שובו של הטורבו

טורבינה קטנה המסתובבת במהירות גבוהה ודוחסת אוויר למנוע | צילום: נעם וינד

בשנתיים האחרונות מתחוללת בתעשיית הרכב מהפכה אמיתית. לאחר שנים רבות, שבהן התייחסו היצרנים לנפחי המנוע המסורתיים כאל אמצעי לבידול טכני, שיווקי ותדמיתי בין דגמים שונים, נשברת כיום המסורת עם מנועים קטנים, שתופסים את מקומם של מנועים בנפח גדול הרבה יותר. למהפך אחראיות במידה רבה תקנות הפליטה המחמירות של אירופה ושל ארצות הברית, שמאלצות את כל היצרנים לחפש דרכים וטכנולוגיות שבאמצעותן ניתן "לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה"; כלומר, להציג נתונים מזעריים של צריכת דלק ופליטה מבלי לוותר על ביצועי כביש מכובדים.

החיפוש הוביל את היצרנים לטכנולוגיית הטורבו, שכמעט נזנחה בתחילת העשור הקודם. היצרנים - פולקסווגן הייתה הראשונה - גילו ששילוב בין מגדש טורבו מתוחכם למחשב מנוע חכם מאפשר כיום למנועים מודרניים בנפח קטן להתנהג כמו כבשים ירקרקות ורגועות להפליא במהירויות מתונות, שבהן נערכים מבחני התקינה הרשמיים. אולם כאשר הנהג, שובב שכמותו, לוחץ ברצינות על הגז, הן משחררות עדרי סוסים נסתרים ומפיקות תאוצות ומהירויות מרשימות, אם כי מאוד לא ידידותיות לסביבה.

את גופי התקנה הצליחו היצרנים לשכנע ב"יורובלוף" הזה, אבל האתגר האמיתי שניצב בפניהם כיום הוא לגרום ללקוחות שלהם לנטוש את הנוסחה המסורתית "נפח שווה סטטוס ומחיר". בפלחים הזולים של השוק המשימה עוד פשוטה יחסית, אך היא קשה מאוד לביצוע כאשר מדובר ברכבי מנהלים יקרים ויוקרתיים, שבהם אין משקל גדול לצריכת דלק ולפליטה. חלק מהיצרנים מנסים להסוות את הנפח באמצעות סימולי דגם מתחכמים; אחרים קופצים ישר למים העמוקים, מדגישים את יתרונות הנפח הקטן ומקווים לטוב.

הדילמה הזו ניצבת כיום בדרכם של לא מעט דגמים חדשים ומחודשים, שנחתו בארץ לאחרונה, ושל רבים שעוד ינחתו כאן. להלן מדגם מייצג של הטרנד.

מרצדס E250: מנוע 1.8 ליטרים וכוכב נוצץ בחרטום
מרצדס החלה כבר לפני כמה שנים להקטין את נפח המנוע בדגמי הבסיס, כשהשיקה מנועים מוגדשים - עם סופרצ'ארג'ר ועם טורבו - בסדרות הגדולות שלה. כיום היא מחזקת את המוטו "הנפח לא קובע" עם דגמים כמו ה-E250. זוהי מכונית גדולה, שמרנית ורצינית, שמציגה על זנבה סימול דגם מרשים. עם זאת היא אינה מצוידת במנוע 2.5 ליטרים, וגם לא בשישה צילינדרים, אלא במנוע ארבעה צילינדרים בנפח צנוע של 1.8 ליטרים. אבל לינוקא יש גם טורבו בריא, שבעזרתו הוא מייצר 204 כוחות סוס ומומנט של 31 קג"מ ומעניק למכונית את הביצועים שלהם ניתן לצפות בפלח הזה.

ה-E250 מזנקת מאפס למאה קמ"ש ב-7.7 שניות ומגיעה ל-240 קמ"ש מכובדים. את כל זה היא מעניקה בליווי צריכת דלק רשמית מוצהרת של 15.2 קילומטרים לליטר, ופליטה של מכונית משפחתית קטנה מדור קודם.

כמה עולה לשדרג? כדי לקבל שישה צילינדרים ב-E קלאס צריך להוסיף לא פחות מ-76 אלף שקלים עבור ה-E300, שמצוידת במנוע 3.5 ליטרים חדש. במחיר הזה מקבלים עוד 52 כוחות סוס וקצת יותר מומנט, אם כי הביצועים אינם מהווים קפיצת מדרגה - רק שש עשיריות פחות בזינוק למאה קמ"ש, ועוד כעשרה קמ"ש למהירות הסופית.

