השערורייה החדשה מבית וודי אלן היא לא הפעם הראשונה שבה הוליווד נחשפת לצד האפל של אחד מגדולי הבמאים שעורר את נקיפות המצפון של האומה האמריקאית כבר שני עשורים. היחסים הרומנטיים עם בתו המאומצת ולימים אשתו, סון-יי, הגירושים המכוערים ממיה פארו וההאשמות בדבר ההתעללות המינית בדילן שעלו כבר אז (ובוטלו מאוחר יותר על רקע חוסר ראיות), ההתנערות של ילדיו ממנו והשמועות הבלתי פוסקות על אישיותו הגבולית והנוירוטית, סטיותיו המיניות וחיבתו העזה לנערות בנות 17 – זה אותו סיפור ישן ומוכר עד כאב על הגאון המשוגע, זה שגורם לקהל להיקרע בין הרצון לצפות ביצירות הנהדרות שלו לבין הדחף המוסרי להחרים אותו.
גם הפעם, האמת חמקמקה ומתעתעת כמיטב המסורת ההוליוודית. זה התחיל מהמכתב של דילן פארו, בתו המאומצת של אלן, שהפך בתוך שעות ספורות לאחת השערוריות המטרידות בתולדות הוליווד: "איזה סרט של וודי אלן אתם הכי אוהבים? לפני שתענו, אתם צריכים לדעת: כשהייתי בת שבע, וודי אלן לקח את ידי והוביל אותי לעליית גג מעומעמת בקומה השנייה בבית שלנו. הוא אמר לי לשכב על הבטן ולשחק עם רכבת הצעצוע של אחי. ואז הוא תקף אותי מינית".
בטקסט המצמרר, שפורסם בבלוג של העיתונאי זוכה הפוליצר ניקולס קריסטוף באתר הניו יורק טיימס, היא מתארת שגרה של יחסים לא הולמים בין אב מאמץ לבתו הקטנה: יותר מדי אינטימיות, יותר מדי ליטופים ותחושה תמידית שעליה לנוס מפניו.
"מאז שאני זוכרת את עצמי, אבא שלי היה עושה לי דברים שלא אהבתי", פארו כותבת. "לא אהבתי את התדירות שבה נהג להרחיק אותי מאמא שלי, מהאחים שלי ומהחברים שלי כדי שיוכל להיות לבד איתי. לא אהבתי כשנהג לתחוב את האגודל שלו לתוך הפה שלי. לא אהבתי כשהוא היה מניח את ראשו על חיקי העירום ונושם בכבדות. הייתי מתחבאת מתחת למיטות או נועלת את עצמי באמבטיה כדי להתחמק מהמפגשים האלה איתו, אבל הוא תמיד מצא אותי".
להקת עורכי דין מטעמו של אלן ומטעמה של משפחת פארו כבר הספיקה להתראיין תחת כל מצלמת טלוויזיה רעננה, וצבא הלוחמים של שני המחנות מיהר להגיב. בצדה האחד של הזירה, פרסונות כמו ברברה וולטרס מתייצבות להגנתו של אלן. בצדה השני, כוכבות כמו לינה דנהאם, יוצרת "גירלז", תומכות בפארו. "הייתי עם וודי הרבה פעמים וראיתי אותו עם שתי בנותיו שאימץ עם סון-יי" אמרה וולטרס השבוע בתכנית שלה, THE VIEW. "מעולם לא ראיתי אבא אוהב, אכפתי ורגיש כמו וודי לשתי הבנות האלה". כשהמנחה שלצדה, שרי שפרד, תקפה את הטענות האלה, וולטרס הוסיפה: "אני לא יודעת לגבי דילן, אני יכולה לומר רק את מה שראיתי... ברור שהיא מאוד כועסת אבל היא עושה את זה עכשיו כי הוא מועמד לפרס... אפשר לשפוט אדם רק לפי מראה עיניך, לעובדה שהוא אוהב 'נשים צעירות' לא קשור לטענות האלה". בצד השני, לינה דונהאם, שצייצה ל-1.3 מיליון העוקבים שלה בטוויטר קישור למכתב של פארו וכתבה "לשתף בדרך הזו זה אמיץ, חזק ונדיב. בבקשה קראו".
אז למי להאמין? האם וודי אלן הוא בסך הכל קורבן של האשמות שקריות ומרושעות? האם הוא סוטה מין ופדופיל שראוי להיכלא? האם צריך להפריד בין האדם לעבודתו – ואולי בכלל אלן היה מאז ומעולם כזה, וכולם פשוט בחרו להעלים עין?
