"אין תפקידים קטנים, ישנם רק שחקנים קטנים", אמר פעם הבמאי וגורו המשחק קונסטנטין סטניסלבסקי. זה אולי עבד על דורות של שחקנים שהתחנכו על שיטתו, אבל עלינו - לא ממש. גם אם מדובר בתפקיד ראשי, דמות מיתולוגית או גיבור על נערץ - יש תפקידים שגם גדולי השחקנים בעולם לא יצליחו להציל. כמעט לכל איי-ליסטר בהוליווד מסתתר תפקיד מביך ברזומה. לא מדובר בחלטורות קטנות של לפני התהילה, אלא על פאדיחות שמתחשות בשיא. הם היו מתים שתשכחו אותן, אבל אנחנו כאן בשביל להזכיר.

ג'ורג' קלוני באטמן (צילום: Getty Images, GettyImages IL)
קח, קנה לעצמך משהו יפה | צילום: Getty Images, GettyImages IL
ג'ורג' קלוני - באטמן ורובין

לפני שכריסטופר נולאן השתלט על המותג, היו לבאטמן כמה שנים קשות. מי ששלח אותו להתחבא במערה שנים ארוכות היה לא אחר מג'ורג' קלוני, שלוהק לתפקיד איש העטלף ב-1997, רגע לפני שהפך למעצמה ההוליוודית שהוא כיום. למרות הצלחה קופתית סבירה, המבקרים קטלו את הסרט, וקלוני מיהר להתנער ממנו בעצמו. "בזבוז כסף", הוא קרא לפלופ וטינף עליו בכל הזדמנות במשך שנים ארוכות. הזמן הוכיח שהפאדיחה לא עצרה את קלוני מלהפוך לאימפריה קולנועית של איש אחד, ואנחנו אומרים: אם כבר עשית את הפאדיחה שלך בתור באטמן עם פטמות, לפחות תיקח את זה כמו גבר.

מריל סטריפ - מאמא מיה!

זה ש"מאמא מיה!" הוא סרט מהמם לא אומר שמי ששיחק בו לא עשה לעצמו קצת פאדיחות. בעיקר אם את מריל סטריפ, זוכת שני פרסי אוסקר (בזמן הפקת הסרט) והשחקנית הכי מוערכת בעולם. כל הרוח הטובה שבעולם לא תעזור כאן, כשסטריפ שרה ומקפצת לה בחופי יוון היא מזכירה פחות את סופי, שנאלצת לבחור את מי מבין ילדיה להשאיר בחיים, ויותר את המורה לדרמה בתיכון, מדגימה לכם את הנאמברים של הופעת הסיום בכיתה י"ב. הסרט היה להצלחה מסחררת וסטריפ המשיכה ממנו לתפקידים שלא דורשים יכולות שירה ולאוסקר נוסף. לזכותה ייאמר: בניגוד לקלוני, נראה שהיא דווקא נהנתה מכל רגע בסרט.

דניאל דיי-לואיס - ניין

בעיני רבים, דניאל דיי-לואיס הוא השחקן הטוב בעולם. יש לו שלושה פסלוני אוסקר בשביל להצדיק את זה, שתי מועמדויות נוספות והופעות בכמה מהסרטים החשובים של העשורים האחרונים. לא ברור איך בשקט בשקט, בין "זה ייגמר בדם" ל"לינקולן", הוא הצליח לדחוף את התפקיד ב- Nine ואיכשהו לצאת ממנו נקי. דיי-לואיס לא היה היחידי שהביך את עצמו במחווה המוזיקלית ל- "שמונה וחצי" של פליני, כנראה המקום היחידי בו ג'ודי דנץ' משתפת פעולה עם קייט הדסון ומריון קוטיאר ומרקדת על אותה במה עם פרגי, אבל הנוכחות שלו שם היא המופרכת ביותר. איפה שהוא בין המבטא האיטלקי המאולץ לבין כשרון השירה המוגבל, פליני מתהפך.

האלי ברי - אשת חתול

לא רק קלוני הקריב את עצמו על מזבח השנים השחונות של "באטמן", גם האלי ברי עשתה זאת, כשכיכבה ב"אישה-חתול" ב- 2004. שקלול הביקורות של הסרט באתר Rotten Tomatoes מניב את הציון העגום של 9 אחוזי טריות, וגם ארבעת פסלוני "פטל הזהב" מוכיחים סופית שלא קיים אדם בעולם שחיבב את הסרט הזה. אפילו לא ברי עצמה, שהגיעה לאסוף את ה"ראזי" שלה בעודה אוחזת בפסלון האוסקר שקיבלה על "מונסטר בול", ביקשה להודות לאחים וורנר על שליהקו אותה ל"חתיכת החרא הזו"' ולא השאירה למיליוני נערים ברירות רבות אלא להמשיך ולפנטז על מישל פייפר (שעשתה את התפקיד הזה הרבה יותר טוב ב"באטמן חוזר" המעולה).

