לתחושתי מדובר בעיתון אשר איבד את דרכו ואת האיזון המסוים שהיה לו בעבר. ידוע לי על רבים אשר ביטלו את המנוי לעיתון וגם אני שוקל לעשות כך בקרוב.
אבי המנוח, פרופ' זאב סגל ז"ל, היה חבר הנהלת המערכת, הפרשן המשפטי הבכיר ומעמודי התווך של עיתון "הארץ" במשך שנים רבות. הוא מעולם לא היה מזוהה פוליטית לשום צד במפה. כפי שכתבה עמיתתו, העיתונאית אורית שוחט בדברי ההספד לזכרו: "הוא גילה יכולת נדירה לכתוב נגד הדעה הרווחת בחוגיו, אפילו נגד דעתו של העורך שלו, המו"ל שלו וחבריו לחדר הנהלת הארץ'". בכל הזדמנות הוא היה משכנע אנשים לעשות מנוי לעיתון, וכנראה שהיום היה לו קשה מאוד לעשות זאת.
בעקבות רצף המאמרים האחרונים החלטתי לפנות במכתב למו"ל "הארץ", עמוס שוקן, שאותו אני מכיר שנים רבות וזו הלשון:
עמוס שוקן היקר, שלום רב!
כפי שאתה יודע, אני מאוד מעריך את מה שעשיתם במשך שנים למענו של אבי המנוח. אך לצערי, העיתון שבמשך שנים נחשב לעיתון שהגדרתי כאיכותי וקראתי כל מילה בשקיקה, איבד את דרכו.
בעוד מדור הספורט של העיתון אשר מלא באנשים איכותיים ונפלאים כמו עוזי דן, אריה לבנת ואחרים, המדורים האחרים יוצאים מאיזון וזה נראה כאילו הדרך היא אינה דרך הישר.
אנשים כמו עמירה הס, אורי משגב, גדעון לוי ואחרים , גורמים ללא מעט אנשים לבטל את המנוי, לצערי, בצדק רב. ייתכן שגם אני אהיה ביניהם בקרוב.
הנושא כואב לי, עקב השנים הרבות של אבי ז"ל בעיתון. עבודתו בעיתון הייתה חלק אינטגרלי מחיינו במשך שנים רבות. כאשר "עיתונאי" שלכם כינה את אוהדי מכבי תל אביב במילאנו בזמן הפיינל פור "טיפשים" הבנתי שעיתון "הארץ" נהיה עיתון אנטי וקשה לקריאה.
כולי תקווה שהעיתון המשפחתי שלך, ומורשת שוקן לאורך שנים, לא תהפוך את העיתון לביטאון בעל מספר מנויים אפסי ולסגירתו.
בכבוד רב ושוב תודה על הכבוד שאתם רוחשים לאבי ז"ל.
הדר סגל הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ובוגר מסלול משפטים וממשל במרכז הבינתחומי הרצליה