במרכזו של הספר עומד לכאורה המעשה המטורף של ליאורה. בהוצאה בחרו לספר מהו על גב העטיפה, אבל מי שיוותר על עיון בעטיפה לא ידע מהו אותו מעשה עד כמעט אמצע הספר, כך שמדובר בסמי-ספוילר ואמליץ בכל פה להימנע ממנו. המעשה המטורף יכול היה להפוך את "המאחרים" לספר על ציונות, על החלום ושברו, על ישראל של אחרי מלחמת ששת הימים מול ישראל של מלחמת לבנון השנייה, אבל לאגור שיף יצא דווקא ספר, ספר טוב מאוד, על בני אדם.
אי אז ב-1967 ליאורה מוקפת באנשים שמכתירים את מיקי השב הביתה כגיבור מלחמה. הגברים סביבה שיכורי-ניצחון, מאושרים, מרוצים מעצמם וגאים במיקי, אבל מיקי אינו מתנהג כמצופה ממנו. הקליע שנכנס לתוך מוחו שינה אותו, וליאורה מוצאת את עצמה עם אדם שאינו דומה כלל לזה שאתו התחתנה, ולא נראה שהמצב יחזור לקדמותו. חדר הילדים שאמור היה להפוך לחדר עבור הילד או הילדה שיהיו לליאורה ולמיקי ביום מן הימים - יהפוך לחדרו של מיקי. ליאורה תאלץ לקחת על עצמה את הטיפול בו ובבית ולנסות להסתגל למציאות החדשה הזו על כל נגזרותיה. ליאורה של 2006, אחרי מותו של מיקי ובמציאות החדשה של המלחמה, היא אדם מפוכח, ציני, ממורמר וחכם בהרבה.
אף אחת מהדמויות ב"המאחרים" אינה ניתנת לתיאור במילה אחת, לקיטלוג ולמיון שבדרך כלל נדרש לו המוח האנושי. ליאורה כרם היא אולי מורה, אבל היא שונאת את המילה "חינוך" שמזכירה לה יותר מכל אילוף. ד"ר ירמי בלוך הוא אולי פסיכולוג, אבל הוא מעדיף לקרוא לעצמו אחד ששואל שאלות. למעשה, כמעט ואין דמויות שטוחות ב"המאחרים", וכמעט כל דמות אורח, למעט קבוצת המורות המקיפה את ליאורה בחדר המורים וקבוצת החברים של מיקי מהצבא, מקבלת נפח באבחת משפט. אותן מורות וחברים לצבא מייצגים את אותה מהות כל-ישראלית השמחה והזחוחה של אחרי ששת הימים. קבוצה צוהלת שחייבת מיד לבקר בכל המקומות החדשים בארץ ועיוורת לכך שלא הכול מסביב בסדר. כל שאר הדמויות, ברובן משולי החברה הישראלית וכאלה שדווקא לא מביעות עניין מיוחד במדינה, מעניינות בהרבה.
בתוך כל הגבורה, התפארת וההוד של ארץ אחת קטנה מוקפת אויבים, מונחים חיי היום-יום הסתמיים לגמרי. יורד שלג בירושלים וצריך לנסוע לראות אותו, יש מכונית שכעת אין מי שינהג בה וצריך למכור אותה. בתו של ד"ר בלוך לא נהרגה בפיגוע או במלחמה אלא סתם בתאונת אופנוע מטופשת, אבל החיים שלו בעקבות התאונה לא שונים בהרבה מחייה של ליאורה כרם ומוקדשים בעיקר לפיסת נייר, נאום בת המצווה של תמרי המתה, שאשתו לשעבר מונעת ממנו לקבל. וכך, מאחורי כל גיבור מלחמה עטור אותות, עומדת אישה שצריכה להתנהל בתוך השגרה. או כפי שמתאר בחגיגיות המספר היודע-כל שמלווה את ליאורה של אחרי ששת הימים:
"כאן, ממש כאן, במכולת השכונתית, נמצאת נשמת אפה של הישראליות. מכאן, מתוך שלושים מטר רבועים שמשתרעים בין חבית המלפפונים החמוצים לבין ארגז הלחם, נשלחו גיבורים להילחם באויביהם, ולכאן, אל קרטוני הביצים ומדפי השימורים, חזרו מנצחים עטורי תהילה. טוב, לא בהכרח המנצחים עצמם, ליתר דיוק – נשותיהם".(עמ' 240)
יתכן ש"המאחרים" הם ליאורה שאיחרה לחיות את חייה ולעשות מעשים אמיצים, יתכן שהם כל אותן דמויות חסרות ייחוד, ישראליות לעילא, שיכורות ניצחון שעוד לא מבינות מה צפויה המדינה לעולל להן, אבל בסופו של דבר זה לא ממש משנה, כמו שלא משנה מדוע בדיוק עשתה ליאורה את המעשה שעשתה. לפעמים הלחם חשוב יותר מהמלחמה.
המאחרים / אגור שיף, 369 עמ', 94 ₪, עם עובד.