בן אפלק – ג'ילי

במובנים רבים, שנות האלפיים המוקדמות היו גרועות יותר משנות התשעים. בייחוד בכל מה שקשור בזיווגים הוליוודיים, כמו זה של בן אפלק וג'ניפר לופז. וכמה שהזוגיות הזו נראית גרועה במבט לאחור, היא לא גרועה כמו הסרט שהם עשו ביחד. "ז'ילי" הוא פאדיחה לכל מי שהשתתף בו, לא רק לאפלק ולופז. גם אל פאצ'ינו (שאם נודה על האמת, לא עשה סרטים טובים מדי מאז "דרכו של קרליטו") וכריסטופר ווקן (שבוודאי לקח את התפקיד אחרי שהפסיד בהתערבות) היו מעדיפים בוודאי לשכוח את הפיאסקו הזה. הבעיה הגדולה של "ג'ילי" היא שהוא סתמי, מיותר ולא מעניין, וכולם כנראה היו מעדיפים שהיה רע כל כך עד שהיה הופך לקאלט.

ניקול קידמן - סמנתה

ניקול קידמן היא אמנם לא שם נרדף לאיכות, אבל אוהבת לקחת על עצמה תפקידים כבדים ומלאי חשיבות עצמית. גם היא נרתמה לפדיחה הקולקטיבית שהיא Nine, אבל הסרט שבאמת מוציא אותה רע הוא "סמנתה". המכשלה העיקרית שלו היא שזה באמת יכול היה להיות סרט טוב. הרעיון שעומד בבסיסו חמוד, וקידמן באמת משתדלת בתפקיד המכשפה המלוהקת לרימייק של סדרת הטלוויזיה בעלת אותו השם. הזיווג שלה ושל וויל פרל הוא אחד הזיווגים המגושמים בתולדות הקולנוע, והופך את הסרט הזה מביך עבור שניהם. כן, אפילו יותר מהפעם ההיא שקידמן הטילה מימיה על זאק אפרון ב"העיתונאי".

בן קינגסלי - לאב גורו

חייבים להודות שיש משהו די גאוני בללהק את בן קינגסלי, שגילם את המנהיג ההודי הרוחני הידוע ב"גאנדי", לתפקיד סטריאוטיפי של גורו הודי שמתעסק יותר בסקס ופלוצים ופחות בזכויות אדם. עשרים ושש שנים, זה מה שלקח לקינגסלי כדי לעשות צחוק מהתפקיד שהביא לו אוסקר, הבעיה היא שזה לא היה ממש מצחיק. "לאב גורו" הוא אסון גזעני וסקסיסטי, שדי חיסל למייק מאיירס את הקריירה. לשמחתו של קינגסלי, הוא ניצל מגורל דומה, והמשיך לשחק בהמון סרטים בחמש השנים שעברו מאז. כולל תפקיד ב"איירון מן 3", שאף אחד לא יעז להודות בכך, אבל מזכיר קצת את הגורו.

סוזן סרנדון - מר וודקוק

סוזן סרנדון היא שחקנית קומית לא רעה בכלל, ואוהבת מדי פעם להשתתף בסרטים קלילים יחסית, בייחוד בשנים האחרונות. זה לא מצדיק את התפקיד שעשתה בסרט המחפיר "מר וודקוק", שהוא אמנם קומדיה, אבל לחלוטין לא מצחיק. נכון, סרנדון הופיעה השנה ב-  The Big Wedding והיה לה גם תפקיד ב"זה הבן שלי", אבל אף אחד מהם לא לוקח את עצמו ברצינות כמו "מר וודקוק". אפילו שון וויליאם סקוט, שגילם את בנה בסרט וידוע בזכות יצירות מופת כמו "אמריקן פאי" ו"רוד טריפ", התחרט על השתתפותו ובילי בוב ת'ורנטון (מר וודקוק עצמו) הודה שמעולם לא צפה בו. רק מאיתנו השעמומון הזה לא נחסך.

וורן בייטי ודסטין הופמן  - אישתר

נורא קל ללעוג ל"אישתר". זה סרט רע כל כך, עד שאגדה אורבנית טוענת כי אחד המקרינים הראשונים שנתקלו בו תלה עצמו והשאיר אחריו פתק: "הקולנוע מת". הסרט יועד להיות הצלחה גדולה, ואמור היה לסמן את הקאמבק של שניהם לאחר היעדרות של כמה שנים מן המסכים. כמו שקורה בדרך כלל עם חלומות גדולים, גם "אישתר" התנפץ לאלף רסיסים. את בייטי הסרט כמעט וחיסל, והוא אכן הופיע במעט מאוד סרטים מאז. לשמחתו של הופמן, בשנה לאחר מכן הגיע "איש הגשם", אוסקר שני, והידיעה שלא משנה עד כמה גרועים יהיו הסרטים שיעשה, פאדיחה גדולה מ"אישתר" כבר לא תהיה לו.

נטלי פורטמן - הוד מעלתך

בסרטם החדש "סוף." נתקעים ג'יימס פרנקו, סת' רוגן ושאר חבורת ג'אד אפטאו בביתו של פרנקו. בחוץ משתוללת האפוקליפסה, וכדי להפיג את השעמום מצלמים החברים סרטי המשך לכל הסרטים שלהם. כלומר, כל הסרטים שלהם חוץ מ"הוד מעלתך". נטלי פורטמן היא הנערה השקטה של הכיתה, שהפעם היחידה בה היא נגררת לשטויות של הבנים, היא גם הפעם היחידה שבה העניינים משתבשים. "הוד מעלתך" הוא שיבוש קולנועי אחד גדול. כל המעורבים ב"הוד מעלתה" היו מעדיפים לשכוח ממנו, אבל לאף אחד מהם אין אוסקר על "ברבור שחור". 

>> בואו לפייסבוק שלנו