"הזבל של אחד הוא אוצר עבור אחר", אומר הפתגם. ציפה קמפינסקי לקחה את זה באופן מילולי. כבר למעלה מחצי שנה שהעיתונאית והאמנית מסתובבת ברחובות פלורנטין ואוספת אליה חפצים שונים שתופסים את עיניה. "אני מסתובבת יום יום ברחובות פלורנטין, ואוספת את מה שקורץ אלי", היא מספרת. בתערוכה חדשה שנפתחת היום בגלריה "משונע", מציגה קמפינסקי את האוסף המיוחד ומציעה אותו לקהל הרחב בחינם.
לחפצים אין בהכרח סיפור מיוחד שגילגל אותם לידי קמפינסקי, מעבר לסיפור שהיא עצמה מעניקה לו מהרגע בו היא אוספת אותו אליה. מה בעצם היא אוספת? "את מה שחריג. בגלל צבע, בגלל צורה, בגלל מילה, בגלל משמעות. לא להאמין מה שאנשים משאירים ברחוב. זה יכול להיות ספרון עם צילומי בעלי חיים, או בגדי בובה. פסל שבור, ציור, או פוסטר של ערן זהבי. כלי עבודה ישנים, קופסאות ריקות, עיתונים עתיקים ועוד ועוד".
אז מה הופך את ה'זבל' לאוצר עבור קמפינסקי? בעיקר הראייה היצירתית והמיוחדת בה ניחנה, וזוהי המתנה האמיתית שהיא נותנת למי שמתבונן בעשייתה. "אם רק הולכים קצת יותר לאט ומסתכלים, מגלים שהרחוב מלא באוצרות. דברים שנזרקו, ודברים שנשמטו, שלמים, שבורים, מיותרים. אבל אם מבודדים אותם מסביבתם, מעזים להרים אותם מהמדרכה, אפשר למצוא בהם ערך. אסתטי, אולי סנטימנטלי, בוודאי שלא כלכלי. ואם אין בהם ערך, יש בהם חן".
לאסוף חפצים זרוקים זה דבר אחד, אבל מה מביא אותה לחלק אותם לכל דורש, בחינם? נדמה שהיא מנסה לפקוח את עינינו ליופיים של הפרטים הקטנים. "כשמצטברים אצלי מספיק דברים, אני לא יכולה לחשוב על דבר יותר נחמד מאשר לחלק אותם. ככה נולדה תערוכת המתנות הזאת, שהיא אירוע בן שלושה ימים שבו אנשים מוזמנים לבוא, להסתכל ולקחת את מה שמוצא חן בעיניהם. ממש להוריד מהקיר, או להרים מהרצפה, ולקחת הביתה". חשוב להדגיש שמדובר בתערוכה לכל דבר, שנאצרה בידי האוצרת הילה הראל. התערוכה דינמית ותשתנה עם כל חפץ שיילקח ממנה. "מי שיגיע ביום שישי לא ייראה את אותה התערוכה שראה זה שביקר ביום חמישי", לדברי קמפינסקי. ומי שיגיע ביום שבת צריך לקוות שעוד יישאר לו מה לראות.
התערוכה "מתנות מהרחוב" תיפתח היום (חמישי) בגלריה "משונע", הרצל 112, תל אביב. התערוכה פתוחה לקהל, והחפצים בה יימסרו בחינם.שעות הפתיחה: יום ה' מ-20:00, ו' 11:00-15:00, ובשבת מ-11:00 ועד למסירת כל החפצים.
