היי יודה. או יהודה? איך אתה מעדיף? אתה שונא שמורידים לך את ה-ה׳? או שגם אתה, כמוני, מתבאס על זה שנתנו לך שם בלתי ניתן להגייה נכונה. לי קוראים לפעמים דרו, רור, דרר, דור. דור זה הכי גרוע, כי זה שם אמיתי. כשאנשים קוראים לי ככה, אני תמיד פוחד שכל הזמן הם לא ידעו באמת איך קוראים לי, ואז אני מרגיש קטן ולא חשוב. אתה חושב שיש לי תסביך נחיתות? כי יש לי. אבל גם תסביך גדלות. אומרים שפרנויה ומגלומניה זה ואריאציות שונות של אותה הפרעה. יודה, בגלל זה כל החיים שלך אתה בזוגיות? כדי לאזן את זה? כי גם אני בזוגיות וזה ממש עוזר.
יש בינינו הרבה קווי דמיון, תתפלא. אנחנו גרים די קרוב, אני רואה אותך נוסע באופניים החשמליים בשינקין או אוכל עם שלומית ב"אורנה ואלה". תגיד, למה שאחד האנשים הכי מפורסמים במדינה יחליט לגור בשינקין? נכון, אתה אדם שבתוך עמו יושב, אבל זה לא מוגזם? יכולת לבחור רחוב צדדי יותר, שקט יותר - ג׳ורג׳ אליוט, יוסף הנשיא, יוחנן הסנדלר. המסקנה שלי היא שאתה קצת לא שפוי, כמוני. שמונה שנים עם נינט עושות את זה לבן אדם. או שסתם קיבלת עסקה ממש טובה על הדירה. לא יודע, מי אני שאשפוט?
עוד קו דמיון אפשרי הוא העדה שלנו. כאילו, אולי - פעם אמרו לי שאתה טוניסאי, אבל אתר השאלות ״סטיפס״ טוען שאתה חצי בולגרי וחצי מרוקאי, ו"סטיפס" הוא אוטוריטה. מצד שני, גם אגן הירכיים שלך מעיד שאתה שייך לטוניסאים. אתה מכיר את זה - רגליים שנראות ממש טוב בעירום מלא, אבל לא בג׳ינס. בג׳ינס אנחנו נראים כמו ביונסה. בגלל זה אני לובש רק מכנסיים מכותנה, גם אתה?
והתחתנת עם אוקראינית (חצי, וחצי מרוקאית), אז אנחנו בכלל תאומים סיאמיים, כי אני לאחרונה התארסתי עם בת זוגי האוקראינית. גם אתה לפעמים משתעשע וחונק את שלומית בירכיים? ואתה חושב לפעמים איך ייראו הילדים שלכם? אנחנו כל הזמן חושבים על זה. ממחקר שערכתי ב"סטיפס" עולה שהסלבס הישראלים שהם חצי טוניסאים וחצי יוצאי בריה״מ לשעבר הם ציון ברוך ואביבית בר זוהר. זה לא מעודד.
בוא נדבר רגע על החתונה שלך. כי אני אמנם התארסתי, סמל לזה שאני רוצה שנחיה ביחד לנצח, אבל אף פעם לא האמנתי במוסד הנישואים. אז מזל טוב חתיייךךךךךך, אבל תגיד – איך עשית את זה? זה בא לך בקלות? תמיד רצית חתונה כזאת עם רב והכל? לא חששת מהרבנות? שהם יעשו לשלומית את המוות בגלל מוצאה האוקראיני? הייתם צריכים להוכיח שהיא יהודייה? או שעשו לכם הנחת סלב? תראה מה קרה ליאנה יוסף, היא הלכה עם ההתגיירות ממש רחוק!
