הביקורת כוללת ספוילרים – [כך תזהו אותם]
1. נתחיל עם בעיה מובנית, פגם גנטי: סדרת "חמישים גוונים של אפור" עושה רומנטיזציה למערכת יחסים מסוכנת שמבוססת על התעללות רגשית. העובדה שהגבר הוא חובב BDSM איננה העדפה מינית, אלא תופעת לוואי של אישיותו המסוכסכת. מותר להציג יחסי מין סאדו-מזוכיסטים בצורה כזו, וכמובן שמותר לכתוב על מערכות יחסים בעייתיות, אבל זה נעשה ברמת בגרות של חטיבת ביניים. לגיבורה קוראים אנסטסיה סטיל. לגיבור קוראים כריסטיאן גריי. חוץ מהקשר שלהם - שגם הוא לא ניחן בניואנסים מי יודע מה מורכבים - אין שמץ של אפור. כל הדמויות הן שחור או לבן, מסוכן או ידידותי. זה לא חדש, אבל זה עדיין מבאס.
2. אבל מה, דווקא הסרט שמבטיח להיות "אפל יותר" מתמקד פחות בכמה בעייתי הקשר ויותר בניסיונות לתקן אותו. זה לא נעשה בצורה אינטליגנטית או רגישה. שוב השקר הזה על כמה קל לתקן את הבעיות הרגשיות של מישהו אם את רק מנסה מספיק, מחכה מספיק, אוהבת מספיק.
3. מה שמביא אותנו לראשית הסרט. אנה עצובה, כי בסוף הסרט הקודם היא סוף סוף הפנימה שכריסטיאן מתחרמן מגרימת כאב לנשים (שדומות לאמא שלו, כפי שנגלה בסרט הנוכחי) ועזבה אותו. כדי שנדע כמה זה כואב לה, מתנגנת ברקע גרסה אפילו חיוורת יותר מהמקור לשיר של קולדפליי.
4. כל החברים של אנה עוד בתמונה. כל השניים - השותפה שלה והידיד שמאוהב בה. שניהם עדיין מגולמים ע"י שחקנים שאינם בני עשרים וקצת, וזה ניכר.
5. אנה הולכת לתערוכת הצילומים של אותו ידיד ומגלה שם המון צילומים שלה. "אם הייתי מבקש ממך היית אומרת שאת מתביישת", אומר הידיד. תזכורת - בפעם האחרונה שראינו אותו הוא ניסה לכפות את עצמו על הגיבורה כשהייתה שיכורה. למה הם עדיין בקשר בכלל?
6. כריסטיאן גריי קנה את כל הצילומים כי הוא "לא אוהב שזרים בוהים בך". כלומר, כי הוא פאקינג קריפ. למרות זאת,
7. אנה מסכימה ללכת איתו לארוחת ערב, "כי אני רעבה". אנסטסיה סטיל בעוד רגע של קלאסה.
8. היא מסכימה לתת צ'אנס נוסף לקשר שלהם, אבל מבהירה - בלי חוקים ובלי סודות. כריסטיאן מסכים. מנקודה זו והלאה, כריסטיאן הוא גבר חדש. מדי פעם הוא מפשל אבל אנה מעמידה אותו במקום. ה"אופל" הזה מהכותרת מגיע מאיומים חיצוניים בלבד, לא מהקשר עצמו. זו בעיה ערכית אבל גם נרטיבית - זה הופך את הסרט לנורא משעמם.
9. כריסטיאן חושף פיסות מעברו האפל כדי להביע מחויבות. "למה לא סיפרת לי?", "סיפרתי. אבל ישנת". אנה, תברחי, הוא לא רק דוש מסוכן, הוא גם אידיוט.
10. כפרס על כך שאנה מסכימה לחזור אליו, כריסטיאן נותן לה לפטופ וטלפון נייד. היא מחייכת. מה את מחייכת??? אלה בדיוק הדברים שבגללם נפרדת ממנו!
11. דקוטה ג'ונסון גרועה לאללה. חבל, אני יודעת שהיא יכולה להיות טובה, ראיתי אותה ב"גלים גבוהים". או לפחות סבירה, ראיתי את "המדריך לסינגלס". כאן היא אפילו לא מנסה.
12. אנה התחילה לעבוד בהוצאת ספרים. כריסטיאן החליט שג'ק (אריק ג'ונסון), הבוס הנאה, רוצה לשכב עם אנה, אז הוא כועס. כדי שיירגע, אנה לוקחת אותו לסופרמרקט. הוא מרותק מהרעיון כאילו הוא רואה חיות אקזוטיות בספארי.
