"הגענו ממודיעין לחיפה עם 3 ילדים במועד שנקבע בעת רכישת הכרטיסים. שילמנו כ-400 שקל, כולל מדריך קולי שמחירו 15 שקל לכל מדריך. לאכזבתנו הרבה, הייתה צפיפות אדירה", מספרת ד'. "העומס גבר, ולא הפסיקו להכניס מבקרים נוספים, ויצירות רבות אי-אפשר היה לראות כלל".
והפן האמנותי? גם כאן יש פער גדול בין ההבטחה ל-500 יצירות של האמן הדגול לבין המימוש.
אמנם יש גם מבקרים שדיווחו על קצת פחות עומס ועל תערוכה מרשימה עם עושר של מיצגים, אך רבים מלינים על תוכן התערוכה, שכמעט ואינה כוללת יצירות מפורסמות.
מבקר אחר מספר על תכנון בעייתי בתוך המבנה: "זו לא הדרך להציג יצירות של אמן כזה. השתקפות התאורה על זגוגית התמונות מסתירה חלק מהיצירות; תמונות רבות תלויות מול חלונות, כך שהשמש המסנוורת מונעת את ההנאה מהיצירות, וחבל. יצאתי מאוכזב".
תלונה אחרת נגעה לתוכן במדריך הקולי: "ההסברים היו מאכזבים - מן המצופה היה לקבל הסבר לפי כל תמונה, אבל ההסבר היה כללי, לפי תקופות או סדרות של יצירות".
מחיר מלא גם לבן 4
העתקים ממוסחרים במסגרות זולות
התערוכה עושה שימוש ציני בשמו של אמן גדול ומושך קהל, אך אינה מספקת את התמורה הראויה גם מהיבט האמנותי. תנאי התצוגה היו מתאימים אולי ליצירות של אמני המתנ"ס השכונתי, אך לא הולמים את ערכן ומעמדן של יצירותיו של דאלי.
גרוע מכך: פרט לפסלי הענק המרשימים כשלעצמם, כוללת התערוכה בעיקר העתקים ממוסחרים והדפסים למכירה, ממוסגרים במסגרות זולות מן המוכן. יש בה מעט מאוד יצירות טובות וראויות ואף לא אחת מיצירות המפתח המפורסמות, החשובות, המרגשות והמטלטלות שבזכותן זכה דאלי לשמו כאמן גאון, מאבות הזרם הסוריאליסטי, ולא רק כסלב מטורף ופרובוקטיבי שבמקרה עסק באמנות.
היזם: "שומרים על כללי הבטיחות"
בנוגע למחירי הכרטיסים נמסר כי "עלות כרטיס הכניסה היא 89 שקל, אולם יש הנחות רבות לוועדי עובדים".
