לא פעם אנחנו למעשה קונים "חתול בשק" | צילום:
נעם וינד
קרוב ל-700 אלף עסקאות של מכירת רכבים משומשים נערכות בישראל מדי שנה, והמשותף לרובן הוא מחסור במידע אמין. לפיכך, לקוח שניצב בפני החלטה על רכישת רכב משומש מיד פרטית, או מגוף סחר מאורגן כמו חברת ליסינג, צריך לשלב בהחלטתו מידה נכבדה של הימור. הוא יכול אמנם לקחת את הרכב לבדיקה במכון ולגלות את היסטורית התאונות או הנזקים, ולעתים - אם יתעקש - הוא יוכל אפילו לעיין בהיסטוריית הטיפולים והתיקונים של הרכב.
אבל במקרים רבים אין לו דרך לדעת מי היו ה"ידיים" שקדמו לו, איזה שימוש נעשה ברכב ומה רמת השחיקה שלו. כל הגורמים הנעלמים הללו עשויים להתבטא בעתיד בבלאי ובעלויות אחזקה שוטפות גבוהות מאוד, וצריכים תיאורטית להשפיע על מחיר העסקה.
השאיפה לשקיפות
את הפער הזה במידע שואפת לסגור הצעת חוק חדשה של "הפורום החברתי במפלגת העבודה". המטרה היא להקים מינהל ממשלתי חדש, שירכז את נתוני הרכב המשומש בישראל. ההצעה - שזוכה לתמיכה של מספר חברי כנסת - אמורה לרכז בסיס נתונים נגיש וחופשי, שיכלול מידע מגוון כמו מקוריות הרכב, כלומר, השכרה/חכירה או מידע לגבי המשתמש בפועל (רכב שהיה צמוד לנהג בודד, רכב מאגר, רכב בבעלות גוף ממשלתי וכדומה); בדיקת התאמה של מספרי השלדה והמנוע לרישומי משרד הרישוי, בהתבסס על הנתונים הנבדקים בטסט השנתי; היסטוריית הטיפולים המפורטת, שתופק באמצעות חיבור המוסכים בארץ לרשת מידע מרכזית; קריאה לתיקונים של היצרן (RECALL) וביצוע שלהם בפועל; תיקון תאונות, כולל העתק דוח של השמאי; ופרטי שיעבוד/משכון.
יצוין, שלפחות חלק מהנתונים הללו ניתנים כיום להשגה בצורה פרטנית, אם בעל הרכב מוכן לרדוף אחריהם. סוחרי הרכב, למשל, מחויבים בחוק גילוי נאות להציג את היסטוריית התחזוקה של הרכב; גם ה-RECALL מפורסמים פומבית; ואילו את פרטי השעבוד/משכון ניתן לברר בתשלום. אבל מאגר אחיד יכול לצייר תמונה מהירה של מצב הרכב, בדומה לשירותים שמציעות כיום חברות פרטיות בחו"ל כמו CARFAX. הצעת החוק כוללת גם סנקציות כספיות למעלימי מידע, וגורם מימון לתפעול אות "מנהל משומשות ממשלתי" - אגרה של 150 שקל לקבלת טופס עם כל המידע בדואר.
זה רכב של גיסתי, אישה מבוגרת, המנוע עוד לא נפתח בכלל | צילום:
Marcelo Horn, Istock
צפי לבלוק חוסם
אגב, ההצעה משיקה להצעה אחרת שהעלתה באחרונה ועדת זליכה לבדיקת התחרותיות בענף, שלפיה יוקם גוף ממשלתי שתפקידו לעקוב אחרי מחיר עסקאות המכירה של הרכב המשומש בפועל (בעת המכירה), ויצירת מחירון ממשלתי אמין. שילוב של שני המהלכים הללו יכול להעניק לרוכשי הרכב תמונה שתסיר חלק מאי-הוודאות.
האם הצעת חוק כזו תעבור? מן הראוי היה שכן, אבל אנחנו לא אופטימיים. צריך לזכור, שעל כל קונה שמרוויח משקיפות המידע - יש מוכר שעשוי להפסיד ממנה, ולפיכך היה שמח להשאיר חלק מפרטי הרכב חסויים - במיוחד אם מדובר במוכרים סיטונאים, שמגלגלים מכוניות במאות מיליונים. לכן, אפשר להניח שמול הצעה כזו יתייצב בלוק חוסם רציני מאחורי הקלעים.
>> הצעת חוק: להציב צ'קלקה על כל מצלמת מהירות
האם סוף סוף נדע את כל היסטוריית הרכב אותו אנו מעוניינים לקנות? | צילום:
נעם וינד
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
