דור הנפילים של הוליווד הולך ונעלם בשנים האחרונות ואתמול (ראשון) התווסף שם אגדי נוסף לרשימה. ריצ'רד אטינבורו, מגדולי הבמאים והשחקנים שיצאו מבריטניה, הלך לעולמו בצהרי יום ראשון, הוא היה בן 90 במותו. בשנים האחרונות התדרדר משמעותית מצבו הבריאותי של אטינבורו מאז שנפל במדרגות ביתו והוגבל לתנועה באמצעות כיסא גלגלים בלבד. הוא עבר להתגורר ביחד עם אשתו, שילה, בבית הבראה מיוחד, שם גם מצא את מותו.
אטינבורו, יליד קיימברידג', החל את הקריירה הענפה שלו בשנות ה-40 כשחקן תיאטרון ומשם התקדם למסך הגדול. תפקידים מוצלחים בקומדיות בריטיות כמו "I'm All Right Jack" ו-Private's Progress" הקנו לו את ההזדמנות להגיע להוליווד, שם פרץ לתודעה ב"בריחה הגדולה" בכיכובו של סטיב מקווין (1963). בהמשך זכה למועמדות לפרס הבאפט"א על המשחק הטוב ביותר עבור תפקידו בדרמה המלחמתית "Guns at Batasi" ובשני פרסי גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר על "The Sand of Peebles" ו"דוקטור דוליטל". הדור הצעיר יותר זוכר אותו כמפתח הנלהב ג'ון האמונד, הבעלים של "פארק היורה" בסרטו המצליח של סטיבן ספילברג.
החלק הטוב ביותר בקריירה של אטינבורו הגיע דווקא כשעבר אל מאחורי המצלמות. "ווינסטון הצעיר" (1972) בבימויו הפך לקלאסיקה בריטית על סיפורו של ווינסטון צ'רצ'יל הצעיר ו-"גשר אחד רחוק מדי" (1977( קיבץ אנסבל יוצא דופן של כוכבים (שון קונרי, ג'ין הקמן, מייקל קיין, אנתוני הופקינס, לורנס אוליביה ורוברט רדפורד, בין היתר) לאחד מסרטי מלחמת העולם השנייה הטובים שידע הקולנוע. ב-1982 הכירה גם האקדמיה האמריקאית לקולנוע בכישרונו הגדול כשהעניקה לו את פרס הבמאי הטוב ביותר בטקס האוסקר על "גנדי", שזכה גם בפרס הסרט הטוב ביותר.
"ריצ'רד אטינבורו נתן בי אמון בתפקיד הראשי של סרט שלקח לו 20 שנים להוציא לפועל", ספד לו סר בן קינגסלי, כוכב "גנדי", "בתמורה נתתי בו את אמוני באופן מוחלט ולמדתי לאהוב אותו. הוא יחסר לי מאד". דיוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה, התייחס אף הוא לאובדן של אטינבורו כשכתב בטוויטר: "המשחק שלו היה מבריק, הבימוי שלו היא מדהים – ריצ'רד אטינבורו היה אחד מהנפילים של הקולנוע".

סרטו האחרון של אטינבורו כבמאי היה הדרמה הרומנטית "Closing the Ring" ב-2007, בכיכובם של שירלי מקליין וכריסטופר פלאמר. הוא הותיר אחריו שלושה ילדים ושני אחים.
תגובות