מרצדס עם מנוע 1800 סמ"ק?

פיז'ו 508: מנהלים עם 1.6 ליטרים
מחירי הדלק בצרפת הם מהגבוהים באירופה, ומערכת המיסוי שלה מעניקה בונוסים רציניים למכוניות "ירוקות". אם מוסיפים לכך את חיבתם הקיצונית של הצרפתים למנועי דיזל, שדחקה את מנועי הבנזין למעמד של מיעוט נרדף במדינה, אפשר להבין מדוע מנוע הבנזין היחיד של הפיז'ו 508 - מכונית המנהלים החדשה של החברה וספינת הדגם הרשמית שלה - הוא בנפח צנוע של 1.6 ליטרים בלבד.

חסידי אסכולת "נפח המנוע שווה סטטוס" יכולים להתנחם בכך שמדובר במנוע טורבו מתקדם, שפותח על-ידי ב.מ.וו ונמצא בשימוש בדגמים רבים של החברה. גם ההספק לא נפגע מאיבוד 400 סמ"ק בנפח; נהפוך הוא. המנוע הקטן מייצר 156 כוחות סוס ומומנט של 24 קג"מ - כמעט 20% יותר מהמומנט היוצא. לניצולת המנוע תורמת תיבה אוטומטית בת שש מהירויות מדור אחרון, ובסך-הכול המכונית מציגה נתוני ביצועים טובים מאלה של ה-407 שני ליטרים היוצאת: זינוק מאפס למאה קמ"ש ב-9.2 שניות בדרך ל-220 קמ"ש. גם צריכת הדלק השתפרה, והחברה נוקבת בממוצע של 14.5 קילומטרים לליטר. ואם כבר שוברים את הקונבנציות עם מכונית מנהלים צרפתית עם מנוע 1.6 ליטרים, נזכיר את הסיטרואן C5 החדשה, עם אותו מנוע ממש.

כמה עולה לשדרג? רוצה מנועים חזקים יותר? ביצועים נמרצים יותר? תצטרך להזמין את גרסאות הדיזל, שמגיעות עד הספק של 241 כוחות סוס במנוע השלושה ליטרים, ומייצגות, מן הסתם, קפיצה רצינית במחיר.

הגודל - מנהלים, הנפח - קומפקטי

וולוו S80: משפחת הטורבו
וולוו נחשבה תמיד למעוז השמרנות המדושנת של שוק הרכב הישראלי, וספינת הדגל שלה, ה-S80, מייצגת את תמצית הפילוסופיה הזו: מכובדת, שמרנית ונטולת סיכונים. גם היום נשענת המכונית, בישראל לפחות, על קהל "הכסף השקט", שזוכר למתג את תהילת העבר ואת הימים שבהם שימש כרכב השרד/מנהלים הכמעט רשמי של ישראל.

הקהל הנאמן ושוחר הסטטוס של וולוו יצטרך להסתגל בשנים הקרובות למדיניות המנועים החדשה של החברה, שדוגלת במעבר למנועים קטנים וחסכוניים יותר. את הדוגמה הקיצונית ביותר מספק ללא ספק דגם הבסיס החדש, T4, שנחת החודש בארץ.

מתחת למכסה המנוע המהודר ומאחורי הגריל המוכסף מסתתר - מי היה מאמין - מנוע בנפח 1.6 ליטרים בלבד. בסיוע טורבו בריא מייצר המנוע הזה 180 כוחות סוס ו-24 קג"מ, ובשילוב עם תיבה אוטומטית כפולת מצמדים מזניק את המכונית ב-9.2 שניות מאפס למאה קמ"ש בדרך ל-220 קמ"ש. המחיר גם הוא קובע רצפה חדשה: 289 אלף שקלים, טריטוריה שבה נמצאה עד לא כבר ה-S60 הקטנה יותר.

כמה עולה לשדרג? ב-345 אלף שקלים אפשר לקבל את ה-T5, גם היא עם מנוע טורבו חדש, והפעם שני ליטרים. ההספק קופץ ל-240 כוחות סוס מרשימים, והביצועים זריזים להפליא. כדי לקבל את המנועים המסורתיים של וולוו צריך להפליג אל מעבר ל-400 אלף שקלים.

