מבוא לכישלון: כל הסיבות לפיאסקו הישראלי באירוויזיון

החדשות הטובות ביום שאחרי האירוויזיון: ההומואים ניצחו את רוסיה והגוש השמרני של מזרח אירופה. החדשות הרעות? ישראל מתחילה להידרדר גם בתחום הזה, ולא, זה לא עניין של אנטישמיות.

אבל נתחיל בשמחה. מאז רגעי האופוריה של ״דיווה״ לא הייתה באירופה כזאת עליזות. הכל בזכות גברת מגונדרת עם זקן, שלא לומר מג׳ונדרת, שלא לומר ביג׳נדר, שלא לומר קצת דומה ללאון שניידרובסקי והרבה יותר נשית מאוריאל יקותיאל. קונצ׳טה וורסט (שזה עוד יותר מצחיק אם מבינים גרמנית) הצליחה לאחד את ההומואים של אירופה בעזרת שיר בסגנון סרטי ג׳יימס בונד, ולהוציא אותם לרחובות. בגרסת 2014 זה אומר להצביע באופן מסיבי.

החברים הכי טובים של הרוסים

בלי התראה מוקדמת, הפך האירוויזיון הזה לזירת התגוששות עצומה בין רוסיה לקהילת הלהט"ב. נכון, גם הסכסוך מול אוקראינה לא מוסיף נקודות לרוסים בימים אלה, אבל בערב הגמר כבר היה ברור שזאת קונצ'יטה נגד פוטין ראש בראש. בכל פעם שרוסיה קיבלה נקודות, קריאות הבוז באצטדיון בקופנהגן איימו למוטט את התקרה. בכל פעם שקונצ׳יטה קיבלה 12 נקודות, הגג כמעט והתרומם.

זאת אולי תחרות שירים שהיא קרקס, אבל המסר מאוד ברור: ההומואים שלמערב אירופה שונאים את המדיניות שמעודד פוטין, והם לא מתכוונים לשבת בחיבוק ידיים. זה לא היה כל כך קל, אגב, כי רוב מדינות הלוויין של ברית המועצות ויוגוסלביה לשעבר עדין סוגדות לרוסים, ונותנות להם באופן מסורתי מלא נקודות.

מעניין לבדוק את טבלאות ההצבעה כפי שהתפרסמו עם תום התחרות באתר האירוויזיון. בשיטה הנוכחית מתחלקת ההצבעה בין הקהל הרחב וצוותי שיפוט. כאן מסתבר שלמרות הכל גם במזרח הקהל הרחב היה הרבה יותר נאור וליברלי מהשופטים. אוסטריה זכתה לדירוג גבוה בכל מדינה. אפילו ברוסיה קונצ׳יטה דורגה שלישית, בזמן שהשופטים הרוסיים נתנו לה מקום 11 בלבד.  

אחד מחמשת השופטים הרוסיים דירג את אוסטריה במקום ה-21, שזה עוד כלום לעומת כל מיני שופטים ממקדוניה שדירגו אותה אחרונה (!). מצד שני, כמה לא נעים לגלות שהמקום היחיד באירופה שבו הקהל דירג את הרוסים גבוה וניצל רק בזכות השופטים (שהעניקו להם את המקום ה-14 ומנעו בושה גדולה) הוא...ישראל.

בלי תמיכה, בלי ליווי, בלי סיכוי

הגיע הזמן לעסוק בדבר עצמו: הכישלון החוזר של ישראל. זו הייתה הפעם הרביעית שבה אנחנו לא עולים לגמר. אין דרך עדינה להגיד את זה, אבל גם במקרה הזה אשמה רשות השידור. שתי ההצלחות האחרונות של ישראל בתחרות (בועז מעודה והראל סקעת) נעשו כשמשדר הקדם הופקד בידי זכייניות ערוץ 2.

מבדיקת טבלאות ההצבעה מתברר שהשיר הישראלי הגיע למקומות נמוכים במיוחד בכל 16 המדינות שהצביעו בחצי הגמר, הן אצל הקהל והן אצל השופטים.  אפילו באנגליה, שלא השתתפה בחצי הגמר. מה שאומר שרק בעזרתם של מטורפי אירוויזיון צפו והצביעו, הגענו למקום 10 אצל הקהל וה-13 אצל השופטים.