וודי, אני והפסיכיאטרית שלו
אלן, 78, החל את דרכו ככותב כשהיה בן 19, בתכנית המיתולוגית של אד סאליבן – עבודה שגם זיכתה אותו בפרס אמי. הסרט הראשון שלו כבמאי היה "קח את הכסף וברח" ב-1969 ומשם נסקה אחת מקריירות הבימוי, התסריטאות והמשחק המצליחות בתולדות הוליווד. הוא כתב ו/או ביים בסך הכל כ-73 סרטים עד היום, בין היתר "הרומן שלי עם אנני", "מנהטן", "שושנת קהיר הסגולה", "חנה ואחיותיה", "ויקי, כריסטינה, ברצלונה" ו"חצות בפריז". בסרטו האחרון, "יסמין הכחולה", הוא חזר לניו יורק אהובתו, אותה שילב עם סן פרנסיסקו למה שנחשב לאחד מסרטיו הטובים בעשור האחרון וזיכה אותו ואת קאסט השחקנים במועמדויות לאוסקר.
הסיפור של וודי אלן ומיה פארו התחיל ב-1980. הוא היה הבמאי המושחז שכבר הספיק להתחתן ולהתגרש פעמיים – פעם אחת להרלין רוזן, כשהיא הייתה בת 16 בלבד והוא בן 19, נישואים שהחזיקו מעמד חמש שנים, ובפעם השנייה ללואיז לסר, לה היה נשוי ארבע שנים. פארו הייתה גרושתם של פרנק סינטרה ושל המשורר אנדרה פרווין והביאה איתה לתוך היחסים האלה את שלושת ילדיה המאומצים מווייטנאם - לארק, סאמר וסון-יי. הצמד החדש של עולם הקולנוע לא הסתיר את האהבה שלו: פארו כיכבה ברבים מהסרטים של אלן, ולמרות שמעולם לא נישאו וחיו בבתים נפרדים, החליטו לאמץ יחד שני ילדים - מישה ודילן. בנם הביולוגי, רונאן, נולד ב-1987. שנים מאוחר יותר, ב-2013, תטען פארו בראיון למגזין "ואניטי פייר" שייתכן כי אביו הביולוגי של רונאן הוא דווקא פרנק סינטרה, איתו מעולם לא ניתקה לגמרי את היחסים.
על פניו, החיים התנהלו כשורה, ככל האפשר במונחים הוליוודיים (אם מתעלמים מהשמועות על רומן שאלן ניהלעם האקסית שלו, דיאן קיטון). בפברואר 1991 ה"ניו יורק טיימס" אפילו הספיק לפרסם ראיון זוגי עם הפאוואר קאפל הניו יורקי ונראה היה שהם בדרך הנכונה להפוך למותג מבוסס. אלא ששנה אחר כך, בפברואר 1992, פארו מצאה בביתו של אלן תמונות עירום של בתה המאומצת, סון-יי, שהייתה אז בת 19 או 21 (גילה הביולוגי לא ידוע) והכל התפוצץ. בזמן שהעולם התלבט איך להתמודד עם הפרשה המביכה הזו, שכללה מערכת יחסים רומנטית בין גבר בן 56 לבתו המאומצת הצעירה ממנו ביותר מ-35 שנה, פארו המזועזעת התכוננה למאבק המשמורת על ילדיהם. ואז, ב-5 לאוגוסט 1992, יום לפני הדיון בבית המשפט, ניגשה אליה דילן בת השבע ושאלה האם גם אבא שלה נהג לגעת בה, כפי שאלן נוגע בה. היא סיפרה לה מה קרה בינה ובין הבמאי המפורסם בעליית הגג, ופתחה עוד סאגה משפטית שלמה.
