סרט הפתיחה: האיש שהרג את דון קישוט // The Man Who Killed Don Quixote
סרטו החדש של טרי גיליאם זכה לביקורות מעורבות, אך מדובר עדיין ביצירה מסקרנת ביותר. העלילה מזכירה את סרטיו הקודמים של הבמאי, בשילוב בין פנטזיה סוריאליסטית ומציאות - במאי פרסומות ציני וספרדי זקן המשוכנע שהוא-הוא דון קישוט יוצאים למסע הרפתקאות סוריאליסטי. בסרט שמתואר כאחד האישיים ואחד הקשים לצפייה של גיליאם, הסרט חותר תחת ציפיות הצופים, ולעיתים תחת היכולת שלהם להבין את העלילה: "גיליאם כמו מושך אותנו לתוך הטירוף שלו, לעולם שבו הדברים גם טובים יותר, וגם מסוכנים בהרבה".
סליחה על ההפרעה // Sorry to Bother You
סרט הביכורים של הראפר בוטס ריילי הוא קומדיה שחורה חדה - וסאטירה נושכת, מהמקוריות שנראו על מסך הקולנוע בשנים האחרונות. במרכז העלילה עומד קאש גרין (לקית' סטנפילד המעולה, דריוס מ"אטלנטה"), צעיר שמתחיל לעבוד בחברת טלמרקטינג ומגלה שהסוד להצלחה טמון ביכולת שלו לחקות "קול לבן". בעזרת "הקול הלבן" קאש הופך לכוכב-על בתחומו, אלא שהצלחתו מקבלת תפנית משונה למדי. וכשאנחנו אומרים משונה, אנחנו מתכוונים להזיה אחת גדולה ומטורפת. כל פרט עלילתי נוסף יגרע מחוויית הצפייה בסרט - שמרגע לרגע נעשה מוזר יותר ומהנה יותר.
"סליחה על ההפרעה" עוסק בנושאים כמו גזע, מעמדות חברתיים וקפיטליזם, נושאים שבהחלט נראו בעבר על מסך הקולנוע, אבל לא כפי שהם נראים בסרטו של ריילי. למרבה הצער הסרט לא זכה להפצה רחבה בארץ, לכן זו הזדמנות מצוינת לראות אותו על המסך הגדול ולתת לעצמכם להיסחף לתוך שעה ו-50 דקות של טירוף מוחלט, שמאחוריו אמירה חברתית חזקה. אנחנו מהמרים שבעתיד הקרוב הוא יהפוך לסרט קאלט.
הקרנה בנוכחות הבמאי: עולם היורה // Jurassic World (אירוע מיוחד – ערב אוטופי במוזיאון הטבע)
הקרנת הסרט "עולם היורה" (2015) בנוכחות הבמאי קולין טרבארו. למי שפספס את הסרט הראשון בסדרת ההמשכונים לסרטו הקלאסי של סטיבן שפילברג, הזדמנות להקרנה חגיגית עם דברי פתיחה של הבמאי. ההקרנה המיוחדת תיערך במסגרת ערב "עיצוב המחר –הכינו גופכם למאה ה-21", שיתקיים במוזיאון הטבע. לפני ההקרנה ייערך פאנל מיוחד בהשתתפות קולין טרבארו (במאי "עולם היורה"), פיטר וואטס (סופר, "ראייה עיוורת"), ד"ר עמרי עמירב-דרורי (שותף מייסד, קרן ההשקעות tech.bio) בהנחיית קתרינה דרמול (חוקרת עתידים ויזמת חברתית). כיצד המדע יתמודד עם הבעיות המורכבות והקשורות זו בזו של המאה ה-21? מחסור במים ובמזון, מזג אוויר קיצוני, חיידקי מחלות עמידי-אנטיביוטיקה, וכמובן - דינוזאורים ודרקונים. שיחה בצומת הדרכים של מדע ודמיון, חרדה ותקווה.
תורשתי // Hereditary
"תורשתי" מתהדר באחת הכותרות המחייבות בתולדות הז'אנר: זה הסרט הכי מפחיד שנעשה אי פעם, ו"לראיה" זה "הוכח מדעית" בניסוי שמדד בזמן אמת את קצב הלב של הצופים. התוצאה לא חד משמעית - מצד אחד, הסרט אפילו לא נמצא בעשירייה הפותחת של הסרטים המפחידים ביותר שנעשו אי פעם. מצד שני, זה חתיכת סרט מצוין. אנני (טוני קולט), אמנית שמייצרת מיניאטורות המבוססות על אירועים מחייה, מאבדת את אמה לאחר נתק ממושך ממנה. זה לא ממש מזיז לבנה או לבעלה, אבל זה בא מאוד לא טוב לבתה צ'רלי. הקשר בינה לבין סבתה היה הדוק מאוד, אולי המשמעותי ביותר בחייה של הילדה הסובלת מעיוות פיזי קל וחרדה חברתית.
