הישג חסר תקדים לקולנוע הישראלי, שהצליח להכניס היום (חמישי) שני סרטים כחול-לבן לטקס הפרסים החשוב ביותר בתעשיית הבידור העולמית. אחרי מספר שנים בהן כיכבה ישראל בקטגוריית הסרט הזר, מדובר הפעם בצמד סרטים תיעודיים. הפעם האחרונה בה היה ישראלי מועמד לאוסקר הדוקומנטרי הייתה בשנת 1974 עם "המכה ה81”, סרטו של חיים גורי.
"שומרי הסף" סרטו עטור הפרסים של דרור מורה, מציג סדרת ראיונות עם ששת ראשי השב"כ האחרונים של מדינת ישראל, ושופך אור חדש על כמה מהפרשיות והמבצעים שהסעירו את המדינה בשלושים השנים האחרונות.
בין היתר עוסק הסרט בפרשת "קו 300", שהוכיחה כי המחבלים שהשתלטו על האוטובוס נתפסו חיים, ונהרגו רק לאחר מכן בידי אנשי הארגון. בסרט מודה אברהם שלום, שניהל את הארגון בעת האירוע, כי נתן את ההוראה לחסל את המחבלים. כמו כן חוזר הסרט לחיסולו של "המהנדס", יחיא עיאש, האינתיפאדה, פיגועי ההתאבדות, רצח רבין, ההפגנות נגד הסכם אוסלו, ושורה ארוכה של קשיים, מחלוקות והתמודדויות מוסריות בהן נתקלו השישה לאורך הדרך.
"זהו רגע מרגש ביותר עבורי. לא חלמתי שמסע שהחל לפני 4 שנים יגיע למעמד של סרט המתמודד על האוסקר האמריקאי", אמר מורה בתגובה למועמדות המרגשת. "זהו כבוד גדול שהסרט נבחר להתמודד בבמה היוקרתית ביותר של עולם הקולנוע ולהעמיק את החשיפה לה זוכה הקולנוע הישראלי בעולם. כל איש קולנוע חולם על הבשורה שקיבלנו זה עתה, אשר פותחת אפיקים חדשים עבור הסרט, ויאפשר למסר של שומרי הסף להגיע לקהלים נרחבים הן מחוץ לישראל והן בארץ. עם זאת אני חייב לציין כי בעבורי חשיפת הסרט לאזרחי ישראל היא המשמעותית ביותר".
"אני רוצה להודות לצוות הנפלא על העבודה המדהימה שכל אחד ואחד מהם עשה בסרט”, מסרה פיליפה קוברסקי, מפיקת הסרט. “עבורי זהו רגע שיא בקריירה של הפקה והפצה בישראל ובעולם, אני מודה לדרור על החזון ועל השותפות, וכן לצוות סינפיל שעבד ועובד סביב לשעון בעבור הסרט. וכמובן, אני רוצה להודות לשותפים ולמשקיעים בסרט שהפכו את המסע הזה לאפשרי".
שלושה מבכירי מערכת הביטחון שכיכבו בסרטו של מורה הגיבו אף הם להישג המרשים. "אחרי למעלה מ-35 שנה של שירות בבטחון הכללי אני חושב שהסרט "שומרי הסף" פורש את האירועים המרכזיים במלחמתה העיקשת והעקשנית של מדינת ישראל בטרור הפלסטיני", אמר יעקב פרי. "זהו סיפור אנושי שבסופו של דבר גם מנצח. וזה אולי סוד הצלחתו של הסרט וסוד קסמו. זה בהחלט סיפור מרתק מאוד מאוד מסובך והמסקנה היא בסופו של דבר שמדינת ישראל צריכה לעשות ככל שעל ידה על מנת להגיע להסדר או לסוג של פיוס עם שכניה הפלסטינים.
"אני מאמין שהבמאי מאוד מאושר, אותי ההיבט האומנותי של הסרט פחות מעניין, אני לא חי בסרט אלא במציאות הישראלית כבר הרבה מאוד שנים", סיפר עמי איילון. "אם העובדה שהסרט יקבל פרסום והחשיפה תסייע להחזיר את הדיון המדיני על יחסינו עם העולם הערבי, והפלסטינים בפרט, למסלול פרגמרטי שפוי, אז אני מאוד שמח. אם נחזור למצב שכל אחד יתקפל בתוך עמדתו, כפי שאנחנו עושים כבר עשרים שנה, אז החשיפה לא תציל אותנו מעצמנו".
אבי דיכטר, אחד מראשי השב"כ האחרונים של ישראל, נשמע מרוצה. "אני מאוד שמח בשמחתו של הסרט ובשמחתו של דרור כמובן. אנחנו מצפים ללא פחות מהמקום הראשון, שזה פסלון אוסקר כמובן. אבל עכשיו ברצינות, זה באמת יום חג לראות שני סרטי דוקו ישראלים מקבלים מועמדות לאוסקר. גאווה ישראלית כמו שאומרים".
תיארת שהסרט יגיע לאוסקר?
"הסרט גרף המון פרסים נחשבים במהלך השנה האחרונה, ולכן ידענו שישנה סבירות מאוד גבוהה שהוא אכן יגיע לאוסקר. אני שמח שהוא הוכיח שהוא בין חמשת הסרטים הטובים ביותר בעולם. כיף לראות סרט ישראלי שמשקף וסוקר את ראשי השב"ק ומצליח לעורר עניין גם במקומות אחרים".
אתה נוסע לטקס?
"בוא לא נגזים. אני נשאר בארץ ואעודד אותם מכאן".
"חמש מצלמות שבורות", סרטם של גיא דוידי ועימאד בורנאט, ובהפקת ערוץ 8, מתאר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כפי שנראה מהמצלמות המתעדות את המאבק מהצד הפלסטיני של הגדר בבלעין. הסרט מורכב מחומרים שצולמו בארבע השנים האחרונות, מצידה הפלסטיני של הגדר, ומכיל חומרים קשים מנקודת מבט ישראלית. מצלמותיו של בורנאט, שתיעד את האירועים, נשברו שוב ושוב לאורך תקופת הצילומים, ומכאן נובע שמו של הסרט.
גיא דוידי, במאי "חמש מצלמות שבורות", נשמע נרגש: "קודם כל, אני מאוד שמח, וזה משמח הרבה מאוד אנשים מעבר לי, עימאד – גם את כל תושבי הכפר בילעין, את המשפחה של עימאד ורת כל מי שקשור במאבק נגד הגדר. כולם שולחים לנו כל הזמן ברכות ואיחולים. זה מאוד משמח. לא הייתי מופתע. לא תכננתי את זה מראש, אבל כשערכתי את החומרים וכתבתי את הטקסטים, ידעתי זה עומד להיות משמעותי. הסרט הזה יביא לנו בהוליווד גאווה ישראלית פלסטינית".
על השירות השעשה למאבק בכפר בבלעין הוסיף ואמר: "זה בהחלט מאוד משמעותי בשביל כפר קטן של אלפיים איש להגיע לאוסקר. אני מאוד מקווה שזה יהיה מעבר לזה, שהמשמעות של המועמדות תתבטא גם בכך שהסרט יזכה להקרנות מסחריות בארץ, שמשרד החינוך יאמץ את הסרט ויקרין בפני תלמידים. צריך לזכות באוסקר כדי שתהיה פתיחות לקבל את הסרט באופן נרחב, מעבר להיותו סרט ישראלי-פלסטיני".