שושנה, "בנות"
כשהתחלתי לצפות בסדרה "בנות" באיחור לא אופנתי (לפני שבועיים, העונה השנייה תגיע לyes ב-17.1) התלהבתי מג'סה, שנראתה בעיניי כמו כפילה יפהפייה של פיונה אפל, רק לא סתומה. עם זאת, תוך זמן קצר התעורר בלבי חשד: שושנה היא לא רק הבחורה הכי מגניבה בסדרה, היא גם הכי מגניבה בטלוויזיה. החשד הזה התגבר בסצנה שבה היא יושבת לצפות בשעשועון "מטען" ושוטחת בפני האנה את העובדה שהיא לא אוהבת את סבתא שלה, ואושש בפרק שבו היא מעשנת קראק ומגיעה לתובנה שהגיע הזמן שהיא תעמוד בקדמת הכיתה בשיעור הקיק-בוקסינג שלה. בעולם שבו רוב הנשים הטלוויזיוניות מעצבנות בגלל חוסר או עודף מגניבות, שושנה מולכת לבדה על האיזון המושלם בין שניהם. ללא פאנצ'ים קלים, היא תמימה, חמודה אבל מצילה את עצמה מסכריניות או שטחיות בעזרת חוסר מודעות עצמית, כנות והימנעות מקוקטיות. הלב שלי שלה.
(רות פרל)
ג'ואן ריברס
לבחור בג'ואן ריברס כאישה האהובה עליי בטלוויזיה זה גרוע בכל כך הרבה רמות. קודם כל כי זה מוציא אותי ממש רע, בטח אל מול עמיתיי שוחרי הסדרות הנורווגיות, ושנית כי מדובר באחד היצורים היותר מתישים שתוכלו להתקל בהם על המרקע. הקומיקאית הוותיקה ומנחת "משטרת האופנה" ב-E! היא קשישה טרחנית ומנותחת להחריד עם מבטא ניו יורקי מעייף, שדואגת לשחזר כבר קרוב לחמישים שנה את אותן בדיחות ניגרז ולסביות שהצליחו לה פעם אחת אצל קרסון. ובכל זאת, מדובר כנראה באישה שהכי מצחיקה אותי על המסך, ומדובר על צחוק אמיתי ומתגלגל. לראות אותה מדי שבוע שופכת זעמה על שלל מלבושיהם של סלבס אומללים לא רק מעלה אצלי חיוך קבוע, אלא גם מוכיח שאפשר להצליח כזקנה מפוצצת בוטוקס עם תוספות שיער בלונדיניות וצ'ינצ'ילה קבועה על הכתף. וזה, רבותיי, כבר נוסך בי תקווה אמתית להמשך.
(עמרי קירון)
מינדי קיילינג, "פרוייקט מינדי"
אני אוהבת את מינדי קיילינג (שתוכלו לראות החל מה-20.1 ב-Hot3) כי היא שנונה, אינטלגנטית וכיפית, כי חיי האהבה שלה מסובכים בדיוק במידה הנכונה ובגלל שהיא לא לבנה (הודית אמריקאית). אבל אני בעיקר אוהבת אותה כי היא קצת דבה ועדיין לגמרי כיף לה עם עצמה, וכל זה בלי אפקט המגניבות של לנה דנהאם (המהממת בפני עצמה). כי מינדי לא מגניבה, להיפך, היא קצת מעפנה, וזה רק גורם לי לחבב אותה יותר. היא יכולה להגיד דברים כמו "אם אתה אוהב משהו, שים אותו בכלוב קטן וחנוק אותו באהבה עד שהוא אוהב אותך בחזרה או מת", ורובנו נבין על מה היא מדברת, אולי אפילו קצת נזדהה. לצחוק עליה זה לצחוק על עצמנו ולאהוב אותה זה לאהוב קצת את עצמנו. ובעולם הזה, זה הדבר העיקרי שאנחנו צריכים.
