לא מפתיע שסיפורו של ג'וליאן אסאנג', מייסד "וויקיליקס", הפך לסרט הוליוודי. מה שכן מפתיע הוא שמפיקי הסרט בחרו ללהק לתפקיד אסאנג' דווקא את בנדיקט קמברבאץ' ("שרלוק", "הג'נטלמן האחרון" ובקרוב גם ב"סטאר טרק" החדש) - כפי שנחשף בתמונה ראשונה מתוך הסרט "The Fifth Estate" בבימויו של ביל קונדון.
התמונה הזו אמנם לא ממש משקפת את יכולותיו של קמברבאץ' ובעיקר מגלה לנו שעם הפאה המחומצנת הוא נראה יותר כמו לוציוס מאלפוי, אבל אין ספק שמדובר בקפיצת מדרגה עבור השחקן הבריטי. הליהוק יוצא הדופן הזה והשמועות על ליהוקו של בראדלי קופר לסרט על חייו של לאנס ארמסטרונג הזכירו לנו שכשכוכבים מפורסמים נכנסים לנעליהם של אנשים אמיתיים ומפורסמים לא פחות, זה בדרך כלל נגמר באחת משתי דרכים – בפרס יוקרתי, או בפיאסקו מביך.
בן אפלק כטוני מנדז, "ארגו"
הסרט עתיר הכוכבים על חילוץ בני הערובה האמריקניים מאיראן בשנות השבעים כבר הספיק לזכות בלא מעט פרסים, ביניהם "גלובוס הזהב" לסרט הטוב ביותר ולבמאי הטוב ביותר. במועמדויות לפרס הבמאי באוסקר זכה אפלק דווקא להתעלמות צוננת, ויש שישייכו זאת לעובדה שבחר – כמפיק הסרט והבמאי – ללהק את עצמו דווקא לתפקיד הראשי, סוכן סי.איי.איי ממוצא מקסיקני שכל קשר בינו ובין אפלק הנאה מסתכם בשיער הפנים. הסרט עצמו מועמד לשבעה פרסים בטקס הקרוב.
למרבה האירוניה, חלק גדול מ"ארגו" מוקדש לביקורת על הוליווד והזיוף שבה, ותעשיית הקולנוע מכונה שם לרוב – בפי אנשיה עצמם – "בולשיט אחד גדול". הליהוק של אפלק, כפי שאפשר לצפות, הוא לא הדוגמא היחידה לחופש יצירתי שנטל בשכתוב התסריט, ובלוגים רבים מוקדשים לפירוט אי הדיוקים ההיסטוריים בסרט.
"הטעות הגדולה ביותר של בן אפלק ב'ארגו' היא הליהוק של עצמו ככוכב הסרט", כותבת אמנדה הס באתר "Slate". "תשעים אחוז מהופעתו של אפלק היא הזקן שלו, אבל אפילו שיער הפנים לא יכול להסתיר את העובדה שהוא הפך גיבור לטיני-אמריקני בלתי מוכר לעוד בחור לבן".
אשטון קוצ'ר כסטיב ג'ובס, "ג'ובס"
אחד הסרטים המדוברים של 2013 הוא זה המבוסס על חייו של מייסד "אפל" המנוח, בעיקר בגלל ליהוקו של השחקן ההוליוודי הפוחז לתפקיד הראשי. "ג'ובס" נבחר לסגור את פסטיבל "סאנדנס" ב-27 לחודש, אבל בחלקו של קוצ'ר נפל גם כבוד יוצא דופן נוסף.
מסתבר שקוצ'ר יגיע בחמישי הקרוב לכנס "מקוורלד" וישתתף , יחד עם השחקן ג'וש ג'אד שמגלם בסרט את סטיב ווזניאק, בפאנל מיוחד שיהיה פתוח לחובבי "אפל". זוהי למעשה הנציגות הראשונה של ג'ובס ו-ווזניאק בכנס מאז 2009, השנה האחרונה בה נכחו בו. "מקוורלד" הוא המקום שבו הכריז לראשונה סטיב ג'ובס על האייפון בשנת 2007, וייתכן שמארגני האירוע מצפים להכרזה בסדר גודל כזה גם ממי שמגלם אותו בסרט – אירוסין למילה קוניס, למשל.
ג'סי אייזנברג כמארק צוקרברג, "הרשת החברתית"
לסטיב ג'ובס היה מזל גדול – הוא לא זכה לראות את חייו הופכים לסיפור הוליוודי. מי שכן זכה לכבוד הזה הוא מייסד "פייסבוק" מארק צוקרברג, שדווקא שיתף פעולה עם העיבוד הקולנועי של ארון סורקין ודיוויד פינצ'ר בכיכובו של ג'סי אייזנברג. צוקרברג לקח את עובדי פייסבוק כולם להקרנה פרטית של "הרשת החברתית", מכאן הדיווחים סותרים. חלקם טוענים ששהה בעצמו בהקרנה, אחרים טוענים שהעדיף לחכות בחוץ. מה שבטוח הוא שהמיליארדר הצעיר טען כי כל קשר בין האירועים המתוארים בסרט לבין המציאות מקרי בהחלט.