ימים אחדים לאחר הלווייתה של הסבתא מתחילים אירועים מוזרים סביב בית המשפחה, או שמא בנפשם של בני המשפחה. האם יש כאן סיפור רפאים? מקרה של דיבוק? תקשור? כת שטנית? כל האפשרויות על השולחן, והבמאי-תסריטאי ארי אסטר עושה בהן שימוש מושכל ומענג, כי לאט לאט מתברר ש"תורשתי" הוא לא סרט של או-או אלא של גם וגם. אין בסרט שום מאפיין של אימה זולה, של הפחדות בשקל, ונראה שהדיבור על הסרט "הכי מפחיד אי פעם"ר ק פוגע בחוויית הצפייה. מעל לכל, "תורשתי" הוא סרט נבון, מעורר רגש ומחשבה, מפחיד במידה ומותח במידה רבה יותר.
מקוללים // Cursed (הקרנה מיוחדת בהשתתפות היוצרים)
הקרנה מיוחדת בהשתתפות הבמאי והצוות של סרט האימה הישראלי. מקוללים מתמקד בניווט שגרתי במדבר הופך לסיוט. שלושה חיילים מסיירים באזור לא מוכר כשדברים מבעיתים מתחילים להתרחש סביבם. לאט לאט הם מבינים שההתרחשויות המוזרות קשורות לשרידי כפר בדואי עתיק. סרט אימה שברור כי יוצריו עשו את שיעורי הבית שלהם בכל הנוגע לסרטי אימה, אך לצד התרומה החיובית, השקדנות הזאת מנפקת מהלכים עלילתיים ורעיוניים מוכרים מדי. לסרט הקטן הזה יש שפה קולנועית משויפת ומשוכללת שניכרת בכל פריים ובכל קאט ויוצרת פלואו יוצא דופן, אך כמו הסרט כולו, גם העשייה הקולנועית יותר מבטיחה מאשר מקיימת. אך למרות המגרעות, מדובר בסרט אימה עשוי כהלכה עם מימד אלגורי מעניין, גם אם לא מפותח בצורה מספקת.
סיפורי רוחות // Ghost Stories
מגיש טלוויזיה שעוסק בהפרכת סיפורי רוחות וחשיפת שרלטנים רוחניים, נחוש לחשוף את האמת מאחורי שלוש תקריות על טבעיות מצמררות ובלתי מוסברות: שומר לילה שנרדף על ידי חזיונות במהלך עבודתו בבית משוגעים נטוש, אדם צעיר שנקלע לתאונת דרכים סיוטית בלב יער, ובנקאי לשעבר שזוכה לביקור מהרוח של ילדו שמעולם לא נולד. כשהוא צולל לתוך הסיפורים, הוא מגלה שלשלושת הסיפורים יש קשר נסתר לחיים שלו. הסרט זכה לביקורות חיוביות בזכות השילוב המיומן בין אימה והומור שחור, ובזכות הפתרון המספק שמגיע בסוף העלילה: "הסרט חוגג את האלמנט שנעלם מכל כך הרבה סרטי אימה בזמן האחרון – כיף".
מנדי // Mandy
סרטו החדש של פנוס קוסמתוס גורם להגדרה "לא לכל אחד" להתבייש בצד. ניקולס קייג' יוצא למסע נקמה מדמם וחסר מעצורים בכת שלקחה ממנו את אשתו. מחצית השעה הראשונה שלו מזכירה סרט של דיוויד לינץ' (ולינץ' של השנים האחרונות, כשסופית אין שם יותר אף אחד בבית); מחצית השעה הבאה היא מיינד-פאק של אימה וביזאר שאומר ללינץ' "רואה אותך ומעלה משהו מהתחושה של 'מתחת לעור'"; ואז, בשעה השנייה, זה נהיה סרט נקמה עם אקשן צפוף, בדיחות צחק-בקול-רם וזוועות - כלומר gore.
הסיפור מתמקד בשני בני זוג שחיים בסבבה שלהם באיזה יער עד שחבורה של "פריקים של ישו" מחליטה להיכנס בהם בכמה מהדרכים המחליאות שנראו לאחרונה בקולנוע. אם יש לכם קושי עם תחושת WTF, הרי שהקתרזיס האלים של החלק השני שווה את האניגמטיות של הראשון; אם גם אלימות היא לא כוס הארק שלכם, כנראה שזה לא בשבילכם. השחקנים בסרט הם הדובדבן שבקצפת, כאשר ללא ספק מדובר בשיא בקריירה של ניקולס קייג', ו"מנדי" הוא אחת מתצוגות משחק מהבולטות שלו בשנים האחרונות. קייג' לא צריך יותר מדי דיאלוג כדי לעשות את העבודה, הוא מספק את הסחורה דווקא ברגעים בהם הוא לא מדבר, ודי בקלוז אפ על פניו מלאות השנאה, האבל והטירוף כדי להפוך את ההופעה שלו לבלתי נשכחת.
סרט הנעילה: אנה והאפוקליפסה // Anna and the Apocalypse
רגע לפני חג המולד, אנה וחבריה נאלצים להתמודד מול אפוקליפסת זומבים. "אנה והאפוקליפסה" הוא סרט חג מולד, שהוא גם סרט זומבים, שהוא גם מחזמר. מבקרים תיארו אותו כ"מת על המתים" פוגש את "לה לה לנד", הוא משלב ז'אנרים שלא יכלו להיות יותר רחוקים אחד מהשני – ולכן הוא מסתמן כסרט מקורי וכפוטנציאל להיות צפייה מהנה במיוחד. כי מי לא רוצה לראות אנשים נרדפים על ידי זומבים, נלחמים כדי לשרוד וכל זה בזמן שהם שרים שירי חג מולד?