לא שאני חושב שיהיו בעיות עם הבת זוג שלי, היא ממש יהודייה, כאילו, שחטו את כל המשפחה שלה בפוגרום בלבוב. אבל אנחנו לא רוצים להכניס את הרבנות לעניין, וזה משאיר אפשרות ממש מבאסות. אפשר לברוח לווגאס ולהתחתן, אבל אז זה בלי הצחוקים של החברים. אפשר להתחתן בחו״ל ואז לעשות מסיבה בארץ, אבל זה עדיין לא פותר את העניין של הרבנות, כי אם נתגרש, חס ושלום טפו טפו טפו, עדיין נצטרך לעבור שם. ואני ראיתי את ״גט״, יודה. אני ראיתי את ״גט״.
יש גם אפשרות לחתום על חוזה ידועים בציבור, ואז אתה מערטל את התחבולה של מוסד הנישואים והופך אותו לגרעין המדכא שהוא - חוזה. הנה אני, הנה בת הזוג שלי, נשמח להטבות מהמדינה, תודה. וזה גם מינימום כאב ראש כשנעשה ילדים ונצטרך לרשום אותם. אז הנה, נחתום כאן וכאן וכאן. אבא שלי ינסח את החוזה כי הוא עורך דין לענייני חוזים. הוא לא ידפוק את ארוסתי, הוא איש טוב, והוא גם אוהב אותה לתחושתי כי היא הדבר היחיד בחיי הבן שלו שמשדר נורמליות. ויודה, אם אי פעם תעבור דירה לאזור יותר שקט, אבא שלי יוכל לטפל בחוזה.
ויש גם אפשרות שלא באה בחשבון - ״משפחה חדשה״. אני לא יודע למה אני נגד הדבר הזה. על הנייר הם ממש טובים, אבל יש לי תחושת בטן לא טובה. השם שלהם נשמע כמו כת או תרמית פירמידה.
גם לך היו לבטים לפני החתונה, יודה? כאילו אני יודע שמאוד רצית להתחתן כבר, כי… אתה יודע… נינט. אבל בטח תמיד ידעת איך תתחתן. לא בקטע של ״ברנינג מן״ או פסטיבל ״קואצ׳לה״ (מוזרי שכמותך), אלא לבוא בשערי הרבנות. אני מחפש אפשרות אחרת ולא מוצא. הכל נראה לי עלוב או מתאמץ. ואני בסך הכל רוצה להרים עם משפחה וחברים את זה שמצאנו אהבה ויהיה אחלה. דרך אגב, בדקנו כמה עולה חתונה במדבר כמו שלך, וזה מלאאאאאאאאא. כמה הנחת סלב עשו לכם ב״מעיין הנעורים״? זה אותו מקום אליו לקחת את אלמה דישי ב״איש חשוב מאוד״ ואז ברחת לה באמצע הלילה כדי להרים בתל אביב? אתה לא מפחד מהטבע? אני מפחד, אבל ככל שאני נשאר בסביבה אורבנית, גם קצת נמאס לי ממנה. בגלל זה אנשים עוברים למושב?
יודה, תוכל ללמד אותי איך להתבגר? תוכל ללמד אותי לא לתת משמעות כל כך גדולה לכל דבר? איך להפסיק להיות בן אדם מעצבן של ערכים ופשוט לעשות דברים שכולם עושים כי זה מרגיש נכון? הנה, תראה, נראה לי שאני בכיוון, כי התארסתי, וחשבתי שזה לא יקרה לעולם, והיו לנו ים ריבים על זה, ואז פתאום הבנתי שזה דבר מאוד יפה ונכון לעשות. אבל עכשיו אנחנו בפרדוקס אינסופי. אם נעשה אירוע קטן, לא נוכל לכסות את העלויות. אם נעשה אירוע גדול, נרצה למות ואני אברח כי יש לי הפרעת חרדה והיא תשנא אותי לנצח. ואם נתחתן בחו״ל לבד, תהיה לזה בכלל משמעות? עץ נופל ביער. ומי יחתן אותנו בארץ? לא רוצה רב. לא רוצה בופה קבבונים. לא רוצה קודם מזרחית כדי להרים את הקהל ואז אולדיז בשביל המבוגרים ואז סרטון מצגת מהחברים ואז המוות. אנחנו לא יודעים מה לעשות. יודה, איך מתחתנים בישראל?
mako תרבות בפייסבוק