כמו זריקה לסל בשניה האחרונה או גול בדקה ה-90, עקיפה ברגע הנכון במרוץ מכוניות עשויה לשנות את כל תמונות המרוץ, למחוק הישגים של עונה שלמה ולעיתים אף לשנות גורל של קריירה שלמה.
לכאורה, עקיפה לא נשמעת כדבר מסובך במיוחד כשאתה נמצא במכונית שלחיצה החלטית של הרגל הימנית על דוושת התאוצה משחררת עדר של מאות סוסים לשעוט קדימה ואכן, במרוצים בתחילת העידן המוטורי אקשן ועקיפות היו בשפע בכל מרוץ.
ככל שהרמה של המכוניות ושל הנהגים עלתה כך גם התמעטו העקיפות הספקטקולריות משום שבספרות של המקצוענים כיום לא משנה כמה הרכב והיכולות של מתמודד אחד טובים, בדרך כלל גם המתמודד שלפניו נהנה מאותם תנאים בדיוק וכדי להשלים מהלך של עקיפה צריך עצבי ברזל והמתנה סבלנית, לעיתים במשך עשרות הקפות, לטעות הקטנה, למרווח של חצי שניה של המתמודד המוביל וזאת כדיכדי לפרוץ קדימה.
העניין הוא שטעויות כאלו כבר כמעט ולא קורות ולא פעם מרוצים מוכרעים בעיקר בזכות הטקטיקות של מנהלי הקבוצות בבחירת תזמון עצירות החלפת הצמיגים והתדלוק. אמנם גם בלי יותר מדי עקיפות מרוצי מכוניות מספקים הרבה אקשן ועניין אך בדיוק כמו אותו סל בשניה האחרונה יש בהן משהו מרגש במיוחד.
קבלו מקבץ של עקיפות בלתי נשכחות על מסלולי המרוצים. וכן, רובן התרחשו די מזמן, בתקופה בה התוצאות היו נקבעות על המסלול המרוצים ולא בתזמון עצירות ברחבת הטיפולים.
הגרנד פרי הצרפתי של 1979 זימן קרב ענקים בין 2 מהנהגים הבולטים של אותה תקופה, רנה ארנו מקבוצת רנו וז'יל וילנב מפרארי. הקרב על המקום השני נמשך במשך כמה מההקפות האחרונות של המרוץ וכלל נהיגה קיצונית על הקצה במהירויות של יותר מ-200 קמ"ש. בזכות הנחישות הזו וילנב היה אחד מנהגי המרוץ האהובים בתולדות הפורמולה אך בשנת 1982 אותה נחישות גם עלתה לו בחייו כשבעת הניסיון להשיג דירוג טוב יותר במקצי המוקדמות של הגרנד פרי הבלגי התרסק במהירות של כ- 230 קמ"ש
מרוצים חצי מקצועיים מספקים תמיד הרבה אקשן, כפי שניתן לראות בסרטון זה של אליפות ראלי קרוס בגרמניה. זינוק טוב של כמה נהגים משאיר אותם צמודים ולקראת הפניה הראשונה כל אחד מהם מנסה לבלום מאוחר ככל האפשר ולצלול לתוך הפניה בקו הנכון. ליאם דורן מחליט להמר וללכת על כל הקופה, לנסות לבלום מאוחר ולקחת את הפניה מהקו החיצוני הארוך יותר. הבלימה המאוחרת גורמת לחלק האחורי של המכונית של דורן להחליק החוצה והמכונית כמעט מסתבסבת אך ברגע האחרון דורן משתלט על הסיטרואן שלו ומצליח להשלים את הפניה לפני כולם.
ניג'ל מנסל עוד נהג אגדי של פורמולה 1 מהעבר הרחוק בדוגמא המראה מדוע זכה לכינוי "האריה" עוקף מהקו החיצוני ואת גראהרד ברגר וצולל לתוך פניה במהירות קיצונית.
ארטון סנה, אולי נהג הפורמולה 1, הטוב בכל הזמנים היה ידוע בנהיגתו חסרת המעצורים שכללה הרבה עקיפות. בסרטון ניתן לראות את סנה מקדים את פיקה בסוף הישורת לא מוותר על אף שפיקה היה בחלק הפנימי של המסלול ופשוט נכנס מהחלק החיצוני בהחלקת זנב חדה במהירות מטורפת כאילו היה מדובר בתחרות דריפטים ולא במרוץ פורמולה 1.