(נטע חוטר)
קים קרדשיאן
אנחנו כבר מזמן בשלב שבו קים קרדשיאן וריאליטי הטראש שלה בערוץ E הם לא הבלחה מקורית בהרגלי הצפייה שלנו, אלא יותר קדימון ראוי לצחנה המלווה את האבסת הקרדישאן לה אנחנו זוכים בשנה האחרונה. ועדיין, ליידי קים ומשפחתה הדוחה הם יציאת הפנאי הכי מעניינת על המסך.
בשנה החולפת התחת העצום של קימי השלים סופית את הפריסה העולמית שלו בגלובוס מהירות שיא ששמורה רק למחלות ויראליות. לא עוד יציאת ריאליטי או ניסיונות להתניע סלביות דרך סדרה בערוץ נישה - קים קרדשיאן היא כיום האושיה המפורסמת ביותר בעולם, והעבודה שהיא מאפשרת לנו סקירה מציצנית ונטולת פילטרים על הנישואים, הגירושים, התערבבות עם ספורטאים או סתם כניסה להריון מכוכב היפ הופ, הם כולם נתונים בלתי ניתנים לזפזופ.
ללא שום תסריט כתוב או גרם של יכולת משחק, המציאות של קים הופכת אותה למסקרנת ולמעניינת מכל המתחרות. ובניגוד גמור למה שאנחנו בדרך כלל עושים עם שקיות זבל, את הטראש הזה אנחנו שמחים להמשיך ולאגור בסלון שלנו.
(ספי קצב)
ג'סיקה לאנג
ההיסטוריה של הטלוויזיה האמריקאית מתחלקת לשניים: לפני שג'סיקה לאנג הגיחה אל המסך הקטן ואחרי שהיא שרפה אותו כליל. תמיד אזכור את הרגע בו הורדתי ברשת סדרה חדשה, שעלתה בסתיו של שנה שעברה, רק בגלל ששמה הדליק אותי – "אמריקן הורור סטורי". לא היה לי מושג לאן אני נכנס, אך מרגע שהשם ג'סיקה לאנג ריצד בסוף כותרות הפתיח, ידעתי שאני כנראה בידיים טובות.
כמובן שהופתעתי מהמעבר של לאנג בת ה-64, זוכת אוסקר וכוכבת קולנוע ענקית, לסדרת טלוויזיה נישתית מבית היוצר של "Glee", אך כבר בסיום הפרק הראשון הבנתי למה היא לקחה את תפקיד המשנה הזה. דמותה של קונסטנס, השכנה מהבית ממול עם המבטא הדרומי הממכר והעיניים החודרות והמהפנטות, כבשה אותי מיד. שנים שלא נראתה על המסך הופעה כל כך דומיננטית וסוחפת של שחקנית בסדרת טלוויזיה. לא לשווא היא קטפה כל פרס אפשרי (כולל את האמי ואת גלובוס הזהב) על תפקידה בעונה הראשונה. זה אולי התפקיד המשמעותי והמשובח ביותר שלה מאז "פרנסיס" לפני 30 שנה.
והשנה, שוב שב סתיו ואיתו ג'סיקה בעונה השנייה של הסדרה המופתית הזאת, עם סיפור חדש לגמרי ותפקיד ראשי חדש לגמרי. בדיוק כשחשבתי שבעונה הקודמת היא נתנה את אחת מהופעות חייה, היא מצליחה לכשף לא פחות בתור סיסטר ג'וד, נזירה פסיכוטית שמנהלת בית משוגעים. כן, זה סוטה כמו שזה נשמע. כל פריים שלה טומן בחובו אורגזמה משולשת (בדוק!), כך שאל תתפלאו אם גם השנה נשמע ממנה הרבה מאוד "טנק יו" בכל הטקסים.
(ניר סלונים)
איימי פוהלר
אפילו שטינה פיי היא הבחירה הברורה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיא קצת התקלקלה מהרגע שהיא התחילה להיראות ממש טוב. איימי פוהלר מהצד השני, תמיד נראתה מעולה והתנהגה כמו מפגרת ולכן היא האישה שלי - במיוחד בשנה כל כך מוצלחת בשבילה (התחלתי לספור מתשע"ג), שהשיא שלה הולך להגיע בהנחיית טקס גלובוס הזהב בשבוע הבא.
