לסרטי אנימציה יש מקום ייחודי בלב הקולקטיבי שלנו. כמעט כולנו גדלים עליהם, וכמעט כולנו מגדלים עליהם - כי אנחנו רוצים לחלוק עם הילדים את החוויה שעברנו בעצמנו, או כי סוף אוגוסט ומיצינו את כל אפשרויות ההעסקה אז נכנסו איתם לסרט הראשון שמציג בקניון וקיווינו לטוב, אם כי היינו מוכנים להסתפק במזגן. ככה או ככה, סרטים מצוירים מלווים אותנו לאורך חיינו, נשארים איתנו שנים רבות לאחר חוויית הצפייה הראשונית. אבל מהו הסרט המצויר האהוב ביותר על הישראלים?
לפני מספר שבועות, כשהפנינו את השאלה הזאת אליכם, תהינו לגבי מידת ההיענות לסקר שהציג את 101 המועמדים לתואר סרט האנימציה האהוב ביותר בכל הזמנים. ובכן, הנה עוד ראיה לכך שהדברים האלה צרובים בלבבות: בסקר נמנו כ-140 אלף הצבעות. אז נכון שזה לא הופך אותו למדגם מייצג מבחינה סטטיסטית, אבל אנחנו מרגישים שהכמות לבדה מבטיחה שהתוצאות בהחלט מעידות במשהו על טעמם של הישראלים. דבר נוסף שתהינו לגביו הוא שאלת ההגמוניה של דיסני, או במילים אחרות - האם לא נקבל פשוט דירוג של סרטים אהובים מהבית עם אוזני העכבר. התשובה היא לא, או לפחות לא לגמרי. וזה הזמן לדבר על התוצאות.
במבט-על, העשירייה הפותחת שלנו - כלומר שלכם - אכן מציגה שליטה של אולפני דיסני. אבל (וזה אבל גדול), זה רק בהנחה שסופרים את הכותרים של פיקסאר כחלק מהמניין של נציגי דיסני. ובעוד שהאחרונה היא הבעלים של פיקסאר מאז שנת 2006, הסרט של פיקסאר שהגיע למקום הגבוה ביותר - "צעצוע של סיפור", שנתתם לו את המקום הרביעי - נוצר ב-1995, כשפיקסאר הייתה חברה צעירה בבעלות סטיב ג'ובס, ודיסני הייתה בכלל מתחרה שלה. סרט נוסף בטופ 10 שמערער על ההגמוניה של דיסני הוא זה שסיים עם מדליית הארד, "שרק" (2001): לא רק שמדובר בסרט של אולפני דרימוורקס, אלא שחלק בלתי נפרד מהאג'נדה שלו היה לעשות צחוק מכל הקונבנציות של סרטי האנימציה מבית דיסני. ואם להאמין לפולקלור ההוליוודי, אז דמותו של הנבל לורד פרקוואד נוצרה בכלל בהשארת מייקל אייזנר, לשעבר הבוס של דיסני ומי שפיטר ב-1995 את ג'פרי קצנברג, שמצדו הלך והפך למנכ"ל דרימוורקס.
איך נראית שאר הרשימה, ומי הגיע למקום האחרון? לתוצאות המלאות
בסופו של דבר, הנתון הבולט והחשוב ביותר בעשירייה הפותחת הוא הזכייה הגורפת של "מלך האריות" במקום הראשון. סרטה של דיסני מ-1994 קיבל 8,374 מהקולות שלכם, כמעט כפליים ממה שהשיג המדורג שני, "אלאדין" (דיסני, 1992). והעניין הוא שהפערים האלה אינם אופייניים לסקר כולו: בין "אלאדין" שמדורג שני ל"שרק" שבמקום השלישי מפרידים רק כ-700 קולות, ואילו בין המפלצת הירוקה של דרימוורקס לצעצועים של פיקסאר מפרידים רק כ-800. במילים אחרות, "מלך האריות" הוא המלך הבלתי מעורער. אגב, ב-IMDb - האתר שמשקלל בין השאר ציונים של גולשים וצופים מכל העולם - המלך מדורג במקום השלישי מבין סרטי האנימציה עם ציון 8.5. במקום השני ניצב שם "המסע המופלא" (רק במקום ה-41 בדירוג שלכם), ובראשון "ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש" (רק 68 אצלכם!).
אי אפשר לסיים את הדיון בעשירייה הפותחת שלכם בלי אזכור ל"ספר הג'ונגל" (דיסני, 1967): הוא לא רק הסרט הוותיק ביותר בטופ 10 (ולמעשה בטופ 20), אלא גם יצירה שיש המוקיעים אותה כיום כלוקה בגזענות. במוקד נמצאת סצנת הקופים, שבה הזמר השחור לואי פרימה מגלם בקולו את המלך-קוף לואי, ויש שמנתחים את היצירה כולה כשיר הלל לסגרגציה או הפרדה גזעית, בין השאר בגלל מעמד הסיום שמחזיר את מוגלי אל בני האדם למרות שגדל בין החיות. כך או כך, נראה שהקהל בישראל אינו מיישר קו עם האופן שבו תרבות ה-Woke (בהקשר זה ראוי לציין ש"ספר הג'ונגל" לא נכנס לטופ 25 בדירוג IMDb) שופטת את הקלאסיקה הזאת.
גם בעשירייה השנייה שלכם ושלנו מופיעים שלושה סרטים שיצרו המתחרות של דיסני - "נסיך מצרים" (דרימוורקס, מקום 11), "עידן הקרח" (בלו אייס, מקום 14) ו"מדגסקר" (דרימוורקס, 15). נוסיף את "מוצאים את נמו" ו"מפלצות בע"מ", שניהם של פיקסאר הטרום-דיסנית, ונקבל עשירייה שמחצית ממנה היא חוץ-דיסנית. מצד שלישי, אין ספק בכלל שהקהל בישראל מוקיר את המורשת של האולפן עם העכבר - כש"בת הים הקטנה", "מולאן" ו"היפה והחיה" מצטרפות ל"ספר הג'ונגל" במניין הקלאסיקות של האולפן בטופ 20.
עכשיו, מה לגבי "לשבור את הקרח"? היה כאן במערכת מדור התרבות מי שהימר עליו כמנצח הגדול של הסקר כולו, אבל הלהיט הענק של דיסני סיים רק במקום ה-13. בכלל, אם יש דבר שמאפיין את הסרטים שהגיעו לפסגה זה גילם הממוצע: רובם חגגו כבר יום הולדת 20. יש גם צעירים יותר, כמו "מואנה" (2016) ו"הקול בראש" (2015), אבל בגדול נתתם פור לוותיקים. מה זה מוכיח? בעיקר את הנקודה שממנה התחלנו: הסרטים האלה *נשארים*.