סיפור הפרידה אוורר לחלל העולם את כל הכביסה המלוכלכת שהצטברה אצל פארו ואלן ביותר מעשור של זוגיות. בספרה האוטוביוגרפי "What Falls Away" שפורסם ב-1997, מתארת פארו את החיים לצידו של הבמאי הנודע ומציירת תמונה של אדם מעורער וחרדתי להפליא. כך למשל היא מתארת כיצד נהג לבקש מהמזכירה שלו לתאם ביניהם את הפגישות בתחילת מערכת היחסים, ואיך לא הצליח לבטא את שמה כשהיו לבדם. על ההיפוכונדריה שלו היא כותבת בהרחבה: "לא שמעתי על אף אחד שמחובר לרופאים שלו כמו וודי אלן...היה לו רופא לכל חלק וחלק בגופו. לפני כל יציאת סרט חדש, הוא ערך הקרנה לרופאים שלו ונשותיהם... היה לו מדחום משלו בדירה שלי ובכיס תמיד הסתובב עם קופסה כסופה מלאה בכדורים, לכל תרחיש אפשרי... היינו שלושה אנשים במערכת היחסים הזאת: וודי, הפסיכיאטרית שלו ואני. אף החלטה לא התקבלה בלעדיה. הוא אפילו לא קנה מצעים בלי לדבר איתה קודם. אני יודעת שכמה מהסשנים שלהם התמקדו בשאלה האם עליו לעבור מסאטן לכותנה".
פארו כתבה בספר גם על יחסיו התמוהים עם דילן: כיצד נהג ללחוש לה כל הזמן ולקחת אותה איתו למיטה "להתכרבל" כשלבש תחתונים בלבד. בכתבת פרופיל על המשפחה, שפורסמה ב"ואניטי פייר" בנובמבר 1992, מפורטת האובססיה שפיתח אלן לדילן הקטנה, כפי שהעידו מקורבים להם: "אלן מתואר שוב ושוב כאובססיבי לגמרי כלפי הילדה הקטנה והבלונדינית. נראה כאילו הוא לא מסוגל להוריד ממנה את הידיים", מתארת העיתונאית מורין אורת'. "כשהיא ניסתה ללכת לשחק, הוא נהג לעקוב אחריה מחדר לחדר או פשוט ישב ובהה בה. במהלך שנת הלימודים, אלן היה מגיע בשעה מוקדמת לדירתה של פארו בווסט סייד במנהטן, מתיישב על המיטה של דילן ומתבונן בה מתעוררת".
פארו זיהתה את ההתנהגות המשונה של בן זוגה סביב הבת המאומצת וביקשה שישוחח על כך עם פסיכולוגית ילדים. במקביל, הנהיגה חוק בבית שאסור להשאיר את אלן לבד עם דילן. אחותה של מיה, טיסה פארו, סיפרה באותה הכתבה כיצד צפתה באלן מורח תחליב שיזוף על דילן במהלך חופשה משפחתית בקונטיקט, כשהיא הייתה בת ארבע בלבד, ומעביר את האצבעות שלו קרוב מאוד לישבן שלה.
אבל הרגליו המיניים של אלן תוארו הרבה קודם, בראיון איתו במגזין "פיפל" ב-1976. במבט לאחור, הדברים שאמר שם מציירים תמונה מטרידה. "אני מנסה לעשות סקס עם נשים שאני מאוד מחבב, אחרת אני מוצא את זה מאוד מכני. יש לי ראש פתוח לגבי סקס ואני לא מושלם, להיפך. אני מתכוון, אם מחר היו תופסים אותי מאוהב בילדות בנות 12-15, אנשים היו חושבים 'כן, תמיד ידעתי את זה לגביו'. שום דבר שאעשה לא יפתיע אף אחד. ואני אודה בהכל". 16 שנים אחר כך, ב-1993, העיתונאית ננסי ג'ו סיילס פרסמה כתבה ב"ניו יורק מגזין" תחת הכותרת: "חברי לעט, וודי אלן" ופרסמה את ההתכתבויות שלה עם וודי אלן, כשהיא הייתה בת 13 והוא בן 42, סקרן להפליא לגבי ילדה קטנה שאינו מכיר. "ננסי היקרה", הוא כתב לה. "קשה להאמין שאת בת 13! כשאני הייתי בן 13 לא יכולתי אפילו להלביש את עצמי... בפעם הבאה שתכתבי, אם תכתבי, בבקשה צייני אילו ספרים וסרטים אהבת ולאיזו מוזיקה את מאזינה. וגם אילו דברים את אוהבת ולאילו אין לך סבלנות... איך מצבי הרוח שלך? האם את אנרגטית? את מתעוררת מוקדם?".
