אני לא זוכרת באיזה פרק בדיוק זה קרה, אבל כבר באחת ההתפרצויות הרגשיות הראשונות שלך הבנתי שאני מחבבת אותך. הגבת על איזו תגובה אדישה של דן בצורה חסרת פרופורציות לחלוטין, דרשת שיפגין כלפייך חיבה וישמור לך אמונים למרות שהייתם יחד רק כמה ימים. אמרתי לעצמי, וואו - הבחורה הזאת עוברת על כל סעיף אפשרי באסטרטגיית "תתעלמי ממנו והוא יבוא", ובאווירת הפמיניזם המיינסטרימי החדש, זה מאוד מצא חן בעייני. כמו טבעונים ששמחים לגלות אחד משלהם בפריים טיים, כמו עולים שמתגאים לראות אחד משלהם נאהב על ידי הקהל - כך גם אני הייתי מרוצה שיש נציגות לנשיות קפריזית, אימפולסיבית אך אינטליגנטית על המסך.
אהבתי אותך, את הדמות שהצגת בתכנית. התרשמתי מההחלטה המודעת שלך להקריב את התדמית שלך עבור מה שנראה לך נכון או צודק יותר, כמו כבוד וכנות. את שיאי הרגש חוויתי בתוכנית הגמר, אז כמובן סימסתי לך ושכנעתי את מי שהיה סביבי שהוא צריך להצביע לך גם. אבל וואלה שני, הזמן עבר, התוכנית ירדה לפני חודשיים - ותסלחי לי שאני אומרת לך את זה - אשמח לא לראות אותך יותר בזמן הקרוב. התראיינת לכתבות מגזין, השתתפת בהפקות אופנה (ונראית מדהים), עשית את שלך ועכשיו הגיע הזמן למחוק את כל ההיסטוריה הזאת ולעשות הכל כדי לא להפוך לסלב.
עד עכשיו התנהלת נכון. ניצלת את כל המשאבים שעמדו לרשותך כדי להרים את הפטיש הכבד של השאפתנות ולהתחיל להכות בו. אבל כעת הדבר הנכון ביותר לעשות הוא דווקא להוריד פרופיל. כי החיבה שרכשנו לך לפני רגע כבר התחלפה באדישות, ואם לא תתנהלי נכון היא תדרדר גם למיאוס, אולי אפילו שנאה. אל תשלי את עצמך שדי באהבת הקהל ובהשתתפות בריאלטי כדי להפוך לאשת טלוויזיה. זה בכלל לא אותו סט של כישורים. באח הגדול הדבר היחיד שנדרשת להיות זה בת אדם, ואם אפשר - בת אדם מעניינת. עשית את זה בהצלחה יתרה. אני כצופה שמחה לדעת שעל הפלנטה הזאת מסתובבת מישהי שהיא שני גולדשטיין. אבל להיות בן אדם לא שווה ערך למנחה או מגיש. הנחייה היא מקצוע, היא מחייבת שהאדם יידע לעבור מהעמוק לשטחי, ושתהיה בו סקרנות ורגישות כלפי הזולת. האם את כבר שם?
עשור וחצי של תוכניות ריאלטי ייצרו עשרות (אם לא מאות) פליטים שקיוו שהפריים-טיים ישנה את חייהם. למעשה הם עדיין מצפים. תסתכלי למשל על העונה הנוכחית של הישרדות. חוץ מהמחופפת הזאת שבאה למצוא זוגיות אבל בפועל עומדת לשמש כהפוגה הקומית של התוכנית, כל השאר (בהכללה גסה), הם חבורה של וואנביז שמוכנים לאכול אורז ולהצדיע לקובייה האנושית גיא זוארץ רק כדי שבסופו של דבר הם יקבלו מושב צדדי בפאנל טלוויזיוני. יכול להיות שאת מזדהה איתם, צריך הרי להתחיל איפשהו, את אומרת. והרי גם את החלטת להנחות תוכנית קליפים בערוץ 24. אבל אל תחשבי שמכאן הדרך סלולה. בדיוק להיפך: יש לך הרבה יותר פוטנציאל להתרסק.
אל תשכחי, שני, שבתי הקברות של ה-"האז בינז" מלאים במנחות ריאליטי. נעמה קסרי הגישה תוכנית בוקר עם ליה גיל, הוחלפה במירית וקנין והיום היא משמשת כמעמד לשפתיים; דנה רון אירחה בסלון, מרינה קבישר הנחתה באייל גולן קורא לך, אריק אלפר הנחה תוכנית רופאים ויועצים - איש מהם לא שרד. יעל הברון, קותי, פותנה, טהוניה - כולם היו בעלי תפקידים כאלה ואחרים על המסך, אך הודחו. אלירז שדה, שאפשר בקלות להכריז עליו כעל חביבת הקהל לשנים 2012-2014 התפוגג אלוהים יודע לאן (ואלוהים אכן יודע, לערוץ 20), ואפילו שי חי, האגדה האלימה של עונה 8, האיש שהביא להתגייסות צבא העם - עבר מריאליטי של פריים טיים, לריאליטי של הכבלים (היחידה). את באמת רוצה להיות כמו סיוון אברהמי? כלואה בחלון של הצינור כבר ארבע שנים, מדברת על חתולים?
אל תטעי לחשוב שאת על הגל. גאולה אבן על הגל, גל גדות על הגל, קורין גדעון על הגל. האישה עומדת להנחות שתי תוכניות פריים טיים. לך לעומת זאת אני מציעה לוותר על ההשקות, לא לשלוח נשיקות לצלמי פפראצי. תמצאי את הכוח לסרב לראיונות זוגיים או קמפיינים של מוצרים פח. במקום זאת תמשיכי להיות חרוצה, תעבדי קשה, תפתחי את עצמך מקצועית, וגם כאדם. תגרמי לכולנו להתאהב בך שוב. תשכנעי אותנו ששני אשת התקשורת ראויה להערכה כשם ששני מתמודדת הריאליטי היתה ראויה לאהבה.
mako תרבות בפייסבוק