צוקרברג לא לבד – כל אחד מהאישים שמתועדים בסרט, לרבות שון פארקר (שגולם על ידי ג'סטין טימברלייק) ואדוארדו סברין (אנדרו גארפילד), טען כי מדובר בפיקציה הוליוודית ופנטזיה חסרת בסיס. למרות שאייזנברג השתפך על דמותו של צוקרברג בראיונות, הוא הסתפק בטענה: "יש לי כמה מהקפוצ'ונים שהוא לובש בסרט, ובזה מסתכם הדמיון".
אמת או בדיון? לאף אחד זה לא באמת שינה. הסרט הצליח לשבור קופות ברחבי העולם, זכה לביקורות מצוינות וקיבל פרסי "גלובוס הזהב" לסרט הטוב ביותר ולבמאים, כמו גם פרסי "אוסקר" לפסקול, לתסריט המעובד ולעריכה ומועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר.
נעמי ווטס כנסיכה דיאנה, "דיאנה" וניקול קידמן כגרייס קלי, "Grace of Monaco"
נסיכות אמיתיות תמיד סיקרנו את הוליווד, ולא מפתיע שבשנתיים הקרובות הן יככבו על המסך הגדול בשני סרטים ביוגרפיים – "דיאנה", המבוסס על השנתיים האחרונות בחייה של הנסיכה הבריטית ומבוים על ידי אוליבר הירשביגל ("הנפילה"), ו-" Grace of Monaco" על חייה של גרייס קלי, השחקנית שהפכה לנסיכת מונקו.
את דיאנה מגלמת נעמי ווטס, שסיפרה כי יוצרי הסרט פנו אליה "וקצת רציתי לומר 'לא', אבל לא יכולתי". בחירה חכמה, בעיקר משום שתפקיד כזה כנראה יביא לווטס מועמדות בטוחה לאוסקר בשנה הבאה. "גרייס", לעומת זאת, צפוי לצאת לאקרנים רק ב-2014, כך שניקול קידמן – שמגלמת את הנסיכה ההוליוודית – לא תתחרה עם ווטס באותה השנה, כנראה.
קייטי הולמס כג'קי קנדי, "משפחת קנדי" ולינדזי לוהן כאליזבת' טיילור, "ליז ודיק"
נראה כי יש משוואה הוליוודית שקובעת שגילום דמות ראשית בביופיק שווה מועמדות בטוחה לאוסקר: מריל סטריפ גרפה אוסקר כמרגרט תאצ'ר ב"אשת הברזל" וגם גלובוס הזהב על דמותה של ג'וליה צ'יילד ב"ג'ולי וג'וליה", מישל וויליאמס זכתה בגלובוס על תפקידה כמרילין מונרו ב"שבוע שלי עם מרילין", ג'וליה רוברטס קטפה אוסקר על "ארין ברוקוביץ'", בראד פיט קיבל מועמדות לאוסקר על תפקיד בילי ביין ב"מאניבול" והרשימה עוד ארוכה.
אבל גם במשוואה הזו יש יוצאים מן הכלל: קייטי הולמס, שנבחרה לגלם את דמותה האיקונית של ג'קלין קנדי אונאסיס במיני סדרה "משפחת קנדי", ולינדזי לוהן, שקיבלה את התפקיד הראשי בסרט הטלוויזיה "ליז ודיק" על חייה של אליזבת' טיילור. בשני המקרים לוהקו שחקניות מהליגה הבינונית והנמוכה בהוליווד לתפקידים שהיו ללא ספק גדולים למידותיהן, משיקולים הפקתיים שקשורים יותר לחייהן האישיים ופחות ליכולות המשחק שלהן.
"ליז ודיק", הפקה של ערוץ "לייפטיים", עורר עניין רב בעיקר בגלל ליהוקה של לוהן הבעייתית לתפקיד הראשי, אבל למרות הבאזז המטורף ועבודת האיפור המושקעת, לינדזי התקשתה לנטוש את המניירות הפסיכוטיות ולהפיק תצוגת משחק ראויה. המבקרים קטלו אותה ללא רחם, כינו את הסרט "קלאסיקה מיידית שמצחיקה בלי להתכוון" וטענו כי "זה סרט כל כך נוראי שתצטרכו לשים קרח על הפרצוף כדי להקהות את הכאב שבבהייה בו".
הסיפור של "משפחת קנדי" היה מעט שונה. בניגוד ל"ליז ודיק", המיני-סדרה בכיכובם של הולמס וגרג קיניר כג'יי.אף.קיי היתה מוצר ראוי על פניו, אבל זמן קצר לפני שידורה המתוכנן בערוץ ההיסטוריה היא בוטלה במפתיע – על פי דיווחים, עקב לחץ של משפחת קנדי האמיתית. הסדרה עברה מרשת לרשת כמו תפוח אדמה לוהט עד שלבסוף נקטפה על ידי ערוץ ReelzChannel. הביקורות היו פושרות, אבל הסדרה הניבה רייטינג נאה וגם זכתה בארבעה פרסי אמי, רובם בקטגוריות טכניות. לאחרונה נודע כי היא תחודש לעונה שנייה, חדשות טובות עבור הולמס שבדיוק פוטרה מהמחזה שבו כיכבה בברודוויי. אמי כנראה כבר לא ייצא לה מזה, אבל לפחות היא תוכל לגמור את החודש.