סקנדל אחד יותר מדי
בפברואר 1992, כאמור, פארו הייתה בדירתו של אלן והמתינה לאחד הילדים, כשמצאה כמה תמונות פולרואיד של סון-יי, בהן הופיעה בעירום פרונטלי מלא, עם רגליים מפושקות מול המצלמה. העולם הגיב בחלחלה, במיוחד לאור העובדה שאלן שימש כאביה החורג של סון-יי מאז שהייתה בת 10 בערך. מאוחר יותר סיפרה פארו שכשהתעמתה עם אלן וסון-יי על התמונות הרגישה שהיא "מביטה לתוך עיניים של רשע טהור".
אלן מצדו טען שיחסיו עם פארו הסתיימו כבר בינואר של אותה השנה, ובראיון מ-2005 הוסיף שהוא מתחרט על כך שלא סיים אותם קודם. באותו ראיון סיפר גם שיחסיו עם סון-יי הם "אחד מחלקי המזל בחיי". ב-2011 אמר לרויטרס שמעולם לא הבין מדוע יחסיו עם בתו המאומצת, לה אף נישא ב-1997 בוונציה, הפכו לדרמה גדולה. "מה היה הסקנדל? התאהבתי באישה הזו, התחתנתי איתה. אנחנו נשואים כבר 15 שנה. לא היה שום סקנדל, אבל אנשים מתייחסים אל הסיפור הזה כאל סקנדל וזה די מוצא חן בעיניי כי כשאלך לעולמי, אוכל להגיד שהיה לי סקנדל אחד ממש עסיסי בחיי".
חצי שנה אחרי שנחשף הרומן שלו עם סון-יי ב-1992, פורסמה גם פרשת הניצול המיני של דילן, והביאה לחייו של אלן סקנדל נוסף. ב"ואניטי פייר" מתואר אותו היום שבו התרחשה לכאורה התקיפה המינית: זה קרה בבית הכפר של המשפחה בקונטיקט, במהלך חופשה. מיה ואחותה יצאו לזמן קצר עם הילדים האחרים והותירו את דילן יחד עם אלן ובייביסיטר. אלא שמהר מאוד הבייביסיטר לא הצליחה למצוא את האב והבת, וכשמיה שבה הביתה, היא מצאה אותם בחצר – כשדילן נטולת מכנסיים.
אחרי שפארו הגישה תלונה נגד אלן, הוא סרב למסור דוגמיות של שיער וטביעות אצבעות בטענה שאלה יוכלו לשמש נגדו, משום שדילן היא בתו. דילן נבדקה בבית חולים בקונטיקט ולא נמצאו ראיות לכך שהותקפה מינית, אך החקירה נמשכה מספר חודשים במהלכה אלן הכחיש בתוקף את ההאשמות נגדו. במכתב שפרסמה, חוזרת דילן גם אל התקופה הנוראית הזו: "לא ידעתי איזו שריפה תיווצר. לא ידעתי שאבא שלי ישתמש ביחסים המיניים שלו עם אחותי כדי לטייח את מה שעשה לי. לא ידעתי שהוא יאשים את אמא שלי בכך ששתלה את הסיפור במוחי ויקרא לה שקרנית משום שהגנה עליי. לא ידעתי שייאלצו אותי לשחזר את הסיפור שוב ושוב, לרופא אחרי רופא, כשדוחקים בי כדי לגלות אם אני משקרת".
לבסוף לא הוגש כתב אישום נגד אלן והסיפור נחתם. מיה קיבלה משמרת מלאה על דילן והיחסים עם אלן נותקו לחלוטין. היא לא דיברה עליו עד יום שבת האחרון. במכתב שלה, דילן מתארת כמה קשה היה לה לאורך השנים להיתקל בפניו על המסך בכל פעם מחדש, וכיצד נאלצה להסתיר את הפאניקה כשהייתה במחיצת אנשים אחרים.
אז למה החליטה להעלות את הנושא מחדש דווקא עכשיו? יש הטוענים כי פרס מפעל חיים שהוענק לאלן בטקס פרסי גלובוס הזהב בינואר האחרון, לצד המועמדות שלו לאוסקר על סרטו האחרון "יסמין הכחולה", עוררו את זעמם הכבוש של בני המשפחה, שחשים שוב את הפער בין הכבוד המקצועי לו הוא זוכה לבין השערוריות מבית. בערב שידור "גלובוס הזהב", ברגע שהוענק לו הפרס, פתחה מיה פארו את הבליץ הנוכחי כשצייצה בחשבון הטוויטר שלה "הגיע הזמן לקחת גלידה ולזפזפ ל'גירלז'". והבן רונאן, שעובד היום כמגיש חדשות, צייץ: "פספסתי את המחווה לוודי אלן – הם שמו את החלק שבו אישה סיפרה שהוא התעלל בה מינית כשהייתה בת שבע, לפני 'אנני הול' או אחרי?".