גם סנה סיים את חייו על מסלול המרוצים. זה קרה במהלך הגרנד פרי האיטלקי בשנת 1994, סנה פספס פניה, עף מהמסלול ולבסוף פגע בגדר בטון במהירות של כ-250 קמ"ש למרות שבשניות הראשונות הפגיעה במכונית לא נראתה כחמורה במיוחד ככל הנראה אחד הגלגלים הקדמיים שהתנתק מהמכונית במהלך התאונה פגע בקסדתו של סנה במהירות עצומה וגרם לשבירת המפרקת שלו.
מרוצי נסקאר האמריקאיים או בשמם השני "אליפות העולם בפניה שמאלה" מתרחשים במסלול אובלי במהירויות מטורפות ובצמוד לקירות בטון מה שמבטיח בעיקר הרבה התרסקויות שהולכות טוב עם בירה באדווייזר ונקניקיה אבל גם מאבקים צמודים. בסרטון הזה שלושה נהגים נאבקים על ההובלה בקרב ארוך שלבסוף מוכרע בעזרת עזרה קטנה מאחור.
מיכאל שומאכר, נהג הפורמולה 1 עם הכי הרבה נצחונות ואליפויות עולם, חזר להתחרות ב-2010 לאחר שפרש ב-2006, אך הנהג הבלתי מנוצח מהעבר מתקשה להתבלט בשנים האחרונות. בגרנד פרי ההונגרי של 2010 הוא ניהל קרב צמוד עם רובנס באריקלו ולא אפשר לו לעבור על אף שהיה מהיר יותר, בשלב מסוים באריקלו זיהה פרצה קטנה וחתך לימין צמוד צמוד לגדר המפרידה בין המסלול לרחבות הטיפולים. שומאכר, שכנראה מאוד לא היה מרוצה מהעקיפה, באינסטינקט של רגע חתך ימינה בהתנהגות לא ספורטיבית וכמעט והעיף את באריקלו במהירות שיא לקיר הבטון. לאחר המרוץ שומאכר פרסם התנצלות פומבית על מעשיו.
שוב פעם נסקאר והפעם קרב צמוד צמוד בין 2 נהגים שאף אחד מהם לא מוכן לוותר. המאבק מגיע לשיאו בישורת הסיום בה כל אחד מהנהגים מנסה להשיג יתרון ולבסוף הם מתנגשים אחד בשני אך בשלב זה אף אחד מהם לא מוותר והם ממשיכים תוך שהמכוניות צמודת צד לצד אל קו הסיום בו נופלת הכרעה בפוטו פיניש ויתרון של סנטימטרים ספורים.
כפי שציינו בפתיחת הדברים, בדרך כלל כדי למצוא את הרגע הנכון כדי לעקוף מכונית אחת על מסלול המרוצים נדרשת מהנהגים סבלנות ברזל והמתנה לרגע הנכון לעיתים במשך הקפות רבות, אבל לפעמים המזל יכול להפתיע. זה קרה לתומאס סקטאר במרוץ אינדי 500 בארצות הברית הוא זיהה מרווח בחלק העליון של המסלול ולפני שהספיק לחשוב מצא את עצמו עוקף לא פחות מ-7 מכוניות בפניה אחת. מה שנאמר - להיות ברגע הנכון במקום הנכון.
המרוצים בהם כל המכוניות המשתתפות הם מאותו דגם בדיוק מציבים את המתחרים באופן תיאורטי עם סיכויים זהים לזכות. בסרטון זה נראית תחרות של מכוניות לוטוס אליז. הסרטון מצולם ממכוניתו של דיין אוונס, אחד המשתתפים, שזינק מהמקום ה-16 על קו הזינוק. לרוב עמדה שכזו במקצה הנמשך דקות ספורות לא מאפשרת להתקדם יותר מדי אך למרות הצפיפות על המסלול אוונס מפלס דרכו בנחישות קדימה ומסיים במקום הראשון.
מרוצי סיבולת של 12 ו-24 שעות הם אתגר קיצוני לנהג ולמכונית אבל לפעמים כל אותן שעות של שמירה ערנות והקפדה עקבית על קווים נכונים בפניות מתנקזות להקפה האחרונה של המרוץ. כך בדיוק היה במרוץ 12 השעות של סברינג עת שנהג פרארי שהוביל בבטחה הופתע למראה של פורשה 911 המתקרבת במהירות. הפורשה על צמיגים חדשים נהנתה מאחיזה עדיפה ובפניה האחרונה נהג הפורשה הצליח להקדים את הפרארי. אך בנחישות תוך מתן נגיחה קלה לפורשה החצופה נהג הפרארי הצליח לשמור על ההובלה ולנצח.
תודה לאדם פרנק מ-MyWay drifting על העזרה בהכנת הכתבה.
>> תולדות הספורט המוטורי בישראל