13. אנה אומרת שהיא רוצה לקחת דברים לאט, רגע אחרי רצף של רגעים יומיומיים ספוגים בסאבטקסט מיני. הסרט מלא בכאלה. הוא רוצה שנחשוב שרעש החריקה של פקק שעם כשפותחים בקבוק יין הוא סקסי, או שבחורה שמפריעה לחבר שלה לחתוך פלפלים זה סקסי. הכל סקסי, ולכן כלום לא סקסי.
14. [הם שוכבים בערך דקה אחר כך. מי צריך משמעת עצמית, בעצם?]
15. כמו בסרט הקודם, גם כאן הסקס קצר, סטרילי ומרומז, מלבד סצנה אחת בסוף הסרט שקצת מעיזה. הייתם מצפים שסרט שכל הזמן מברברים על כמה הוא "נועז" ייתן לנו קצת יותר משוטים של אנשים מתנשפים ושל פטמות חשופות לצלילי שיר פופ בווליום חזק מדי, אבל אם ראיתם את הקודם אתם כבר יודעים למה נכנסתם.
16. אגב פטמות – איך זה יכול להיות שבסרט שרוב הצופות בו הן נשים מי שמוצגת לראווה ללא הפסקה היא האישה? זה אפילו לא חצי-חצי, ההחפצה היא בערך 70 אחוז אנה ו-30 אחוז כריסטיאן. אנחנו כבר שני סרטים פנימה ולא ראינו פין אחד לרפואה!
17. מתרגמ/ת לעברית יקר/ה, "Neck" זה צוואר, לא שרשרת.
18. ההורים של כריסטיאן עורכים נשף מסכות, והזוג מגיע יחדיו. זה ביג דיל, כי לכריסטיאן מעולם לא הייתה חברה, רק "שפחות כנועות". זה מעצבן מאוד את האישה שהכניסה את כריסטיאן לעולם ה-BDSM, חברה של אמו בשם אליינה (קים בייסינגר). היא טוענת שכריסטיאן לעולם לא יוכל להסתפק במערכת יחסים "ונילה" שוויונית. פפפפ, נשים מיניות, ועוד כאלה שאוהבות סאדו-מאזו, הן דפוקות לגמרי, הא?
19. היא גם לובשת חליפה במקום שמלה, כדי שיהיה ברור שהיא חזקה וכוחנית. לא כמו אנה החמודה והנורמלית בשמלת הסאטן המפוארת.
20. אל תאמינו לטריילר. נשף המסכות לא מסתורי או סקסי. זה אירוע צדקה מתיש של מיליארדרים משעממים. כדברי אמו של כריסטיאן על המסכות שנדרשים המשתתפים לעטות: "זה יפה, זה מסתורי, אבל זה קוץ בתחת".
21. מיה, אחותו של כריסטיאן, מגולמת ע"י הזמרת ריטה אורה. היא לא ממש שחקנית, אבל האמת שהיא הדבר הכי קליל בסרט, והוא זקוק לזה כמו אוויר לנשימה. אבל אם הדמות צריכה להציג את עצמה כי אפילו הדמויות לא מזהות אותה אחרי שהחליפה תספורת, אולי שווה להשקיע בפאה.
22. [כדי שלא תשתעמם, כריסטיאן שכנע את אנה להחדיר אביזר מין כדי שיוכל לענג אותה מתי שבא לו. היא איכשהו בסדר עם זה שהוא בוחר לענג אותה בדיוק כשעל הבמה גבר מאפיר מספר על "עמותה למען ילדים להורים מכורים לסמים". לוהט!]
23. עוד אישה שמוטרדת מאוד מהקשר החדש היא לילה, צעירה אומללה עם תחבושת על היד שעוקבת אחרי אנה לכל מקום ומתגלה כשפחה לשעבר של כריסטיאן [כשהזוג מגיע הביתה בסוף הנשף נראה שמשהו רע קרה בחניון. דרמה דרמה דרמה. הקהל, וגם אנה, כבר מוכנים לנורא מכל. הכינו את התופים! הנורא מכל הוא... כתמי צבע לבן על המכונית של אנה. אמאלה!]