אז מה לא בסדר? הכל. החל מתהליך הבחירה, שכולם מפחדים ממנו, ועד להשקעה בנציג הישראלי.  רשות השידור מפוררת, ולכן אין שם מי שיקח אחריות. אין מי שיביא מומחה חיצוני, ויש כאלה לא מעט בשוק, שיקדיש מחשבה וזמן כדי להחליט איך לבחור נציגות. אם בשיטת בחירה של אמן ספציפי ואז התאמת שירים או במכרז פתוח לחיפוש שירים ומבצעים.

דרושה יד מכוונת. סתם לדוגמא, בחבר השופטים הישראלי השתתפו השנה משה דץ ודורון מדלי. שניהם היו יכולים, אילו הקדישו לכך חצי שנה, למצוא נציג ישראלי הולם וללוות אותו לתחרות. זה נכון שקשה לנחש מה יכבוש בסופו של דבר את האירויזיון. שימו לב, במקום השני זכה שיר בסגנון אמריקנה, בלדת קנטרי ענוגה מהולנד. שיר איכותי ורגוע מנורבגיה הגיע למקום השמיני.

זה גם נכון שלא אוהבים אותנו. וכל שנה שעוברת מצבנו הופך גרוע יותר. וגם אם נמשיך להסביר שאבו מאזן אשם בכיבוש ובהתנחלויות ובהכל, זה לא ממש ישכנע מישהו חוץ מאשר את דני דנון. אבל מעבר לזה צריך להבין שהשיר הישראלי היה לא מוצלח, וגם אם מיי פיינגולד עצמה היתה בסדר, המופע כולו היה די בעייתי. 

בגלל שאין כסף, אי אפשר לקנות רקע יותר משוכלל על מסכי הוידאו. בגלל שזה כבר לא במאים מהליגה של צדי צרפתי שנוסעים עם המשלחת, אז אין מי שיתמקח עם המארחים. וכך בימוי ההופעה של פיינגולד היה מאוד חלש. המצלמה היתה עסוקה בהלראות כמה הבמה ענקית ולא התרכזה בפיינגולד עצמה ובפניה. ובניגוד לשיר הזוכה שבו פניה של קונצ'יטה עשו את העבודה, בשיר הישראלי היה רק בלגאן טלוויזיוני, והעובדה שהביצוע הקולי של פיינגולד היה טוב, לא עזרה.

וצריך גם להודות שהשיר היה בינוני מאוד. דאנס כוחני עם אלמנטים של רוק כבד, שקצת נשמעים מלפני חמש שנים. להבדיל נניח מהשיר הרומני, שעבד על נוסחת דאנס, אבל בגרסה העדכנית והשמחה, עם העתקות מאביצ׳י.

כאמור, אני לא טוען שיש נוסחה בדוקה, אבל פיינגולד היא בחירה בעייתית מלכתחילה. היא לא זמרת פעילה, היא רוב הזמן בתיאטרון (שם היא אגב מהממת ומצליחה מאוד), ולכן אין סביבה ניהול מסודר, שהיה יכול לשדרג את הענינים. בתנאים הדלים של רשות השידור לא היה לה שום סיכוי. למשל להשיג עבורה שירים ממש טובים מיוצרים מרכזיים. או בכלל לדאוג שכל העסק יראה תפירה עילית ולא קונפקציה.

אז נקווה שהחבר האהוב יעקב נווה לא יחליט עכשיו שאנחנו פורשים מהאירויזיון, ואולי בתהליך פירוק הרשות יתנו את הדעת גם על ניהול ההשתתפות באירויזיון והקמת מחלקה מסודרת ברשות השידור. ומה שהכי חשוב, שמישהו יביא מיד את קונצ׳יטה החמודה לאירועי הגאווה. בלעדיה זה לא יהיה אותו דבר השנה.

• אירוויזיון
• מיי פיינגולד