מנגד, יש הטוענים שבני משפחת פארו פשוט רוצים לחזור לכותרות. לצד המשך קריירת המשחק שלה – בעשור האחרון שיחקה בכשמונה סרטים, האחרון שבהם בשנת 2011 - התמסרה מיה פארו בשנים האחרונות לעבודה הומנטירית ולהתנדבות באפריקה, והיא משמשת כשגרירת רצון טוב של יוניצ"ף. באוקטובר האחרון נערך ראיון משפחתי עם מיה ושמונה מתוך 15 הילדים שלה (11 מתוכם מאומצים) - ועורך דינו של אלן, אלקן אברמוביץ, טוען שההתפוצצות האחרונה בפרשה היא ניסיון נוסף שלה למשוך תשומת לב. בראיון ל-Today Show אמר: "אני מאמין שזה רק עוד חלק מהרצון של מיה פארו לפגוע בוודי אלן. הוא במקום טוב עכשיו, קיבל פרס על מפעל חיים ומועמדות לאוסקר, ואני מאמין שזה החייה מחדש את הכעס כלפיו". בהמשך הוסיף: "דילן הייתה קלף מיקוח בתוך מאבק גדול בינו לבין מיה פארו לפני הרבה שנים והרעיון שהיא עברה התעללות מינית נשתל במוחה על ידי אמא שלה. אני חושב שהיא באמת מאמינה שזה קרה. כשאתה שותל סיפור בראשו של ילד שברירי בן שבע, זה נשאר לנצח".
הוליווד? שותקת
וודי אלן עצמו, שבדרך כלל נמנע ממתן תגובה, לא יכול היה לשתוק אל מול ההאשמות במכתב של דילן - ושלח את אשת יחסי הציבור שלו, לסלי דרט, לשחרר את ההצהרה הבאה: "מר אלן קרא את המאמר ומצא אותו שקרי ומביש. הוא יגיב בקרוב מאוד. בינתיים, זה הכרחי שסיקור הנושא יבהיר כמה עובדות: בזמנו, חקירה מעמיקה נערכה על ידי מומחים שמונו בידי בית המשפט והם הכריעו שאין כל ראיות מהימנות להתעללות מינית ושלדילן לא הייתה היכולת להבדיל בין דמיון למציאות וכי סביר להניח שהיא הודרכה על ידי אמה, מיה פארו. לא הוגש כתב אישום".
עד שאלן יגיב בעצמו, המלחמה מתנהלת, כאמור, בין נציגי שני הצדדים - מי מהם שהתנדב לנקוט עמדה ומי שלא הייתה לו ברירה. במכתב שפרסמה, ציינה דילן מספר שמות של כוכבים מובילים, רובם כוכבי סרטו האחרון של אלן, "יסמין הכחולה": "מה אם זה היה הילד שלך, קייט בלאנשט? לואי סי.קיי? אלק בולדוויין? מה אם זו היית את, אמה סטון? או את, סקרלט ג'והנסון? הכרת אותי כשהייתי ילדה קטנה, דיאן קיטון. שכחת אותי?".
חלקם מיהרו למסור תגובה צוננת ודיפלומטית. בלאנשט, שיש האומרים שהפרשה הזו עלולה לעלות לה בזכייה באוסקר, אמרה כי "זו ללא ספק סיטואציה ארוכה וכואבת עבור המשפחה ואני מקווה שהם יגיעו לסוג של פתרון". בולדווין בחר בחשבון הטוויטר שלו כדי להגיב. לאחר שאחד העוקבים שלו שאל אם הוא מרגיש צורך להתנצל בפני דילן, ענה לו: "מה לעזאזל לא בסדר איתך, שאתה חושב שכולנו צריכים להגיב על המאבקים הפרטיים של המשפחה הזו? אתה יודע מי אשם? מי משקר? אתה באופן אישי יודע? אתה טועה אם אתה חושב שיש מקום בשבילי או כל אדם חיצוני להתערב בעניין של המשפחה הזו".