24. כדי לברוח מהסטוקרית, אנה וכריסטיאן הולכים לישון ביאכטה. זוכרים את סצנת המסוק מהסרט הקודם? אותו עיקרון בדיוק, רק עם ספינה. שוטים יפים ורחבים של ספינה/מסוק בתנועה, קאט לזוג הנאה והנרגש, קאט לנוף המרהיב. להזמנות חייגו – 1-800-50-50-50.
25. השיר המלווה את הסצנה הוא השיר שמקדם את הסרט, "I Don't Wanna Live Forever" של זיאן מאליק וטיילור סוויפט. הרשו לי לצטט את שושנה מ"בנות": "זה מסוג השירים שבשמיעה ראשונה את שונאת אבל אחרי שתשמעי אותם מאה פעם ברדיו את תמותי עליהם". אין לי בעיה עם להיטי פופ ואפילו חיבבתי את השירים בסרט הקודם, אבל הפעם אפילו לא השקיעו בסקס אפיל. זו בעיה חמורה כשרוב השירים מלווים סצנות סקס. לסרט הקודם היו אמנים מחרמנים כמו דה וויקנד וביונסה. כאן יש את סיה, ניק ג'ונאס וההוא מ"וואן דיירקשן". הפנימו שם סופית שקהל היעד לא עבר את גיל 20, הא?
26. גם הפסקול המקורי, מוזיקת הרקע, גנרי ומשעמם.
27. אנה גומרת כמו בשלט רחוק. כריסטיאן אומר "תגמרי בשבילי" – בום. כריסטיאן נוגע בה קלות – היא כבר בחצי הדרך לאורגזמה. כמעט מפתיע שהיא לא גומרת מלנשום. לרגע היא אישה עם רעב למין קינקי, רגע אחר כך היא ילדה חסודה שמגיבה למיניות בהסמקה וצחקוקים, או בפחד. הפיצול הזה מטריד, אבל כנראה לא מכוון. פשוט לא התאים לסופרת או לבמאי להעמיד גיבורה שבטוחה ושולטת במיניות שלה במרכז.
28. לבמאי, אם כבר הזכרתי אותו, קוראים ג'יימס פולי והוא, מה לעשות, גבר. בהוליווד בקושי נותנים לנשים לביים סרטים בתקציב גדול, אז מבאס שכמו ב"דמדומים", ההשראה ל"חמישים גוונים", הסדרה עוברת מבמאית לבמאי בסרט השני. מילא אם היה מדובר באחד מדהים, אבל האדון עושה עבודה גרועה אפילו בהשוואה לסרט הקודם. אם כבר במאי סתם, כואב לכם שהוא יהיה ממין נקבה?
29. [נחזור לסרט: ג'ק מתחרפן כי אנה שוכבת עם מישהו שהוא לא הוא. הוא מתעקש שתבוא איתו לכנס ספרות בניו יורק, אבל כריסטיאן מסמס לה באמצע ישיבת עבודה שהיא לא נוסעת. יכול להיות שיש פה אמירה חתרנית על חוסר היכולת של גברים מקצועית כשיש באזור אישה שהם חושקים בה?]
30. "היי, אני מיסיס ג'ונס, עוזרת הבית של כריסטיאן", אומרת אישה שלא ראינו קודם ולא נראה שוב עד סוף הסרט. בשביל זה אתם מבזבזים לנו שעתיים מהחיים?
31. [אנה וכריסטיאן מדברים על ניו יורק ומגיעים להבנה. כריסטיאן: "אני שונא שאנחנו רבים". אנה: "זה לא ריב, זו שיחה". מישהי עדיין מוצאת את הילדון הקלולס הזה מושך?]
32. [בניגוד להסכמה שלה עם כריסטיאן, אנה מודיעה לבוס שהיא לא תיסע לניו יורק. אני מבולבלת]
33. [הבוס מגיב באופן פרופורציונלי – הוא משפיל אותה ומנסה לתקוף אותה מינית. היא בורחת מיד לזרועות החבר שמטפל בנושא מול המנכ"ל. לא מדברים על זה שוב לעולם]
34. [אנה עברה כבר שני ניסיונות אונס והתעללות רגשית מתמשכת. יום אחד היא תהפוך פסיכולוג כלשהו לאיש עשיר מאוד]
35. [הבוס מפוטר ואנה מוזמנת לרשת את תפקידו - בהתחלה זמנית, אבל אחר כך היא מרשימה את הבוס בישיבה וזוכה בתואר בכבוד. היא בת מקסימום 23, חסרת ניסיון ודי שוקיסטית באופן כללי]
36. הצעת הייעול של אנה להוצאה לאור היא להוציא ספר שכתב מישהו עם באזז אינטרנטי גדול וקהל קוראים צעיר. ממש כמו "50 גוונים", שהחל את דרכו כספרות מעריצים ברשת. בוגר מאוד, אי. אל. ג'יימס.
