האם אפשר לשלוח בן אדם לכלא בעקבות עבירה שלא ידוע בוודאות היכן ומתי בוצעה ושהראיה היחידה לקיומה היא סרטון בפייסבוק?
לטענת שופט התעבורה יעקב בכר התשובה לכך חיובית ובהתאם לכך נשלח אתמול אלעד ויצמן, הנהג שתועד על ידי חבריו לפני כשנה וחצי נוהג לכאורה במהירות של 260 קמ"ש בכביש החוף, ל-4 חודשי מאסר בפועל, זאת בנוסף לעונש של שלילת רישיון ל-4 שנים. שופט התעבורה לא הסתפק בכך וקבע כי שני חבריו של ויצמן שהיו עימו ברכב, תיעדו את הנסיעה ועודדו את חברם לנהוג במהירות יקבלו עונשי מאסר על תנאי ושלילת רישיון נהיגה לשנה וחצי.
בשנים האחרונות נראה שפייסבוק השתלט על חיינו ובין שלל דברים חיוביים כמו חידוש הקשר בין חברים נשכחים ומחאות חברתיות שתפסו תאוצה באתר והשפיעו על החיים של כולנו, מפעם לפעם מתגלים גם צדדים קצת פחות יפים של החיים ברשת החברתית כמו השפלה וחרם, חשיפת תמונות אישיות ומעשים מזוויעים: התעללות בבעלי חיים, אלימות ואנטישמיות.
האם מה שנמצא בעולם הווירטואלי צריך להישאר ברשת או שמקרים קיצוניים מחייבים התערבות?
עם כל הבעייתיות בכך אנחנו מאמינים שלעיתים יש דברים שפשוט לא יכולים להישאר רק על הוול אבל האם זה מצדיק את שליחתו לכלא של ויצמן? בכלל לא בטוח.
אין ספק, נהיגה במהירות של 260 קמ"ש בכביש ציבורי מסוכנת
אין ספק שנסיעה במהירות גבוהה שכזו בכביש ציבורי בו נוסעות מכוניות נוספות היא מעשה חסר אחריות וחשוב לציין שבמהירות של 260 קמ"ש הרכב מתקדם יותר מ-70 מטרים בכל שניה. לא משנה כמה כוכבי בטיחות המכונית קיבלה במבחני ריסוק (שיש לזכור מבוצעים במהירות של 64 קמ"ש) במהירות של מעל 200 קמ"ש לא ישאר מרכב המעורב בתאונה דבר מעבר לערמת גרוטאות.
עם זאת, היתכן שסרטון הוידאו המטושטש הזה יכול לשמש כראיה מספקת?
נתחיל בעובדות – הנסיעה המתועדת בוצעה במכונית מסוג ב.מ.וו סדרה 5 (ככל הנראה 530) מהדור הקודם שיוצר בין השנים 2003 ל-2010 . כל הגרסאות (למעט ה-M5) הוגבלו אלקטרונית על ידי יצרן הרכב למהירות מקסימלית של 250 קמ"ש כך שמראש ברור שמד המהירות במכונית מזייף. בנוסף ניתן להבחין שבתצוגה הדיגיטלית שבין מד סיבובי המנוע ומד המהירות מופיע הכיתוב “M5”, או במילים אחרות תיבת ההילוכים האוטומטית נמצאת בעת הצילום במצב ידני ובהילוך החמישי מתוך 6 הילוכים הקיימים במכונית הסאלון של ב.מ.וו מאותן שנים, מה שלא בדיוק מסתדר עם המהירות הגבוהה המופיעה במד המהירות. גם הצעירים שמוכנים להשבע בסרטון שהנסיעה מנתניה עד חיפה לקחה להם 9 דקות לא בדיוק מוסיפים אמינות שכן חישוב פשוט מגלה ש-9 דקות במהירות של 260 קמ"ש מספיקות כדי לעבור מרחק של 39 קילומטרים בלבד בעוד שהמרחק בין נתניה לחיפה עומד על כ-55 קילומטרים.
ואכן, השופט קבע כי הצעירים לא נסעו במהירות שמופיעה במד המהירות אבל באותה נשימה ציין כי נסעו במהירות של 213.9 קמ"ש.
על סמך מה הגיע כבוד השופט לחישוב מהירות בדיוק של עשירית קמ"ש? לא ברור, אבל זה לא מנע ממנו לקבוע כי מדובר בהתנהגות כביש חסרת אחריות ומסוכנת בקטע דרך בו המהירות המקסימלית המותרת הייתה בעת ביצוע העבירה 90 קמ"ש (לפני כשנה הועלתה המהירות המותרת בכביש ת"א-חיפה ל-100 קמ"ש).
הראיות בעייתיות ביותר
למעשה, כשמנטרלים את העניין הציבורי שהמקרה עורר ואת הצורך לרצות את הציבור עם עונש מרתיע אין מנוס מלהביט על העובדות ולשאול כיצד אפשר לשלוח לכלא נהג על סמך ראיה שברור לכולם שאינה מדויקת כשמצד שני בכל מקרה של לכידה של עבריין מהירות על ידי מכמונת מהירות רשמית המופעלת על ידי המשטרה כמו מכשיר לייזר או מצלמת מהירות על המשטרה להציג, במקרה שההגנה דורשת זאת, הוכחות מספקות לכיולו ולתפעולו המדויק של מכשיר המדידה.
איננו אומרים שגרסתו של הנהג הטוען שהנסיעה התבצעה במהירות חוקית שבמהלכה "תקלה" במחשב הניהול של המכונית גרמה למד המהירות להיתקע ב-260 קמ"ש ולחבר'ה לצלם סרטון מפוברק משעשע לפייסבוק נשמעת לנו משכנעת לגמרי אבל בהעדר ראיות ברורות אחרות היא הגיונית בדיוק כמו טענתו של השופט בכר כי הצעירים דהרו במהירות של 213.9 קמ"ש.
ומכיוון שבמדינה דמוקרטית חובה להיצמד לראיות קבילות ולא להתפתות למשפטי שדה שירצו את הציבור, אם בעבירה של מהירות מופרזת ואם בעבירה אחרת, ברור שלא ניתן להרשיע במקרה זה את ויצמן באשמת נהיגה במהירות מופרזת.
מצד שני, חשוב לגנות את התנהגות הצעירים הנשקפת בסרטון ובהחלט ניתן למצוא דרך יצירתית להרשיע את הנהג בסעיפים כמו נהיגה פרועה או נהיגה בפזיזות ולהטיל עליו עונש של שלילת רישיון לתקופה מסוימת. זה אמנם נשמע פחות טוב מ"נהג 260 הקמ"ש שנשלח לכלא" אבל כשאין ראיות ממשיות זה המקסימום שאפשר לעשות.
>> תסתכלו על עצמכם בפעם הבאה שאתם יוצאים לבלות – גם אתם יכולים להיות טל מור הבא