השאלה בסאגה הזו היא לא רק האם וודי אלן התעלל מינית בבתו, אלא גם האם החיבה המטרידה שלו לנשים צעירות מאוד, שלא לומר טינאייג'ריות, היא משהו שהוליווד צריכה להשלים איתו. בזמן שברברה וולטרס חושבת שאין בכך שום דבר רע, מחנה אלן גם מציג לטובתו עדים שבאופן אירוני מאשרים את הנטייה הזו: כך למשל הבליחה ב"ניו יורק פוסט" סטייסי נלקין, שיצאה עם אלן כשהייתה בת 17 והוא היה בן 42. "ההאשמות האלה הגיעו בעקבות מאבק משמורת נוראי ומיה הייתה נחושה להרוס משהו שאלן אהב. והוא אהב את דילן, אז היא לקחה אותה ממנו כשיצרה את כל התרחיש הזה", אמרה, מדקלמת כמעט מלה במלה את דבריו של עורך הדין של אלן, "אני לא מאמינה שהוא עשה את זה". נלקין גם מספרת שבעבר פנו אליה ממחנה פארו וביקשו ממנה להעיד שיצאה עם אלן כשהייתה בת 15, בגיל שאינו חוקי בארה"ב. "היא ניסתה ליצור תבנית של גבר שיוצא עם נשים צעירות ומפתה אותן. זה לא נכון".
ביום רביעי, גם אחיה של דילן, מוזס, שאלן ופארו אימצו יחד, הגיב על הפרשה ויצר טוויסט דרמטי בעלילה שמחזק את גרסת תומכיו של אלן. בראיון למגזין "פיפל" הוא סיפר שאלן בשום פנים ואופן לא התעלל מינית באחותו ותמך בתיאוריה שמדובר בקונספירציה מבית היוצר של מיה. "אמא שלי פמפמה את זה גם אצלי וגרמה לי לשנוא את אבא שלי על כך שקרע את משפחתי והתעלל מינית באחותי. שנאתי אותו שנים. היום אני מבין שזה היה צעד נקמני כדי לגרום לו לשלם על הרומן עם סון-יי. דילן מעולם לא התחבאה מפניו עד שאמא שלנו הצליחה לייצר אווירה של פחד ושנאה כלפיו. ביום שבו התרחשה לכאורה התקיפה המינית, היינו ששה או שבעה ילדים בבית ואף אחד לא נעלם לכל מיני חללים פרטיים. אמא שלי למרבה הנוחות יצאה לשופינג".
מוזס הוסיף ותיאר את אמו, מיה פארו, כמפלצת האמיתית של הבית. כיצד הפעילה מניפולציות על ילדיה ואף נהגה להכות אותם. "אני לא יודע אם אחותי באמת מאמינה שניצלו אותה מינית או שהיא פשוט מנסה לרצות את אמא שלה", סיכם. "לרצות את אמא שלי היה הכרחי, כי להיות בצד הרע שלה היה נורא".
דילן, ששינתה לפני מספר שנים את שמה למלון (Malone), מיהרה להגיב באותו מגזין לטענות של אחיה: "זו בגידה איומה בכל המשפחה שלי. הזיכרונות שלי הם אמיתיים, הם שלי ואני אחיה איתם לשארית חיי. אמא שלי מעולם לא הדריכה אותי או שתלה זיכרונות בראשי, היא אפילו קיוותה שהמצאתי את זה. אח שלי מת בשבילי".
בניגוד למשפחת פארו לתפוצותיה, שלא מהססת להתבטא בנושא, הרוב המכריע בהוליווד עדיין נזהרים מלהביע דעה בעניין. אף אחד לא רוצה להסתבך עם הבמאי הדגול - ומצד שני, אף אחד גם לא רוצה להכפיש אישה צעירה שטוענת שנפלה קורבן לתקיפה מינית. הסופר סטיבן קינג היה בין היחידים שדיברו ובחר בטוויטר כדי לצייץ שיש בכל הפרשה "אלמנט ביצ'י". לנה דנהאם, שכאמור תומכת בגרסתה של דילן, הרחיבה קצת יותר: "לאור המכתב של דילן, שמתי לב שהרבה בחורים אובססיביים לגבי הרעיון שיום אחד יאשימו אותם שלא בצדק. כאילו שתלכו ברחוב יום אחד ותחטפו אישום על עבירה מינית", כתבה בטוויטר, והסבה את הדיון באחת מרכילות הוליוודית למשהו שכולם יכולים להזדהות איתו. "היו כמובן הרבה מקרים נוראים כאלה, אבל זכרו: רוב הקורבנות לעולם לא מדברים".