ברשת החברתית Quora רץ כבר שנה וחצי שרשור נחמד סביב השאלה "למה היקום הקולנועי של מארוול מצליח והיקום של די.סי לא". זה דיון שמתנהל בשנים האחרונות גם בערכאות קצת יותר רציניות - בהינתן הגודל של ההצלחות והכישלונות המדוברים, הוא נושא חביב במיוחד על כותבי טורים שמכסים את הנעשה בהוליווד - אבל דווקא בדיון הלא-מחייב ההוא ב-Quora הופיע ההסבר הפשוט ביותר לעולב המתגלגל של ה-DCEU, "היקום המורחב" של די.סי: "אין להם את קווין פייגי", כתב מייק שניידר, עורך אתר הקומיקס אוקטל קומיקס, ולטעמי סגר הרמטית את הפינה הזאת.
קווין פייגי משמש נשיא אולפני "מארוול" מאז 2007 (כלומר, שנה לפני השקת היקום הקולנועי שלה עם "איירון מן" הראשון), אבל יש משהו מטעה בהגדרה הזאת. "נשיא" נשמע כמו גרסה מחמירה של מנכ"ל, יותר "תעשיית" מאשר "הקולנוע". אלא שפייגי הגיע לכל העסק הזה ממקום אחר לגמרי: האיש הזה הוא קודם כל פאן-בוי.
>>ראינו את כל סרטי מארוול מההתחלה ודירגנו אותם מהרע אל הטוב
"עם מעריץ על ההגאים, מארוול לוקחת את הגיבורים שלה לקולנוע", בישרה הכותרת ב"ניו יורק טיימס" בקיץ 2011, כשפייגי הסכים באופן חריג מבחינתו להעניק ראיון לגוף תקשורת. זה היה אחרי ש"איירון מן" הראשון והשני עשו הרים של כסף אבל "הענק הירוק" עשה משמעותית פחות, לפני ש"הנוקמים" יצא לאקרנים והפך לתופעה תרבותית ששווה של 1.5 מיליארד דולר בטור ההכנסות, אז אין פלא שהטון של הטיימס היה איפשהו בין משתומם למתנשא - ברצינות מארוול, פאן בוי לנשיאות?
טוב, זה היה לפני שבע שנים. כיום, כשפייגי רק בן 44 והסכום המצטבר שהכניסו הסרטים שהפיק עומד כבר על 14 מיליארד דולר - לפני ש"הנוקמים: מלחמת האינסוף" מגיע למסכים, לפי הערכת "פורבס" בדרך לקופה עולמית של 1.1-1.7 מיליארד דולר - אף אחד לא מתנשא יותר על פייגי. הוא לא רק אחד המפיקים הגדולים בהוליווד, אלא גם אחד האנשים המשפיעים ביותר על התרבות העולמית בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21.
אלו מילים גדולות, אבל יש להן כיסוי. זה חוזר להגדרה החמקמקה "נשיא", כי פייגי הוא לא רק המנהל של האופרציה, ולצורך העניין גם לא רק ה"מפיק", למרות שזה הטייטל הרשמי שלו בכותרות הפתיחה: אם לשאול ביטוי מעולם הפסטיבלים, הוא המנהל האמנותי. האיש שמלהק במאים ולא רק כוכבים, שמכתיב את הטון של היקום הקולנועי כולו ושל כל סרט בנפרד. דוגמה מאלפת היא הכיוון שאליו ניווט את "ת'ור" בסרט הראשון על גיבור-העל ההו-כה-בלונדיני: פייגי דחה מספר הצעות של תסריטאים שרצו ללכת לאזורי "שר הטבעות", להפוך את "ת'ור" למין סרט פסאודו-תקופתי שמתרחש בגרסה מפונטזת של ימי הביניים. "ת'ור הוא לא טיפוס של 'עצם עוף תקועה בזקן'", הסביר פייגי ל"טיימס" את הרציונל שלו. וכל הקטע זה שהוא יודע בדיוק על מה הוא מדבר.
פייגי - יליד בוסטון, נכדו של מפיק הטלוויזיה רוברט שורט שבשנות ה-50 התמחה באופרות הסבון הבראשיתיות - גדל על דיאטה של קומיקס וסרטים; כילד הוא ציפה פעם את כל קירות החדר שלו בפוסטרים של "בחזרה לעתיד 2". הוא כל כך רצה לעסוק בתחום שחמש דחיות מצד החוג לקולנוע של אוניברסיטת דרום קליפורניה, מוסד שבין בוגריו נמנים ג'ורג' לוקאס ורוברט זמקיס, לא שכנעו אותו לוותר. בפעם השישית הוא התקבל.
בשנת 2000 התחיל פייגי לעבוד עם אולפני "מארוול", אז בהנהלת הישראלי לשעבר אבי ארד, ששכר את פייגי לאחר שהתרשם מעומק ההיכרות שלו עם עולם הקומיקס בכלל ושל מארוול בפרט. כעבור שבע שנים, זמן קצר לאחר שארד עזב את האולפנים, פייגי קיבל את המושכות היצירתיות. יש נטייה טבעית בתקשורת לתאר אותו כאיש שבא משומקום והמציא מחדש את סרטי מארוול, אבל האמת היא שפייגי בא מהמון מקומות: לפני "איירון מן" הראשון והשקת ה-MCU, היקום הקולנועי של מארוול, הוא הספיק להפיק, להיות שותף להפקה או להפיק בפועל את שלושת סרטי "אקס מן" הראשונים, שלושת הספיידרמנים הראשונים, הכישלונות המפוארים של "דרדוויל" ו"אלקטרה", סרטי "ארבעת המופלאים" ועוד מכל הבא ליד הצלחות אדירות ופדיחות קולוסאליות. ל-MCU הוא הגיע עם ידע אמיתי על מה שעובד ולא עובד בסרטי קומיקס, ולטעמי זה חלק ממה שהופך אותו לאחד מלוקחי-הסיכונים-המחושבים הטובים בביזנס. סיכונים כמו "ת'ור: ראגנארוק", כמו "הפנתר השחור", כמו להחליט לפני עשר שנים שהוא משיק את הפרויקט הקולנועי השאפתני ביותר בכל הזמנים.
מבקרי קולנוע, ובכלל זה הח"מ, נוהגים להעניק את מלוא הקרדיט על סרטים מוצלחים לבמאים. זה מוצדק ב-99.9 אחוזים מהמקרים, אבל "מלחמת האינסוף" - הסרט ה-19 של ה-MCU שיגיע למסכים בשבוע הבא, 26.4 - מחייב מנוד ראש לעבר המפיק קווין פייגי. לכאורה מנהל בחליפה, אבל תכלס הראש היצירתי הכי חשוב בפרויקט הכביר הזה. "הוא חנון עצום, אולי אפילו יותר גדול ממני", אמר עליו פעם ג'וס ווידון, ואני מזכיר לכם שווידון יצר את "באפי ציידת הערפדים" ואת "Firefly" לפני שבא לעשות בשביל פייגי את שני סרטי "הנוקמים" הראשונים. זה כנראה נכון, וזה בטוח חלק מהקטע: קווין פייגי הוא חננת על חלל שעושה את סרטי החננות הכי טובים בסביבה.
באורח מעט אירוני, ווידון עצמו נמצא היום אצל המתחרים מדי.סי, שממשיכים לדשדש בניסיון לזנב במארוול. כל עוד לא יוכח אחרת, זה - בדיוק כמו שכתב מייק שניידר - כי אין להם את קווין פייגי.