שאלה בלשון: אירי שנולד בניו יורק נקרא "אייריש-אמריקן", גם אם מעולם לא ביקר באירלנד. שחור שנולד בניו ג'רזי נקרא "אפריקן-אמריקן", גם אם מעולם לא ביקר באפריקה. אבל איך נקרא אינדיאני שנולד בפריז ומעולם לא ביקר באמריקה? "נייטיב-אמריקן"? כלומר, "אמריקאי ילידי"? לא! השם הנכון לאדם ילידי שאינו יליד המקום שהוא ילידי לו הוא קַדְמוֹנַאי. תתביישו לכם, גזענים!

סתם, אתם לא אמורים להכיר את המילה הזאת. היא מילה חדשה. לרגל יום הלשון העברית, האקדמיה ללשון עברית פרסמה ביום חמישי מילון חדש בסוציולוגיה. את המילון יזם הסוציולוג ד"ר שמעון שור, והוא כולל כאלפיים מונחים וחידושים בסוציולוגיה, שהאקדמיה עמלה עליהם במשך שני עשורים ויותר. רוצים עוד דוגמאות? בבקשה:

עִילוּת: ג'נטריפיקציה, תהליך שבו אוכלוסייה במִיצב חברתי־כלכלי בינוני וגבוה נכנסת לשכונות חלשות, מעלה את רמת השכונה ומייקרת את החיים בה ובכך גורמת לדחיקת האוכלוסייה המקורית. המילה עִלּוּת נגזרה מן המילה עילית (=אליטה)

הִשְׂתָּרְרוּת: עלייה למעמד של כוח ושלֵטות (דומיננטיות), ולאו דווקא לשלטון

גִּילָנוּת: יחס מפלה כלפי בני גיל מסוים

מִינָנוּת: סקסיזם, יחס מפלה כלפי בני מין מסוים

יְחִידִיּוּת: רווקות מבחירה

דֶּמִי: סימוּלַקרוּם, דימוי שאין לו מקור במציאות, עניין מדומיין

הוֹרֶה יְחִידָנִי: אדם שללא בן זוג הביא לעולם ילד או אימץ ילד (במקום "חד־הורי")

על האקדמיה ללשון עברית אומרים שהיא גוף מיושן ומנותק, אבל האמת היא שהאקדמיה קלעה בול לצייטגייסט של התקופה: סוציולוגיה. עוד ועוד סוציולוגיה. אנחנו חיים בסוציולוגיסטן.

נפלא מבינתי איך, מכל הדיסציפלינות שברא לנו הדיקאן הקדוש, דווקא הסוציולוגיה השתלטה על השיח הציבורי. הנה, אפילו עכשיו כשאמרתי "שיח". לא ביולוגיה, לא מדעי המחשב, לא ספרות, לא פסיכולוגיה (שהיה לה רגע של תהילה במאה ה-19) – סוציולוגיה, הפסבדו-מדע הזה של האדם בחברה. את מי מעניין האדם בחברה? זה הרגע הכי משעמם של האדם. הכי צפוי. הכי בנאלי. בעצם, בדיוק בגלל זה "הדירה" הסוציולוגיה את כל שאר הדיסציפלינות. סוציולוגיה היא ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר. זה לא פוקו, דרידה ובודריאר, זה תאצ'ר ורייגן וביבי.

וחידושי המילים של האקדמיה הן הזדמנות טובה לבחון מחדש, והפעם בעברית, רבים ממושגי היסוד של החברה הישראלית במאה ה-21, שרובם ככולם שעתוק טכני של "התיאוריה" (ואין בלתה!) הצרפתית של שנות ה-60.

למשל: המילה קַדְמוֹנַאי. מעבר לעובדה שמשעשע לקרוא לעולל אינדיאני בן יומו "קדמונאי", מאחורי המילה מסתתרת הנחת יסוד לפיה "האחר" קדום, טבעי ואותנטי יותר מהלא-אחר, הלא הוא האדם המערבי. אבל מה לעשות שכולנו, כל בני האדם, בני אותו מחזור היסטורי. כולנו מהגרי עבודה מאפריקה, כולנו פליטים מהמפץ הגדול. אין לאף הומו ספיינס ספיינס יותר אימהות לשלוף מהפופיק.

או החידוש הוֹרֶה יְחִידָנִי, שבא להחליף את המונח המקובל "חד-הורי". מה ההבדל ביניהם? אין הבדל. אבל מישהו החליט שהמונח "חד-הורי" הוא "פוגעני" (למה?), אז החליטו לעבור ל"יחידני".

זה מזכיר לי את המעבר מ"חסרי בית" ל"דרי רחוב". נו, אז החליפו ל"דרי רחוב". אז מה? עכשיו איפה גרים "דרי הרחוב"? עדיין ברחוב. הם לא עברו לגור מתחת ללשון. כי את המציאות אי אפשר לשנות באמצעות דיבור שונה על אותה מציאות בדיוק. את המציאות צריך לשנות במציאות, כלומר באמת, לא בייצוגים שלה ולא בדימויים שלה ולא ב"שיח" עליה.

מילון הסוציולוגיה החדש של האקדמיה ללשון הוא מילון לעתיד החברה המערבית. עתיד של אמנים שאינם מאמינים ביצירה מקורית, מבקרים שאינם מאמינים באיכויות אובייקטיביות, חוקרים שאינם מאמינים במציאות חיצונית, היסטוריונים שאינם מאמינים באמת היסטורית ופעילים שאינם מאמינים בקידמה. מאחר שהכול דֶּמִי, אין טעם לשאול מהי האמת ומהו הצדק, גם לא מהו הטוב ומה היפה, אלא רק מי קַדְמוֹנַאי ממי, איזו קבוצה חברתית עוברת הִשְׂתָּרְרוּת, ועל חשבון מי זה בא בעִילוּת. ואני שואל: אם הכול נרטיבים והגמוניות, הדהודים וציטוטים, התקבלות וממסדים – בשביל מה לקום בבוקר?