וולוו- נפח קטן, ביצועים חמים ומחיר שפוי יותר

ב.מ.וו 328: ארבעה במקום שישה
מדיניות סימול הדגמים של חלק מהיצרנים יכולה לבלבל לא רק את הלקוחות אלא אפילו מומחי רכב. דגם ה-328 של ב.מ.וו, למשל, מצויד במנוע שישה צילינדרים בנפח שלושה ליטרים. אותו מנוע ממש בסדרה 7 נושא את הסימול "730" ואילו דגם ה-523 מצויד בגרסה מוחלשת יותר של אותו מנוע שלושה ליטרים. אבל זו רק ההתחלה. לדגם ה-328 של ב.מ.וו סדרה 3 החדשה, שתגיע לארץ בשנה הבאה, אין שישה צילינדרים וגם לא שלושה ליטרים. כתחליף היא מצוידת במנוע ארבעה צילינדרים בנפח צנוע של שני ליטר, שבסיוע מערכת טורבו מתוחכמת (Twinturbo) מייצר 245 כוחות סוס מכובדים. ה-328 שני ליטר מאיצה מאפס למאה קמ"ש ב-5.9 שניות בגרסה הידנית ומגיעה ל-250 קמ"ש. כצפוי, היתרון במעבר משישה לארבעה צילינדרים נמצא בפרק החיסכון, שבו נוקבת החברה בצריכת דלק ממוצעת של כ-15.6 קילומטרים לליטר ובפליטת CO2 צנועה מאוד של פחות מ-150 גרמים לקילומטר

כמה עולה לשדרג? הנאמנים של מנועי השישה צילינדרים המסורתיים יצטרכו לבצע קפיצה רצינית במחיר - 100 אלף שקלים לפחות - לדגם ה-335 החדש, עם מנוע שלושה ליטרים שמייצר 306 כוחות סוס, או שיצטרכו לחכות לסוף השנה הבאה כדי לרכוש את הגרסה ההיברידית, שתהיה החזקה והיקרה ביותר בסדרה.

במקום שישה צילינדרים שני מגדשי טורבו

אודי A6: שני ליטרים בפחות מ-390 אלף
המצטרפת הטרייה ביותר למשפחה הענפה של האודי A6 בישראל היא גרסת בסיס חדשה, שמצוידת במנוע ארבעה צילינדרים בנפח צנוע של שני ליטרים. בעבר כבר היו ל-A6 מנועים כאלה, שאפילו זכו לפופולריות בשוק המקומי, והמנוע החדש ינסה לשחזר את ההצלחה. ארבעת הצילינדרים שלו רתומים לטורבו בריא ומפיקים הספק של 180 כוחות סוס בליווי מומנט של 33 קג"מ. למרות ההספק הבינוני, ולמרות הממדים הנכבדים (כמעט חמישה מטרים אורך) והמשקל הלא מבוטל, דגם הבסיס אינו עגלה: הוא מזנק מעמידה למאה קמ"ש ב-8.3 שניות בדרך ל-226 קמ"ש. למי שינהג עם רגל ממש קלילה על הדוושה מבטיחה החברה צריכת דלק ממוצעת של יותר מ-15 קילומטרים לליטר, אם כי בנהיגה "אמיתית" אפשר לצפות להרבה פחות. מקדם המכירות של הדגם הוא המחיר הנמוך ביותר שהוצע עד כה במשפחת ה-A6: 385 אלף שקלים לפני מיקוח ומחירים של "ימי מכירות מיוחדים".

כמה עולה לשדרג? הבאה בתור במשפחת ה-A6 היא גרסת ה-2.8 ליטרים עם מנוע שישה צילינדרים, שמייצר רק 24 כוחות סוס יותר מהמנוע של האחות ה"רזה". אפילו המומנט שלו נמוך יותר בארבעה קג"מ. ה-2.8 ליטרים מאיצה למאה קמ"ש מהר יותר בחמש עשיריות שנייה מאחותה בת השני ליטרים, ומגיעה ל-240 קמ"ש.

להרגיש כמו שר בממשלת ישראל בלי לבזבז יותר מדי דלק

>> כבישי הנהיגה הטובים ביותר בישראל