"מחלקת גנים ונוף", הסדרה בה היא מככבת, הצליחה לייצב את עצמה כאחת הקומדיות הטובות, היציבות והלא צפויות בלוח השידורים האמריקאי, היא מבליחה בתפקידי אורח קטנים ומדויקים בכל הסדרות הכי שוות שיש (רוק 30, לואי), היא הולכת להופיע בסרט החדש של מת'יו ווינר (מד מן) וזה תמיד כיף לראות אותה מופיעה במפתיע בתכנית הבית שלה, "סאטרדיי נייט לייב".
תוציאו את הפרידה המבאסת מבעלה המצחיקול וויל ארנט מלפני כמה חודשים - כל מה שפוהלר נוגעת בו זהב, ולא אכפת לה איך היא נראית תוך כדי שהיא עושה את מה שכיף לה. אחד הציטוטים היותר זכורים מתוך "Bossypants", ספרה של טינה פיי (תעשו טובה ותקשיבו לאודיו-בוק, פיי מקריאה לכם את הספר ישר לתוך האוזניים), הוא הסיפור בו איימי עשתה שטויות וולגריות בזמן שג'ימי פאלון אמר לה להפסיק כי הוא לא אוהב את זה. "לא פאקינג אכפת לי אם אתה לא אוהב את זה" אמרה לו והמשיכה לעשות שטויות. ככה היא, אל תפריעו לה לעשות חיים.
(עידית נרקיס כ"ץ)
אליזבת מוס, "מד מן"
בעולם שכולל יצורים עתירי ישבן כמו כריסטינה הנדריקס, שיק צרפתי כמו ג'סיקה פארה וסקס אפיל נוטף כמו ג'נוארי ג'ונס, אליזבת מוס הייתה תמיד האנדרדוג האולטימטיבי. פגי אולסון, הדמות שלה ב"מד מן", התחילה בקצה הנמוך ביותר של שרשרת המזון. מזכירה במשרד פרסום מצ'ואיסטי בלב מנהטן, שם כל קופירייטר מלך וכל חצאית היא משחק חברה, שעשתה את הדרך הארוכה עד לעמדת הסגנית של דון דרייפר, האליל, המודל לחיקוי, והאיש שמעולם לא ספר אותה באמת. כמו פגי, גם מוס עשתה את כל הדרך משחקנית משנה אלמונית לכוכבת הגדולה של הסדרה, שהגיעה לשיא ברגע המכונן של עונה 5. זה שבו הפכה אחת ולתמיד את מאזן הכוחות, יצאה מהדלת, ולא הסתכלה שוב לאחור. דונט בי א סטריינג'ר אליזבת.
(אילן קפרוב)
ורוניקה מארס
כבחורה חטטנית מטבעי, שנאלצה לחכות יותר משני עשורים כדי שהפייסבוק-סטוקינג יומצא וייכנס לחייה, תמיד הייתה לי חיבה יתרה לבלשיות. אחרי שנים שהסתפקתי בתחליפים זולים כמו סוכנות הבלשות של האחיות אולסן, סוף סוף הגיחה בחורה קולית באמת מאחורי המשקפת – ורוניקה מארס: תיכוניסטית אאוטסיידרית, מצחיקה וסופר חכמה, שתמיד פותרת את התעלומה ותמיד גורמת לך לרצות את הז'קט שלה. באמצעות לשון מושחזת ומלאי של גאדג'טים היא מצליחה להפיל את כולם ברשתה – אפילו מקסיקנים.
למרות הקוליות האינסופית והוואן-ליינרים המתבקשים, לבחורה יש לב, והאנושיות והפגיעות שורוניקה מציגה הופכים אותה למעניינת הרבה יותר מהשרלוק הקלאסי. כך היא הופכת, באמצעות הכישרון הבלשי האפי שלה, למעין לוחמת צדק בעיירה הרקובה – זאת שגונבת את התמונות הארוטיות המפלילות מהעשירים ומחלקת לעניים.
המניע הרגשי שלה, יחד עם גישת הבד-אס, הופכים אותה לבחורה הכי מגניבה על המסך היום, גם אם התוכנית שלה בוטלה כבר ב-2006.
(תאם סמל)