך לבין העולם".
אחרי השאלה שלי, פתאום סמריק צריך "לעשות טלפון". שוב אני שומע הרבה "איזה יופי, נהדר, יופי". בסוף השיחה הוא אומר לי: "לפעמים אנחנו מפקששים בהתחלה, אבל בדיגניטי שלנו מול עצמנו, בקילינג אינסטינקט שלנו, אנחנו מכוונים מסלול מחדש כדי שהסופר יהיה מרוצה. הנה, השיחת טלפון שהייתה לי עכשיו עם סופרת שלנו: ייצגנו אותה ביריד הספרים בלונדון באפריל, ולא היינו מספיק מרוצים מהתוצאות, אז המשכנו את התהליך הזה בסין וקיבלנו הדהודים נהדרים מממשלת סין".
אני שואל את סמריק כמה תעלה לי חבילת השיווק, אפילו שאין לי מושג מה היא כוללת. בשיחה של קרוב לשעתיים, האיש הציע לתרגם את הספר שלי, שאותו בכלל לא קרא, לאנגלית ("לפנות מערבה") או לסינית ("סין זה העתיד"), להדפיס אותו או לעלות אותו כספר דיגיטלי לאמזון, לפתוח לי בלוג, לראיין אותי ב"אולפן הטלוויזיה" שלו או לשווק אותי ב"פלטפורמות דיגיטליות" – מה שזה לא אומר. כנגד כל משפט שאני אומר, לסמריק יש איזה שירות עמום להציע.
והמחירים עמומים בהתאם: "בשורה התחתונה זה מה שאתה רוצה", אומר סמריק. "זה יכול להיות תהליך דק ומינימלי של ששת אלפים שקל, לפני מע"מ, או תהליך ממושך יותר של שנים עשר אלף, לפני מע"מ, או ליווי מתמשך ועמוק שיכול גם להגיע למאות אלפי שקלים. ואם נכון לחלק את זה ל-36 תשלומים חודשיים, אז לט איט בי". פתאום אני קולט שעל השולחן המהודר עומד מכשיר סליקת אשראי. כמו בקיוסק.
כשאני מבקש עוד זמן לחשוב על זה, סמריק נדרך. פתאום הכול דחוף מאוד. יריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט יערך בחול המועד סוכות. "נחזור עם כרטיסי ביקור ממו"לים. ומי יהיה שם טו קאש אין? אתה. אתה איש המכירות הכי טוב של עצמך".
אני שוב מבקש עוד זמן לחשוב על זה, אבל סמריק כבר מתיישב לנסח חוזה על המקום. החוזה: אני מתחייב לשלם לקונטנטו דה סמריק 12,000 שקל, לפני מע"מ, ודה סמריק מתחייב שלא להתחייב לשום דבר. "הנני מאשר/ת כי לא הובטח לי על ידכם תוצאה כלשהי". חלום. איפה חותמים?
נתנאל סמריק מסר בתגובה: "הכל הבל הבלים רק הבל, דיבה ולשון הרע. אין בכוונת חברת קונטנטו דה סמריק לנהל הליך משפטי מעל גלי האתר ובאמצעי המדיה השונים, למגינת לבם של התובעים. מדובר בקמפיין השמצה מתוזמן ומתוזמר היטב, כאשר יד נעלמה שמושכת בחוטים, שהאינטרסים שלה טרם נתבררו לנו באופן סופי, עומדת מאחוריו. לא למותר לציין שאין כל ממש בטענות השקריות הללו, אשר נפלו על ראשינו כרעם בהיר. כידוע, חברת קונטנטו פעלה ופועלת תמיד לטובת מאות לקוחותיה המרוצים, תוך השקעה אדירה של זמנה, כספה ומרצה בשיווק וקידום היצירות והיוצרים. אותן טענות, שגובלות בדברי בלע, השמצות ולשון הרע, גורמות לחברה לנזקים הן כספיים והן לשמה הטוב, ובכוונת החברה להגיש תביעות בעניין, באופן אישי, כנגד כל מי שהוציא דיבתה".