37. [לילה הסטוקרית חזרה, אחרי שהסרט שכח ממנה להמון זמן. היא האישה השנייה שרוצה לפגוע באנה כי השאיפות הרומנטיות שלה "פוגעות" בכריסטיאן המסכנון שרק רוצה להרביץ. כריסטיאן בא ומרגיע אותה בתנועות יד ופקודות קצרות. BDSM – זה כמו לאלף חיות, רק עם נשים!]
38. [כמו כן, פחחח, נשים שאוהבות סאדו-מאזו, הן פסיכיות, הא?]
39. [אנה זועמת למראה היכולות של כריסטיאן הקוסם כפי שלא זעמה כל הסרט, ואנחנו מדברים פה על בחור שהכריח אותה לקחת ממנו סכומי כסף גדולים, לא יודע מה זה לריב ומתעקש לקנות את החברה שהיא עובדת בה]
40. ["אני צריכה מרחב!", זועפת אנה. זה מחזיק בערך סצנה וחצי, אז כריסטיאן מתעורר באמצע הלילה ומציע לאנה להינשא לו. היא לא משיבה מיד, אבל די מתלהבת]
41. [בשלב מוקדם יותר בסרט כריסטיאן אמר לאנה שהיא צריכה ללמוד ללכת לפני שרצים. לכן, באופן טבעי, חמש דקות אחרי שלמד מה זה קשר זוגי, הוא רוצה להתחתן איתה]
42. חייבים להודות בזה, כריסטיאן גריי הפך מחבר מתעלל ומתוסבך לחבר מנג'ס שרק רוצה חום, אהבה ותשומת לב כל הזמן. הוא אמנם מפצה על זה עם מתנות יקרות וכושר גופני מעולה, אבל קשר בריא זה לא.
43. לכריסטיאן יש יום הולדת! הוא לא רוצה לעשות כלום כי הוא "לא רואה סיבה לחגוג את הגעתו לעולם הזה". גם צומי וגם דכאוני. איזו מציאה!
44. [כבר חמש דקות לא היה איום חיצוני על הקשר, אז עכשיו כריסטיאן מסתבך בתאונת מסוק]
45. [כל החברים של אנה באים לנחם אותה, כולל הצלם שבור הלב. אבל מי מנחם אותה ברגעי הפחד והדאגה? אמא שלו ואחותו]
46. ["גריי ורוס נמצאו בריאים ושלמים והם בדרך הביתה!". צלצול בדלת – זה כריסטיאן! והוא סבבה לגמרי! הסרט ירד מהפסים סופית, שלחו תגבורת]
47. סצנת הסקס המחרמנת הראשונה שממש רואים בה סקס! זה קרה! ונחתך באמצע, שחלילה לא נתחרמן. כמו כן, [לא כמעט מתת לפני שנייה?]
48. זה לא באמת סרט סקס. זה פורנו קפיטליסטי. כל רגע מיני בסרט כולל איזשהו מוצר – אביזר מין, יאכטה, סכין מטבח, תחתוני תחרה. בדיוק בגלל זה הסרטים לא מעיזים להראות שום דבר מעבר לפטמה ותחת.
49. בסרט יש משהו רובוטי מהרגע הראשון, אבל במסיבת יום ההולדת של כריסטיאן זה כבר נהיה פריק שואו. דברים משמחים קורים, דברים מפחידים קורים, זהו. תגובה רגשית קצרה וקורקטית ועברנו הלאה. האמת, אחרי כל כך הרבה משברים ודרמות בכל כך מעט זמן, גם לי כבר לא היה כוח להתרגש מדברים.
50. ולסיום, קים בייסינגר. כשהיית צעירה והופעת ב"תשע וחצי שבועות של שיכרון חושים" כולם התחרמנו ואהבו אותך, קיבלת הצעות לתפקידים. היום את אישה מבוגרת, אז אם כבר ייקחו אותך לסרט סקסי, זה יהיה כדי להציג אותך כמפלצת נצלנית ואובססיבית. בהצלחה, דקוטה ג'ונסון.